הכי מרגיז אותי - זה שזורקים כוכב והולכים בלי לדבר. (לא מדברת על מה שנקרא "אין מילים") אם אני כותבת פוסט שהוא נושא לדיון סימן שאני רוצה לדבר, הלו!
אבל הכי הכי מרגיז אותי כשזורקים שאלה בתגובה אני עונה ואז מסתבר שעניתי ללאמפה. יוווווווו איך זה מרגיז.
טוב, טוב, קחו שיר לשבת
אסוף נא את אהבתי הערב, הקרב אזנך אל חזי הלוחן. אל-נא תחסום בעדי במבט מתמה, חרד ובוחן.
הנה חשופה הנני לעיניך באהבתי ויסורי כתוּמם - - אחוז בידי הפרושות לפניך ומשכני אליך דומם.
אסוף-נא/משה טבנקין
|
גלי?פטר
בתגובה על - - - - -
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה :)
מעניין ומעורר מחשבה
קבלי+
לזה קוראים שיטת המטפל
מממ... כן....יפה אה לא יפה? אייך מרגיש לך עם השמיים ירוקים?
שנדבר על זה?
מממ... אההמ...
ייה, אהה בוודאי אם כך מרגיש לך.
כככן כככן מממ... כן
יופי של דו שייח אפשר להפליג סביב היקום ב45 דקות ואפילו לא להזיע זיעה :)
תמיד חוזר, עד שלא מבין על מה או לאן מפליגים:).
מיצד שני לא כל כך אוהב את אלה שהתגובה שלהם יותר ארוכה מהפוסט, כאילו שחררו ברקס קשור לא קשור זו הבמה והם משחררים.
זה בגלל שאת שותקת
תתחילי לדבר, מבטיחה שאשתוק.
פשששששששש סחטיין על ההופעה
ושבוע טוב שיהיה לך
היי,
לא יאומן איך את תמיד חושבת על כל נושא/דילמה אפשרי...
תשאירי קצת לאחרים!!!
גוד שבס
ועוד משהו שקדיה
אהבתי מאוד את התגובה שלך אצל לולה.
איך שאת יודעת להתנסח, פשוט נפלא.
מואה
לא חשבתי על אפ'חד, חשבתי על התופעה,
ועכשו אני מוצאת עצמי חושבת על מי חשבת שחשבתי
הולכת לקרוא ותודה על הבקור.
כנראה שהתשובה לכך נעוצה בסיבת ההימצאות של כל אחד פה.
אני באתי ל"סעור מוחות"
לא לתת מופעי סטנדאפ ולגרוף מחיאות כפיים - וזה לא נאמר בציניות, באמת שלא.
יש פה אחללה מופעים ואין לי בעיה להמנות עם נערות מקהלה ו/או לפרגן ו/או לככב כיד המלך.
הבעיה היא אצלי, אני פלספנית וזה כל הענין.
זה לא מי שחשבת :)
http://cafe.themarker.com/view.php?t=704105
כתבתי כאן באותו נושא.
מוזמנת לקרוא.
הכוכב היומי!!
אין אצלי כאלו אקראים.
מי שנכנס מידי יום אלו חברים בלבד.לכן לא מפליא אותי אם לא כותבים לי תגובה ושמים רק כוכב מנצץ
העיקר הביקור.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
גדולה
איך אני אוהבת את התשובות הכנות שלך.
אני חושבת שעניתי על כל הנקודות שהעלית בספיצ' לעיל.
לענין התשובה,
אם אני שואלת
אין מצב שלא אחזור
גם אם התשובה לא חשובה לי
ולו רק כדי שהעונה לא יענה ללאמפה.
ראיתי שאת זרקת אחללה נושא
קווים אדומים
אני אגיע אליך לשם
וואלה:))))))))))ידעתי שתחייכי
מכירה אותי טוב :)
תודה שרבית.
ובהצלחה ענקית לך היום
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1194785
שקדיה
עונה לך בקצר
כי פשוט עניתי לך בנאום.
לגבי ההעפה והסיבות לה...זה נושא לפוסט אחר
אולי תרימי ת'כפפה?
ידעתי שאת לא תתני לעצמך לפול במלכודת.:))))))))))))))))
וכן שיר נפלא
לא מבינה איך הוא ידע להכנס לראש שלנו.
אהלאן טבנקינית
זהו שאצלי זה לא וירטו,
ראש דפוק.
זה בגלל שאנחנו לא מפינות מזה וירטו
תאמיני לי מותק ששוב
הכל בגללך.
טיזרתותי.
בכלל לא תכוונתי אבל אותי לא בעיה להדליק.....:)
המשך..
ושוב הדגשה:
הנושא אינו העדר או מיעוט תגובות
אלא המצב בו אני עונה/מדברת ללאמפה.
לענין הכוכבים:
הנושא הזה דוסקס אצלי לא אחת, מודה שיש לי בעיה עם זה.
מכירה את זה שלא בא לענות על פוסט מכל סיבה שהיא
אבל בכל זאת רוצים לציין שהיו פה ו/או להביע הערכה, הסכמה, וואט אבר
אבל כשהכיכוב הזה בא אוטומטית על כל פוסט
אז זה (טוב לא אגיד מרגיז) . . . אותי.
ועל הכוכב האוטומטי הזה אני מדברת.
"לזרוק כוכב וללכת"
נכון, קונטוציה מגעילה
וזה מקומם ובא לקחת את הכוכבים האלה בחזרה.
אבל כן, יש כוכבים כאלה.
(לא מדברת על כוכבי המחזרים בתחילת דרכם).
כוכבים שמשאירים אותי עם טעם של החמצה /אכזבה
"היי הלו, למה הלכת?
תגיד/י משהו ולוּ מילה,
דוקא דעתך מעניינת אותי
אל תתן/ני לי כוכב רק משום שאנחנו חברים
לא רוצה כוכב כזה
דבר/י איתי."
על הכוכבים האלה אני מדברת,
לא אוהבת כוכבים אוטומטים.
נסו לרגע לדמיין שלתכנים שלכם אין שום תגובה מילולית,
רק כוכבים.
קצת מסתכל, לא?
ואז מסתבר שעניתי ללאמפה..
אז ככה, אם התגובה שלו/ה היתה משמעותית והצריכה מחשבה מיוחדת שלי, וזה אחד, אחת, שאני לא בטוחה שיחזור/תחזור
אני מפנה את תשומת לבו/ה לתגובה שלי.
יש כאלה שאני יודעת תמיד שיחזרו, אני גם חוזרת, אבל את זה את יודעת. (אני חוזרת ומגלה שאת כבר עברת פוסט, אצלך הקצב..)
או קיי,
מסיבת העתונאים מתחילה...
אז ככה,
קודם כל התנצלות,
שכן החלטתי הפעם לחרוג ממנהגי ולענות בתגובה קולקטיבית
(נא ראו תגובה זו כמופנית אישית).
הפוסט הזה לא היה בא לעולם אילמלא ראייתי את העולם הוירטואלי כעולם המציאות.
אני מתכוונת לכך שאני רואה פה אנשים. בני אדם.
משום כך אני גם לא "אוספת" חברים.
(בקושי מסתדרת עם חבר אחד או שניים, אז עם מאה, מאתים, אלפיים?)
אני רואה בקפה ובחברים שלי פה - תחליף לשכונה שהיתה לנו פעם.
באה לפה לנוח, להיות בין ידידים ולהגג שיחות סלון (או חדר אחר).
כבר שנים שמישהו שהכרתי בפורום אחר משנן באוזני
"כולה פורום"
וזה לא עוזר.
הרצינות שלי בעוכרי, עקב האכילס שלי.
המשך מיד....
טוב שכנעתם אותי
לא חוזרת לפה
סתאאאאאאאאאאאאם
כשאני אתעורר תתקבלו נאום:)
וחוזרת...............
לא בטוחה שאת צודקת בענין ה"לזרוק כוכב וללכת" (אוי, איזו קונוטציה).
לעיתים אדם קורא ואין לו מה לומר. אולי הטקסט לא ממש עשה לו את זה, אולי לא התחבר לשיר או למוזיקה. הכל יכול להיות.
אבל עדיין, יש לו הערכה למאמץ, לכתיבה, לרעיון, לא משנה. אז יש לו כלי. הכוכב. אני דווקא חושבת שזה יפה.
לעיתים אני חוזרת לתגובות ולעיתים לא. תלוי בפוסט ועד כמה הוא מעניין ועד כמה חשוב לי לקבל תשובה.
את לחייך אותי פלג קטנה.
יופי של שיר הבאת לפינלה (:
יאללה זרקי נושא מעניין להתפלסף עליו.....
חחחחחחחחחחח אם זה רק שמרגיז אותך
את במצב טוב
!!!
יש כאלו שחושבים שאני לא מספיק מגיבה אצלך ולכן מעיפים אותי לכל הרוחות.
פחח
אבל זה גורם לי לחשוב - מה זה כל הג'אז הזה בכלל, למה וכמה ואם בכלל
הנה חזרתי :) שיר מקסים
אסוף נא-נפלא.
תני להרגיש חופשי בעולם הוירטואלי, ללא מחויבויות. לככב בלי לאמר מילה, להגיב בלי לחזור. מה שמתחשק...!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
תודה
זהו שעיקר הפוסט זה טבנקין
אבל התביישתי ......
צ'מעי אני לא מדברת על מיעוט תגובות.
כמות התגובות היא בעיקר פונקציה של כמות החברים
ולי יש 50 חברים (עד לא מזמן היו כ-30) שבערך תריסר מהם מדברים.
מבחינת האחוזים זה לא נופל משיעור התגובות הממוצע ביחס למספר החברים של חבר.
אבל כן, זה כף לנהל דיאלוגים
אני חושבת שזה שורשו של פוסט
והמשקיענות שלך באמת ראויה לציון.
אני מפחדת לככב בלי להגיב
אז הנה, הגבתי... :)
יופי. אני חושבת שכך צריך לנהוג.
חחחחחחחחח
גיברת, העצבים זה הדרייב שלי
יפה לך שאת חוזרת....
שבת שלום גם לך יקירתי
צודקת, שיניתי את הכותרת :))
ודוקא לא בקריזה- ראי את השיר שאני שרה לי הערב
איזה ברכה לשבת הבאת לנו. טבנקין הנהדר.
אני תמיד חוזרת. אלייך בוודאי [וגם את אליי] יש הדדיות חזקה.
אבל יש כאלו שלא חוזרים, וכותבים כך
שאין דיאלוג מעבר לתגובה, תגובה חזרה ומקסימום עוד תגובה. תהיתי רבות למה זה קורה. אצלי, אני עונה לכל מגיב. לפעמים תגובות מושקעות ולא עונים. אני חושבת שיש כאן רצון להדבר וגם אופי מסוים, פטפטני, מתקשר.
אצל מיא למשל כמות התגובות היא אדירה. היא מאוד פתוחה בתגובות שלה, חושפת, משתפת. אני לא הייתי יכולה להיות כזאת, וכנראה זה המחיר שצריך לשלם על מיעוט תגובות [כמובן שאפשר להשלים במייל האישי]
שלך בציבורי וגם באישי,
ע'.
כן
תפסיקי כבר להתרגז, יא עצבנית אחת !
חוזרים. לפעמים כן ולפעמים לא. אני אליך, למשל, תמיד חוזרת
אני תמיד חוזרת, תנוח דעתך :) (ונפשך גם. נראה לי את בקריזה קצת :))))
שבת שלום יקירתי