כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    תגובות (26)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      8/9/09 16:08:

    צטט: ד-ארט 2009-09-08 12:35:33

    צטט: ניומן 2009-09-08 12:29:28

    נו באמת, אלמנטרי ווטסון, וודאי שיש לך קליידוסקופ אחר.

    לכל אחד הקליידוסקופ האישי שלו. תמיםאת בחרת לך קליידוסקופ אחד ואני בחרתי אחר. הלא כך? זו היתה בחירה נכון? לא גורל. בחירה ממש. הלא כך הוא?

    הדגש הוא על הבחירה. בבחירה יש כמובן גזרה שלימה של גורלות. אבל הבחירה היא המהות.

     

     

     

    ומה על מי שנגזר עליו באופן גורלי לא להאמין בבחירה? האם הוא פחות צודק מזה שבחר לא להאמין בגזירת הגורל?

     

     

    הסתחרר עלי ראשי מהדיון הקליידוסקופי.

    מה זה משנה מי צודק? העיקר איך אנחנו חיים.  בתוך גבולות הגנטיקה (פנדנייקה) או האתיקה (ניומן) אני יכולה לבחור למשל - האם להיצמד לאומללות ולהפוך אותה לעקרון המארגן של חיי, או לבחור להגיד "חרא קורה, אני ממשיכה הלאה". בהמשכה של כל בחירה כזו יקרו דברים אחרים. בם אני לא שולטת. אבל אולי, בדיוק להפך, בסוף נגיע, כמו אדיפוס, למקום ממנו אנחנו בורחים כל ימינו, בגלל הבחירות שלנו (שנועדו כמובן להרחיק אותנו משם).

    אוי, זה נראה לי ממש חכם, מה שכתבתי כאן.

    אני חושבת שאכתוב על זה סיפור.

      8/9/09 12:35:

    צטט: ניומן 2009-09-08 12:29:28

    נו באמת, אלמנטרי ווטסון, וודאי שיש לך קליידוסקופ אחר.

    לכל אחד הקליידוסקופ האישי שלו. תמיםאת בחרת לך קליידוסקופ אחד ואני בחרתי אחר. הלא כך? זו היתה בחירה נכון? לא גורל. בחירה ממש. הלא כך הוא?

    הדגש הוא על הבחירה. בבחירה יש כמובן גזרה שלימה של גורלות. אבל הבחירה היא המהות.

     

     

     

    ומה על מי שנגזר עליו באופן גורלי לא להאמין בבחירה? האם הוא פחות צודק מזה שבחר לא להאמין בגזירת הגורל?

     

      8/9/09 12:29:

    צטט: נומיקן 2009-09-08 12:14:42

    צטט: ניומן 2009-09-07 12:12:38

    צטט: נומיקן 2009-09-07 06:45:30

    צטט: ניומן 2009-09-06 09:40:55

    צטט: נומיקן 2009-09-05 19:06:26

    צטט: פנדנייקה 2009-09-05 17:17:24


    נומיקן היקרה

     

    החיים הם קליידוסקופ והמקריות  שולטת בכיפה, או מה שנראה כמקריות. נכון, גם בביהמ"ש.

     

    ובכל זאת יש ציר מרכזי שחוזר כמו חוט השני שמוליך ושעליו סובבות כל התמונות.ה" גורל ", אבל לא במובן המיסטי.

    הגורל הוא לא משהו נסתר: הוא סך כל הגנטיקה, ומזה אי אפשר לברוח.

     

    התמונה לא משתנה : המיינד שלך משתנה על מנת להתמודד עם עובדות. 

    ובאשר לנסיך - הוא קיים. לא צפרדע ולא מקק.

    וגם זה במיינד שלך ובבחירה  שלך -  למי להעניק את ה"תואר" המפוקפק הזה.

     

    עם כל הלב

    פנדנייקה

     

     

     

    זו באמת תשובה עם כל הלב.

    אני קצת מטרדת מכך שהגורל הוא סך כל הגנטיקה.

    ? הגורל הוא בחירתך עם שלטון מכלול האתיקה שלך והסופראגו שלך. והנסיך? תוצאת המכרז שלך

     

     

     

    סלח לי יקירי, בנושא הגורל, אתה טועה לגמרי. וגם לגבי הנסיך. אתה פשוט טועה. יש לנו מידה לא מבוטלת של בחירה, בטח איך להגיב על תעלולי הגורל, אבל יש גם המון מקריות. ומזל, פשוט מזל. נבוךאבל לי יש קליידוסקופ אחר משלך כי בחרתי אחר

     

    נו באמת, אלמנטרי ווטסון, וודאי שיש לך קליידוסקופ אחר.

    לכל אחד הקליידוסקופ האישי שלו. תמיםאת בחרת לך קליידוסקופ אחד ואני בחרתי אחר. הלא כך? זו היתה בחירה נכון? לא גורל. בחירה ממש. הלא כך הוא?

    הדגש הוא על הבחירה. בבחירה יש כמובן גזרה שלימה של גורלות. אבל הבחירה היא המהות.

     

     

     

      8/9/09 12:14:

    צטט: ניומן 2009-09-07 12:12:38

    צטט: נומיקן 2009-09-07 06:45:30

    צטט: ניומן 2009-09-06 09:40:55

    צטט: נומיקן 2009-09-05 19:06:26

    צטט: פנדנייקה 2009-09-05 17:17:24


    נומיקן היקרה

     

    החיים הם קליידוסקופ והמקריות  שולטת בכיפה, או מה שנראה כמקריות. נכון, גם בביהמ"ש.

     

    ובכל זאת יש ציר מרכזי שחוזר כמו חוט השני שמוליך ושעליו סובבות כל התמונות.ה" גורל ", אבל לא במובן המיסטי.

    הגורל הוא לא משהו נסתר: הוא סך כל הגנטיקה, ומזה אי אפשר לברוח.

     

    התמונה לא משתנה : המיינד שלך משתנה על מנת להתמודד עם עובדות. 

    ובאשר לנסיך - הוא קיים. לא צפרדע ולא מקק.

    וגם זה במיינד שלך ובבחירה  שלך -  למי להעניק את ה"תואר" המפוקפק הזה.

     

    עם כל הלב

    פנדנייקה

     

     

     

    זו באמת תשובה עם כל הלב.

    אני קצת מטרדת מכך שהגורל הוא סך כל הגנטיקה.

    ? הגורל הוא בחירתך עם שלטון מכלול האתיקה שלך והסופראגו שלך. והנסיך? תוצאת המכרז שלך

     

     

     

    סלח לי יקירי, בנושא הגורל, אתה טועה לגמרי. וגם לגבי הנסיך. אתה פשוט טועה. יש לנו מידה לא מבוטלת של בחירה, בטח איך להגיב על תעלולי הגורל, אבל יש גם המון מקריות. ומזל, פשוט מזל. נבוךאבל לי יש קליידוסקופ אחר משלך כי בחרתי אחר

     

    נו באמת, אלמנטרי ווטסון, וודאי שיש לך קליידוסקופ אחר.

    לכל אחד הקליידוסקופ האישי שלו.

     

      7/9/09 12:12:

    צטט: נומיקן 2009-09-07 06:45:30

    צטט: ניומן 2009-09-06 09:40:55

    צטט: נומיקן 2009-09-05 19:06:26

    צטט: פנדנייקה 2009-09-05 17:17:24


    נומיקן היקרה

     

    החיים הם קליידוסקופ והמקריות  שולטת בכיפה, או מה שנראה כמקריות. נכון, גם בביהמ"ש.

     

    ובכל זאת יש ציר מרכזי שחוזר כמו חוט השני שמוליך ושעליו סובבות כל התמונות.ה" גורל ", אבל לא במובן המיסטי.

    הגורל הוא לא משהו נסתר: הוא סך כל הגנטיקה, ומזה אי אפשר לברוח.

     

    התמונה לא משתנה : המיינד שלך משתנה על מנת להתמודד עם עובדות. 

    ובאשר לנסיך - הוא קיים. לא צפרדע ולא מקק.

    וגם זה במיינד שלך ובבחירה  שלך -  למי להעניק את ה"תואר" המפוקפק הזה.

     

    עם כל הלב

    פנדנייקה

     

     

     

    זו באמת תשובה עם כל הלב.

    אני קצת מטרדת מכך שהגורל הוא סך כל הגנטיקה.

    ? הגורל הוא בחירתך עם שלטון מכלול האתיקה שלך והסופראגו שלך. והנסיך? תוצאת המכרז שלך

     

     

     

    סלח לי יקירי, בנושא הגורל, אתה טועה לגמרי. וגם לגבי הנסיך. אתה פשוט טועה. יש לנו מידה לא מבוטלת של בחירה, בטח איך להגיב על תעלולי הגורל, אבל יש גם המון מקריות. ומזל, פשוט מזל. נבוךאבל לי יש קליידוסקופ אחר משלך כי בחרתי אחר

     

      7/9/09 07:40:

    צטט: עדית... 2009-09-06 22:28:31


    אני

    מתה

    עליך

    נקודה.

     

    מה הבן אדם צריך בחיים?

    זה הכל.

      7/9/09 06:45:

    צטט: ניומן 2009-09-06 09:40:55

    צטט: נומיקן 2009-09-05 19:06:26

    צטט: פנדנייקה 2009-09-05 17:17:24


    נומיקן היקרה

     

    החיים הם קליידוסקופ והמקריות  שולטת בכיפה, או מה שנראה כמקריות. נכון, גם בביהמ"ש.

     

    ובכל זאת יש ציר מרכזי שחוזר כמו חוט השני שמוליך ושעליו סובבות כל התמונות.ה" גורל ", אבל לא במובן המיסטי.

    הגורל הוא לא משהו נסתר: הוא סך כל הגנטיקה, ומזה אי אפשר לברוח.

     

    התמונה לא משתנה : המיינד שלך משתנה על מנת להתמודד עם עובדות. 

    ובאשר לנסיך - הוא קיים. לא צפרדע ולא מקק.

    וגם זה במיינד שלך ובבחירה  שלך -  למי להעניק את ה"תואר" המפוקפק הזה.

     

    עם כל הלב

    פנדנייקה

     

     

     

    זו באמת תשובה עם כל הלב.

    אני קצת מטרדת מכך שהגורל הוא סך כל הגנטיקה.

    ? הגורל הוא בחירתך עם שלטון מכלול האתיקה שלך והסופראגו שלך. והנסיך? תוצאת המכרז שלך

     

     

     

    סלח לי יקירי, בנושא הגורל, אתה טועה לגמרי. וגם לגבי הנסיך. אתה פשוט טועה. יש לנו מידה לא מבוטלת של בחירה, בטח איך להגיב על תעלולי הגורל, אבל יש גם המון מקריות. ומזל, פשוט מזל.

      7/9/09 06:42:

    צטט: moscafe 2009-09-05 21:12:38

    שבוע טוב לנעמי,

     

    החיים שלנו באמת דומים לקליידוסקופ. עם כל סיבוב (דקה בחיינו) המצגת משתנה כך גם בחיינו.

    בדומה לקלידוסקופ, תמונה-הצירוף לא חוזרת לעולם. כך גם אצלנו - הדקה שעברה לא תחזור.

    אם הרגע היה נעים, נשכח אותו בוודאי במהרה. אך אם חלילה כאב או העציב אותנו הרגע, נזכור אותו עוד הרבה זמן.

     

    שמעתי ממסטר ידוע מה הם חיינו? האם אנו זוכרים את שם הסבא שלנו, אולי ? כך גם יזכרו אותנו הנכדים שלנו.

    האם אנו יודעים מה שם של אביו של סבא??? כך גם הנינים שלנו ידעו...

     

    מה היא תקופת חיינו? זה אותו מקו קטן על המצבה בין תאריך ההולדת שלנו לבין יום פטירתנו. 

    מדהים שכל חיינו כאן זה מקו קטן בין שני תאריכים. לגבנו זה היה עולם ומלואו לגבי האחרים זה אותו מקו...

     

    נ.ב.

    שמח ששמעת בקולי...זה הסוד הקטן שלנו נשיקה

     

     

    איזה סוד? מה סוד?
      6/9/09 22:28:


    אני

    מתה

    עליך

    נקודה.

      6/9/09 13:47:


    לא, נסיך לב אדום אין לי...

    רק לב..., אדום...

    חיוך

     

      6/9/09 09:40:

    צטט: נומיקן 2009-09-05 19:06:26

    צטט: פנדנייקה 2009-09-05 17:17:24


    נומיקן היקרה

     

    החיים הם קליידוסקופ והמקריות  שולטת בכיפה, או מה שנראה כמקריות. נכון, גם בביהמ"ש.

     

    ובכל זאת יש ציר מרכזי שחוזר כמו חוט השני שמוליך ושעליו סובבות כל התמונות.ה" גורל ", אבל לא במובן המיסטי.

    הגורל הוא לא משהו נסתר: הוא סך כל הגנטיקה, ומזה אי אפשר לברוח.

     

    התמונה לא משתנה : המיינד שלך משתנה על מנת להתמודד עם עובדות. 

    ובאשר לנסיך - הוא קיים. לא צפרדע ולא מקק.

    וגם זה במיינד שלך ובבחירה  שלך -  למי להעניק את ה"תואר" המפוקפק הזה.

     

    עם כל הלב

    פנדנייקה

     

     

     

    זו באמת תשובה עם כל הלב.

    אני קצת מטרדת מכך שהגורל הוא סך כל הגנטיקה.

    ? הגורל הוא בחירתך עם שלטון מכלול האתיקה שלך והסופראגו שלך. והנסיך? תוצאת המכרז שלך

     

     

      5/9/09 21:12:

    שבוע טוב לנעמי,

     

    החיים שלנו באמת דומים לקליידוסקופ. עם כל סיבוב (דקה בחיינו) המצגת משתנה כך גם בחיינו.

    בדומה לקלידוסקופ, תמונה-הצירוף לא חוזרת לעולם. כך גם אצלנו - הדקה שעברה לא תחזור.

    אם הרגע היה נעים, נשכח אותו בוודאי במהרה. אך אם חלילה כאב או העציב אותנו הרגע, נזכור אותו עוד הרבה זמן.

     

    שמעתי ממסטר ידוע מה הם חיינו? האם אנו זוכרים את שם הסבא שלנו, אולי ? כך גם יזכרו אותנו הנכדים שלנו.

    האם אנו יודעים מה שם של אביו של סבא??? כך גם הנינים שלנו ידעו...

     

    מה היא תקופת חיינו? זה אותו מקו קטן על המצבה בין תאריך ההולדת שלנו לבין יום פטירתנו. 

    מדהים שכל חיינו כאן זה מקו קטן בין שני תאריכים. לגבנו זה היה עולם ומלואו לגבי האחרים זה אותו מקו...

     

    נ.ב.

    שמח ששמעת בקולי...זה הסוד הקטן שלנו נשיקה

      5/9/09 19:06:

    צטט: פנדנייקה 2009-09-05 17:17:24


    נומיקן היקרה

     

    החיים הם קליידוסקופ והמקריות  שולטת בכיפה, או מה שנראה כמקריות. נכון, גם בביהמ"ש.

     

    ובכל זאת יש ציר מרכזי שחוזר כמו חוט השני שמוליך ושעליו סובבות כל התמונות.ה" גורל ", אבל לא במובן המיסטי.

    הגורל הוא לא משהו נסתר: הוא סך כל הגנטיקה, ומזה אי אפשר לברוח.

     

    התמונה לא משתנה : המיינד שלך משתנה על מנת להתמודד עם עובדות. 

    ובאשר לנסיך - הוא קיים. לא צפרדע ולא מקק.

    וגם זה במיינד שלך ובבחירה  שלך -  למי להעניק את ה"תואר" המפוקפק הזה.

     

    עם כל הלב

    פנדנייקה

     

     

     

    זו באמת תשובה עם כל הלב.

    אני קצת מטרדת מכך שהגורל הוא סך כל הגנטיקה.

    ?

      5/9/09 17:17:


    נומיקן היקרה

     

    החיים הם קליידוסקופ והמקריות  שולטת בכיפה, או מה שנראה כמקריות. נכון, גם בביהמ"ש.

     

    ובכל זאת יש ציר מרכזי שחוזר כמו חוט השני שמוליך ושעליו סובבות כל התמונות.ה" גורל ", אבל לא במובן המיסטי.

    הגורל הוא לא משהו נסתר: הוא סך כל הגנטיקה, ומזה אי אפשר לברוח.

     

    התמונה לא משתנה : המיינד שלך משתנה על מנת להתמודד עם עובדות. 

    ובאשר לנסיך - הוא קיים. לא צפרדע ולא מקק.

    וגם זה במיינד שלך ובבחירה  שלך -  למי להעניק את ה"תואר" המפוקפק הזה.

     

    עם כל הלב

    פנדנייקה

     

     

      5/9/09 08:33:

    צטט: ד-ארט 2009-09-05 07:49:10


    השאלה הגדולה בחיים היא האם משחקים סוליטר או רמי או פוקר, זה הכל.

     

    זה בדיוק הענין. כל פעם משחק אחר, מה שהחיים דורשים.

      5/9/09 07:49:

    השאלה הגדולה בחיים היא האם משחקים סוליטר או רמי או פוקר, זה הכל.

    צטט: 2btami 2009-09-05 02:07:41

    אין עליך, נומיקן,

    ואין על החיים.

    איזה חיים,

    ברגע מתהפכים, ולא רק החלטות ומחשבות או מה שנראה כמשאלות

    הכל , הכל יכול להתהפך ברגע, בשבריר,

    ואין משמעות לתכניות .ואין משמעות למה יהיה,

    אז מה נשאר?

    את צודקת,

    צחוק, גיחוך.

    בטוח שעל כל אלה

    שחושבים שהשמש זורחת מהתחת שלהם.. 

     

     

     


    הקשיבי לאשה צחקנית מנוסה, אני לפחות מקשיב לכל ציור שלה ולמילתה כי כתובה *
      5/9/09 02:07:

    אין עליך, נומיקן,

    ואין על החיים.

    איזה חיים,

    ברגע מתהפכים, ולא רק החלטות ומחשבות או מה שנראה כמשאלות

    הכל , הכל יכול להתהפך ברגע, בשבריר,

    ואין משמעות לתכניות .ואין משמעות למה יהיה,

    אז מה נשאר?

    את צודקת,

    צחוק, גיחוך.

    בטוח שעל כל אלה

    שחושבים שהשמש זורחת מהתחת שלהם.. 

     

      5/9/09 00:24:

    *

    קטן עלייך

      5/9/09 00:18:


    אז אל תתרשמו מהחיוך שלי, הוא אמיתי, והצחוק גם, אבל מלמטה רובץ גיחוך תמידי על הרצינות התהומית בה אנו (גם אני גם אני) לוקחים את חיינו הקטנים בגלגול הנוכחי שלנו על כדור הארץ.

     

    אחלה...

     

    *

    נעמה

     

      5/9/09 00:10:

    צטט: קאיה 2009-09-04 22:58:42


    זה הכיטוב שמצאתי  

     

     

     

    לוקחת ורצה להתאמן בקְוָה קְוָה.

    תודה.

      4/9/09 22:58:


    זה הכיטוב שמצאתי  

     

     

      4/9/09 22:14:

    צטט: נומיקן 2009-09-04 19:52:41

    צטט: עירנית 2009-09-04 19:08:15


    אין לי נסיך. 

    ולימדו אותי ש"ככה" זו לא תשובה ל"למה?" (טעו?)

    אבל הפוסט היה ace ויש לי כוכב ירוק וחד משמעי. גם זה משו, לא?

     

     


    טעו לגמרי. "ככה" זה הכי אותנטי ואמיתי, מבפנים, בלי מילים מיותרות - ככה.

     

    נפלא יקירה

     

    למה?

    ככה!

      4/9/09 21:14:

    הנסיכים נדירים יותר ויותר

    אהבתי

      4/9/09 19:52:

    צטט: עירנית 2009-09-04 19:08:15


    אין לי נסיך. 

    ולימדו אותי ש"ככה" זו לא תשובה ל"למה?" (טעו?)

    אבל הפוסט היה ace ויש לי כוכב ירוק וחד משמעי. גם זה משו, לא?

     

     


    טעו לגמרי. "ככה" זה הכי אותנטי ואמיתי, מבפנים, בלי מילים מיותרות - ככה.
      4/9/09 19:08:


    אין לי נסיך. 

    ולימדו אותי ש"ככה" זו לא תשובה ל"למה?" (טעו?)

    אבל הפוסט היה ace ויש לי כוכב ירוק וחד משמעי. גם זה משו, לא?

    0

    הַקָלֵידוֹסקוֹפּ שֶל הַחַיִים

    26 תגובות   יום שישי , 4/9/09, 17:42

    הַקָלֵידוֹסקוֹפּ שֶל הַחַיִים

     

    משעה שנשתחררו הברגים שאחזו את המבנה המסודר של חיי גיליתי שבאמת הכל בראש. אותה פיסת אירוע שקיומה נראה ברור ומוחלט ואינו משתמע לשתי פנים, אותה פיסת מידע יכולה להיות המון מוּבָנים, להתפרש לכל מיני כיוונים, להשתבץ באריגים שונים –  וכך, כמו הקלידוסקופ - עם כל סיבוב של המחשבה נוצרת תמונה אחרת. כל תמונה מפתיעה מקודמתה.

    בשביל זה צריך להתעכב מעט, להביט על הדברים לסובב את זוית הראיה, ולהתבונן שוב.

    כמי שלמדה מעט זן-בודהיזם ידעתי את הדבר, אבל בשנים האחרונות אני חווה אותו באופן תמידי. החוויה הזו גורמת לגיחוך ששרוי תדיר בעמקי קיבתי, לפעמים הוא עולה כחיוך קטן, לעיתים כפרץ צחוק המתמיה את השומעים ויש שהוא צהלה אדירה ומתגלגלת.

    תופעת הקלידוסקופ ערערה בתחילה את בטחוני בקבלת ההחלטות. כי אם בכל מבט הדברים נראים אחרת, מה הדבר שנכון לעשותו? הרי רוב הזמן אינני פילוסופית אימפוטנטית. מעבר לשעשוע שבהבטה בחיים בכל מיני צורות, אני חיה במציאות, ולמעשי יש תוצאות מוחשיות ביותר, עלי ועל הסובבים אותי.

    אז מה לעשות?

    לחכות, כמה שאפשר -  שניה, דקה, שעה, יום,שבוע, שנה, לחכות – ולסובב את הקלידוסקופ. מגיע רגע בו כל פיסות המידע הצבעוניות נופלות ומתקבצות להכרעה שנראית נכונה לאותו זמן, ולכן לא אתחרט עליה אחר כך, גם היא תוביל, כפי שקורה לא אחת, לתוצאות שונות לגמרי מאלו שתכננתי.

    ההתבוננות הרב מימדית והדינמית הזו מניבה החלטות עשירות ומפתיעות, ויחד איתן – גמישות ושינויים המובְנים לתוך התהליך. אני לא נצמדת לזמן רב להחלטות שקיבלתי. אני מזגזגת לפי תמונת המצב הקלידוסקופית.

    כן כן, גם אני למדתי בטכניון ניהול לפי יעדים, גם אני ציירתי טבלאות וחיצים וכימתתי את המשתנים המדידים כדי שניתן יהיה להעריך התקדמות לקראת היעד האסטרטגי והטקטי לטווח קצר ולטווח ארוך (אילו מילים נהדרות ונוסכות ביטחון בצדקת הדרך).

    אבל

    הקלידוסקופ ממשיך להסתובב,

    ואני, מציצה תכופות בעדשה העגולה והצבעונית.

    ובכל פעם נגלית לעיני תמונה שונה.

    אז אני מזגזגת בהתאם.

    מה שחידד את הראייה הזו היה דווקא המפגש עם עולמם של עורכי הדין. בכל פעם שהגענו לבית המשפט  הייתי נדהמת לראות כיצד חיי הופכים לערמת קלפים, זה מסדר אותה בסֶריה כזו, וזה מסדר אותה בסדרה אחרת. מערבבים, ושוב יוצאים לי חיים אחרים (אני מתכוונת לחיים שהיו, לא לאלו שיהיו). בהתחלה נתקפתי אימה. הרי שכנועו של בית המשפט במה שהיה, הוא שיקבע גם מה שיהיה. וכבר הבנתי שלצדק אין הרבה מה להגיד. שחקן הקלפים הטוב יותר הוא שינצח. באופן מוזר, לשני הצדדים יש אותם קלפים. מי שאוחז בשרוולו את הג'וקר – הוא שינצח. לפי החוקים, הג'וקר גלוי על השולחן. גם כאן, השאלה, מי יעשה בו איזה שימוש.

    אחרי תקופת החרדה בה חשתי שחיי נלקחו ממני לארגון מחדש על ידי אחרים, הגיעו הסקרנות, התימהון, וההבנה של האבסורד של החיים, וחברו הטוב של האבסורד - הגיחוך.

    אז אל תתרשמו מהחיוך שלי, הוא אמיתי, והצחוק גם, אבל מלמטה רובץ גיחוך תמידי על הרצינות התהומית בה אנו (גם אני גם אני) לוקחים את חיינו הקטנים בגלגול הנוכחי שלנו על כדור הארץ.

    וואלה לכמה שנים בסך הכל באנו?

    ומה אנחנו עושים איתן?

    ולמה? לעזאזל. למה?

    יש למישהו נסיך לב אדום?

     ©. נעמי ר. עזר
    דרג את התוכן: