סיפורים מהאי הפרטי שלי
פוסטים פופולאריים
-
רק הפחד מת
1/10/09 | 982 צפיות
-
אלוהי המונדיאל
14/6/10 | 922 צפיות
-
בדיוק בזמן ש...
24/8/09 | 812 צפיות
-
"הוד מלכותו, יורשה לי לפקפק? "
13/6/09 | 659 צפיות
-
שוּפְרֳא דֵשוּפְרֳא
15/6/09 | 554 צפיות
-
"אף פעם לא היה לי 0.45 "
4/9/09 | 2224 צפיות
פוסטים אחרונים
- תלוי איך מסתכלים 29/6/11
- קעקוע של סיפור 20/7/10
- שלוש מחשבות 13/7/10
- אלוהי המונדיאל 14/6/10
- הרהורים סביב השולחן 26/3/10
- עושה ריסטרט 15/11/09
"אף פעם לא היה לי 0.45 "
| מי שצריך אקדח כזה גדול בקוטר 0.45 אינץ', עדיף שישתמש באת חפירה . ככה חשבתי לפחות כשמדי פעם אני משמיעה את הטענות שלי כנגד כאלה שמבקרים אותך כל הזמן. אין שום רמזים בספרים לסיבות שכוננו את המרירות המשתלחת שלהם ומה זה ענייני בכלל? אז זהו,שזה לא עניני, לא עניינם ולא עניינינו. ובכל זאת, אני מקבלת תווית של הקשוחה. את חוכמת הרחוב שצברתי אני מטאטא את הטראומות שהפרו את הציניות החותכת שלי. לאחרונה - קריאה, ממש כמו כתיבה זה המקום שלי לפעמים לרצות את הלבד, וההתחייבות שלי לכתיבה (או לתאומתה, הקריאה) נעשית ברצינות ובאחריות מפוקחת של יציאה לגלות. גם אם ביתר עונות השנה לא גיליתי שום נטייה מעשית כזו, מהרגע שהגעתי לכאן (לקפה) בכל שעה אספתי את עשתונותיי, הצטיידתי במעט ההכרחי, קבעתי מסילה, הצבתי עליה קטר וקרונות, בחרתי לוחות זמנים ויצאתי לדרכי לקול צפירה ניחרת, אם תסלחו לי, וגניחת בוכנות.
אז הרכבת שלי נוסעת ממרחק של חופשה ארוכה של שלושה חודשי אבטלה לזמן ומקום אחר על ציר ר"ג-יבנה כשאני מלאת מוטיבציה להתחלה חדשה. כשאני משתוקקת לעבודה חדשה. אני ממלאת את הראש שלי במחשבות,כאילו השמיים נמוכים מעליי ,קצת פרפורים בבטן, תהיות. עצרתי באלונית ,כי קפה של בוקר עם עוגת שוקולד שמרים ליד, משמח אותי תמיד.אני נעמדת בצד כי יש לי עוד רבע שעה זמן חופש, בעודי שומעת "זירת קרב" בוקר של הטחת אשמות הדדיות בין לקוח טורדני לקופאי. הקרב הזה בהחלט סיפק לי חומר דלק למחשבה כשהביקורות הבלתי ידידותיות זה בזה הלוואי שהיה לי אקדח 0.45 הייתי יורה בו. תאמינו לי כל החרא הזה היה מיותר. _________________________________________________________________________________________ בתחילת השבוע יום אחרון של החופש הגעתי, לעוד צהרים בים תיכוני מהביל, פסעתי בנחישות לחוף גורדון ת"א, כשאת חלקת החוף כיסו קבוצות צעירים שמנצלים את השעות האחרונות לפניי תום החופש הגדול. בשלב מסוים אחר כך התהלכתי לאורך קו החוף והתערבבתי בין האנשים, כשראיתי אישה צעירה לבושה בשמלה פרחונית ,מגישה את מילותיה לעוברים והשבים, חלקם חייכו, חלקם התעלמו, חלקם התענגו וחלקם - לא ברור עד עתה מה קרה להם. היא לא נשברה כשמוכר הארטיקים (זה שתמיד אומר "אני הולך" ולא הולך) אמר לה: "אני שותה ואת שיכורה", ולבסוף, לפני שסיימה, השאירה מזכרת - בריסטול ענקי עם מסר נוסף בשם "אדוני ראש הממשלה" ממוסמר לסוכת המצילים. כנראה זו הייתה עוד אחת מפעילי המתנגדים לטובת הלא יודעת מה...? המשכתי את דרכי לקיוסק שממול קניתי פעמיים קורונה וחפיסת סיגריות כדי שיהיה לי אוויר ,בגלל הצפיפות. בהמתנתי לשלם, היו עוד שני בחורים צוחקים עם בעל המקום. כשהם מנסים להרשים בהתלהבות בדיבורם כמובן שלא התאפקו והעיזו לדבר איתי (טוב הייתי בבקיני) וכך היה:
בחור א' : מאיפה את? עניתי : ת"א איפה בת"א? עניתי : "ליד שד' נורדואו" (כמובן שלא חשפתי את הבונקר בו אני באמת גרה) בחור ב': " יש חבר?" לא עניתי. רק חייכתי .(בשביל הנימוס) בחור ב': " אז...איך חמודה כמוך לא נתפסה ברשת ?" עניתי : " למה לא, תפסתי דג שמן הוא גר בניו-יורק" ( לא יודעת מאיפה הבאתי את זה?! ) בעל הקיוסק: " הוא יעשה עלייה לארץ בשבילך ?" עניתי ': "לא אני עוזבת." בעל הקיוסק : " מה עד לשם בשביל דג שמן. למה חסר קרפיונים בכנרת?" " זה כמו להיכנס למוסך עם רכב מקולקל, אתה בודק למטה מסתכל על המנוע ובום! הלך הג'ק ואתה תקוע מתחת. ואיך תצא משם?" עניתי : "לא יודעת. לא למדתי מכונאות רכב בגלגול הזה " בעל הקיוסק :" לא תצאי מהבלגן, עזבי אותך תמצאי דג מרוקאי, אחד שגדל בבריכת מים מתוקים." עניתי :"אני לא יודעת מה אצלך, אבל אני מאמינה בזוגיות ונישואים והמרחק לא חשוב" בחור א' : " מה קרה לך, חבר שלי תפס לו רוסייה הבן אדם מבסוט, עושה לו הכול זאתי. " מאז העלייה הרוסית הרמה בארץ עלתה..חבל על הזמן." (בחור ב' ובעל הקיוסק החיוך מרוח להם על הפנים..מבסוטים) עניתי לבעל הקיוסק : " כמה זמן אתה נשוי?" (כי הבנתי שהשניים האחרים רווקים מיוחמים) בעל הקיוסק : " 23 שנים" שאלתי בחיוך : " תגיד לי ואשתך יודעת לעשות דגים ? " בעל הקיוסק : " כן, חריימה ".!
חייכתי ,שלמתי ויצאתי . מרוב בושה הוא העניק לי במתנה מצית .מעניין אם היה לי את האקדח בקוטר 0.45 הייתי מוציאה ממנו יותר ,חבל!
הבנתי שלפעמים אתה יכול לבחור לברוח ואתה יכול לבחור להתעלם - אבל בסופו של דבר תמיד תתעורר לאותה מציאות.
שבת משובחת לכולם! |
תגובות אחרונות
-
gil gol
בתגובה על יצירת המופת שלי
-
נקודה ירוקה
בתגובה על ירושלים 11.7.11
-
נקודה ירוקה
בתגובה על תלוי איך מסתכלים
-
DramaQueen
בתגובה על קעקוע של סיפור
-
behind blue eyes
בתגובה על בשמלה אדומה בלי צמות
-
rangil
בתגובה על שלוש מחשבות
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פוסט חזק
לגלות אותך כשבסך הכל ניסיתי לראות אם זו שבתמונה הקטנה זו הטליה שאני מכיר
מסתבר שאתן דומות רק בקטנה
תתכונן לפוסט הבא ..נראה מה יקרה לך שם?!
:)
תודה על הביקור
אחרי שהתמוגגתי...
לא יכולתי שלא לככב. שאפו!
תודה יקירה..מוזמנת תמיד :)
בהצלחה!
נהנית לקרוא אותך
חריימה שאני אכלתי זה איכסה
ואותי לימדו שלא אומרים על איכסה אוכל...
גם לזה היה פעם מנוע של סוזוקי
אז כנראה שכן
לא אוכל דגים בכלל,!
אבל במקרה הזה אני מוכן לחרוג ממנהגי...
(-;
ב ה צ ל ח ה
לך יקרתי
דגים, יאק
אבל את בביקיני, יאמי :)
נשמע טוב!
מאמצת את הלוק ;))
וכן, ביקיני עם את חפירה נראה יותר סקסי יאפ.....
תודה מותק שבוע מצוין!
מזל טוב על העבודה החדשה.
אם יש לך ניסיון עם כלי נשק, אני בעד לתת לך שני אקדחים גדולים במיוחד, אחד לכל יד, סטייל לארה קרופט.
אבל אל תשתמשי בהם בחוף גורדון. שם יותר מתאימה את חפירה קטנה כזו מפלסטיק, וביקיני.
הרגשתי השתפרה עוד הרבה לפניי, כשיצאתי לחופשה ארוכה
העבודה זה רק בונוס ;)
תודה מותק
לי יש מנוע של סוזוקי אבל אף פעם לא נהגתי על האמר...זה נחשב?
;))
אהבתי ת' השוואה.
יאללה , תניעי.
ואולי כל אלו שנוהגים ב"האמר" זה בגלל שיש להם "מנוע" של סוזוקי?
יקירתי
הכי חשוב שמצאת עבודה חדשה
ושהרגשתך השתפרה ללא הכר עקב כך
וכל השאר בקוטר 0.45
שלומי*
בהיכל התהילה של הקריירה שלי בכל התחנות אני מוודאת לרוב מה המשמעות של עצירה בדרך
שבו מנפנפים המרשלים לצד המסלול, מפרטים את נהלי הכניסה והיציאה..מזל שעוד לא חתמתי על חוזה עבודה
שבו אני מצהירה שזה ממש בסדר אם איהרג ;)
לגבי הקפה, זה המקום היחידי באיזור "המת" הזה שאפשר לרוות או לקנות מסטיקים וסיגריות- התפשרתי בשביל מנת קפאין.
וכל החכמולוגים שטוענים שהגודל לא קובע...טועים!
זה כמו לנהוג על האמר מפלצתי עם מנוע 1300 של סוזוקי ;))
מותק, 0.45 או לא, הגודל לא קובע, ככה אומרים.
יש משו שאני צריך לדעת ?
בכל מקרה, עם לוחות זמנים או לא, תמיד תגיע הרכבת לתחנה, מתישהו.
וטוב לך שעלית על אחת, גם אם התחנה היא גן יבנה. וקפה טוב, לא שותים באלונית. יש קפה מובחר מזה.
ואת המציאות שלך, רק את קובעת, עם
מהמי תתעוררי<מקווה שעכשיו רואים>
תודה קרן!!
שנה מוצלחת גם לך
עם מה שנשאר ..זו חתיכת פרוייקט !!
אז עד שיהיה חדש יקירתי תמשיכי לדאוג לי ;))
ואמן לכל מילה, אות, כוונה שלך - א.מ.ן!!!
רק טוב
נשיקות ממני אירית
גם אני שמחה מאוד עבורך על מציאת העבודה!!
וגם אני מאחלת לך הרבה הצלחה והנאה
ב ה צ ל ח ה
בהצלחה קוקי
שנה טובה ומוצלחת
יאללה ...עבודה יש....נשאר לנו רק עוד פרוייקט אחד ואין לי מה לדאוג לך יותר
אינשאללה זה יגיע גם עם ראש השנה
KISSESSSS
אירית
נראה לי שדג כזה אתה תאהב ;-)
ולא למדו אותך שלא, אומרים איכס על אוכל !
תודה מותק!!
שבת נפלאה
כל עוד זה לא חריף. הכל מתקבל אצלי בחיך..ולאכול עם ידיים דג מרוקאי
עם חלה טרייה של שבת...כוס יין לבן ...מעורר תאבון!
לגביי תופעת הקרציות יש שיטה נוספת
שבת נפלאה יקירה :)
וואלה? דווקא אני מכיר מישהי שמכינה חריימה שהיה מעלה
אותך עכשיו לטיסה חזרה :)
בהצלחה מותק, אוהב לקרוא אותך כותבת על אקדחים :)
חריימה זה טוב, אבל דגים מרוקאיים זה עוד יותר טוב :))
כתבת את התופעה הבולטת ביותר שיש לנו כאן בארץ, קרציות בכל מקום :))
שבת מקסימה לך ורק הומור מחייה את הגוף והנפש..(וגם סקס ועוד כמה דברים טובים חחח)
חריימה זה איכסה...
כן אה...מכאן והלאה נראה שהסשן שלי יהיה כמו מירוץ ראלי הזוי..ולפי מידת ההתלהבות שלי נראה שזאת רק
התחלה...בא לי בטיימינג טוב...
וואו כבר חלפו 3 חודשי בטלה...פה מתאימה הקלישאה " איך הזמן עף כשנהנים"
:))
שבת מעולה יקירתי!
יקירתי, שמחה לדעת שמצאת עבודה
החופש הזה שהתרגלת אליו יהיה לך בסופ"שים
והנה, עוד מעט החגים...
שיהיה המון בהצלחה!!!
סופ"ש מעולה... (-: