כותרות TheMarker >
    ';

    רמיאב, סיפורים, שירים, חרוזים וגם דיווחים מצולמים.

    פרוזה, שירה וחריזה ודיווח. אשמח לתגובות.
    =============#==============
    מותר ורצוי להגיב גם לפוסטים ישנים :).
    =============#==============
    לרוב לא אשיב מתחת לתגובה
    אלא במסר אישי ועמכם התודה.

    0

    ה"שישיה" - סיפור ליל קיץ מהחיים - מאת רמיאב

    26 תגובות   יום שישי , 4/9/09, 21:00

     

    ה"שישיה"  -  סיפור ליל קיץ מהחיים  -  מאת רמיאב

    מאיר הגדול היה השוטר המקצועי. אני הייתי שוטר מתנדב במדים המשמש לו כמלווה, משלים תקן איוש לניידת. השעה הייתה משהו לפני חצות. הזמן קיץ לפני שנים לא מעטות, בעת שמשמרת הלילה הייתה שקטה ומעוטת אירועים.

    מכשיר הקשר פלט הודעה כללית:

    "ניידות רמה כאן רמה," כך קרא המוקד המרחבי, "ברחוב בית-חורון ברמת גן, באתר בניה נשמעו זעקות אישה קוראת לעזרה... מי מושך?"

    נשמעו תגובות משתים-שלוש ניידות הנמצאות בקרבת המקום  וחשו לשם.

    אף שהיינו די רחוקים, באזור גבעתיים, מאיר הגדול שנהג בניידת המסורבלת של אותם ימים, החל "למשוך" לכוון רמת גן.

    כשהיינו די קרובים לאתר האירוע, התברר לפי האזנה למכשיר הקשר, שניידות אחרות כבר הקדימו, מצאו את האישה  הטוענת שהותקפה  וקיבלו ממנה תאור של חשוד שברח.

    "תחנות רמה כאן 43, המתלוננת מסרה תיאור של חשוד. מכנסיים כהים, חולצה לבנה, גובה בינוני. הנ"ל ברח לכוון כללי  ביאליק וכיכר "כופר הישוב".

    היינו בדרכנו חזרה לאזור שלנו, ברחוב ארלוזורוב, בדיוק לפני הרמזורים של כיכר "כופר הישוב", כשלפנינו חוצה את מעבר החצייה להולכי רגל, אדם המתאים לתיאור של החשוד - מכנסיים שחורים, חולצה לבנה, מתקדם בהילוך קצת משונה. מאיר נאלץ להאיט את הניידת, אף שה"ירוק" היה שלנו. החשוד הגיע למדרכה בצד שלי, מימין.

    "עצור אותו!" אמר לי מאיר הגדול, כשהוא בולם את הניידת.

    "אדוני, אתה!!! כן אתה!!!"... הוא הסתכל לכל הכוונים, כשקראתי לעברו דרך החלון... "גש לכאן בבקשה!!!"

    האיש, כבן שלושים ומשהו, ניגש בצעדים מהוססים ואני ירדתי אליו.

    "סליחה!... סליחה... באמת לא בכוונה עשיתי את זה.... " הוא אמר בקול קצת בכייני במבטא מזרח-אירופי כבד. "אני לא יודע מה קרה לי...אני לא ראיתי..."

    ירדתי אליו בזריזות. מאיר לא התמהמה ותוך כדי שאני מעכב את הבן-אדם הודיע בקשר:

    "רמה כאן 241 , עיכבנו חשוד הדומה לתיאור בארלוזורוב לפני "כופר הישוב"."  הניח את המיקרופון וירד מהרכב אלי, לקחת פיקוד.

    "סליחה... אני מבקש, שוב לא אעשה את זה... בבקשה אני רוצה ללכת הביתה..." התחנן החשוד.

    "יש עליך תעודת זהות?" פנה אליו מאיר, כאילו בעקיפין, כמבוא לשאלות העיקריות.

    "לא, אני רק ירדתי קצת לטייל..." אמר האיש בהתנצלות שנשמעה כמתחכמת.

    "אתה יודע שכל אזרח מעל גיל שש-עשרה חייב לשאת תעודת זהות! אני כבר יכול לעכב אותך לתחנה עד שמישהו יזהה אותך..." אמר מאיר בבצורה תוקפנית ומאיימת.

    "באמת????... לא ידעתי!!! אין אף אחד שיכול לבוא עכשיו באמצע הלילה..." אמר ה"תוקף בפוטנציה" בקול קצת בכייני.

    "איפה אתה גר?"

    "אני גר שם," הצביע לרחוב הסמוך, "בבית הגדול... כל התעודות שלי בבית. אימא שלי תדאג לי אם לא אשוב מהר והיא תתעורר... היא מאוד זקנה."

    "מאיפה אתה באת?" שאל מאיר.

    "אני מפולניה..."

    "התכוונתי מאיפה באת עכשיו?... טמבל!"

    "אני באתי מצד שני של הכביש... ראיתם." הוא הצביע על המדרכה השנייה. "אבל באמת לא התכוונתי לעשות את זה, תסלח לי..."

    עוד הם מדברים, ושתי ניידות, באו בזו אחר זו, מכוונים מנוגדים, עצרו בחריקת בלמים, כששוטרים מזנקים החוצה להקיף אותנו ולעזור להתגבר על "החשוד האלים".

    חשודנו נבהל מאוד, והסתכל באימה בשוטרים שהגיעו.

    "מה שמך?" הקשה עליו מאיר.

    "אני... אני... אולק בז'יזקובסקי... אבל באמת, אני מבטיח, לא יקרה עוד פעם..." התחנן על נפשו.

    באותו רגע הגיעו במרווח של שניות, שתי ניידות משטרה נוספות וג'יפ של משמר הגבול. כל אנשי הצוותים ירדו להביט בחשוד ממרחק מה.

    "למה כל כך הרבה שוטרים???!!!" שאל ה"מאניאק" באימה ניכרת, "רק שלא ירביצו לי...".

    "כמה זמן אתה מסתובב?... מאיפה באת עכשיו, לפני שעברת את הכביש?" שאל מאיר ועשה בידו סימן לשוטרים שמסביב, לזוז קצת הצידה.

    במכשירי הקשר שמסביב נשמעו קולות שואלים:

    "מי יכול לתת הכוונה לכופר הישוב?" לפי אות הקשר של הניידת היו אלה מתנדבי משא"ז מבני ברק. מישהו מניידת תנועה, הסביר להם את הדרך לפרטיה בקשר.

    "אני ירדתי לטייל לפני שעה בערך, כי בבית נורא חם... באמת... באמת שאני-אני לא אעשה שוב מה שעשיתי... לא אצא אפילו  בלילה מהבית... אני מבטיח-מבטיח..." נשמע ה"תוקף" מגמגם ורועד מפחד... "אל תיקחו אותי לבית-סוהר... אני לא עשיתי בכוונה..."

    ניידת נוספת הגיעה ביללת סירנה. קצין בעל "שלושה כוכבים" - פקד, קפץ ממנה, כמעט בטרם שעצרה. היה זה קצין המשמרת. הוא בקש את השוטרים שעמדו שם להתפרש מסביב, להרחיק את מעט הסקרנים שנתקבצו במקום.

    "מה אתה מבטיח כל הזמן?... אם עשית את זה אנחנו כבר נדע מה לעשות איתך" אמר מאיר הגדול.

    מכונית "טרנזיט" עמוסה מתנדבי משא"ז מזוקנים, חובשי כיפות, מבני-ברק, עצרה מצידו השני של הרחוב וכל יחידי הלהקה, חמושים ברובי קרבין רצו לעברנו.

    "אני מבטיח... אני מבטיח שעוד פעם אני לא אעבור במעבר החצייה באור אדום... אני לא אעבור באור אדום... אני אביט קודם... אפילו בלילה...." התחיל המסכן ליבב חרישית כשהוא רועד , כמעט שאינו שולט בסוגריו...

    "אל תזוז!" מאיר הגדול, בקושי עצר את הצחוק שרצה לפרוץ לו, קרץ לי בעין וקרא לאחד השוטרים לשמור על ה"פושע".

    ניגשנו לקצין המשמרת שהשקיף על המחזה ממרחק מה.

    "המפקד, זה סתם "שישיה" ( = כנוי למופרע או משוגע בעגה המשטרתית), מפגר, לא שייך. עבר במקרה כאן."

    "בסדר, קח את הפרטים שלו ותמלא דו"ח פעולה." אמר הקצין ופנה לכל השוטרים "כולכם !!! מי קרא לכם לבוא?... מה זה פה???... הצגה????!!!" וכאן הכריז במכשיר הקשר -" כאן 111. כל הניידות חוזרות להמשך חיפושים אחרי חשוד באזור."

    כהרף עין, נעלמו כל שבע הניידות מהמקום. חזרנו למסכן, שלא הבין כלום מהמתרחש. מאיר שאל ורשם את כל פרטיו של המעוכב, שהמשיך לגמגם, מבוהל.

    "תשמע אדון אולק, הפעם אתה משוחרר. רשמתי את כל הפרטים והטלפון שלך. עוד פעם שלא תעבור באור אדום... הבנת?!?!?..." מאיר כמעט שלא כבש את צחוקו, "עכשיו הביתה... לך לישון!"

    "תודה רבה... תודה רבה... לא יקרה שוב... מבטיח..." פנה אדון אולק והסתלק מאושר לביתו במין ריצה-הליכה משונה. 

    כל הזכויות שמורות ©

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/9/09 22:42:

      רמי היקר.

      חייכת אותי.

      יש לך את הדרך לספר סיפור..ואפילו אם הוא קצת עצוב לפעמים אתה נותן אפשרות לחייך גם..

      אוהבת את כתיבתך הקולחת וסוחפת.

      *

        11/9/09 21:45:

      חהה מזכיר לי משום מה את תקופה ארבינקה.....

        7/9/09 00:42:


      רמי היקר

      אהבתי את הדרך בה סיפרת את הסיפור החביב,

      מענין וקולח .

      תודה לך

      *

      שרה

       

        6/9/09 19:19:
      "רמי המספר" ,כישרון עצום לך לספר בדרך מרתקת וציורית
        6/9/09 17:11:

      חיוך
        6/9/09 06:56:


      קראתי "בלגימה" אחת  חיוך

       

      מסכן אולק....

        5/9/09 23:58:

      כוכב חיוך גדול על הסיפור המרתק הזה!!!!!!
        5/9/09 23:47:


      (:  תודה על עוד סיפור חוויתי מרתק..

       

      ומה הקשר ..שישיה..  ?

       

      שבוע טוב..

        5/9/09 21:38:
      נהנתי...קולח וזורם...מעולה!!
        5/9/09 16:42:

      הסיפור מרתק אבל לא אהבתי את התנהגות השוטרים!!!

      *

      אלומה

        5/9/09 16:17:


      חחח',,רמי,, יופי של סיפור,,

       קולח בכתיבה שנונה ומחוייכת

      *

        5/9/09 11:44:


      היום כבר מזמן היה בכלא.היו מלבישים עליו

      ת'תיק בקלות,המנכ"ל היה מתראיין , הייתה מקבל צל"ש

      על חרוף נפשך ומאבק עם חשוד..........

      וכתבת ממש יפה ומותח.......

      ויפה

      ספר עוד מיקרים

        5/9/09 09:29:

      כל מי שלובש בגדים כאלה

      הוא חשוד בפוטנציהחיוךצוחק

      אהבתי את סיפורך

      מחכה לעוד......

        5/9/09 08:46:


      רמי הב הב הב מספר הסיפורים

      עונג לחזור ולקרוא בך -

      נ פ ל א !!

      איזה כייף שיש לי אותך פה:))

      שבת טובה ומחבקת

        5/9/09 08:41:


      סיפור פשוט שהפכת אותו לסיפור מרתק.

      יופי!

        5/9/09 08:27:

       

      מעניין הסיפור שלך ,הפרטים שבחרת להציג משקפים נאמנה מציאות

      של עלימות כלפי נשים.

       

      היא זועקת לעזרה ו"טוענת ש....."

       

      הוא משחק אותה רפוי שכל ,לא מבין מה עשה לא בסדר, משוחרר לחופשי.

       

      מוכר מאוד.

       

      עצוב מאוד....

       

       

        5/9/09 06:18:

      שלום רמי

      סיפרת פה סיפור 'מתח', שנישאר מרתק עד הסוף שלו.

      החלם של השוטרים, הפחד של הבחור התמים.

      והסוף המשחרר.

      יופי.

        5/9/09 05:33:


      רמי יקירי,

       אתה מספר נהדר,

       קצת עצוב...

      מאד מצחיק...

      .ולי התברר כרגע

       שאין לי בכלל**

        5/9/09 05:23:

      החזרת אותי לימים שגם אני הייתי

      במשמר אזרחי, מסכן לבש חולצה

      לבנה ביום הכי לא מתאים

       

        4/9/09 23:40:


      ועכשיו אתה צריך להוציא ספר ספורי השוטר המתנדב. עוד פעם חייכתי לאורך כל הדרך...

      *

      נעמה

        4/9/09 23:23:

      תודה, רמי על עוד סיפור מהחיים.

      האמת שחשבתי שהמעשה "הנורא" שעשה החשוד, שהוא הטיל מימיו אי שם מאחרי השיחים...

      שבת שלום !!

        4/9/09 23:13:


      רמי, תיארת את המצב בדרך מרתקת,

      אפשר היהלדמיין את אולק הרועד מפחד.

      האם התוקף האמיתי נמצא?

        4/9/09 23:07:


      רמי ידידי

      יוסי אלפי עושה מזה מלאןן כסף

      קח לתשומת ליבך

               דיקו

        4/9/09 22:35:


      אוהבת  איך  שאתה  מספר....חי  וזורם....

      אהבתי  מאד...

      שבת  שלום....

        4/9/09 22:25:


      מציאות מצחיקה, ואתה ידעת להעלות אותה לכתב.

       

      מירה


      אהבתי, כמעט הייתי איתך שם בסיטואציה. אתה רמי יקר, יודע לספר סיפור. קולח,זורם וסוחף. אשוב.

      ארכיון

      פרופיל

      רמיאב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין