כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    והפעם,,,איך הגעתי לחו\"ל.....

    4 תגובות   יום שישי , 4/9/09, 21:12


    איך ומתי הגעתי לחו"ל....או יד לזכר חבר טוב....



    גילוי נאות:



    בנימין מתודילה - אינני! אבל אנו אוהבים לפעמים לנסוע לחו"ל ועכשיו אנחנו (בשניים) מתקרבים לזה עוד פעם ,  אז......בא לי לכתוב על זה.



    זוכרים איך הגעתי לים....? - באיחור רב!



    כך גם כאן במידה רבה.



    זוכרים את LITTLE BOXES של פיט סיגר ?



    http://www.google.com/search?q=little+boxes+all+the+same&sourceid=ie7&rls=com.microsoft:en-US&ie=utf8&oe=utf8



     או בגירסתו החיים חפרית: "תיק של ניילון תיק של פלסטיק"...?



    http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1186&wrkid=5444

    אגב אצלנו בקרית חיים מחוז ילדותי-  זה היה תיק בד קצת רקום עם חוט מושחל שמכווצים וכך התיק נסגר והסנדויץ' בפנים!

    אז הסיבה שהגעתי באיחור גם לחו"ל היא בדיוק השיר של פיט סיגר/חיים חפר, בהגזמת מה! כי חלק מבני מחזורי בקרית חיים הגיעו לזה יותר מוקדם...

    ובאמת, גן, בית-ספר, צבא, טכניון,חתונה (באותם ימים נחשבנו לזוג רווקים זקנים במושגים של אז-גיל 27 רחמנא ליצלן.) ורק בגיל 31 נסעתי פעם ראשונה לחו"ל, (אישתי באה מרקע אחר לחלוטין ולה זו כבר היתה פעם חמישית או שישית עם שהיה של כשנתיים בלונדון לאחר הצבא)



    באותם ימים עבדתי עם איש יקר מהכרמל , אני הייתי רק אחר הטכניון והוא היה כבר אחרי צבא הקבע בו שירת כמהנדס אוניות..והוא -רפי ב.ג. מהכרמל, שאהב מאוד לטייל בחו"ל לימדני את כל רזי הנסיעות, איך להתמצא ואיך להסתדר מיכיוון שהיה ברור לי כי גם אני כמוהו אוהב לנסוע רק בשניים! וכך עד היום! רצה הגורל ורפי שהיה יקר לי מאוד ,כבר עבר לעולם שכולו טוב! אך אנו ממשיכים לנסוע באותו סגנון עם אותו תהליך של התכוננות לנסיעה-ואני תמיד נזכר בו לפני כל נסיעה, וזיכרו שאז לפני 32 שנה לא היה אינטרנט ולא GPS ולא כרטיס טיסה אלקטרוני ובטח לא מעבר גבולות עם זיהוי כף יד. ועל טלפון נייד? מי חשב בכלל?  היו טלפונים ציבוריים ש"אכלו" חופן מטבעות שהכנת מבעוד מועד-תוך שניות!



     בנסיעה הראשונה הזו בשנת 77 אומרת אישתי כי הייתי אדיש לחלוטין ולא הראיתי כל התלהבות! כנראה הייתי מבוהל מכובד המבצע???



    אבל זה עבר....

    לילדי  לא היו החוויות הללו כמו שאתם מתארים לעצמכם - אצלם זה טיבעי לגמרי ועד היום זה נראה לי מוזר איך הם מעיזים לפני שנישאו (בחלקם) לצאת לטיול ארוך לבד אך בהתנהגות אחראית ובהכנות כמו שאבא שלהם אוהב ולעבור הכל בשלום ובשמחה והנאה אם זה בן שיצא בזמנו לדרום אמריקה לבד לבד ל-5 חודשים ום זו בת שנסעה לבד לבד לסין לחדשיים ואם זה בן נוסף שנסע לבד לבד לאפריקה לשלושה חדשים וגמור בבת הנוספת שנסעה גם היא לבד ..

    "כיף" לנסוע ו"כיף" לחזור או כמו שראיתי פעם כתוב באיזה מקום בארה"ב:  NO PLACE LIKE HOME    !!!!





    BON VOYAGE.


     


     


     


     


     


    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/9/09 09:00:

      תודה לשלושתיכן   :-) והנה כמה הבהרות/תשובות....

      כלומר אז אחרי הנסיעה הראשונה נדבקתי בחיידק כלומר לפני 32 שנה.......
      ואז...נסענו כמו שאז נסעו....להספיק מה שיותר,,,,,,וגם הנוהג הפסול הזה עבר....

      נסענו אז לרומא...נהיגה עד וינה אז עוד לא היינו צמחונים ואכלנו שניצל וינאי(גם זה עבר לגמרי וגם זה שוה שפעם אספר על כך..),,, ואח"כ נהיגה לפריז ומשם ללונדון וחזרה...לרומא ברכבת .טרוף של 28 יום....
      אבל מאז השתבחנו וירדנו בדרך כלל למקום אחד ולא הרבה מזה..... לתפוס אוירה לא רק לחרוש!!!

      הפעם לברלין (אף פעם לא היינו) לשבוע ואח"כ לביקור קצר של שלושה ימים נוספים של חבר במינכן שבה כבר היינו בעבר.
      זה מזכיר לי שבאחת מ-5 הפעמים שהיינו בדוברובניק פגשנו בשוק זוג ישראלי שאני מכיר ואחרי חצי יום הגברת אמרה  שהם ממשיכים כי הם הבינו את הפרינציפ! הייתי בהלם!

      לך תסביר לישראלי המצוי שאנחנו לא רצים לשום מקום אלא בכל מקום מריחים, נושמים עמוק ומסתכלים ומקשיבים וכל מקום כזה מצריך שבוע שבועיים לא פחות ואולי גם לחזור שוב!!!
      אולי על דוברובניק מהזוית שלי אכתוב פעם.....
      שבוע נעים.
      פרץ.

       

       

        5/9/09 05:12:


      נסיעה טובה שתהיה לכם   *

      לאן הפעם????

        5/9/09 01:30:


      רגע, רגע, מה קורה פה, מה זאת אומרת:

      "אבל זה עבר...."

      נסיעה ראשונה לחו"ל ואתה מתאר את זה כאילו זה היה סיוט או עוד מבצע צבאי שהיה צריך לעבור.

      מה עם הדובדן?

      לאן נסעת?

      לכמה ימים?

      איך היתה החוויה הראשונה בחו"ל?

      ומה עם תמונה?

      יש לך עוד הרבה עבודה על הפוסט הזה.

      ואיזה נחמד שאצלך זה תמיד בשניים. זה יפה.

        5/9/09 00:30:

      הספור שלך מזכיר לי את אגדת הבמבוק. פקעת הבמבוק נחה לה באדמה ומכה שורשים 5 שנים ואז בבת אחת מזנק הבמבוק לגובה של 25 מטר. כשאתה מכין את עצמך כמו שצריך אתה יכול לעוף הכי רחוק שאפשר בבטחון ועם עוצמה.

      לאן אתה מתכנן לנסוע ? 

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      פרץ.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין