יום אחד, הרגשתי שאינני יכולה יותר.

נתקלתי בך ברחוב, וכמעט הקאתי את נשמתי.

ברקע שר לו ערן צור "אני אוהב אוהב אוהב אוהב"

וניזכרתי בפעם ההיא שהיית בתוכי ושרת לי "אני אוהב אוהב אוהב אוהב אותך"  

ברחתי ממך... 

לא עניתי לך לטלפונים, ונדמה היה שלכל מקום שאליו אני מגיעה גם אתה מגיע אליו.

העיר הארורה הזאת...   

חודש תמים לא  דברנו, לא התראינו

 ואז פתאום לילה אחד ראיתי אותך, אני הייתי במכונית, אתה על ספסל בשדרה.

ליבי התחיל לפעום במהירות.

הגעתי הביתה,

 והסתובבתי כמו אריה בכלוב. 

 כמה רציתי לראות אותך, להריח אותך,

לשכב איתך...  

אחרי שבוע כבר נפגשנו,

ישבנו על ספסל בשדרה,

 דברנו ודיברנו,

ואז עברנו אלי.

.ושכבנו, ודיברנו ושוב שכבנו ושוב דברנו.. 

 וככה, גם בבוקר, לא נתת לי ללכת לעבודה,

נשארנו יחד כל היום,

מדברים,

 קוראים,

עושים אהבה...