| לקראת ראש השנה והימים הנוראים נזכרתי בסיפור נחמד מהמקורות.מספרים על הלל הזקן,שהיה נשיא הסנהדרין האחרון,שיום אחד הגיע לביתו יהודי פלוני אלמוני, נקש על דלתו וביקש לדבר עימו.יצא לקראתו הלל ושאל לרצונו, ענה האלמוני: אני לא מאמין שיש אלוהים,אם יש אלוהים, אני רוצה לראותו.חייך הלל הזקן בנעימות חיבק את בן שיחו ואמר: אי אפשר לראות את אלוהים, אלוהים קיים וכל יום אנחנו מקבלים הוכחות על קיומו, אבל לראותו אינך יכול, גם אני איני יכול לראותו ואפילו גדולים ממני בתורה אינם מסוגלים לראותו.התעקש היהודי ועמד על שלו: אני רוצה לראות את אלוהים, אם יש אלוהים יופיע נא!לשמע השיחה הקולנית החלו נקבצים יהודים מכל פינות הרחוב ומרחובות סמוכים,התקהלו וחיכו לראות ולשמוע כיצד יסתיים הדיון, והאם יצליח הלל הזקן לשכנע את היהודי הווכחן שיש אלוהים.חכך הלל בדעתו ואמר ליהודי: אתה רוצה לראות את אלוהים? כן, ענה היהודי.רוצה מאד, רוצה בכל מאודך? כן,כן ענה היהודי כמעט צועק ובקול מלא התרגשות.בסדר גמור ענה הלל.תבוא מחר בשעה 12 בצהריים ותוכל לראות את אלוהים. אבל תגיע בזמן אל תאחר כי אלוהים לא יחכה לך.מחר ב12 בצהריים אהיה כאן, קרא היהודי בקול גדול,סבב על עקביו והלך חזרה לביתו.כל הלילה לא עצם היהודי עין מרוב התרגשות. וכי איך יכול הוא לישון כשעוד מעט הוא עומד להיפגש עם אלוהים?למחרת, בשעה עשר דקות לפני 12 בצהריים,כשהוא לבוש במיטב מחלצותיו, שיערו רחוץ ומסורק, עיניו קורנות וכולו חסר מנוחה, התייצב היהודי ליד ביתו של הלל הזקן ממתין לרגע הגדול.בשעה 12 בדיוק יצא הלל מביתו פנה ליהודי הנרגש ושאל: אתה מוכן לראות את אלוהים?כן, ענה היהודי בקול רועד.ניגש הלל ליהודי,אחז בראשו וכיוון את פניו לעבר השמש בשמיים.פקח עיניך לרווחה כדי שתוכל להביט באלוהים, אבל פקח עיניים על תעצום.היהודי הביט בשמש שניה או שתיים הסתנוור וניסה להסיט מבטו. אל תסיט מבטך, אמר הלל הבט בשמש בעיניים פקוחות ואז יופיע אלוהים.היהודי שעיניו כאבו מבוהק השמש,הסיט ראשו בכח וצעק: לא יכול יותר עיני כואבות.הביט בו הלל הזקן ואמר:אתה רוצה לראות את אלוהים? הרי בשמש (עוזר) שלו אתה לא מסוגל להביט דקה שלמה, ואתה רוצה להביט באלוהים? |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה