כותרות TheMarker >
    ';

    עסק משפחתי I חברה משפחתית - זה חום הלב או אש הקרב ?! / אלי כהן

    27 תגובות   יום רביעי, 22/8/07, 19:51

    העסק המשפחתי הוא בן כלאיים מיוחד במינו המורכב ממשפחה ועסק; בחקלאות אנו מכירים הכלאה של תפוז וקלמנטינה אך האם היינו יכולים לתאר לעצמנו הכלאה של אבטיח ותפוח אדמה ? האם בכלל נוכל לחשוב על אבטיח בעל קליפה דקה וקלה כמו של תפוח אדמה ? רעיון מוזר כי הכלאה כזו יכולה להצליח רק אם האבטיח יישאר על האדמה שהרי אם ננסה להזיזו ממקומו הוא יתבקע וייפגם.

    האם נוכל לתאר לעצמנו תפוח אדמה מתוק יותר או אדום יותר או נוזלי יותר כמו אבטיח ? אולי כן אבל אז ישתנה הערך התזונתי שלו והוא לא ימלא את התפקיד המקורי שייעד לו הטבע, ולא יתאים לביקוש הקיים בשוק.

    במילים אחרות, הכלאה מתבצעת בצורה מסחרית רק כאשר לפרי ההכלאה יש יכולת קיום עצמאית, ויש בה חידוש ויתרון מובהק בשוק. לדעתי עסק משפחתי הוא הכלאה כזו המניבה, למרות מורכבותה וקשייה, כמה חידושים ויתרונות חשובים, למשפחה ולשוק, אך ימיה קצרים.

    .

    אקדים מיד ואומר שמטרתו של מאמר זה היא לבטא תפישה מאוד מסוימת לגבי העסק המשפחתי ולא להכיל את כל מורכבותו ואפיוניו. המאמר מנסה להדגים בקצרה את מורכבות העסק המשפחתי, להאיר כמה מתחלואיו היסודיים, ולהציע הסבר לסיבת קיומו וליתרונותיו הייחודיים בשוק למרות מורכבותו - מניסיוני המקצועי ומנקודת מבטי האישית. המאמר כולל גם המלצה שאני מאמין שהיא הדרך הראויה על פי רוב הן לעסק המשפחתי והן לבעליו. יחד עם זאת, אין בכוונת מאמר זה לייעץ או להציע רשימת כללים מלומדת לניהולו של העסק המשפחתי, מן הסיבה הפשוטה שלכל עסק משפחתי מורכבות וייחוד משלו. יצוין שאף שהמאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחיות, הוא מתייחס לבנים ולבנות במידה שווה, אף שלא תמיד זו ההתייחסות בעסק המשפחתי עצמו.

     

    משפחה מהי ?

    משפחה במהותה היא קן לגידול ילדים בריאים ומאושרים, במקום מוגן ובטוח שבו האפשרויות למימוש עצמי של כל אחד מחברי המשפחה הן בלתי מוגבלות כמעט, אהבת אם ואב מצויה בשפע וללא תנאי. אחוות אחים אף היא כמעט דבר מובן מאליו, אך יש בקן פוטנציאל לקנאת אחים שההורים מנסים למנוע בכל כוחם. כמובן, במשפחה בריאה בנפשה לא תובעים מאף אחד מהילדים להתחרות באחיו, או להוכיח יעילות ועמידה במדדי כמות ואיכות. ילד לא צריך להניב תשואה על ההשקעה בו, ומשפחות מעצם טבען אינן בתחרות עם משפחות אחרות -  ודאי שלא על 'משפחתיות'.

      

    עסק מהו ?

    בעסק כלכלי כל עובד או מנהל נמדד בכל עת על ביצועיו, והוא צריך להתחרות פנימה והחוצה ולהניב תשואה מרבית. שילובו וקידומו בעסק מותנים ביכולתו זו. היינו, ההיפך הגמור ממשפחה. 

      

    כשלי ההכלאה של משפחה ועסק - כמה דוגמאות

    לאור האמור לעיל משפחה ועסק הם סתירה שלא ניתן ליישבה לאורך זמן כי המטרות של משפחה שונות בתכלית מן המטרות של עסק. הסתירה המהותית בין משפחה לעסק ניכרת כבר בדור השני של המשפחה - דור הבנים הממשיכים. למשל: איך נשלב בעסק המשפחתי את האח "הלא יוצלח" ? נוכל לומר לו שהעסק סגור בפניו בעודו קולט את יתר חברי המשפחה ? וכי יש משפחה המסלקת משורותיה ילד בנימוק שאינו מתאים למשפחה ?! אם בכל זאת נשלב אותו בתפקיד זוטר האם יסכים להשתכר פחות מאחיו העובדים בתפקידים בכירים משלו ? האם יוכל להסכים שאחיו ( לפעמים צעירים ממנו ) יתנו לו הוראות ? מאידך אם נחליט שכול האחים שווים במעמדם ובשכרם ללא קשר ליכולתם וביצועיהם, מי יהיה הנהג ? מי יהיה המכריע במחלוקות ? מה יהיה המניע והדחף להשתפר ? האם יסכימו כל האחים להשתכר שכר זהה שאינו מבטא את השקעתו יכולתו וכישוריו הייחודיים של כל אחד מהם רק למען שלום בית ? בעיות אחרות יעלו אם נותיר את אחד האחים מחוץ לעסק או נוותר על עבודתו. אסוציאציה מעניינת בהקשר זה היא מצבם של הקיבוצים בישראל המדגימים את דעיכת הגישה שאינה מבוססת על קריטריונים כלכליים ועסקיים מובהקים; הם בחלקם מתפרקים, ובחלקם עוברים לשכר דיפרנציאלי, ולניהול כלכלי ועסקי מובהק.

     

    דוגמה אחרת: אם במקרה העסק המשפחתי מעסיק את בנם יחידם של ההורים המייסדים עדיין נוצרות בעיות. למשל: הבן רוצה לשכלל ולחדש את העסק או לפרוץ לפלחי שוק חדשים, והוריו אולי מעדיפים יציבות ושמרנות בערוב ימיהם. או להיפך: ההורים רוצים שבנם יישאר בעסק ויפתח אותו אך לבן יש תכניות אחרות מסיבות כאלו ואחרות. למשל: יש עסקים משפחתיים בהם הבן הממשיך לא מספיק מוכשר כמו הוריו, והוא חי את חייו בתחושת כשלון על כך שאינו יודע לשמר את הישגי הוריו, שלא לדבר על שכלולם והרחבתם. הוא לפעמים גם לא חש בנוח על נכסים שקיבל במתנה מהוריו ושלא השתתף כלל ביצירתם, ולכן לפעמים הוא נדחף החוצה. "קומפלקס הבן הממשיך" חורג ממסגרת מאמר זה, ולא אכביר בו מילים.

     

    אפילו אם העסק המשפחתי מתנהל כביכול על מי מנוחות יש בו כשלים מובנים. למשל: בן משפחה המועסק בעסק המשפחתי מרגיש מספיק בטוח בתפקידו, ויודע שאיש לא יעז לפטר אותו. העובדים האחרים בעסק מתייחסים אליו כאל סמכות ייחודית שכדאי לא להתעמת איתה, וכך הם מתייחסים לכל בני המשפחה בעסק המשפחתי, כי הם הרי רוצים 'להיות בסדר עם כולם'. זה מוביל לעיוותים בעקרון 'אחדות הפיקוד' בניהול ולפעמים גורם לבלבול ומבוכה, עד כדי פגיעה בתפעולו של העסק.

    דוגמה אחרת: בני המשפחה מתייחסים לעסק המשפחתי כמו אל הקן החם של המשפחה האותנטית שבמהותה אמורה לטפח את אושרם, להעניק להם אהבה, ולסייע לפיתוחם ולמימוש העצמי שלהם, והם עלולים למשוך את העסק לכיוונים שונים ומנוגדים, אף שברור שהעסק המשפחתי לא נועד למימוש חלומו הפרטי של כל אחד מהם.

     

    אלה הן רק כמה דוגמאות על קצה המזלג לכשלים של בן הכלאיים הקרוי "עסק משפחתי" ויש עוד דוגמאות למכביר. למרבה הצער תחלואי העסק המשפחתי בדור השני של המשפחה ואילך ( היינו בנים יורשים או שותפות של אחים ) הם רבים ומגוונים מאוד ותקצר היריעה מלהכיל את כולם במסגרת מאמר זה, אך בעלי עסקים משפחתיים - בעיקר בדור השני ואילך -  חשים אותם לדעתי וגם מכירים אותם היטב. כל עוד קיים אבא מייסד או אמא מייסדת הם גם המנהיגים הבלתי מעורערים - לפעמים גם אם אינם המייסדים והמנהלים - והם גם אלה המכריעים בכל מחלוקת בדיוק כפי שעשו בכל פעם שצצה לה קנאת אחים במשפחה האותנטית. הם גם הדבק המאחד בין בני המשפחה כל עוד הם בריאים וחיים ופעילים בניהול העסק ( באופן פעיל מבפנים או בהשגחה מינורית מבחוץ ), וכמובן כל עוד מתחי הקנאה והתחרות נסבלים וניתנים לניהול.

      

    סוד קסמו וייחודיותו של העסק המשפחתי

    אז למה בכל זאת מוקמים עסקים משפחתיים אם הם כל כך פגיעים ומורכבים ? כי אין יפה יותר מערכי המשפחה הגרעינית המלוכדת, עם נאמנות, מסירות וערבות הדדית, מנהיגות חזקה, הוגנת ובלתי מעורערת, ומחויבות מתמדת למימוש העצמי של כול אחד מבני המשפחה. אלה הם בדיוק הערכים הייחודיים כל כך למשפחה הבריאה, ואיזה עסק לא רוצה להתברך בהם ? ומאידך מנקודת מבט משפחתית למה לא לפתח את הקן המשפחתי החם לעסק מניב ומשגשג שגם יעניק לילדים בטחון כלכלי ותעסוקתי ? הרי זה בדיוק מה שעסק משגשג עושה: הוא מניב תשואה כלכלית המפרנסת היטב את בעלי העסק, ומעניק להם עצמאות, ומי אינו רוצה להיות עצמאי ואדון לגורלו ?  

    רעיון העסק המשפחתי משמש השראה יפה להקמה של עסקים מסוג אחר: עסקים בעלי אופי משפחתי, היינו עסקים שאימצו את ערכי המשפחה בניהול העסק, אך אינם מעסיקים בני משפחה מקרב הבעלים וקרוביהם ( למעט המייסד ). אלה הם בדרך כלל עסקים שבהם המייסד הוא גם המנהל, או מעורב באופן פעיל בניהול, המטפח יחסי אמון וקרבה מיוחדים עם עובדיו, ונותן מרחב גדול יחסית לביטוי העצמי שלהם. כלומר, מדיניות ההעסקה והניהול המכוונת כלפי העובדים תהיה בדרך כלל מתחשבת יותר, כמעט כנהוג כלפי בני משפחה. הביטחון התעסוקתי והיחס המוענקים למנהלים ועובדים לאורך זמן בעסק בעל אופי משפחתי מדרבנים אותם, וגם מבטיחים יציבות תעסוקתית החוסכת לעסק כסף רב. כשהפוטנציאל העסקי לא ממומש במלואו יש עדיין מידה רבה של מחויבות אישית לפיתוחם ורווחתם של עובדי ומנהלי העסק וסובלנות גדולה יותר כלפי מעידות וכישלונות. בעסקים בעלי אופי משפחתי יש בדרך כלל אופק השקעה רחב וארוך יותר מאשר בעסקים אחרים כי התלכיד הקבוצתי והיציבות התעסוקתית מניבים הצבר ידע גדול יותר, ומקטינים את החשש מפני לקיחת סיכונים מחושבים. זה לדעתי סוד קסמם וייחודיותם של עסקים בעלי אופי משפחתי וגם סוד קסמם וייחודיותם של רבים מן העסקים המשפחתיים בדור הראשון של המשפחה בעסק - דור ההורים המייסדים - טרם הצטרפות בני הדור השני מקורביהם וממשיכיהם. כלומר לדעתי קסם ההכלאה של עסק משפחתי - בניגוד לעסק בעל אופי משפחתי - מוגבל ותחום בזמן.

      

    חכמת ההיפרדות - מודל התאומים הסיאמיים

    עסקים משפחתיים מדור ראשון של המשפחה והעסק ( ההורים המייסדים ) הם בדרך כלל עסקים משגשגים בגלל ערכי המשפחה שהזכרתי, אך כשהם עוברים שלב התפתחות מסוים - בדרך כלל עם כניסת קרובי הדור השני במשפחה ( הבנים היורשים ולפעמים גם בני זוגם ואחרים ) לעסק המשפחתי - הם מתקשים מאוד להתנהל; כמו האבטיח הדמיוני שיש לו קליפת תפוח אדמה, הם כבדים ושבריריים, וקשה להם להתקדם ביעילות ללא סכנת היפגעות מתמדת. עם כניסת בני הדור השלישי ( הנכדים היורשים ) של המשפחה המכשלה עלולה להגיע למימדים גדולים וסבוכים יותר, למעט מספר חריגים מעטים בהחלט.

     

    מהו אם כך הפתרון האסטרטגי הראוי לתחלואי העסקים המשפחתיים בדור השני והשלישי ? עד כמה שזה נשמע דרמטי אני מאמין שהפתרון האסטרטגי הראוי לרוב העסקים משפחתיים בדור השני ואילך הוא היפרדות ! היפרדות כפי שנפרדו אברהם ולוט, יצחק וישמעאל וגם יעקב ועשו; לעתים היפרדות אף בשיא שגשוגו של העסק המשפחתי תוך תשלום מחיר כלכלי מסוים. לדעתי מנהלי עסקים משפחתיים חכמים דיים - בדור המייסדים ובדור השני - הם כאלה המשכילים לחזות ולהכין את מהלך ההיפרדות זמן רב מראש, ולהקים לכל אחד מהבנים הממשיכים עסק משלו לפי נטיית ליבו ורוחו, וגם להציע פתרון חלופי הולם לבני המשפחה שלא רוצים להיות בעלי עסקים משלהם. זה לא מהלך של מה בכך כי הוא מצריך מן המייסדים גמישות לפעמים עד כדי ויתור מוחלט על העסק המשפחתי שהקימו - שלרוב הוא עסק משגשג לתפארת המשפחה. זה מהלך המצריך תכנון, תעוזה ומשא ומתן מורכב ומפרך בין כל חברי המשפחה, כי הוא דומה לשחיטת תרנגולת המטילה ביצי זהב. הוא גם מצריך משאבים רבים וגם יצירתיות וחדשנות - לעתים הם רבים מכפי כוחה של המשפחה; אך מעל הכול הוא מצריך יכולת להיפרד רגשית ונפשית ממטען עצום של ערכים, של רגשות וזיכרונות ושל הרגלים ומנהגים הקשורים כולם במשפחה האותנטית ובעסק המשפחתי. תהליך כזה הוא מורכב ורגיש ביותר ולכן הוא מצריך ידע רב תחומי וליווי מקצועי צמוד. לדעתי למרות הקושי העצום הוא בכל זאת העדיפות האסטרטגית הראשונה במעלה החל בדור השני ואילך.

     

    ההיפרדות לעיל, המומלצת לרוב העסקים משפחתיים החל מן העסק הקטן ועד לתאגידים הגדולים היא למעשה היפרדות טוטלית של בני המשפחה מבחינה עסקית בדור השני, והיא דומה במהותה לניתוח להפרדת התאומים הסיאמיים - העסק והמשפחה - בבחינת "אם תימין ואשמאילה". ניתוח כזה כידוע עלול להסתיים במותו של אחד התאומים או של שניהם יחדיו. מאידך בעסק המשפחתי אם הניתוח יצליח יינצלו העסק והמשפחה או לפחות אחד מהם מגורל צפוי מראש. זה לדעתי האתגר העצום של עסקים משפחתיים בדור השני, המוביל לעיתים למימוש העסק - כולו או חלקו - לשמירה על אחדות המשפחה והישרדות המשפחתיות, ולהעצמה אישית של כל אחד מן הממשיכים ע"י פיתוח דרכו העצמאית. יחד עם זאת, מאחר והניתוח מסובך ומסוכן, ומאחר והתרנגולת ממשיכה לעיתים להטיל ביצי זהב, לא מעט עסקים משפחתיים מסתפקים בהפרדה ארגונית בלבד שבה כל אחד מהממשיכים ממונה על חברת בת משלו או חטיבה נפרדת, או אגף נפרד. ברוב התאגידים הגדולים הסידור הזה מתקיים היטב כל עוד האב או האם הם המייסדים והם בחיים, או כשיש דמות מנהיג חליפית חזקה ומוסכמת המקובלת על כל בני המשפחה ( למשל: אח גדול ומוכשר, או דוד חכם מדור המייסדים וכו' ).  

     

    ובינתיים...

    מה יעשו העסקים המשפחתיים בדור השני והשלישי ללא היפרדות ? אם ישכילו העומדים בראשם לפעול בחכמה ובזהירות אזי הם עומדים בפני אתגר של למידה מיוחדת במינה והתנסות חיובית שעיקרה בניית תרבות ארגונית רגישה ומותאמת היטב. יחד עם זאת בעקבות תהליכי הייעוץ שניהלתי בעסקים משפחתיים מיינתי את העסקים המשפחתיים ל 4 קטגוריות לפי רמת החומרה או המורכבות של מצבם ואלה הן: במקרה הרע הם בעיקר דשדשו ושילמו מחיר לא קטן - עסקית ומשפחתית, במקרה הרע יותר בעליהם גם נפגשו להתדיינויות עם מטען של רגשות פגועים בבתי המשפט, וסיפקו את כותרות מדורי הכלכלה והרכילות בעיתונות. במקרה הטוב בעליהם ומנהליהם העסיקו בעלי מקצוע כמו יועצים ארגוניים, פסיכולוגים, מטפלים משפחתיים, מאמנים, מגשרים, דירקטורים חיצוניים ואחרים שיסייעו להם ולעסק המשפחתי לחיות יחד בשלום, ובמקרה הטוב מאוד ( והנדיר ) הם עשו כל שביכולתם - לפעמים רק בכוחות עצמם תוך פרגון הדדי וענווה - לפיתוח תרבות ונהלים מיוחדים המתאימים להם, כדי להגיע אינשאללה אל המנוחה והנחלה ביחד. 

      

    מילת סיום

    לרוב העסקים המשפחתיים שהכרתי יתאים לטעמי המשפט מן המקורות הממליץ "טוב פת חרבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב" ( משלי י"ז ) ואילו לרוב העסקים בעלי האופי המשפחתי שהכרתי ( בהם המייסד הוא גם המנהל אך לא מועסקים מלבדו בעלים ומקורבים להם ) יתאים לדעתי כרעיון וכמוטו המשפט הבא: "איש רעים להתרועע ויש אוהב דבק מאח" ( משלי י"ח ).

      

    הכותב הינו יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר העוסק בליווי עסקים משפחתיים מנהל חברת הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ המציעה תכנית גישור ייחודית לעסקים משפחתיים.

    .

     

    כל הזכויות שמורות  ©

     

    המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מהווה בשום אופן יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ מקצועי. נא לא לעשות כל שימוש במאמר ללא קבלת רשות מראש ובכתב.

    לדיונים:

    הערך החיובי של ניהול קונפליקטים

    בן ממשיך בעסק משפחתי

      

    לקריאת מאמרים נוספים שלי:

    עסק משפחתי - זה קונפליקט חיי אז לוותר או להתעקש ?

    העסק המשפחתי - זה חום הלב או אש הקרב ?!

    עסק משפחתי - לפעמים גשר הוא רגש 

    עסק משפחתי - צרות של עשירים

    עסק משפחתי - מה התכנית שלכם ?

    עסק משפחתי - מחכמתם של מייסדים

     

     

    קהל יעד: בעלי עסקים משפחתיים, יועצים לעסקים משפחתיים

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/11/09 09:01:

       

      פיני ידידי, תודה לך. 

      לפעמים מוטב מאוחר מאשר לעולם לא :)

        21/9/09 00:17:

      לפעמים, החומרים ה"וותיקים" הם הטובים ביותר...

       

      רק בריאות

       

      פיני

        2/6/09 21:20:

      אורי יקר,

      תודה רבה לך על התייחסותך ועל הטלפון. 

      לדעתי העדות האישית שלך חשובה מאוד. מאחל לך שתצליח להביא את סיפורך לכל אלה שהוא יכול לסייע להם.

      רק אעיר שהמקרה שאתה מתאר הוא מקרה פרטי ( אחד מיני רבים ) שמן הסתם יש בו גם לא מעט מאפיינים המשותפים לעסקים משפחתיים רבים אחרים. מניסיוני, הטלטלה הרגשית לא פוסחת על אף אחד, ולפעמים דווקא הבכורים הן בדור השני והן בדור השלישי משלמים מחיר כבד יותר ויש לכך סיבות הנוגעות במעמד "הבכורה" ( להבדיל מבכירות ) שלהם.

        1/6/09 09:41:


      אלי יקר

      דבריך מדויקים

      אני "פליט" של עסק משפחתי

      את האתגרים הרגשיים שעובר בן למשפחה בדור שני או שלישי שאיננו בכור, יוכל להבין רק מי שנמצא שם

      מנסיוני, הדרך העיקרית להתמודדות עם אתגרים אלו היא ה ד ח ק ה והכחשה

      לשמחתי ולשמת אבי ואחיי היינו חכמים מספיק להיפרד ולמכור את העסק

      מבחינתי הבאת הסיפור האישי שלי אל בני אדם המצויים בעסק משפחתי ובכלל

      ולאבות ואימהות שעושים כיום כסף רב בעסק פרטי ואינם מבינים את ההשלכה על ילדיהם - בפרט

      הבאת סיפור זה היא שליחות עבורי

      אשמח לעמוד לשירותך

      0544-777454

      אורי

        25/12/08 17:03:

      גילה יקרה,

      אכן חממה או כלוב, לעיתים כלוב של זהב. זוגיות בנישואין היא מעצם טבעה מעין 'עסק משפחתי' ובעת פירוק הזוגיות קיים ממילא אתגר עצום בחלוקת נכסי המשפחה. האתגר גדל פי כמה וכמה כשמעורב בענין גם עסק משפחתי חי ומשגשג ובמיוחד אם הוא המעסיק של שני בני הזוג.

      תודה לך על התייחסותך.

        21/12/08 06:09:


      אלי,

      תודה על מאמר מושקע.

      עסק משפחתי יכול להיות חממה

      אך יכול גם להיות כלוב.

      כל זמן שהכל עובד - סבבה, אבל,

      החלטה לעזוב בית, כשעסק משפחתי

      מעורב - הרבה יותר מסובכת...*
        26/8/08 16:08:
       

      גיל ידידי

      תודה על התייחסותך החשובה מהזוית המשפטית. לפעמים מדהים כמה קיפאון יכול להיגרם עקב להט רגשות משפחתי... ומה על פקודת החברות הישראלית ?

       

       

      תמי יקירתי

      הלוואי ! מדברייך עולה שעסקים משפחתיים בריאים משקפים משפחות בריאות ואני חייב להסכים שזה נכון עד גבול מאוד מסוים, בעיקר הגבול הדורי. הסטטיסטיקה מלמדת שרוב מכריע של העסקים המשפחתיים לא שורד את הדור השני ומיעוט קטן שורד את הדור השלישי והניסיון שלי מלמד שגם משפחות "בריאות" יכולות להתפרק בגלל עסק משפחתי. תודה לך על ביקורך, התייחסותך המפורטת והדוגמאות.

       

       

      שרה יקרה

      קרבה וקרב וגם משפחה ומשפח ... "ויקו למשפט והנה משפח" ( ישעיה ה' ז' )

      תודה לך !

       

       

      שמעון יקר

      אכן כדבריך. אבל לומר שזה קצת עצוב זה תיאור עדין. משפחות רבות בעסקים משפחתיים ממש מתפרקות ואין כואב מזה מכל בחינה שהיא. תודה שביקרת ועל איזכור הפוסט בקהילת ניהול וקריירה.

       

       

      יהודית יקרה

      תודה לך שבאת. ומתוק האור בעיניים ... :-)

       

       

      נאווה יקרה

      מצטרף לכל מילה ! תודה שבאת.

       

       

      ריקי יקירתי

      זוגיות כעסק זה בהחלט נושא מעניין. עסק משפחתי של בני זוג לא פחות מעניין. זה ממש לא היינו הך אבל אני שמח על ההרחבה הזו מאוד. תודה לך !

       

       

      אורן ידידי

      ... ולחשוב שבהתחלה זה נראה הדבר היפה ביותר בעולם ! תודה לך.

       

       

      פרח אביבתי :-)

      "חדלות פירעון תמת לב" ממש צמד כלאיים כמו צמד המילים עסק ומשפחה... תודה שבאת והתייחסת מהזוית המקצועית שלך.

       

       

      יוספה יקרה

      כהרגלך שמת את האצבע על לב העניין. האומץ להיפרד. תודה רבה לך !

       

       

      יעל יקירתי

      ראשית, אני מאחל לך ולביתך אור שלוות נפש סיפוק מקצועי ושגשוג כלכלי.

      שנית, החיבור העסקי של הורה עם בן יחיד או בת יחידה כשיש תקשורת מעולה וקשר איתן הוא לטעמי המקרה היותר קל אך גם הוא לא "חסין אש". כדאי להכין מראש חזון עסקי או כמה תסריטי התפתחות ולבנות ( לבד או בעזרת מאמן עסקי ) מודל תקשורת ושיתו"פ שישמש במצבי קצה של מחלוקות מקצועיות וניהוליות. מניסיוני הן בהחלט יכולות להתעורר כשתתגבש האישיות המקצועית של ביתך. תודה לך על התייחסותך המפורטת מהזוית האישית.

       

       

        25/8/08 21:02:

      הי אלי, מאמר מעניין ומקיף. בעיני, יש להתייחס לכל מקרה לגופו של עניין.

      מצד אחד, לא עסק משפחתי בכל מחיר ומצד שני אין לשלול עסק משפחתי.

      עסק משפחתי - בעיני הוא קודם כל בהגדרתו הראשונית עסק. כלומר, אם הקונסטלציה המשפחתית, 

      יכולה להפרות, להגדיל ולתרום, להצלחת העסק עליו פרנסת המשפחה, תנו לו לגדול

      ולצמוח. ראיתי לא מעט עסקים משפחתיים פוריים, מפרים ומצליחים. אם לא, מוטב כי 

      אותם אנשים, אשר אינם מתאימים באשיותם לעבודה באותו עסק, אם משום שנטיות ליבם

      הן אחרות או מטעמים אחרים, יש לפעול לכך שהללו יגשימו את עצמם.

      לי אישית, יש חיבה רבה לעסק משפחתי ואני מאמינה ומקווה שבתי, אשר היא סטודנטית

      למשפטים באוניברסיטת ת"א וכבר עובדת אתי משנה א', תמשיך לעבוד ולקדם את המשרד

      בתכונותיה המופלאות, אשר משלימות אותי. בתי אור - האור של חיי ואני מסתדרות

      ומעצימות זו את זו בצורה מופלאה ועל כן, אשמח להרחיב ולפתח איתה ביחד את המשרד. 

      אם נטיות ליבה, תהינה אחרות, אתן לה את ברכת הדרך.

        25/8/08 00:27:

      היי אלי, מאמר אכן ארוך אך מאד מעניין. אין לי כל-כך ניסיון עם עסקים משפחתיים, אך מה שאתה מציע נשמע נכון. צריך אומץ להפרדות כזו. לא כל אחד היה מסכים. אך מי שיהיה מסוגל לעשות זאת - לוותר ולהמשיך הלאה, כנראה יזכה. הרי כל אחד במצב כזה מקבל הרבה ניסיון. הוא לא יוצא מזה עם ידיים ריקות.

       

      תודה וכוכב.


      אלי תודה, על מאמר מרתק ומחכים...

      אחד מתחומי העיסוק שלי [פשיטות רגל] הביא ומביא אותי רבות למפגש הזה עם אותם עסקים משפחתיים שכשלו. אחת מהתופעות המעניינות בה אני נתקלת ושאיתה אני נאלצת להתמודד אל מול כונס הנכסים וביהמ"ש על מנת להכריז על הלקוח שלי כפושט רגל זאת השאלה: איך עסק משפחתי שהמאזנים שלו מצביעים על רווחים, בכל זאת קורס ומביא את הלקוח שלי לחדלות פרעון תמת לב? להיכן נעלמו הרווחים? והאם הכשלון הכלכלי של הלקוח הספציפי שלי נעשה בתום לב?

      לרוב התשובה נעוצה באופי חלוקת התפקידים שבין השותפים לעסק, כשדי ברור שהניהול המופקד על אותו בן משפחה נבחר הוא זה אשר יחרוץ את גורלם של שאר השותפים במשפחה יהא תפקידם אשר יהא. ולא אחת, אני נתקלת בבני משפחה מדרגה ראשונה, שניה וגם שלישית שבקלות מסבכים האחד את השני בעיקר על בסיס אותו אמון טבעי שקיים בין בני משפחה.

       

      לדאבוני הרב, מהר מאוד מגלים בני המשפחה, שהמציאות היא אחרת...

       

       

      שוב, תודה.. נהניתי מהמאמר מאוד...

       

      שבוע טוב

       

       

       

        24/8/08 10:18:

      צטט: mkiri 2008-08-24 00:17:40


      מאמר מעניין ומעורר מחשבה

      אני קראתי אותו כאשר מול עיני עומדת המשפחה כעסק ולא עסק משפחתי.

      אני חושבת שאם זוגות היו מתייחסים לזוגיות ולמשפחתיות כעסק היו מצליחים טוב יותר בשימור  ה"עסק" ולא ממהרים לפרקן כנפוץ במחוזותינו.

      תודה אלי על הכתיבה המעניינת ועל זוויות הראיה שלך. *

      ההקבלה של משפחה לעסק עוברת כחוט השני בכתבים של הפסיכולוג חיים עמית.

      אהבתי במיוחד את הספר האחרון שלו, "הורים כמנהיגים".

      יש לו גם אתר מאד מענין שווה ביקור.

      http://www.hebpsy.net/amithttp://www.hebpsy.net/amithttp://www.hebpsy.net/amithttp://www.hebpsy.net/amit

       

        24/8/08 09:04:

      אלי,

       

      אני מסכים עם מה שכתבת ובעיקר מההמלצה שלא להסתבך בדבר הזה אם אפשר.

       

      יש דוגמאות רבות לכך שאפילו חברות ענק כמו פורד, יב"ם ומוטורולה הסתבכן בצרות צרורות בגלל היותן עסק משפחתי, ואם בארזים נפלה שלהבת...

        24/8/08 00:17:


      מאמר מעניין ומעורר מחשבה

      אני קראתי אותו כאשר מול עיני עומדת המשפחה כעסק ולא עסק משפחתי.

      אני חושבת שאם זוגות היו מתייחסים לזוגיות ולמשפחתיות כעסק היו מצליחים טוב יותר בשימור  ה"עסק" ולא ממהרים לפרקן כנפוץ במחוזותינו.

      תודה אלי על הכתיבה המעניינת ועל זוויות הראיה שלך. *

        24/8/08 00:08:

      אלי 

      אני מסכימה איתך העקרונות אשר מדריכים את המשפחה ( אהבה ללא תנאי , תמיכה , קרבה ) שונים במהותם מהעקרונות של ביזנס ( עניניות, אינטרסים כלכליים , אפקטיביות , יעילות ) שני סוגי עקרונות אלה לא הולכים ביחד. זה פרדוכסלי מכיוון שיש נטויה לחשוב שמי שיכול לנהל את העסק הכי  טוב הם בני המשפחה מכיוון שאכפת להם יותר אך ההפך הוא הנכון בגלל המעורבות הרגשית בגלל שיקולים הלא עניינים והרבה פעמים בני המשפחה גם אינם בעלי הכישורים המתאימים ביותר.

      אני מסכימה עם איזולדה יש גם הרבה משפחות שיש בעיות רגשיות ללא קשר לביזנס. הביזנס רק מחזק ומחריף בעיות אלה. הרבה יותר בריא להשאיר את שתי המערכות האלה נפרדות אז גם נהנים מהמשפחה וגם נהנים מהעסק.

      שלחתי לך כוכב.

      נאוה.

       

      מאמר מרתק הכתוב בבהירות  וברהיטות.. תודה שהארת את עיניי. אשובנשיקה
        23/8/08 22:18:

      אלי שלום,

      תודה על סקירה מענינת ומאלפת של העסק המשפחתי. קצת עצוב להפוך ולהפוך בנושא ולהגיע שוב ושוב למסקנה שאופי האדם הנורמטיבי הוא כזה שאינו מאפשר את קיומו ארוך הטווח של עסק שכזה. האופי כולל חולשות הגורמות לכך שקיומו של עסק שכזה מוגבל לטווח הקצר והבינוני.

        23/8/08 21:39:

      תודה רבה על ההזמנה

      אכן מאוד נהניתי מידע פרוס באופן מעניין ושיטתי

      אני מבקשת את תשומת לבך

      לקשר ולהקשר של חום ואש

      ולעוד דבר מעניין

      קרב וקרבה

      חומר למחשבה מרומז.

       

      אני מכירה עסקים משפחתיים ואוהבת במיוחד

      ללוותם.

       מצטערת רק שהגעתי ללא כוכבים

      מגיע לך ענק. 

       

       

       

        23/8/08 21:06:


      הי אלי,

      תודה על מאמר מעניין ומעורר מחשבה. ניסיתי לחשוב במהלך הקריאה על כל העסקים המשפחתיים שאינ מכירה והגעתי למסקנה שכמספר הדוגמאות מספר הסיפורים השונים. זה אכן נושא מורכב אך בגדול נראה לי הגיוני שלפי בריאות המשפחה ניתן לראות את בריאות העסק המשפחתי. משפחה שהיא בריאה והיחסים בה טובים, תקשורת טובה, שיתוף פעולה, כל אחד מעריך את עצמו ואת מקומו תפתח עסק משפחתי דומה...(קסטרו? שילב? חישתיל?...) וגם בדור שני או שלישי ימצאו פתרון שאין בו מאבקי כוחות ומלחמות. משפחות שאין להן את זה- עסקיהם יישקפו את תמונת היחסים במשפחה.

        23/8/08 20:32:


      היי אלי

      נכון ומעניין, אני כתבתי על הנושא הזה מאמרים מהזווית המשפטית

      כך למשל יש סעיפים בפקודת החברות האנגלית שנועדו להתמודד עם מצב של קיפאון

      בחברות משפחתיות שנוצר כמעט תמיד בדור השני.

       

      תודה על ההזמנה. אהבתי לקרוא.

       

      גיל

        17/1/08 14:04:

      איזולדה, מודה לך מאוד על הקריאה וההתיחסות הענינית. כיף לקרוא ולהעמיק בדברייך.

       

       

      בהחלט היה נהוג בעבר ( ועדיין לא פס לגמרי מן העולם ) שהמשפחה היא מעין ארגון כלכלי ועסקי, והילדים ממשיכים לעבוד בעסקי הוריהם, ואף הולכים ויורשים את מקצוע אביהם ואת נכסי העסק שלו וממשיכים את דרכו. בדור ההגשמה העצמית והאפשרויות המקצועיות הגדלות בו אנו חיים זה הולך ופוחת משמעותית.

       

       

      כמה השגות על דברייך :

      א. "מוהר הבתולות" הם "דמי הכתובה" שנותן הבעל כהתחייבות לאישתו למקרה שיתגרשו. חז"ל קבעו מינימום של 200 זוז. דווקא האישה היא זו שמביאה נדוניה ( נכבדה הרבה יותר ) לבעל וזה גם חלקה בירושת הוריה בדרך כלל.  במשפחות חרדיות מוטלת על הורי האישה החובה לרכוש לזוג את הדירה כדי להשיג שידוך משובח. למיטב הבנתי, הסידורים הכלכליים שקבעו חז"ל מיועדים לתועלת בני הזוג ולא לתועלת הוריהם.

       

       

      ב. משפחות אינן מאושרות בהכרח אך זה אינו משנה לדעתי את הגדרת המהות של משפחתיות. ההגדרה שלי היא בהחלט מודרנית ומשקפת את המהות הרצויה אך לא בהכרח השכיחה וזאת כדי להבליט את הניגוד המהותי בין משפחה לעסק.

       

       

      ג. בכל עסק יכולים לבוא לידי ביטוי קונפליקטיים רגשיים אך העסק המשפחתי הוא חיה מיוחדת במינה בגלל הרגש המשפחתי ( תחשבי "קין והבל" ) וקוד הערכים ודפוסי ההתנהגות המשפחתיים. זה שונה מאוד מהמצב הרגשי בעת עימות ניהולי בארגון אחר.

       

       

      ד. אילו ליווי עסקים משפחתיים היה כרוך בטיפול רגשי בלבד היו רק הפסיכולוגים יכולים לסייע והשיטה היתה טיפול משפחתי בלבד. בפועל זה לא כך. דרושה מיומנות רגשית אך בעיקר ארגונית ועסקית כדי להבין את הפלונטרים הייחודיים לעסק המשפחתי. 

       

       

      תודה לך :)

       

        16/1/08 11:06:

       

      אלי , תודה על המאמר המושקע ... אז כך:

       

      א. יש לי בעיה עם ההנחה של משפחיות. יש לא מעט משפחות לא מאושרות עם בעיות נוראיות של התעללות, הזנחה וכו .. זא הנחת מוצא של משפחה מאושרת היא בעייתית בעיניי

       

      ב. בעבר, בתקופה החקלאית ( אגררית ) של האנושות, המשפחה הייתה עסק כלכלי. ילד = השקעה כלכלית. אישה שילדה בנים רבים נחשבה לפוריה וטובה והמשפחה זכתה לידיים עובדות בשדה. בנות גם נחשבו לידיים עובדות. הראייה היא שברגע שהבת התחתנה ועברה למשפחה אחרת, על משפחת החתן נגזר לשלם מוהר - מעין פיצוי כלכלי.

       

      ג. אני רואה הקבלה רבה בין עסק-משפחתי לארגון לא משפחתי. השאלות שהעלת לגבי עסק משפחתי תופסות ורלוונטיות גם בארגון שאינו משפחתי. את מי לקדם ? כיצד לתגמל ? וכו ...

       

      ד. גם עסק משפחתי וגם עסק שאינו משפחתי מורכב מאנשים. אנשים עם רגשות. פחדים. מאווים. קנאה. וכו ... אלה לא נחלת העסק -המשפחתי בלבד

       

      בעניי - ואני מאוד מאמינה באמירה זו. משפחות. ארגונים. עסק-משפחתי - ברגע שאלה מלווים בליווי רגשי הרבה בעיות נפתרות... קח משפחה עם מריבות - העבר אותה טיפול רגשי - ופתרת לא מעט בעיות במשפחה זו. כנל לגבי עסק-משפחתי. כנל לגבי כל ארגון אחר

       

       

        12/12/07 18:32:

      קן או לא ?!

      מגניב

        12/12/07 15:11:

      אליץ  קצת בצחוק:

      משפחה היא קן צפעים לעתים. 

        12/12/07 06:51:

      גור

      משום מה הקפה בלע את תודתי על התייחסותך. הנה היא שוב :-)

      אלי

        26/8/07 09:06:

      אלי,

       

      מנסיוני העסקים המשפחתיים מתחלקים בגדול לשלושה סוגים:

      1. דור מייסד שמחליט מראש שאף אחד מבני המשפחה לא יכנס לעסק ואז פותר לעצמו את כל כאבי הראש.

      2. דור שני שנכנס לעסק בלי הגדרות מדויקות ולאחר מכן מתחילות המלחמות (במיוחד כשדור שלישי עומד בדרך והפירמידה מתרחבת)

      3. עסקים משפחתיים שלוקחים יועצים חיצוניים, כמוך, שעוזרים להם לתכנן לטווח ארוך את העתיד של העסק המשפחתי, החל מהעברת המושכות לדור שני ודרך ההיפרדות שציינת.

       

      אני חייב לציין שדי נדיר לראות עסקים מצליחים שעוברים לדור השלישי, יותר מזה ברוב המקרים הדור השלישי יהיה "הדור המקלקל" של עסק משפחתי מוצלח. בעולם העסקים בחברות הציבוריות וגם הפרטיות לא חסרות דוגמאות של עסקים משפחתיים מצוינים שנהרסו בגלל דור שלישי לא מוצלח או לא רעב מספיק.

       

      אין ספק שעסק משפחתי הוא נושא מורכב מהרבה בחינות והרבה רגש יותר מכל עסק אחר, כשאתה בוחר שותף אתה פוגש אותו במרבית היום וכל אחד הולך לביתו, אבל כשהמשפחה שותפה אז חילוקי הדעות והמתחים מגיעים לארוחות ביום שישי, לאירועים משפחתיים ואז "המשפחה הופכת לעסק".