אין ספק שהחבילה שלו בכללותה וכשמפרידים את חלקיה ואם אני מוסיפה את הקליק המנטלי-מיני שתואם בנינו , יש בו מה שעושה לי את זה.

לא דיברנו מלא זמן. שנינו נעלמנו כל אחד לעולמו כנראה

ומכיוון ואין כמעט משהו לבסס עליו ועוד כשזה כל כך כלום וזול מהזול יותר שזול יכול להיות אז זה לא תורם לתחושת הביטחון.

אתמול הוא פתאום צץ כשהייתי אמורה לצאת מהבית.

שאל אם אני בכלל זוכרת אותו ( כן , זוכרת , זוכרת בהחלט ) דיברנו ממש מעט וסיכמנו שנדבר היום בערב כי אז אני בטח כבר אהיה לבד.

מתישהו שלחתי לו הודעה שאני בטח אהיה זמינה בסביבות רבע לחצות.

אני זמינה כבר שעה עכשיו אבל לא זה מה שמטריד אותי.

אני לא מצליחה לתפוס אותו והפעם האחרונה בה התעוררתי משינה היתה שלשום בצהריים.

אני מתה. עייפה, גמורה , רוצה לישון ובקטנה גם לא רוצה בטעות שוב להתחיל להתעורר ( הכל יכול להתרחש בעולם העירות הנצחי שלי )

אני לא אוהבת שקרים ( אי הבנה כזו יכולה להתפרש לא טוב ) גם אם זה למישהו שאני לא חייבת לו כלום.

בגלל שלא דיברנו כל כך הרבה זמן זה גם כנראה לא מוצלח לקבוע שנדבר וללכת לישון במקום לדבר איתו ..

בייחוד ואתמול הוא היה די לחוץ לדעת מתי בדיוק נדבר ואחרי שאמרתי כמה פעמים שאני חייבת לזוז ושאני מאחרת הוא שאל אם אין מצב שבכל זאת נדבר קצת...

נראה לי שאני אנסה להמתין לו עוד קצת ואם לא אני אלך לישון.

אשאיר לו הודעה

ובכלל

אמרתי לעצמי שאני אפסיק להיות כזו מוסרית ונחמדה כל הזמן ,ברמות שאני חושבת שצריך ,כשאף אחד אחר בעולם לא מתנהג ככה !

הכי הרבה הוא יקבל הודעה למחר . לא יקרה לו כלום ואם הוא יכעס בגלל זה ( קשה לי להאמין שהוא ירשה לעצמו לכעוס עלי ) אז הוא יכול להמשיך הלאה עם הכעס שלו.

מבסוטה מעצמית משינוי החשיבה או יותר נכון תחושות המצפון שלי  שנרגע תוך כדי הכתיבה (:

שבת שלום

ושבוע נפלא !