"תמונות בתערוכה" הוא אחת היצירות המוסיקליות המעניינות יותר, מכיוון שהיא אינה עוקבת אחר המבנים הקלאסיים של יצירות תזמורתיות. הפרקים אינם אחידים, ולמעט נעימת הנושא החוזרת מידי פעם, אין קשר בין הקטעים. לפי מה שקראתי, מוסורסקי כתב את היצירה בהשראת תערוכת ציורים אותה ראה. אני אוהב לשמוע את היצירה הזו לעתים, ואוהב אותה גם בביצוע העוצמתי והמדהים של אמרסון, לייק ופלמר באלבום Works (וכרגע הצבתי כאן הוכחה להיותי זקן... האלבום הזה יצא ב-1977...). חשבתי היום על המקריות בדמיון בשמות כאשר ביקרתי בפתיחת  התערוכה של רוני פלמר, ציירת.

רוני היא מתאמנת שלי לשעבר. התערוכה שפתחה הערב מייצגת טוב מכל את השינוי שביצעה בחייה. לפני שבוע הושלם המעבר שלה מעיסוק כשכירה בתפקיד אדמיניסטרטיבי ליוצרת עצמאית במשרה מלאה. התערוכה הזו היא פתיחה יפה לעידן החדש בחייה. היא מתעקשת להגיד כל הזמן שזה בזכותי. זה לא. זה בזכותה. היא עשתה, לא אני. אבל היה לי המזל להיות זה שמצביע על הדלת הנכונה בזמן הנכון. וגם זה משהו.

בעצם, זה די הרבה.