אין לי מושג איך עושים את זה
פוסטים אחרונים
- "אור קולי" 28/11/11
- שנה טובה 31/8/11
- ערב בלתי נשכח 8/8/11
- אמנות מטפלת- פתיחת התערוכה של איריס נייוולד 23/7/11
- קיץ של אמנות :) 19/7/11
- CITY OF LOST CHILDREN 6/7/11
ארכיון
געגוע
|
הפעם ברשותכם, קצר ורציני. משהו שבוער בפנים ורוצה מקום, לצאת.
הכרתי רק סבא וסבתא מצד אחד, את סבא השני לקחו הנאצים וסבתא נפטרה הרבה לפני שהגעתי לעולם. לא ידעתי כמה קשורה הייתי, עד שהם הלכו... וכל פעם שמתקרבים החגים הגעגוע עולה חזק. סבא נפטר בחג השני של ראש השנה, סבתא שבוע לפני ליל הסדר. למרות כל הריבים הם אהבו אחד את השני כל כך , סבא אהב להציק לסבתא והיא אהבה להתלונן עליו. אבל הם לא יכלו אחד בלי השני.
ועכשיו במקום שסבא יקרא מההגדה וסבתא תחביא את האפיקומן, במקום לחגוג איתם את ראש השנה ולהכין להם כרטיסי שנה טובה- שיוכלו לחלק לכל העובדים בבית האבות בו התגוררו בסוף ימיהם, עכשיו, אנחנו מבקרים אותם בבית הקברות. שתי מצבות אבן, קרות, לבנות. תאריכי פטירה בהפרש של חצי שנה.
אתמול הם באו לבקר אותי, שתי דמויות בחלום, רבים כמו פעם, סבתא מתלוננת וסבא מהנהן ומחייך.... זוהרים באור לבן. ומה שנשאר זה הגעגוע. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך!!!
געגועים נוגים, גם אני מתגעגע לסבי וסבתותי המון והם באים לבקרי בחלומותי לעיתים תכופות. עולם שעבר מהמציאות אל הלב. המון תודה שלך תו
אחלה זיכרון!!!
וכן כשהם לא פה, אנחנו נזכרים פתאום שבאמת לא חיים לנצח,
זה מפתיע כל פעם מחדש.
בראש השנה, לחברה שלי גדלה שילגיה בגינה (מאז שקניתי לה אחת.. )
והמלנכוליות אצלי באה מתוך החלום והגעגוע והחגים,
את מכירה אותי יום, יומיים- בסתיו אני פורחת ובחורף מבשילה?!?!?!
אני אמנם סנילית, אבל יש לי די הרבה זכרונות נפלאים ואני שומרת עליהם (גם בשבילך...חח)
תודה לך יקירתי!אם מקודם לא היה לי ספק-אז עכשיו ברור לי שזה לא צירוף מקרים!
מעניין מה סבתא שלך היתה אומרת על החלום שהיה לי אתמול בלילה:)
נשיקות, מהממת שכמותך!
האמת, זה הכי עצוב שלקראת הסוף אנחנו פחות מבקרים,
לא כי פחות אוהבים או פחות דואגים,
כי פשוט קשה לנו לראות דברים מסויימים,
קשה להתמודד.
עד היום אני מודה לתחושות הבטן שלי, שגרמו
לי לעזוב הכל, לצאת מוקדם מהעבודה ולנסוע לבקר את סבתא שלי
בבית החולים, אחרי הניתוח שלה .
זה היה זמן איכות, לא צפוי ומרגש- שבדיעבד, גם היה הפעם האחרונה שראיתי אותה.
זמן קצר אחרי זה היא נפטרה.
תודה על תגובתך,
וכן אני מאמינה שיש משהו בחלומות,
קשה שלא, סבתא שלי הייתה חוזה עתידות בחלומות...(באמת!!!)
וחוץ מזה גיליתי, שסבא שלי ביקר גם את האחים שלי לאחרונה בחלום!!
"בראש השנה בראש השנה פרחה שלגיה אצלך בגינה? חח"
כל כך משפט שמתאים לך להגיד!
וזווית קצת מבדחת, שאני בטוחה שיש לנו מהסבים והסבתות שלנו:
באחד מחגי תשרי, ההורים שלנו היו בחו"ל והשאירו אותנו אצל סבתי וסבי האהובים.
סבתא שלי, התותחית, עשתה לנו סוכה בתוך הבית, מסדינים וכאלו-ובפנים היה שולחן וישבנו ועשינו קישוטים והיה ממש כייף.
ואז הגיעה השכנה של סבתא שלי, הגברת שרה.
והיא ישר אמרה: "למה אין סכך לסוכה הזו?"
"שימי סכך על הראש שלך!" ענתה לה סבתא שלי
ועד היום אני נקרעת מזה:)
אהובתי,
חלומות לפעמים משנים לנו את החיים ולפעמים מזכירים לנו את מה שחשוב או שלא חשבנו עליו או שהעדפנו לא לחשוב עליו
הזכרון הגדול שלי מסבתא שהיתה לוקחת אותי לים ונלחמת איתי בכל הגלים, חזקה כזו, אמיתית
נראה לי שסבא וסבתא שלנו חשובים תמיד, אולי לפעמים כשהם לא פה, יותר
בראש השנה בראש השנה פרחה שלגיה אצלך בגינה? חח
הנה כבר סתו ונהיה קצת סגרירי וקצת מלנכולי,טיפה
שתמיד יהיו לנו הזכרונות
כתבת קצר, קולע, ובעיקר עצוב.
אני גדלתי עם שני סבים ושתי סבתות.
ועדיין, כששני הסבים ואחת הסבתות נפטרו, העצב שלי לא התקרב באלפית לכאב והעצב הגדול שהרגשתי כשסבתי
מצד אבי נפטרה.
לקח לי זמן להבין שהיא כבר לא תחזור, והיא היתה מאוד משמעותית בחיים שלי.
עד גיל מסויים, שבו כבר הייתי בשלב שפחות התחשק לי להגיע לבקר בבית אבות,
ואם את שואלת אותי, פשוט היה לי קשה מנשוא לראות אותה בשלבי השיכחה, בהם כל כמה דקות ענינו לה על אותן השאלות,
והכרנו לה מחדש את הנינה הראשונה שלה.
למרות שזה לא פוליטיקלי קורקט, היא תמיד אמרה לי שהייתי הנכדה האהובה עליה, ועד היום אני מלקה את עצמי על שלא ביקרתי יותר בימיה האחרונים.
אני מבינה את הכאב שלך, בייחוד לקראת החגים, בהם מתקבצים כל בני המשפחה ביחד.
אני חושבת שזה סימן, החלום הזה.
זה בעיקר מרגש, למי שמאמין.
מחבקת ואוהבת
מירב
לפעמים הקלישאות זה הדבר הכי אמיתי.
תודה ושנה טובה ומופלאה לך!!!
תודה על תגובתך,
ואתה צודק,
חשוב מה האדם משאיר מאחוריו...
והם השאירו הרבה.
ולקראת החגים, הגעגועים צפים ועולים יותר מתמיד.
:(
ביקרו אותך לומר שנה טובה בכל זאת.
גם לי אותו סיפור,רק צד אחד של סבא וסבתא,
רבים ביניהם.
אך לא יכולים אחד בלי השניה.
הכוח והאהבה שלהם תמיד יחיו בתוכנו,
עד כמה שזה קלישאתי...
מכיר מקרוב את ההרגשה הזאת,
חשוב מה האדם משאיר אחריו
זו התמורה שלו בחיינו
דבר ראשון ברוכה הבאה,
דבר שני תודה!
נראה לי, שבאמת רצו להשאיר איזה מסר לשנה החדשה...
מאז שכתבתי השיר הזה
לא מפסיק להתנגן לי בראש
האמת הוא לא קשור מלבד עניין הגעגוע...
אוהבת בחזרה
וגאה בך תמיד!!!
נשאר געגוע..וזכרונות
והם הגיעו בחלום..ואולי השאירו מסר..
ים של געגוע
וביקורים מפתיעים
ותזכורת להעריך את מה שיש ואת מי שאוהבים
בעיקר בחגים
אוהבת אותך
וגאה בך