אני צריכה הסברים, סיגנון הדיבור הזה לא מתאים לי ! ...

פרק שלישי

וקולי שותק ולא עונה הפעם.

נותן לי להמשיך וללכת להמשיך ולצעוד.

אין לי מושג לאן.

ובכלל ,מה אני עושה.

אני עניה ובודדה.

זרה לעצמי עם רצון קלוש להתחיל מן מסע מוזר שכזה.

ועם הרגשת נקיות שלא היתה לי מעולם.

נקיה מפוזות וממחויבויות לאחרים.

נקיה מהרצון לרוץ ולרדוף אחרי הדברים שתמיד השאירו אותי רעבה.

נקיה מלרצות אחרים ולהשאיר את עצמי בצד בודדה וגלמודה .

נקיה מאין ספור הצגות שאף אחד לא כתב להן את ה- FINALE.

נקיה מהשקר העצמי שהפך להיות חבר צמוד שלי.

נקיה מהחיצוניות המחייבת  וצמאה למים.

מים !!!

איפה יש כאן מים ?

אני חייבת מים !!!

וקולי עונה : " הכל כאן לא לידאוג "

אבל איפה ? תראה לי !

אני צמאה !!!

"את בעצמך מעיין !"

תגיד לי מה אתה רוצה ממני ?

ולמה כל הסיפור הזה ?

אמרת שתיהיה איתי,

אז עכשיו תסביר לי איפה אתה, בדיוק ?

אני צמאה ורוצה מים !

ומה אני אמורה לעשות , לשתות את עצמי ?

" לשתות מעצמך בשקיקה" !

מה בדיוק לשתות ???

"את מה שחסר לך כל השנים "!

שוב חזרנו לאותה נקודה.

וכניראה שלא הבנת !

לא חסר לי כלום !!!

" הבנתי שהיה לך הכל,

אבל לא היה לך כלום !!!

לא היתה בך שמחה וחדווה.

לא היה בך רצון לקום ולתקן,

ואף לא טיפת הבנה על הטוב והזך  המסתתר בתוכך.

המידות המקולקלות שבך כמו : הגאווה, והכעס , העצבות, הכפירה בטוב, המחלוקת ועוד ...

הן כמו חיצים משוכים ברעל שנורו לעברך וחדרו לתוכך עמוק עמוק בפנים ואת שתית את הרעל הזה.

עכשיו הגיע הזמן למים זכים ! ...

המשך יבוא ...