אבל מה קרה לה?

אולי מוטב שלא תענה:(

רציתי לעודד את כולם, לספר להם שביפן יש סדרת אנימציה מיתולוגית שמבוססת על גיבור - חתול בלי אזניים...היום היא מוקרנת גם בארץ, אבל דורות שלמים ביפן גדלו עליה, אין כמו דורימון

החיים האלה

רגע אחד אנחנו מאבדים משהו יקר כל כך כמו אבא

ונשימה אחת אחר כך מוצאים אהבה גדולה, משהו לא טריוויאלי בכלל בימים אלה

ואתה תמיד כותב בכזו אותנטיות נוגעת ללב

:)

צירופי מקרים הם הקריצות הקטנות (או הגדולות)

של אלוהים כדי לאותת לך שאתה בכיוון הנכון.

שמחה בשמחתך, חבר יקר.

המשך של שנים פוריות, מקוריות ומדהימות 

כמו זו.

דש לחתולה

אני עדיין עוברת בראשי על הסיפור הלא שיגרתי על החתולה המתוקה

ומנסה להבין אם התכוונת למשהו נוסף מלבד הברור מאליו-לקבל את האחר ולא לנסות לשנות אותו.

כי הריי זוהי גם מהותה של האהבה...

והכי מדהים זה שאביך כנראה שלח לך מתנה בדמותה של אהבתך החדשה ישנה.

שלא יגמר לכם לעולם רונילה!

רק אושר((-: 

כל כך יפה אנושי ומרגש

שאין לי מה להוסיף....

הסיפור על החתולה מקסים !

סיפור מקסים יקירי

אהבתי!

בקשר לקפה?...הוא כבר מזמן לא רק וירטואלי עבורי...

כולנו אנשים מאחורי המסך..

מוזמן..

חיבוק ענק וכוכב

מתובלת

הגישה היפה שלך לחיים הביאה אותך למצוא בזמן שאיבדת, כי הישרת מבט לחיים ולא רק לכלות.

הזכרת לי בסיפור כשמנכ"ל חברה שהתקרח כתוצאה מהקרנות וכל המשרד התקרח לסולדריות.

אז תודה - לדרך בה אתה מספר, ולמוזיקה שאתה יוצר - ומשתף.

איזה סיפור יותר יפה?

סיפור א' או סיפור ב'?

לפעמים שניים באחד זה דווקא יוצר בעיה - למי לתת את הכוכב..

ואכן כך היה. זה די משעשע לראות את כולן עם המדבקות על הראש.

בסוף לא יכולתי להתאפק וניסיתי

ועכשיו אני מסתובבת עם הדימוי הזה בראש וצוחקת לי בקול (ואף אחד לא יודע למה).

הפוסט שלך הוא מחווה מקסימה לזכרון של אבא שלך ולחגיגה של האהבה החדשה שלך. בפעם הבאה שאגיע לארץ, אחפש להגיע להופעה שלך, כדי להגיד לך באופן אישי שלדעתי אתה פשוט אחלה (טוב, אולי עד אז אני אמצא הגדרה קצת יותר אינטיליגנטית).

מאסקינג טייפ המצאה אדירה, אין מה לדבר!

תודה וכוכב, אם יש.

רון,

קראתי והתרשמתי...........

לכולם אתה חבר יקר !

הצחקת אותי :) !

(בזמן האחרון אני מטורפת על חתולים, במיוחד על זו שלי)

* ליזה

איזה חמוד

רון יקירי

לא ידעתי שדוד לך כאן

צייר

ואמן

היינו פעם חברים

עד שהלכנו לרעות בשדות זרים

[טבעם של אנשים]

מתכון שיכול היה לעבוד

לנסות בפורים להאכיל אותה בהמון אוזני המן

אמנם הוא היה חרש לכאבו של העולם

היה שטוף שנאה וקנאה

אך אולי במשך השנים שאנו מורטים לו אוזניים וממלאים אותם ריבה

שב להיות שטוף באהבת חינם?

אולי

מי יודע

חיבוק יקירי

ד"ש לדניאלה

לאה

מקסים !

שני הסיפורים מרגשים,

נותן חיזוק במהלך החיים הכ"כ חכם,

הכל דינמי, הכל מתערבב,יש לזה קסם!

כתבת יפיפה (:

רון יקר מדהים שחודשיים לאחר שאביך נפטר גם אבי נפטר

 ומדהים ששנינו מצאנו את עצמנו פה באתר לאחר מכן!

 ואני מאד שמחה בשבילך שבמצאת את אהבה שלך

ובטח שמחה גם להיות החברה שלך למרות שאני לא מגיעה

להופעות אני איתך וחברים וירטואליים יכולים להיות איתך

בלב ובאנרגיות וזה גם מפתיע וגם מדהים!

חיבוק חם והצלחה לשנה החדשה ממני סמדר פיצה

קשה לי הסיפור עם החתול....

אבל בסיפור שלך מצאתי נחמה.

החיים השתנו לך בארבעה ימים מקצה לקצה....

מדהים איך מעז יצא מתוק.....

עם כל הכאב על אביך,

התיזמון של השבעה,

אהבתך הישנה שחזרה,

וספלי הקפה הנשפכים על המקלדת

+ כל התוספות והקרואסונים כאן,

שעשו לך רק טוב על הלב!

תמשיך להשפיע עלינו בשירים וסיפורים יפים.....

היי רון, מקסים..........מסיפור אחד יצאו גם לך הרבה סיפורים והרבה חברים ועל זה נאמר מעז יצא רק מתוק!

שבוע נפלא

כל כך מרגש כל השילוב הזה שעשית כאן.

הולכת להדביק לי את האוזניים לאות הזדהות.

R

רון יקר ,

צר לי על אובדן אביך היקר - זכרו לברכה , אבל החיים ממשיכים ,

עם כל הכאב  - תאמין לי שאני מזדהה איתך .

אתה יודע ?? הסיפור הקצר והיפה שכתבת הצחיק אותי - שלושה שמות לחתול אחד ?? ועוד איזה ?? לשבור ת'שיניים :-))

רון , שמור על אהבתך

אהבתי.. בעיקר את החלק הראשון..

היי רון

כותב נפלא

יהה זכרו של אביך ברוך.

תהנה לך באהבים

שנה נפלאה לך

*כמה טוב ונחמד שיש חברים כאלה בקפה.

אתה קסום,

אני מודה לך על השיתוף,

ועל הסיפור .

שנה טובה והמון אור ואהבה.

אם הספר "טירוף" הביא לך השראה..

אני הולכת לחפש אותו..

סיפורי קפה לטוב ולרע..

בך - אני שמחה

שמע

הכל יפה...

רצית והצלחת לתקתק פוסט שמסכם שנה של פעילות הכי שווה שאפשר

היו בו פרידה מרגשת מאב אהוב בקומץ מילים הצלחת להכניס הספד שלם

לבלובה של אהבה חדשה שגועשת במלוא עוזה

וספור פנטסטי. אין לי מילים. על חתול נטול אזניים

תודה לך, אני נכנסת תחת השפעתך בכיף

תשואותי 

רון יקר מאוד,

כן אני הדוד המבוגר, יותר נכון בן-דוד של אביך מנוחתו עדן.

באמת אחד המעשים הטובים שעשיתי באותו יום (כחניך תנועת הצופים לשעבר...) היה שגרמתי לך להכנס לקפה הזה שלנו. באותו יום לא הייתי חייב להעביר זקנה את הכביש בכוח...

אני נהנה מכתיבתך, משירתך ומהלהקה שלך.

גם חיבתך לחתולים שעברה אליך בירושה, מענגת.

הסיפורון שלך והצילום מקסימים.

לתזכורת ולאוהבי חתולים, הנה הקישור לסיפור בו נזכר אביך. הסיפור שהביאך לכאן, ל"קפה".

http://cafe.themarker.com/view.php?t=561451

בחיבה,

רמי

רון יקירי,

נהנתי לקרוא אותך.

וכפי שאמרתי לך מזמן, אתה מסוג הכותבים שלא חושב את מה שאתה כותב.

יש לך את הכישרון, שאתה פשוט פותח את הברז והכל זורם לך החוצה. וזה מאוד נעים לקרוא.

בקשר לאוזניים, אין לי נחמה.

אני מכיר לא מעט אנשים שיש להם אוזניים, אבל , ת'יודע...

אזלו כוכבי, אז קבל חיבוק.

סטיב.

וכך, תוך ארבעה ימים בחום אוגוסט שעבר איבדתי אב, מצאתי אהבה והמון חברים.

נדמה לי שבשמפט הזה זיקקת יפה את כל הרעיון של מה שקרה לך , בדיוק לפני שנה.

והסיפור על האוזניים המודבקות הזכיר לי סיפור (אמיתי ) והילדות שלי , שבו באחר צהרים של יום שישי אחד בעוד אבי (שגם הוא הלך באיזה קיץ לפני 20 שנה לעולם שאף חי עדיין לא חזר ממנו) שרוע על הספה בסלון , נם את שנת שישי אחר הצהרים שלו, נעמדי מולו והבטתי ארוכות על הקרחת הבוהקת שלו. משהו לא הסתדר לי שם: לא הצלחתי להבין איך יכול להיות שלי יש כל כך הרבה שערות על הראש ולו אין שום דבר . מייד קיבלתי החלטה לתקן את המעוות: גזרתי חתיכה ראויה מתוך שיער ראשי ובעזרת מסקינטייפ הדברתי את זה בעדינות רבה לראשו של אבי, שהוא מצידו המשיך לשנות שנת ישרים על הספה בסלון. שעה אחר כך הוא התעורר, הרגיש שמשהו מוזר צמח לו על הקרחת ......והיה שמח......