מרלון ברנדו

‎1

1 תגובות יום ראשון, 6/9/09, 19:09

מרלון ברנדו

Marlon Brando

(1924 – 2004)

אולי הטוב והחשוב שבשחקני האופי שבהוליווד בכל הזמנים.

ברנדו החל את דרכו כשחקן באמצע שנות ה- 40 בברודווי וההצגה הראשונה בה כיכב הייתה "אני זוכר את אמא"(44), וזאת לאחר שלמד משחק בסטודיו למשחק המפורסם אצל המורה למשחק סטלה אדלר. ברנדו שלמד בסטודיו למשחק את שיטת המשחק המפורסמת של סטניסלבסקי, שבעצם אומרת שהמשחק מגיע מבפנים מזיכרונות מתחושות ומהזדהות עם הדמות, יותר קלילות וחופשיות פחות כובד, הפכה את ברנדו למייצגה הראשון והגדול ביותר של השיטה.

בסוף ה- 40 יצר ברנדו לעצמו של של שחקן תיאטרון מוכר, ופריצתו הגדולה באמת הגיעה כאשר לוהק לתפקיד הראשי בדמותו של סטנלי קובלסקי, לצד השחקנית ג'סיקה טנדי במחזהו של טנסי וויליאמס "חשמלית ושמה תשוקה"(49) שבויים על ידי איליה קאזאן. המחזה שזכה להצלחה אדירה ויצר סנסציה בכל מקום בו הוצג בשל הבוטות שלו ובשל משחקו המחשמל של ברנדו, הפכו את ברנדו לשיחת העיר ומפיקיה של הוליווד החלו לפזול לכיוונו.

תפקידו הראשון של ברנדו בקולנוע היה בסרט "הגברים"(50) שבויים על ידי פרד זינמן, בו גילם ברנדו דמות של גבר משותק לכיסא גלגלים לאחר שחזר מהמלחמה. למרות הביקורות הנלהבות שהסרט קיבל, הוא לא זכה להצלחה גדולה במיוחד, אך סרטו הבא הוא זה שיהפוך אותו לכוכב הגדול בעולם. בשנת 51 החליט קאזאן לביים גרסה קולנועית למחזה "חשמלית ושמה תשוקה"(51) בליהוק של רוב הצוות המקורי של ההצגה וברנדו לוהק לתפקיד אותו גילם על הבמה, ולצידו לוהקה ויויאן לי, הלו היא סקרלט מהסרט "חלף עם הרוח"(39) שהייתה כוכבת מוכרת ומוערכת מאוד באותה התקופה (ג'סיקה טנדי לא הייתה מוכרת לצופי הקולנוע והמפיקים פחדו שהסרט ללא שמות גדולים יכשל). משחקו המצויין של ברנדו כסטנלי קובלסקי בגירסה הקולנועית של הסרט הפכה לסנסציה וברנדו הפך בין לילה לכוכב קולנוע מהשורה. הוא היה מועמד לפרס האוסקר על משחקו המצויין בסרט (אך לבסוף לא זכה). צופי הקולנוע לעולם לא יישכחו את ברנדו צועק במהלך הסרט את המלה "סטלההההההההההההההההההההההה".

סרטיו הבאים "ויוה זאפטה"(52) בבימויו של של קאזאן בו גילם מנהיג מקסיקני, תפקיד שהביא לו מועמדות נוספת לפרס האוסקר, "יוליוס קיסר"(53) בו גילם בגאוניות של ממש את דמותו של יוליוס קיסר, על פי מחזהו של שייקספיר לצד השחקן הבריטי הדגול ג'ון גילגוד, תפקיד שהביא לו שוב את המועמדות לפרס האוסקר כשחקן ראשי, ובעיקר "הפרא"(53) בו גילם דמות של אופנוען פרוע, מנהיג חבורת אופנוענים המשתלטים על עיירה קטנה, הפכו אותו לכוכב פופולרי ולשחקן המוערך ביותר בתקופתו. אגב, חשיבות הופעתו בסרט "הפרא"(53) היא גדולה במיוחד, מכיוון שבסרט הזה ברנדו נראה לבוש בג'ינס וטי שרט לבנה עם מעיר עור, סממנים אופנתיים שלא נראו לפני זה בקולנוע, וסממנים אלו ביחד עם משחקו הרגיש והעוצמתי הפכו אותו למייצגם של הנוער האמריקאי, שהחל להתלבש כמוהו.

שיא הקריירה שלו בשנות החמישים הגיע בשנת 54 עם הופעתו הבלתי נשכחת ביצירת המופת של איליה קאזאן "חופי הכרך"(54), בסרט גילם ברנדו דמות של מתאגרף לשעבר, פועל נמל בהווה המעריץ את אחיו הגנגסטר, ומוצא עצמו בדילמת חייו כאשר הוא נאלץ להחליט האם לשתוק ולשתף פעולה עם המאפיה שהשתלטה על הנמלים ועל השכונה בה הוא חיי או לצאת כנגדם. הסרט זכה להצלחה אדירה והיה מועמד ל- 12 פרסי אוסקר וזכה ב- 8 פרסי אוסקר בניהם פרס אוסקר לברנדו כשחקן ראשי שאף זכה גם בפרס גלובוס הזהב. לאחר 5 סרטים מעולים שזכו להצלחה גדולה, זיכו את ברנדו בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב, והפכו אותו לכוכב הגדול והמוערך ביותר בעולם ולאחד משחקני האופי הגדולים והאהודים בדורו, החל השלב השני בקרירה של ברנדו, שלב שנמשך עד לתחילת שנות ה- 70.

ברנדו שחקן אופי גדול, אך אדם די בעייתי יצר לעצמו שם של עושה בעיות על הסטים של הסרטים בהם כיכב, הוא היה מאחר לצילומים, היה מסתגר בקראוון שלו ומסרב לצאת, בז לבמאים שעבדו איתו ובקיצור ולענין היה עושה בעיות כאלו שעיקבו את ההפקה ופגעו בהפצה של הסרט מכיוון שברנדו בין היתר סירב להתראיין ולייחצן את הסרטים. בחירת הסרטים בהם הוא כיכב הייתה גם היא תמוהה וחסרת עקביות והסרטים בהם כיכב היו בחלקם טובים, בחלקם בינוניים ובחלקם גרועים, ורובם אינם תאמו כלל וכלל את מידותיו הגדולות כשחקן אופי משובח. הוא כיכב במחזמר "ברנשים וחתיכות"(56) לצד פרנק סינטרה, שזכה להצלחה גדולה, הוא כיכב בתפקיד חייל אמריקאי המתאהב במקומית בזמן מלחמת קוריאה בסרט המצויין (לטעמי לפחות) "סינורה"(57) שהיה מועמד ל- 10 אוסקרים (בניהם אחד לברנדו) וזכה ב- 4 פרסי אוסקר. הוא כיכב בתפקיד מוצלח למדי כקצין נאצי לצד מונטגומרי קליפט ודין מרטין בסרט המלחמתי "כפירי אריות"(58), הוא כיכב וביים את סרטו הראשון "כשגברים שונאים"(61) מערבון גרוע שכשל כלכלית, הוא כיכב בגירסה השניה לסרט המפורסם "המרד על הבאונטי"(61) שזכה להצלחה חלקית, הוא כיכב בתפקיד דרמטי מוצלח בסרט "האמריקאי המכוער"(63), הוא כיכב בתפקיד מישנה לצד רוברט רדפורד וג'ין פונדה בסרטו של ארתור פן "הרדיפה"(66), הוא כיכב בסרטו האחרון של צ'ארלי צ'אפלין "הרוזנת מהונג קונג"(67), הוא כיכב לצד אליזבט טיילור בסרט "השתקפות בעין הזהב"(67) של הבמאי ג'ון יוסטון, שזכה להצלחה בעיקר בשל שני כוכביו הגדולים, הוא כיכב בסרט המתח הגרוע "הלילה של היום שאחרי"(68) ו- הוא כיכב בסרט הגרוע "הקרב על האנטילים"(69).

לאחר יותר מחמש עשר שנה בהם כיכב בשורה של סרטים מגוונים שלא הביאו לו הצלחה גדולה והערכה ולאחר שהפך לכוכב עבר שעברו הגדול מאחוריו, לוהק ברנדו לתפקיד דון ויטו קורליאונה ביצירת המופת של פרנסיס פורד קופולה "הסנדק"(72) וזאת לאחר שקופולה התעקש שברנדו יככב בסרט למרות התנגדותם של המפיקים שראו בו שחקן בעייתי ורעל בקופות. בתפקידו כדון קורליאונה (ברנדו נראה מבוגר הרבה מגילו בסרט וזאת בכוונה) הצליח ברנדו להשיב לו בין לילה את הכבוד שאבד לו, והוא קצר שבחים רבים ופרסים (בניהם פרס אוסקר כשחקן ראשי, ואת הפרס הוא סירב לקבל ושלח במקומו בחורה אינדיאנית צעירה בכדי לקבל את הפרס וזאת בשל היחס הגרוע לאינדיאנים), והשיב לעצמו את שמו כגדול שחקני הדור. לטעמי אגב מדובר במשחק הטוב ביותר ששחקן אי פעם שיחק בסרט כשלהו.

בשנות ה- 70 למרות שהוא הופיע רק בעוד ארבעה סרטים, שב ברנדו והוכיח לכל אלו שקברו אותו שהוא שחקן אופי גדול ורב גווני הוא כיכב בעוד שלושה תפקידים בלתי נשכחים שהפכו אותו לאדם עשיר ובהם הוא קצר שבחים רבים, הוא גילם תפקיד של אדם שאיבד את אישתו ובתו ונכנס למערכת יחסים מינית פרועה בסרטו השערורייתי של הבמאי האיטלקי ברטולוצ'י "הטנגו האחרון בפריז"(72) עליו היה מועמד לפרס האוסקר, הוא גילם את אביו של סופרמן בסרט הקופתי הגדול "סופרמן"(78) עליו דרש וקיבל סכומי עתק עבור השתתפותו הקצרה (לפי הערכות הוא הרוויח מהסרט כ- 14 מיליון דולר) ו- הוא גילם את דמותו של קולונל קורץ ביצירת המופת של פרנסיס פורד קופולה "אפוקליפסה עכשיו"(79), ולמרות שהוא נראה רק בסצינות האחרונות של הסרט הוא פשוט אדיר בסרט ורוחו נושבת לאורך כל הסרט.

בשנות ה- 80 לאחר עשור בו שב ברנדו למעמדו כשחקן משובח ומוערך, החליט ברנדו לפרוש ממשחק, הוא כיכב לצד ג'ורג' סי. סקוט בסרט "הנוסחא"(80) שכשל בקופות, ולאחר מכן הוא לא כיכב בשום סרט למשך כמעט עשור עד שהוא הופיע בסרט "עונת יובש לבנה"(89) בו כיכב בתפקיד עורך דין מזדקן, תפקיד שהביא לו מועמדות לפרס האוסקר. ברנדו החל לזלזל במראהו, הוא החל להשמין באופן קיצוני והעלה עשרות קילוגרמים למשקלו, פרש ממשחק, גר לו באי שקנה ליד הוואי (אי באיזור טהיטי שאותו קנה לאחר שראה אותו בזמן השתתפותו בסרט "המרד על הבאונטי")

ברנדו, שכבר היה בין 66 בתחילת שנות ה- 90 היה נראה כאילו הוא הפסיק להתייחס ברצינות למשחק ולמראהו, הוא השמין מאוד והפך לצל חיוור למי שהיה פעם גבר יפה תואר, חתיך ושרירי, הוא הפך לגבר מבוגר ושמן ובחירת הסרטים בהם כיכב היו סרטים חלשים הן בקופות והן בהערכת הביקורות. אך למרות זאת ברנדו היה עדיין מבוקש מאוד, ובשנות ה- 90 הוא כיכב בשורה של תפקידים מגוונים שרובם הגדול לא הביאו לו כבוד גדול, אך הוא הרוויח עליהם הרבה מאוד כסף, ותפקידיו המוצלחים ביותר היו בסרטים "צעדי הראשונים במאפיה"(90) בו שב לגלם דמות של מאפיונר הדומה במראהו לדון קורליאונה והוא גילם תפקיד של פסיכיאטר לצד ג'וני דפ בסרט "דון חואן דה מרקו"(95).

תפקידו החשוב ביותר מאז תחילת שנות ה- 90 היה אומנם בסרט בינוני בשם "הפריצה"(2001) בו גילם תפקיד מישנה, אך חשיבות הופעתו בסרט הייתה מכיוון שהוא כיכב לצד רוברט דה נירו ו- אדוארד נורטון, והיה זה בעצם מפגש פיסגה בין שלושה דורות של שחקני אופי.

בחייו האישים היה ברנדו אדם פרוע, מתבודד, אגוצנטרי, שהסתבך לא פעם עם נשים, מפיקים ובמאים (לדוגמא: בזמן צילומי הסרט "הפריצה"(2001) הוא סירב שהבמאי פרנק אוז יביים אותו וקרא לו בכל הזדמנות "מיס פיגי" שאוז היה המדובב שלה), מספר פעמים הוגשו נגדו טביעות אבהות שנגמרו בהסדרים מחוץ לבית המשפט. בנו גארי הואשם ברצח חברתו ובסופו של דבר נמצא אשם (ברנדו אגב העיד במשפט שהיה בתחילת שנות ה- 90), חבריו הטובים היו ג'ק ניקולסון ו- וורן בייטי,

חשיבותו הגדולה של ברנדו כשחקן היא היותו קודם כל שהוא שחקן השיטה הראשון שבעצם שבר את קוד המשחק שהיה נהוג בהוליווד מאז תחילת הקולנוע, וששחקנים כמו המפרי בוגרט, ג'יימס סטיוארט, קרי גרנט ואחרים היו למייצגו של הדור הקודם, בעצם ברנדו ייצג את הדור החדש, הצעיר, עם האנרגיות המתפרצות, הסקס אפיל, ההזדהות עם הדמות, הרגישות המתפרצת, שיטת משחק מציאות יותר, מהבטן, הפכו את ברנדו לגדול והחשוב ששחקני הוליווד, ולשחקן שפתח את הדלת לשורה של שחקני אופי גדולים שבאו אחריו קודם כל פול ניומן, סטיב מקווין, רוד שטייגר ו- ג'יימס דין ולאחר מכן פאצ'ינו, דה נירו, הופמן וניקולסון שבעצם היו הדור הגדול שהעריץ את ברנדו, סגד לו ורבים יאמרו שחיכה את סגנונו. ברנדו מעולם לא היה שחקן של אולפן, כפי שהיה נהוג באותה התקופה, ובחר לבדו את תפקידיו ללא הכתבות מהאולפנים. ברנדו הפגין משחק יוצא מן הכלל, משחק משובח, רב עוצמה, כריזמטי בשורה של תפקידים גדולים בסרטים נחשבים ומהחשובים ביותר בתולדותיה של הוליווד בהם "חשמלית ושמה תשוקה", "חופי הכרך", "הסנדק", "הטנגו האחרון בפריז" ו- "אפוקליפסה עכשיו" ויצר מגוון דמויות מרתקות ושונות אחת מן השניה, ושלא כמו למשל דה נירו ו- פאצ'ינו הבולטים שבממשיכי דרכו, המגלמים פעמים רבות תפקידים של פושעים, גנגסטרים ושוטרים ברנדו מגלם דמות שונה לגמרי בכל סרט והוא וגילם גלריה רחבה של דמויות נפלאות בהם דמות של צעיר מרדן (הפרא), גבר מתבודד ודכאוני (הטנגו האחרון בפריז), ראש מאפיה (הסנדק), קולונל מטורף ואינטלקטואל (אפוקליפסה עכשיו), מנהיג מקסיקני (ויוה זאפטה), גבר פגוע פיזית המנסה להיתמודד עם מגבלותיו (הגברים), עורך דין מבוגר ועייף (עונת יובש לבנה), פסיכיאטר המוצא מחדש את אהבתו לחיים ובכלל (דון חואן דה מרקו) ודמות של מתאגרף לשעבר המנסה להיתמודד עם כשלונות העבר, עם אחיו ועם המאפיה (חופי הכרך).

בקריירה אדירה שנמשכה משנת 1950 ועד לשנת 2001 (למרות שמאז 1979הוא לא נראה בשום תפקיד מוצלח חוץ מאולי תפקידו בסרט "עונת יובש לבנה" ורוב התפקידים בהם כיכב מאז "אפוקליפסה עכשיו"(79) היו בעיקר בתפקידי מישנה ובסרטים לא מוצלחים שרובם כשלו בקופות והביאו לו ביקורות לא טובות) כיכב ברנדו ביותר מ- 40 סרטים, ביים אחד, היה מועמד לפרס האוסקר 8 פעמים, זכה בפרס האוסקר פעמיים (חופי הכרך, הסנדק), היה מועמד לפרס גלובוס הזהב 6 פעמים וזכה בפרס פעמים כשחקן ראשי (חופי הכרך, הסנדק)ושלוש פעמים על היותו השחקן האהוב ביותר בעולם בשנים 56, 73 ו- 74. ברנדו זכה בפרס האמי על השתתפותו בפרק במיני סדרה "שורשים"(79). לדעת מבקרים רבים נחשב ברנדו לגדול שבשחקניה של הוליווד, ובסקרים רבים שנערכים מידי שנה הוא זוכה למיקום גבוה במיוחד ברשימות השחקנים הטובים ביותר והתפקידים הגדולים של הקולנוע.

מבין סרטים הבולטים ניתן למצוא את הסרטים הבאים:

- הגברים (50)

- חשמלית ושמה תשוקה (51)

- ויוה זאפטה (52)

- יוליוס קיסר (53)

- הפרא (53)

- חופי הכרך (54)

- זדירה (54)

- ברנשים וחתיכות (55)

- בית התא של ירח אוגוסט (56)

- סינורה (57)

- כפירי אריות (58)