בדוח השנתי של אוניברסיטת תל-אביב (2009), לכבוד 100 שנה לתל-אביב:
http://www.tau.ac.il/bog/annualreport2009.pdf
מופיע תמצית המחקר שלי "דחיסת מרחב וזמן באמנות הסייברספייס" במדור: "מחקרים בולטים ברחבי הקמפוס"(עמ' 36):
Arts on the Net In a comparative analysis of 200 years of art, from the industrial revolution to the age of the Internet, PhD student Avi Rosen (Arts) examines the concept of time and space compression in cyberspace where the pace of life is accelerated and traditional barriers are obliterated. The project includes his digital works of art that engage the viewer as partner in the creative process, and hyperlinks to 28,000 video clips. He concludes that with the advent of the Internet and the popularity of the hyper-real (such as immersive virtual reality environments and computer games), art is now forever changed.
|
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לילה,
אני מקוה שסופו של המחקר קרוב מאד :-)
הי מיכל,
תודה על התגובה, זה נכון שלאדם מן הישוב יקח אינסוף זמן לצפות בכל הסרטים, אך הוא לא יעשה זאת.
כיוון שהמכונה (מחשב) תציג לו את מה שמעניין אותה על סמך ההיסטוריה של הצפייה שלה.
כמו שבאמזון וביוטיוב מציעים לך עם כניסתך לאתר.
הצופה שודרגה לצופה-על משולבת מחשב, כך גם היצירה, אין הם ליניאריים יותר אלא מקביליים או ב"פייפ-ליין".
הרעיון שלך לריבוב נכון, ונעשה כאן.
זוהי אכן דחיסה של זמן ומרחב, משום שיקח אינסוף זמן כדי לצפות בסרטונים ולעבור מאחד למשנהו.
לא משנה שבכל רגע ורגע ניתן בעצם להרכיב ולצפות בסרטון אחר, בסופו של דבר הצפייה שלי היא לינארית.
הסרטונים עצמם מעניינים, רק חבל שאין בהם יותר צבע.
עוד דבר שיכול להיות מעניין לנסות, זה ריבוב של אותו סרטון שקוף למחצה, בכמה שכבות השונות מבחינת נקודת הזמן בסרטון.