כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (44)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      20/9/09 18:23:

    צטט: תמי ! 2009-09-09 18:54:34

    אמירה לעניין!

     

    תודה!

      20/9/09 11:53:

    צטט: דבורהש 2009-09-09 08:53:59


    הכתבה חשובה ומעניינת. וכרגיל, מעלה נושאים חשובים מאד.

    בחלק מהדברים שנכתבו יש ערבוב בין ידע לבין ערכים, ונראה לי חשוב מאד להבחין בין השנים, לתלמידים ובראש ובראשונה לנו.

     

    שמע ישראל הוא דוגמא לביטוי יהודי בסיסי, שחשוב שכל ילד ידע את מקורו, את הקשר שלו לתפילה, ואת משמעותו לאורך הדורות-  זהו ידע. אמירת שמע ישראל ע"י יהודי מאמין, בהקשר מסוים, משמעותה קבלת עול מלכות שמים – זו אמירה ערכית. חשוב היסטורית ובשל ההשתייכות לעם היהודי, שלכל ילד יהיה הידע על ביטוי זה, ללא קשר לאמונות ולדעות של הוריו, מוריו והגדרת בית ספרו. באשר למשמעות הערכית של האמירה – סביר להניח שכאן יהיה הבדל בין המגדיר עצמו כאדם מאמין לבין מי שמגדיר עצמו באופן שונה. אני חוששת שמורים במערכת החילונית חוששים גם מביסוס הידע, מהסיבות שהעלית של תמרורי הזהרה, סייגים והגבלות.

     בכל מערכת קיים חשש לשטיפת מוח, ויש להיזהר מכך, בפרט על ידי יצירת אקלים חינוכי המאפשר הבעת דעה חופשית, ויצירת אווירה לא שיפוטית. אולם אסור להימנע בשל כך מלהביע עמדה ערכית. אם בשיעור ביולוגיה עוסקים בכליה, ועולה נושא ההשתלות, אסור למורה להתחמק מהתייחסות להכרעה הערכית שיש בהחלטה לתרום איבר, בטענה כי זו אינה מתחום עיסוקו. גם התעלמות היא אמירה, ואמירה חמורה ביותר! כך גם התעלמות מהמסר הערכי של תוכניות הטלביזיה המעבירות מסר שהתחרות היא הכל בחיים. מולה חובה להעמיד סולם ערכים אחר של עזרה הדדית, מתוך התבססות הן על ערכים יהודיים והן על ערכים אוניברסליים.

    בעייתית מאד היא האמירה כי במציאות הקיימת בין כה וכה לא נוכל להועיל. בפרקי אבות יש התייחסות מצוינת לכך: לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בין חורין להבטל ממנה.

    ולבסוף: שחר אילן קובע כי הורים חילוניים מעוניינים ביהדות מפי רפורמים וקונסרווטיביים, ולא מפי אורתודוקסיים. אני תוהה מהו הבסיס לקביעה זו. עובדות או משאלות לב?

    דבורה,

    אני מסכימה איתך שיש כאן בלבול בין ידע וערכים, אבל גם הידע נפגע בגלל אותם תמרורי אזהרה.

    הדוגמא שנתת של השתלת איברים היא יותר קלה, להקנות את הידע והערכים שנלווים אליו של 'שמע ישראל' הוא הרבה יותר 'קשה' מבחינת החשש לכאורה מפני 'שטיפת מח' , אשר כאמור אני לא מסכימה איתו כלל ועיקר!

     

      20/9/09 06:52:

    צטט: אור72 2009-09-09 06:48:21

    חינוך לערכים - פוסט חשוב.

     

    אתחיל ואומר כי חינוך הוא קודם כל ומעל לכל בבית. אני זוכרת את ההורים שלי עוצרים את הרכב בפעם הראשונה שאחד מאיתנו העז להשליך משהו מהחלון, על מנת שנרים את הלכלוך (כמובן בזהירות ובפיקוח). אני זוכרת את אמא שלי מטיפה לנו מוסר, על מנת שנטיף לחברים שלנו - כאשר כולנו צחקנו על הילדה המפגרת שעברה ברחוב (ותאמינו לי שאחרי שיחה אחת - אף אחד כבר לא צחק עליה ואל אחרים שגורלם לא שפר עליהם). כמו כן את הידע שלי על הארץ רכשתי ברגלים, בתרמיל ובאוהל - בטיולי סופ"ש עם ההורים.

     

    אחת הטעויות של החברה המודרנית, הישראלית, שהיא הוקיעה את התנ"ך. ככל שהחרדים נכסו לעצמם את התנ"ך ככה החילונים ויתרו עליו. כפי שאני מלמדת ומסבירה לתלמידי, התנ"ך הוא מעל לכל ספר ללימוד מוסר וערכים, על הטוב ועל הרע. בתנ"ך הרבה חוקים סביבתיים, חוקים חברתיים, חוקים משפחתיים - וזה עוד לפני חוקי הדת. האנשים שמוצגים בתנ"ך עושים טעויות כמו כל אדם ונענשים על הטעויות שלהם.

    אך החילוניים מנטרלים את עצמם. מה רע בלימוד תושב"ע, הילכות של הרמב"ם - שנחשב לאחד הפילוסופים הגדולים של המערב - ללא קשר להיותו רב יהודי? וכדומה? האם ההקשר חייב להיות דתי?

     

    ההורים צריכים להתאפס על עצמם ולהחליט מה חשוב הילדים שלהם או כסף? הילדים שלהם או בית נאה? הילדים שלהם או טיול בחו"ל? הילדים שלהם או שקט תעשיתי? 

     

    לסיום, כמורה, בניגוד לנאמר, אין אני שומרת על פי ואין אני פוחדת לומר לתלמידי מה הם הערכים שאני מצפה לראות. הדיונים סוערים וגם המעשים. תלמיד שמקלל - יתבקש להתנצל באופן מיידי בפני זה שהוא פגע בו, במידה ולא יענש! תלמידים שמזהמים את האוטובוס - לא יפתחו בפניהם הדלתות עד שיסיימו לנקות אותו וכיו"ב.

     

     

    תודה אורית,

    אנחנו מסכימות, אני לא רואה מקום לסייגים שמנסים להטיל עלינו בהעברת הערכים שלנו.

     

     

      19/9/09 20:24:
    מסכים. יישר כוח.
      10/9/09 05:52:


    כרגיל, אני אוהבת כשאת מעלה לנגד עינינו את הסוגיות החינוכיות המטרידות.

    ערכים...הם בדיוק במקום שם נמצאים ההבדלים בין טוב לרע.

    את זה לא קונים במכולת.

     

    :))

    אסתי

      9/9/09 18:54:

    אמירה לעניין!

      9/9/09 08:53:

    הכתבה חשובה ומעניינת. וכרגיל, מעלה נושאים חשובים מאד.

    בחלק מהדברים שנכתבו יש ערבוב בין ידע לבין ערכים, ונראה לי חשוב מאד להבחין בין השנים, לתלמידים ובראש ובראשונה לנו.

     

    שמע ישראל הוא דוגמא לביטוי יהודי בסיסי, שחשוב שכל ילד ידע את מקורו, את הקשר שלו לתפילה, ואת משמעותו לאורך הדורות-  זהו ידע. אמירת שמע ישראל ע"י יהודי מאמין, בהקשר מסוים, משמעותה קבלת עול מלכות שמים – זו אמירה ערכית. חשוב היסטורית ובשל ההשתייכות לעם היהודי, שלכל ילד יהיה הידע על ביטוי זה, ללא קשר לאמונות ולדעות של הוריו, מוריו והגדרת בית ספרו. באשר למשמעות הערכית של האמירה – סביר להניח שכאן יהיה הבדל בין המגדיר עצמו כאדם מאמין לבין מי שמגדיר עצמו באופן שונה. אני חוששת שמורים במערכת החילונית חוששים גם מביסוס הידע, מהסיבות שהעלית של תמרורי הזהרה, סייגים והגבלות.

     בכל מערכת קיים חשש לשטיפת מוח, ויש להיזהר מכך, בפרט על ידי יצירת אקלים חינוכי המאפשר הבעת דעה חופשית, ויצירת אווירה לא שיפוטית. אולם אסור להימנע בשל כך מלהביע עמדה ערכית. אם בשיעור ביולוגיה עוסקים בכליה, ועולה נושא ההשתלות, אסור למורה להתחמק מהתייחסות להכרעה הערכית שיש בהחלטה לתרום איבר, בטענה כי זו אינה מתחום עיסוקו. גם התעלמות היא אמירה, ואמירה חמורה ביותר! כך גם התעלמות מהמסר הערכי של תוכניות הטלביזיה המעבירות מסר שהתחרות היא הכל בחיים. מולה חובה להעמיד סולם ערכים אחר של עזרה הדדית, מתוך התבססות הן על ערכים יהודיים והן על ערכים אוניברסליים.

    בעייתית מאד היא האמירה כי במציאות הקיימת בין כה וכה לא נוכל להועיל. בפרקי אבות יש התייחסות מצוינת לכך: לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בין חורין להבטל ממנה.

    ולבסוף: שחר אילן קובע כי הורים חילוניים מעוניינים ביהדות מפי רפורמים וקונסרווטיביים, ולא מפי אורתודוקסיים. אני תוהה מהו הבסיס לקביעה זו. עובדות או משאלות לב?

      9/9/09 06:48:

    חינוך לערכים - פוסט חשוב.

     

    אתחיל ואומר כי חינוך הוא קודם כל ומעל לכל בבית. אני זוכרת את ההורים שלי עוצרים את הרכב בפעם הראשונה שאחד מאיתנו העז להשליך משהו מהחלון, על מנת שנרים את הלכלוך (כמובן בזהירות ובפיקוח). אני זוכרת את אמא שלי מטיפה לנו מוסר, על מנת שנטיף לחברים שלנו - כאשר כולנו צחקנו על הילדה המפגרת שעברה ברחוב (ותאמינו לי שאחרי שיחה אחת - אף אחד כבר לא צחק עליה ואל אחרים שגורלם לא שפר עליהם). כמו כן את הידע שלי על הארץ רכשתי ברגלים, בתרמיל ובאוהל - בטיולי סופ"ש עם ההורים.

     

    אחת הטעויות של החברה המודרנית, הישראלית, שהיא הוקיעה את התנ"ך. ככל שהחרדים נכסו לעצמם את התנ"ך ככה החילונים ויתרו עליו. כפי שאני מלמדת ומסבירה לתלמידי, התנ"ך הוא מעל לכל ספר ללימוד מוסר וערכים, על הטוב ועל הרע. בתנ"ך הרבה חוקים סביבתיים, חוקים חברתיים, חוקים משפחתיים - וזה עוד לפני חוקי הדת. האנשים שמוצגים בתנ"ך עושים טעויות כמו כל אדם ונענשים על הטעויות שלהם.

    אך החילוניים מנטרלים את עצמם. מה רע בלימוד תושב"ע, הילכות של הרמב"ם - שנחשב לאחד הפילוסופים הגדולים של המערב - ללא קשר להיותו רב יהודי? וכדומה? האם ההקשר חייב להיות דתי?

     

    ההורים צריכים להתאפס על עצמם ולהחליט מה חשוב הילדים שלהם או כסף? הילדים שלהם או בית נאה? הילדים שלהם או טיול בחו"ל? הילדים שלהם או שקט תעשיתי? 

     

    לסיום, כמורה, בניגוד לנאמר, אין אני שומרת על פי ואין אני פוחדת לומר לתלמידי מה הם הערכים שאני מצפה לראות. הדיונים סוערים וגם המעשים. תלמיד שמקלל - יתבקש להתנצל באופן מיידי בפני זה שהוא פגע בו, במידה ולא יענש! תלמידים שמזהמים את האוטובוס - לא יפתחו בפניהם הדלתות עד שיסיימו לנקות אותו וכיו"ב.

     

     

      8/9/09 22:06:

    צטט: A נ ה 2009-09-08 18:02:22


    לציבור החילוני חסר נרטיב.

    ניפצנו את הנרטיבים של ציונות ותרומה למדינה ולא השכלנו למצוא אחר שעל פיו נחנך את ילדינו.

    כשנמצא אותו נדע על אילו ערכים אנחנו רוצים לחנך.

     

     

    גם הערכים שאנחנו כן רוצים לחנך לפיהם לא 'להתבייש' לעשות זאת ובלי חשש שמא...

    תודה!

      8/9/09 19:13:

    צטט: המספרית 2009-09-08 16:34:43


    תומכת בך במאה אחוז! אחרת נגדל אזרחים מצומצמי מבט וגבות....

    *

    אלומה

    תודה אלומה!

     

      8/9/09 18:02:


    לציבור החילוני חסר נרטיב.

    ניפצנו את הנרטיבים של ציונות ותרומה למדינה ולא השכלנו למצוא אחר שעל פיו נחנך את ילדינו.

    כשנמצא אותו נדע על אילו ערכים אנחנו רוצים לחנך.

     

      8/9/09 16:34:


    תומכת בך במאה אחוז! אחרת נגדל אזרחים מצומצמי מבט וגבות....

    *

    אלומה

      8/9/09 16:23:

    צטט: shabat shalom 2009-09-08 16:00:30

    צטט: שושי פולטין 2009-09-08 08:48:41

    צטט: Shahar Ilan 2009-09-07 22:14:52

    בואו נניח לצורך הדיון ששושי צודקת ותמרורי האזהרה מיותרים.

    הרי אם יתברר שיש מיסיון בבתי הספר, שרבנים נכנסים, שבנות שירות לאומי מלמדות, הסערה שתפרוץ תחסל את הרפורמה. ומדובר ברפורמה חשובה וחיונית.

    לכן לא פחות שמתמרורי האזהרה חיוניים כדי שלא ישטפו לילדינו את המוח (וזו מטרה חשובה ביותר), הם חיוניים כדי שיהיה סיכוי להקנות להם ערכים.

     

    לשחר אילן, תמרורי אזהרה שהובאו על ידך לדעתי מוגזמים, אני לא רואה בשום צורה את אותה שטיפת מוח מתממשת, יש כאן במידה מסויימת זלזול בשיקול דעתם של המנהלים והמורים בבתי ספר אשר בהם עלול להיות 'מיסיון' וכו', כאילו הם עלולים לאפשר פעילות מסיונרית ושטיפת מוח או להעלים ממנה עין.

    יחד עם זאת החשש המוגזם הזה מחלחל, יוצר מעצורים, ומונע הבעת דיעה חופשית 'שמא אשמע כמסיונר' 'שמא אתפרש כשוטף את מוחם של הילדים'.

    בקיצור, אני חושבת שמעצורים מוגזמים פוגעים בחופש לחנך ומונעים פלורליזם.

    שחר אילן צודק.

    ברגע שיכנסו לביה"ס נציגי היהדות האורתודוכסית והם יקחו לידיהם את החינוך ל"יהדות" (ויפתו את המנהל שהם יעשו זאת לא על חשבון שעות התקן שלו), אז תראי מה זה שטיפת מוח.(שלא לדבר על כוחות פוליטיים מקומיים שיילחצו הם בעצמם כדי לתת דריסת רגל, בטענה שכל היתר אינם מייצגים את היהדות כ"הלכה".

    בחינוך ליהדות יש לתת ביטוי לכללללללל הזרמים הלאומיים, והדתיים והתרבותיים של היהדות.

    אולי אתם  רואים מה שאני לא רואה.

    אני לא רואה את דריסת הרגל האפשרית של היהדות האורתודוקסית במחוזותינו כפי שאתם כנראה רואים אותה.

     

      8/9/09 16:00:

    צטט: שושי פולטין 2009-09-08 08:48:41

    צטט: Shahar Ilan 2009-09-07 22:14:52

    בואו נניח לצורך הדיון ששושי צודקת ותמרורי האזהרה מיותרים.

    הרי אם יתברר שיש מיסיון בבתי הספר, שרבנים נכנסים, שבנות שירות לאומי מלמדות, הסערה שתפרוץ תחסל את הרפורמה. ומדובר ברפורמה חשובה וחיונית.

    לכן לא פחות שמתמרורי האזהרה חיוניים כדי שלא ישטפו לילדינו את המוח (וזו מטרה חשובה ביותר), הם חיוניים כדי שיהיה סיכוי להקנות להם ערכים.

     

    לשחר אילן, תמרורי אזהרה שהובאו על ידך לדעתי מוגזמים, אני לא רואה בשום צורה את אותה שטיפת מוח מתממשת, יש כאן במידה מסויימת זלזול בשיקול דעתם של המנהלים והמורים בבתי ספר אשר בהם עלול להיות 'מיסיון' וכו', כאילו הם עלולים לאפשר פעילות מסיונרית ושטיפת מוח או להעלים ממנה עין.

    יחד עם זאת החשש המוגזם הזה מחלחל, יוצר מעצורים, ומונע הבעת דיעה חופשית 'שמא אשמע כמסיונר' 'שמא אתפרש כשוטף את מוחם של הילדים'.

    בקיצור, אני חושבת שמעצורים מוגזמים פוגעים בחופש לחנך ומונעים פלורליזם.

    שחר אילן צודק.

    ברגע שיכנסו לביה"ס נציגי היהדות האורתודוכסית והם יקחו לידיהם את החינוך ל"יהדות" (ויפתו את המנהל שהם יעשו זאת לא על חשבון שעות התקן שלו), אז תראי מה זה שטיפת מוח.(שלא לדבר על כוחות פוליטיים מקומיים שיילחצו הם בעצמם כדי לתת דריסת רגל, בטענה שכל היתר אינם מייצגים את היהדות כ"הלכה".

    בחינוך ליהדות יש לתת ביטוי לכללללללל הזרמים הלאומיים, והדתיים והתרבותיים של היהדות.

      8/9/09 15:43:

    צטט: דורון טל 2009-09-08 11:30:59

     

    הבעיות במערכת החינוך הן עוד סימפטום.

    צריך לשנות את השיטה הפוליטית שינוי יסודי ומוחלט.

     

     

    גם את השיטה הפוליטית אבל לא רק, שינוי הגישה בחברה חשוב.

      8/9/09 14:17:

    צטט: שושי פולטין 2009-09-08 06:34:54

    צטט: סמוג 2009-09-07 21:42:32

     כמורה למדעים וכאדם לא דתי אבל כאדם שהוא חלק מהעם היהודי והתרבות היהודית אני חושב שיש חשיבות גדולה

     ללימוד דיון וויכוח על מסורת ,דת וערכים יהודים זהו דבר חשוב בעיצוב ראיית העולם של כל תלמיד ותלמיד.

    ואפילו בדברים הקטנים שעניני אמונה או אי אמונה לא קשורים אליהם. לדוגמא אני מקפיד לרשום את התאריך העברי לצד התאריך הלועזי. וכשאני נשאל למה אני משיב כי אני חלק מהתרבות והעם היהודי וזו דרך קטנה לשמר. כמו כן מידי פעם חושף את התלמידים שלי לתאריכים חשובים בלוח העברי כגון ז' באדר יום הזכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.

    אגב במסגרת שעורי תיכון מוצר ומידות ומדידות אני משתמש בתנ"ך ובסיפור המבול כפתיחה לנושא אין כאן שום כפיה דתית או מסיונריות אלא חשיפה לתרבות שלנו ולגורמים שעיצבו ועדיין מעצבים אותה 

    קראתי תגובתך בהערכה רבה,

    זו דוגמה מצויינת לשילוב בין התרבות והמסורת היהודית בלימודים. הולכת לבדוק את סיפור המבול וכיצד ניתן לשלב אותו בשיעור, נשמע לי רעיון מצויין.

    תודה.

     

     תיבה כתיכון מוצר העונה על הצרכים

    אמה כיחידת מידה בעייתית 

     

      8/9/09 11:30:

     

    הבעיות במערכת החינוך הן עוד סימפטום.

    צריך לשנות את השיטה הפוליטית שינוי יסודי ומוחלט.

     

      8/9/09 08:55:

    צטט: גיל_82 2009-09-07 22:51:24

    תמרורי האזהרה אינם בעוכרינו, הם הדרך של מערכת ציבורית לשמור על איזונים. אם מורים אינם מייצרים אקטואליה חברתית בשיעוריהם זה בעיה מתודולוגית מקצועית באשר לתפיסתם את תהליך ההוראה-למידה; ולא עניין פוליטי.

     

    ובכלל, נראה לי שהביקור בכנס הליכוד השפיע במשהו עלייך ועל גליה קריצה

    תקראי את שוב את המשפט של השר:  "הערכים ציוניים יהודיים,  דמוקרטיים, חיזוק הזהות והשורשים", כמו גם  את ה "תרומה, לחברה, להתנדבות להליכה לתנועות נוער ולשרות בצה"ל"

    אלה דברים כלליים, נכונים תמיד, פשטניים, עמומים, שאין בהם כיוון או מיקוד והם לא מכוונים שום עשייה.

    אם השר היה מפרט מהם אותם 'ערכים' שהם גם וגם וגם... (אם יש כאלה בכלל) אז היה אפשר לדון במידה שבה אנו מעוניינים לקדמם או לבולמם.

    לגיל,

    בוודאי שהושפענו בכנס הליכוד רגוע, היית רואה איך היינו מרוצות שם צוחק.

    אני לא חושבת שאסור שיהיו 'איזונים' , אבל שים לב לניסוח! לחששות! הם לא מוגזמים בעיניך?!

    צריכה להיות מתודולוגיה מקצועית, אני חושבת שהיא לא מספיק טובה כרגע, אני חושבת שאין שימת דגש מספיקה על הצד והחברתי אלא על הציונים בלבד, ואני חושבת שיש מקום להעמיק את החינוך החברתי והערכי, אני רק חושבת שיש מקום להבעת דעות בלי חששות מוגזמים שאני אסחף את התלמידים לכיוונים לא רצויים, 'מיסיונרים' , 'מיליטנטים', אשטוף את מוחם וכיוצ"ב.

      8/9/09 08:48:

    צטט: Shahar Ilan 2009-09-07 22:14:52

    בואו נניח לצורך הדיון ששושי צודקת ותמרורי האזהרה מיותרים.

    הרי אם יתברר שיש מיסיון בבתי הספר, שרבנים נכנסים, שבנות שירות לאומי מלמדות, הסערה שתפרוץ תחסל את הרפורמה. ומדובר ברפורמה חשובה וחיונית.

    לכן לא פחות שמתמרורי האזהרה חיוניים כדי שלא ישטפו לילדינו את המוח (וזו מטרה חשובה ביותר), הם חיוניים כדי שיהיה סיכוי להקנות להם ערכים.

     

    לשחר אילן, תמרורי אזהרה שהובאו על ידך לדעתי מוגזמים, אני לא רואה בשום צורה את אותה שטיפת מוח מתממשת, יש כאן במידה מסויימת זלזול בשיקול דעתם של המנהלים והמורים בבתי ספר אשר בהם עלול להיות 'מיסיון' וכו', כאילו הם עלולים לאפשר פעילות מסיונרית ושטיפת מוח או להעלים ממנה עין.

    יחד עם זאת החשש המוגזם הזה מחלחל, יוצר מעצורים, ומונע הבעת דיעה חופשית 'שמא אשמע כמסיונר' 'שמא אתפרש כשוטף את מוחם של הילדים'.

    בקיצור, אני חושבת שמעצורים מוגזמים פוגעים בחופש לחנך ומונעים פלורליזם.

      8/9/09 06:34:

    צטט: סמוג 2009-09-07 21:42:32

     כמורה למדעים וכאדם לא דתי אבל כאדם שהוא חלק מהעם היהודי והתרבות היהודית אני חושב שיש חשיבות גדולה

     ללימוד דיון וויכוח על מסורת ,דת וערכים יהודים זהו דבר חשוב בעיצוב ראיית העולם של כל תלמיד ותלמיד.

    ואפילו בדברים הקטנים שעניני אמונה או אי אמונה לא קשורים אליהם. לדוגמא אני מקפיד לרשום את התאריך העברי לצד התאריך הלועזי. וכשאני נשאל למה אני משיב כי אני חלק מהתרבות והעם היהודי וזו דרך קטנה לשמר. כמו כן מידי פעם חושף את התלמידים שלי לתאריכים חשובים בלוח העברי כגון ז' באדר יום הזכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.

    אגב במסגרת שעורי תיכון מוצר ומידות ומדידות אני משתמש בתנ"ך ובסיפור המבול כפתיחה לנושא אין כאן שום כפיה דתית או מסיונריות אלא חשיפה לתרבות שלנו ולגורמים שעיצבו ועדיין מעצבים אותה 

    קראתי תגובתך בהערכה רבה,

    זו דוגמה מצויינת לשילוב בין התרבות והמסורת היהודית בלימודים. הולכת לבדוק את סיפור המבול וכיצד ניתן לשלב אותו בשיעור, נשמע לי רעיון מצויין.

    תודה.

     

      7/9/09 22:51:

    תמרורי האזהרה אינם בעוכרינו, הם הדרך של מערכת ציבורית לשמור על איזונים. אם מורים אינם מייצרים אקטואליה חברתית בשיעוריהם זה בעיה מתודולוגית מקצועית באשר לתפיסתם את תהליך ההוראה-למידה; ולא עניין פוליטי.

     

    ובכלל, נראה לי שהביקור בכנס הליכוד השפיע במשהו עלייך ועל גליה קריצה

    תקראי את שוב את המשפט של השר:  "הערכים ציוניים יהודיים,  דמוקרטיים, חיזוק הזהות והשורשים", כמו גם  את ה "תרומה, לחברה, להתנדבות להליכה לתנועות נוער ולשרות בצה"ל"

    אלה דברים כלליים, נכונים תמיד, פשטניים, עמומים, שאין בהם כיוון או מיקוד והם לא מכוונים שום עשייה.

    אם השר היה מפרט מהם אותם 'ערכים' שהם גם וגם וגם... (אם יש כאלה בכלל) אז היה אפשר לדון במידה שבה אנו מעוניינים לקדמם או לבולמם.

      7/9/09 22:14:

    בואו נניח לצורך הדיון ששושי צודקת ותמרורי האזהרה מיותרים.

    הרי אם יתברר שיש מיסיון בבתי הספר, שרבנים נכנסים, שבנות שירות לאומי מלמדות, הסערה שתפרוץ תחסל את הרפורמה. ומדובר ברפורמה חשובה וחיונית.

    לכן לא פחות שמתמרורי האזהרה חיוניים כדי שלא ישטפו לילדינו את המוח (וזו מטרה חשובה ביותר), הם חיוניים כדי שיהיה סיכוי להקנות להם ערכים.

     

      7/9/09 21:42:

     כמורה למדעים וכאדם לא דתי אבל כאדם שהוא חלק מהעם היהודי והתרבות היהודית אני חושב שיש חשיבות גדולה

     ללימוד דיון וויכוח על מסורת ,דת וערכים יהודים זהו דבר חשוב בעיצוב ראיית העולם של כל תלמיד ותלמיד.

    ואפילו בדברים הקטנים שעניני אמונה או אי אמונה לא קשורים אליהם. לדוגמא אני מקפיד לרשום את התאריך העברי לצד התאריך הלועזי. וכשאני נשאל למה אני משיב כי אני חלק מהתרבות והעם היהודי וזו דרך קטנה לשמר. כמו כן מידי פעם חושף את התלמידים שלי לתאריכים חשובים בלוח העברי כגון ז' באדר יום הזכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.

    אגב במסגרת שעורי תיכון מוצר ומידות ומדידות אני משתמש בתנ"ך ובסיפור המבול כפתיחה לנושא אין כאן שום כפיה דתית או מסיונריות אלא חשיפה לתרבות שלנו ולגורמים שעיצבו ועדיין מעצבים אותה 

      7/9/09 21:21:

    צטט: shabat shalom 2009-09-07 20:57:59

    יש כאן שתי נקודות שצריכות הבהרה, לדעתי.

    בי"הס מעולם לא הפסיק לחנך. ביה"ס לא יכול להפסיק לחנך אפילו אם הוא יחליט "לא לחנך לערכים". כי חינוך לא נעשה בשעורי חינוך אלא דווקא בדברים הקטנים שנקרא להם כאן "דוגמא אישית".

    והדוגמא האישית היא של ההורים, המורים, המנהיגים, התקשורת.

    בנוסף לכך חינוך ערכי חברתי מחייב קונסנזוס מסוים.

    אבל, אין לערב כל זאת בכך שהחינוך אסור שיהיה שטיפת מוח. הוא חייב להיות פלוראליסטי. המורים בחינוך הממלכתי הם פלוראליסטים מעצם העובדה שמלמדים שם מורים מכל הזרמים.

    לעומת הממלכתי, שאר הזרמים הם  מאלפים את התלמידיהם משום שהם לא מאפשרים להם את מגוון התרבות הכללית יחד עם מרכזיותה של התרבות (ולא רק הדת) היהודית. לא ילמד מורה חילוני תנך או הסטוריה בבית ספר דתי.

    נכון,

    בית הספר מעולם לא הפסיק לחנך, והדוגמא האישית חשובה,

    אבל אני בהחלט חשה שקיימים מעצורים הנובעים מהחשש , שמא נהיה 'מיסיונרים', שמא נערבב פוליטיקה ב....לאחרונה עולה השאלה של שמא נעשה מיליטריזציה לחינוך...וכו'.

    אני לא מדברת על אילוף, אני מדברת על פלורליזם, אבל ללא חשש שמעלה שחר אילן וללא אותם מעצורים שהוא מציב בפנינו.

     

      7/9/09 21:10:

    צטט: גלי ושות' 2009-09-07 20:23:41

    רגוע

    מסכימה עם כל מילה, ומילה ופסיק.

     

     

     

     

     

    תודה , אבל פסיקים הם לא הצד החזק שלי....רגועחיוך

      7/9/09 21:06:

    צטט: life3 2009-09-07 19:23:44

    חינוך לדמוקרטיה וחשיבה ביקורתית. חינוך לאינדיבידואליזם הומני. חינוך להעצמה עצמית. חינוך לערכי מגילת העצמאות. חינוך להבנת ההיסטוריה של העם היהודי. הרשימה ארוכה ושום דבר בה לא מתקשר בהכרח עם שטיפת מח

    תודה!

     

      7/9/09 20:57:

    יש כאן שתי נקודות שצריכות הבהרה, לדעתי.

    בי"הס מעולם לא הפסיק לחנך. ביה"ס לא יכול להפסיק לחנך אפילו אם הוא יחליט "לא לחנך לערכים". כי חינוך לא נעשה בשעורי חינוך אלא דווקא בדברים הקטנים שנקרא להם כאן "דוגמא אישית".

    והדוגמא האישית היא של ההורים, המורים, המנהיגים, התקשורת.

    בנוסף לכך חינוך ערכי חברתי מחייב קונסנזוס מסוים.

    אבל, אין לערב כל זאת בכך שהחינוך אסור שיהיה שטיפת מוח. הוא חייב להיות פלוראליסטי. המורים בחינוך הממלכתי הם פלוראליסטים מעצם העובדה שמלמדים שם מורים מכל הזרמים.

    לעומת הממלכתי, שאר הזרמים הם  מאלפים את התלמידיהם משום שהם לא מאפשרים להם את מגוון התרבות הכללית יחד עם מרכזיותה של התרבות (ולא רק הדת) היהודית. לא ילמד מורה חילוני תנך או הסטוריה בבית ספר דתי.

      7/9/09 20:48:

    צטט: ריקי ogol 2009-09-07 18:42:56

    חבל שאפשר רק כוכב אחד.

    אני רק חוששת להמשיך להלל שמה יגידו שבגלל שאני שומרת תורה זה טוב עבורי.

    אבל אני גרה ביישוב מעורב רק בגלל שאני לא רואה בחילוניות אוייב שלי

    כמו שחבריי ביישוב לא רואים בערכים היהודיים משהו כפייתי.

    כוכב לך ריקי,

    אני בטוחה שאף אחד לא חושד בך כי...

    החילוניות כמו הדתיות הם לא אוייבים, חשוב שהחילוני יכיר את הערכים הדתיים, ואסור לחשוש מכך.

    מי שחושש אולי לא בטוח שאמונתו יציבה מספיק.

     

      7/9/09 20:23:

    רגוע

    מסכימה עם כל מילה, ומילה ופסיק.

     

     

     

     

      7/9/09 19:23:
    חינוך לדמוקרטיה וחשיבה ביקורתית. חינוך לאינדיבידואליזם הומני. חינוך להעצמה עצמית. חינוך לערכי מגילת העצמאות. חינוך להבנת ההיסטוריה של העם היהודי. הרשימה ארוכה ושום דבר בה לא מתקשר בהכרח עם שטיפת מח. 
      7/9/09 18:42:

    חבל שאפשר רק כוכב אחד.

    אני רק חוששת להמשיך להלל שמה יגידו שבגלל שאני שומרת תורה זה טוב עבורי.

    אבל אני גרה ביישוב מעורב רק בגלל שאני לא רואה בחילוניות אוייב שלי

    כמו שחבריי ביישוב לא רואים בערכים היהודיים משהו כפייתי.

      7/9/09 18:38:

    צטט: רביב נאוה 2009-09-07 15:54:21

    הבעיה של הציבור החילוני היא שבשני העשורים האחרונים הוא מצוי במשבר זהות חמור. חמור עד כדי כך - שרבים בתוכו למעשה קיבלו את התזה הדתית לפיה יהודי שומר מצוות הוא בהכרח יהודי טוב ועמוק יותר ושמנכסת את היהדות לזרם האורתודוכסי.  ההרגשה של חילונים רבים שהם בעצם אורחים ביהדות גרמה להם להגדיר את החילוניות שלהם על דרך השלילה: אני חילוני כי אני לא שומר מצוות. אני מתנגד לכפיה דתית כי אני פוחד מהדוסים. ולזנוח את החילוניות כפי שהיא באמת: מסד שלם של ערכים ואמונות שמשלימים את היהדות ולא  מתנגדים לה. 

    במקביל, ברוח הפוליטיקלי-קורקט, נוצר חשש לדברלדון על נושאים שנראה שאין סביבם קונצנזוס - וכך, מי שהעלה נושא, קבע למעשה את הקונצנזוס מסביבו. הזכרתי בדיון אחר את טיול ביה"ס לרמת הגולן שבו המורה אסרה על המדריכים לדבר על פוליטיקה. וזו מדגים בדיוק את המצב. כך, מכניסים בנות שרות-לאומי "לחזק" את לימודי היהדות - וקובעים בכך קונצנזוס שנערה דתיה בת 18 מתאימה יותר ללמד יהדות ממורה ותיק וחילוני והצבא יוצר קונצנזוס לפיו הדרך למדוד ערכיות של מוסד חינוכי היא ע"פ שיעורי הגיוס שלו (לאחר שצה"ל אסף אותם, שקלל אותם בדרכו ונתן להם את הפרשנות המועדפת עליו). כל מי שמנסה לטעון אחרת מואשם שהוא לא ציוני מספיק, ערכי מספיק או יהודי מספיק. המציאות היום בבתיה"ס שרוב התלמידים חושבים שפטריוטיות ואהבת המולדת פירושם להרוג כמה שיותר ערבים (תבדקו את זה בבתיה"ס שלכם). מי שינסה לטעון אחרת, יאשימו אות ב"הכנסת פוליטיקה לביה"ס".

     

    חינוך חייב להיות פוליטי. הצרות של החילונים התחילו מזה שהם האמינו שניתן לעקוף מחלוקות פוליטיות ועדיין לחנך לערכים חילוניים והומניסטיים. זה לא הולך. 

     ניתוח מצויין!

    תודה.

     

      7/9/09 18:17:

    צטט: בת יוסף 2009-09-07 15:42:46

    להנחיל ערכים, בהחלט. בתנאים שיאפשרו דיון וויכוח. באופן פלורליסטי והומני.

     

     

     דיון וויכוח כן, פחד ממיסיונריות זה תמוה!

      7/9/09 17:40:

    צטט: יערת דבש 2009-09-07 14:16:31


    כל חינוך הוא צורה של שטיפת מח. וודאי כשהוא נוקשה, הרמטי באופיו, ומונחה בידי תפיסה הגמונית. אבל אנחנו לא מתווכחים על שטיפת המח, אלא על תוכנה. שחר אילן ממשיך וכותב באותו מאמר שאם ילמדו את התלמידים שהעולם נברא בשישה ימים - זה לא. כשר החינוך מדבר על ערכי יהדות וציונית באופן טבעי, כאזרחים מנוסים במדינה הזו, אנחנו נבהלים.

     

     

    גם שחר אילן נבהל ואני באמת לא מבינה למה.

    כמורה חילונית בבית ספר חילוני, אני לא רואה כיצד אני והמורים סביבי יגיעו למצב שדיבור על ערכים כלשהם יביא לשטיפת מוח או לחינוך אורתודוקסי.

     

      7/9/09 17:30:

    צטט: polsci401 2009-09-07 12:09:37


    אני חושב שדווקא שר החינוך "חוטא" בחוסר ביטחון ביחס לערכים שאותם הוא מנסה לקדם. האם כדי לחנך את התלמידים לערכים סולידריים צריך להעמיד בראש סדר העדיפויות את הצבא? האם לא חשוב יותר לחנך את התלמידים להתבונן על האנשים סביבם ולא להתעלם - ילדים שחשופים לאלימות, קשישים שחיים בעוני מחריד ובבדידות? ניתן לחנך את הילדים לזהות עוולות חברתיות ולפעול לתיקונן (זה לא אומר שהם תמיד יצליחו, כמובן) על-ידי פנייה מאורגנת למקבלי החלטות ברמה המקומית והארצית ופנייה לכלי תקשורת מקומיים וארציים כדי לגייס תמיכה ציבורית.

     

    אפשר לטפח ערכים של סולידריות בלי להיסחף. לדעתי, נוכל לגדל אזרחים טובים יותר, שיודעים את זכויותיהם ואת חובותיהם, שמרגישים חלק מהקהילה והקהילה היא חלק ממי שהם. אני חושש שזו לא מטרתו של שר החינוך, או לפחות לא מטרתו היחידה. לא סתם "עידוד הגיוס" משחק תפקיד מרכזי בתוכנית שלו.

    מתוך מה ששמעתי את שר החינוך בשבוע שעבר, הוא מדבר על מכלול ערכים ולא רק על נושא גיוס בצה"ל.

    המסר כפי שאני קלטתי אותו הוא בואו נחזור לדבר על ערכים שונים, אלא שהציבור מיד נבהל מהמסר, שם תמרורי אזהרה הקיימים בלאו הכי בציבור החילוני, ובכך אנחנו מפסידים. (ראה תמצית דבריו כפי שהבאתי אותם באתר עבודה שחורה כאן)

     

      7/9/09 15:54:

    הבעיה של הציבור החילוני היא שבשני העשורים האחרונים הוא מצוי במשבר זהות חמור. חמור עד כדי כך - שרבים בתוכו למעשה קיבלו את התזה הדתית לפיה יהודי שומר מצוות הוא בהכרח יהודי טוב ועמוק יותר ושמנכסת את היהדות לזרם האורתודוכסי.  ההרגשה של חילונים רבים שהם בעצם אורחים ביהדות גרמה להם להגדיר את החילוניות שלהם על דרך השלילה: אני חילוני כי אני לא שומר מצוות. אני מתנגד לכפיה דתית כי אני פוחד מהדוסים. ולזנוח את החילוניות כפי שהיא באמת: מסד שלם של ערכים ואמונות שמשלימים את היהדות ולא  מתנגדים לה. 

    במקביל, ברוח הפוליטיקלי-קורקט, נוצר חשש לדברלדון על נושאים שנראה שאין סביבם קונצנזוס - וכך, מי שהעלה נושא, קבע למעשה את הקונצנזוס מסביבו. הזכרתי בדיון אחר את טיול ביה"ס לרמת הגולן שבו המורה אסרה על המדריכים לדבר על פוליטיקה. וזו מדגים בדיוק את המצב. כך, מכניסים בנות שרות-לאומי "לחזק" את לימודי היהדות - וקובעים בכך קונצנזוס שנערה דתיה בת 18 מתאימה יותר ללמד יהדות ממורה ותיק וחילוני והצבא יוצר קונצנזוס לפיו הדרך למדוד ערכיות של מוסד חינוכי היא ע"פ שיעורי הגיוס שלו (לאחר שצה"ל אסף אותם, שקלל אותם בדרכו ונתן להם את הפרשנות המועדפת עליו). כל מי שמנסה לטעון אחרת מואשם שהוא לא ציוני מספיק, ערכי מספיק או יהודי מספיק. המציאות היום בבתיה"ס שרוב התלמידים חושבים שפטריוטיות ואהבת המולדת פירושם להרוג כמה שיותר ערבים (תבדקו את זה בבתיה"ס שלכם). מי שינסה לטעון אחרת, יאשימו אות ב"הכנסת פוליטיקה לביה"ס".

     

    חינוך חייב להיות פוליטי. הצרות של החילונים התחילו מזה שהם האמינו שניתן לעקוף מחלוקות פוליטיות ועדיין לחנך לערכים חילוניים והומניסטיים. זה לא הולך. 

      7/9/09 15:42:

    להנחיל ערכים, בהחלט. בתנאים שיאפשרו דיון וויכוח. באופן פלורליסטי והומני.

     

      7/9/09 14:31:

    צטט: levana feldman 2009-09-07 11:31:25

    שושי

    למרות שאני חילונית אני חושבת שערכים, יהדות, מסורת

    וגם ציונות חשובים ביותר.

     

    גם אני, לבנה, חושבת כמוך, אבל לרגע לא חשבתי שברגע שאני מקנה ערכים כאלו לילדי אני עושה להם שטיפת מוח , כשם שלא אעשה זאת לתלמידי אם אעסוק בערכים יהודיים, מסורת או ציונות. תמרורי האזהרה כאן מיותרים. אולי אפילו הם שטיפת המח.

     

      7/9/09 14:16:


    כל חינוך הוא צורה של שטיפת מח. וודאי כשהוא נוקשה, הרמטי באופיו, ומונחה בידי תפיסה הגמונית. אבל אנחנו לא מתווכחים על שטיפת המח, אלא על תוכנה. שחר אילן ממשיך וכותב באותו מאמר שאם ילמדו את התלמידים שהעולם נברא בשישה ימים - זה לא. כשר החינוך מדבר על ערכי יהדות וציונית באופן טבעי, כאזרחים מנוסים במדינה הזו, אנחנו נבהלים.

     

     

      7/9/09 13:55:

    צטט: נווד אפור 2009-09-07 09:37:11

    אני מסכים לגבי הצורך לאפשר פלורליזציה במערכת החינוך.

     

    לגבי אובדן ערכים דעתי שונה לחלוטין.

     לצערי במקרה זה מערכת החינוך עומדת בפני בעיה שאינה יכולה לפתור לבדה.

     

    מדוע?

     

    הילדים כיום כבר מגיל מאוד צעיר חשופים למציאות כפי שהיא.

    הם רואים שרים לשעבר הולכים לכלא, משפטים שנמשכים למעלה מ10 שנים,

    פולחטיקאים שתוקפים את מערכת המשפט משטרה אדישה ושוטרים שמאוימים על ידי עבריינים.

    זה כידוע רק קצה הקרחון.

    בנוסף לכך הם מוצפים בשלל תוכניות תרבות, משחקי מחשב, פרסומות,

    המטיפים לתחרות דרוויניסטית בה כמעט הכל מותר כדי להשיג את המטרה

    היחידה בעלת ערך כלשהו: השורד האחרון.

    אסור לשכוח את שטיפת המוח הצרכנית: שבה האושר מושג ע"י על ידי צריכה מופרזת.

     

    המסרים הנ"ל מוגשים באופן לעוס אינטראקטיבי וללא מבחן.

    לאומת זאת משרד החינוך מיושן ועדיין מתעסק בשאלה שבעיני מגוחכת

    "מה צריך ילד לדעת כדי שיהיו לו ערכים".

    הרי לימוד מהתנסות זה לא דבר שמשרד החינוך מסוגל לתת.

     

     מצבה הנוכחי של מערכת החינוך משקף את המציאות היטב.

    היא מתאימה כמו כפפה למערכת הציבורית. 

    האם לדעתך הוספת מוסר כפול למערכת תועיל או תזיק?

    אני כן מאמין שיש תקווה ובטח מאמין שהילדים מסוגלים לזהות מוסר כפול מקילומטר.

     

      

     

     

     

    לנווד,

    אני מסכימה איתך שאין ביכולתה של מערכת החינוך לשנות את "שטיפות המוח הצרכנית"

    אבל במקביל אני חושבת שהמעצורים ששמים למורים במערכת החינוך כדוגמת אלו שמדבר עליהם שחר אילן,

    שמא יביאו חינוך אורטודוקסי חלילה לבית הספר, הם מחסומים מיותרים, לא רלוונטיים ורק מקשים על המורה.

    בכל זאת התלמיד קולט מסרים , וחשוב שהמורה יביא גם מעצמו.

      7/9/09 12:09:


    אני חושב שדווקא שר החינוך "חוטא" בחוסר ביטחון ביחס לערכים שאותם הוא מנסה לקדם. האם כדי לחנך את התלמידים לערכים סולידריים צריך להעמיד בראש סדר העדיפויות את הצבא? האם לא חשוב יותר לחנך את התלמידים להתבונן על האנשים סביבם ולא להתעלם - ילדים שחשופים לאלימות, קשישים שחיים בעוני מחריד ובבדידות? ניתן לחנך את הילדים לזהות עוולות חברתיות ולפעול לתיקונן (זה לא אומר שהם תמיד יצליחו, כמובן) על-ידי פנייה מאורגנת למקבלי החלטות ברמה המקומית והארצית ופנייה לכלי תקשורת מקומיים וארציים כדי לגייס תמיכה ציבורית.

     

    אפשר לטפח ערכים של סולידריות בלי להיסחף. לדעתי, נוכל לגדל אזרחים טובים יותר, שיודעים את זכויותיהם ואת חובותיהם, שמרגישים חלק מהקהילה והקהילה היא חלק ממי שהם. אני חושש שזו לא מטרתו של שר החינוך, או לפחות לא מטרתו היחידה. לא סתם "עידוד הגיוס" משחק תפקיד מרכזי בתוכנית שלו.

      7/9/09 11:31:

    שושי

    למרות שאני חילונית אני חושבת שערכים, יהדות, מסורת

    וגם ציונות חשובים ביותר.

      7/9/09 11:19:

    יהודית

    מסכימה איתך שהפחד שלא יגידו שיש שטיפת מוח בבתי ספר

    גרם לכך שלא ילמדו ערכים.

     

    למרות שאני חילונית אני מאוד בעד להקנות לילדים ידע

    בנושא יהדות, מסורת וגם ציונות לא תזיק !

      7/9/09 09:37:

    אני מסכים לגבי הצורך לאפשר פלורליזציה במערכת החינוך.

     

    לגבי אובדן ערכים דעתי שונה לחלוטין.

     לצערי במקרה זה מערכת החינוך עומדת בפני בעיה שאינה יכולה לפתור לבדה.

     

    מדוע?

     

    הילדים כיום כבר מגיל מאוד צעיר חשופים למציאות כפי שהיא.

    הם רואים שרים לשעבר הולכים לכלא, משפטים שנמשכים למעלה מ10 שנים,

    פולחטיקאים שתוקפים את מערכת המשפט משטרה אדישה ושוטרים שמאוימים על ידי עבריינים.

    זה כידוע רק קצה הקרחון.

    בנוסף לכך הם מוצפים בשלל תוכניות תרבות, משחקי מחשב, פרסומות,

    המטיפים לתחרות דרוויניסטית בה כמעט הכל מותר כדי להשיג את המטרה

    היחידה בעלת ערך כלשהו: השורד האחרון.

    אסור לשכוח את שטיפת המוח הצרכנית: שבה האושר מושג ע"י על ידי צריכה מופרזת.

     

    המסרים הנ"ל מוגשים באופן לעוס אינטראקטיבי וללא מבחן.

    לאומת זאת משרד החינוך מיושן ועדיין מתעסק בשאלה שבעיני מגוחכת

    "מה צריך ילד לדעת כדי שיהיו לו ערכים".

    הרי לימוד מהתנסות זה לא דבר שמשרד החינוך מסוגל לתת.

     

     מצבה הנוכחי של מערכת החינוך משקף את המציאות היטב.

    היא מתאימה כמו כפפה למערכת הציבורית. 

    האם לדעתך הוספת מוסר כפול למערכת תועיל או תזיק?

    אני כן מאמין שיש תקווה ובטח מאמין שהילדים מסוגלים לזהות מוסר כפול מקילומטר.

     

      

     

     

     

    חינוך לערכים – תמרורי האזהרה בעוכרינו!

    45 תגובות   יום שני, 7/9/09, 08:19

    שר החינוך, גדעון סער הביע לאחרונה, מעל במות אחדות , את רצונו להחזיר את  "הערכים ציוניים יהודיים,  דמוקרטיים, חיזוק הזהות והשורשים", כמו גם  את ה "תרומה, לחברה, להתנדבות להליכה לתנועות נוער ולשרות בצה"ל".

    כולנו גדלנו על הערכים האלה, חילוניים ודתיים כאחד. אלא שבדרך קרה לנו משהו - שמנו לעצמנו תמרורי אזהרה.

    אותם תמרורי אזהרה הונפו מחדש במלוא עוצמתם עם הצהרת הכוונות של השר. החל בכעסים על 'מיליטריזציה של החינוך' וכלה במאמר של שחר אילן מאתמול - 'בלי תרי"ג מצוות".

    שחר אילן מסכים ש"הציונות היא של כולנו" הוא גם מסכים שלכולנו יש עניין בתוכנית, אלא שהוא ממהר לשים לנו תמרורי אזהרה : "הילדים צריכים ללמוד יהדות רק בהתאם לדרך של הוריהם, שהיא הדרך הרואה ביהדות תרבות ולא דת מחייבת. לימודי המורשת צריכים להיערך ברוח חילונית ופלורליסטית, לא ברוח אורתודוקסית. הילדים שלנו צריכים להכיר את המורשת והערכים שלהם, ולא לעבור שטיפת מוח מיסיונרית".

    כשקראתי את הדברים , נדלקה לי נורה אדומה - הנה  אחת הסיבות המרכזיות שהחינוך לערכים נחלש בציבור החילוני!


    הפחד שלנו שמא נשטוף את מוחם של הילדים, גרם לנו לסגת לאחור ולהימנע מהטמעת הערכים בחינוך .

    כך קרה שבגלל הפחד מ'חינוך מיסיונרי' הפסקנו לחנך לערכים יהודיים, כך קרה שבגלל פחד ממיליטריזציה אנו עלולים להרתע מלדבר על שרות משמעותי, וכך קורה גם שמהפחד מפוליטיזציה הפסקנו להביע את דעותינו הפוליטיות. כך קרה שהפכנו ל'אנמיים'

    אדם ששם לעצמו תמרורי אזהרה מעין אלו חושש ש'אמונתו הפלורליסטית' לא מספיק חזקה וקל לערער אותה, מדוע עולה בדעתו של שחר אילן שבבית ספר חילוני יעשו לתלמיד שטיפות מוח מיסיונרית?!

    בציונות הדתית לאומית. הרבנים לא הרגישו שהם צריכים תמרורי אזהרה, הם היו בטוחים באמונתם, חדורי אמונה העבירו את משנתו של הרב קוק בדרכם להתיישבות, לשרות משמעותי ועוד ועוד , הרבנים הצליחו להעביר את הערכים בהם הם מאמינים.

    גם ה'מורים של פעם' בבית הספר החילוני, לא התביישו להביע את דעותיהם המגוונות, לעיתים מנוגדות בנושאים ערכיים שונים, ולרגע לא הרגשנו שהם עוסקים בפעילות 'מיסיונרית'. להיפך,  הרגשנו שאנחנו יוצאים עם מטען ערכים, בעוד שהציבור החילוני ה'מודרני' מציב לפניו אין ספור תמרורי אזהרה בנושאים ערכיים.

     

    הבעת מגוון דעות בכל התחומים היהודיים הדמוקרטיים  ואחרים יהפכו את התלמיד לאדם רחב אופקים , בעוד שהצבת אין סוף תמרורי אזהרה הפכו אותו לתלמיד רדוד שחייבים לשקם את ערכיו.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון