לא שלום ולא בטחון, לא שאלת הגרעין האיראנית ולא שאלת יחסינו עם בת הברית האיסטראגית שלנו ארה"ב, לא יחסינו עם מדינות אירופה או מדינות אסיה ולא כלכלה, לא חינוך ולא בריאות.  אף אחד מנושאים אלו אינם בראש סדר העדיפות של מדינת ישראל.  רק בנושא אחד מתרכזת ממשלת ישראל בראשות נתניהו וחמשת ה"מופלאים" - האם נבנה כמה מאות בתים מעבר לקו הירוק או לא.  למען נושא זה מוכנים הפוליטיקאים העלובים שלנו להקריב את כל הנושאים האחרים.  כל האנרגיה הלאומית של מדינת ישראל, יחסינו עם העולם ובעקבות כך גם כל הנושאים המוזכרים לעיל מוקרבים למען סיפוקם (והרי לא נצליח לספק אותם) של האידאולוגים מבית יש"ע.

מה השתנה? האם נושא ההתישבות לא קיים היה מראשית המאה שעברה?

האם נתניהו עושה זאת למען כסאו? אולי ראוי שילמד מאובמה שמוכן להקריב את הפופולריות שלו למען נתינת ביטוח בריאות לשכבות העניות.  האם נתניהו עושה זאת למען ההתיישבות ביש"ע - אם כך שיקום ויצהיר שלא תהיה התקדמות לכיוון שתי מדינות ממערב לירדן.

ואולי ירדה פופולריותו, דווקא משום עיסוקו בענינים שונים ולא בעניני ענייו? 

וברק ו"חלזונות העבודה" עושים זאת אך ורק למען כסאם, כי ברור להם שאם תתקדם ישראל לעבר תהליך השלום לא יהיה מנוס מלהכניס את קדימה לממשלה ואז שרי העבודה יאבדו חלק מכסאותיהם ואולי יצטרך ברק לפנות את כס שר הבטחון למופז.  אך ברק אינו מילל כמשפחת שליט, ברק כגבר אמיתי יחבל בתהליך השלום וישלח חיילים למלחמות חסרות תוחלת למען כסאו ושררתו.

 התוכל גם להוכיח דבריך, אודות ברק?

הרי התוצאה ברורה, בסופו של דבר ימאס העולם בתרגילים, כחש וכזב שבעזרתם אנו מנהלים את מדיניותנו בשטחים ואז יאלץ אותנו לפתרון הגרוע מונים מפתרון שנוכל להגיע אליו ביוזמתנו.

כמו מה?