כן, הבנתם נכון: השעה כמעט 16:00 בצהריים וכל נקבוביות הפרודוקטיביות התעסוקתית שלי סתומות לחלוטין. מאידך, מתרוממת הנפש ומרחפת מעל החומוסיות והמטבחים מרובבי השמן של אבותיי, תוהה האם יום אחד ימציאו את הפתרון הפשוט לייצור אנרגיה גופנית, שלא יהיה כרוך בבטן נפוחה וימים שלמים (במצטבר) בבית השימוש.
כשאהיה גדול אהיה ממציא! - מצהיר הבן שלי. אני שונא לאכול! - הוא מצהיר באותו טון ובאותה נחישות.
אולי ממנו תבוא הישועה... |