כותרות TheMarker >
    ';

    כתבות מאת שלומית טנא

    מה אומר לך השם הזה?

    0 תגובות   יום שני, 7/9/09, 19:35

    מה  אומר לך  השם  הזה?

     

    מאת שלומית טנא

     

    (פורסם ב"ידיעות אחרונות", אפריל 1987)

     

     

    מחקר אנתרופולוגי חושף חוקיות בשמות שניתנו לילידי הארץבמשך מאה שנים:  למה נדחקו והתיישנו שמותיהודיים קלאסיים כמו אברהם, מרדכי, רבקה ואת הארץ כבשו אופנות של שמות עברייםקלילים, כגון טל ושחר, חן, זיו, הילה.

     

                במאההשנים האחרונות נולדו בארץ קרוב לשני מיליון צברים.  השמות שנתנו להם הוריהם מבטאים חוקיותמדהימה.  לפי השמות אפשר ללמוד מתי שלטהבארץ הזדהות עם תפוצות הגולה.  אז ניתנולנולדים הרבה שמות יהודיים קלאסיים: אברהם, מרדכי, אליהו, רבקה, רחל, שרה.

                בתקופהשבהן גברה ההזדהות עם הישראליות החפה מגלותיות ועם דמות הצבר, הייתה פריחה לשמותשמבטאים נעורים ויופי, אור ותענוגות חושניים. חן וכפיר, ליאור, מור ובשמת. אחר-כך באו זמנים של צבריות בטעם קוסמופוליטי עם פזילה אל המערב.  אז רבו השמות העבריים שאפשר להסב אותםללעז.  צברים ששמותיהם רון או גיל, שירלי,קרן, שלי, או גיא, יוכלו להסתדר היטב עם השמות, אם יירדו לגולת ארה"ב. 

                ד"רסשה וייטמן, מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, בדק, בעזרת מחשב, את כל השמותשל הצברים שנולדו בארץ-ישראל בתקופה שבין 1882ל-1980 (מאה שנים)  והם שמורים במירשם האוכלוסין שלמשרד-הפנים.  הרשימה כוללת קרוב לשנימיליון שמות.  ד"ר וייטמן סיכםלאחרונה את מימצאיו.

                שםשניתן לילוד, מבטא משמעויות רבות.  לא כולןמודעות להוריו.  סשה וייטמן מצטט מהשיר"שם" של מאיה בז'רנו: "לכל ילד שמו שם    שלטגדול / כמו בגן הבוטני ובגן זואולוגי: / כשנכנסים לחיים צריך שלט / גדר מסמנת שלגבולות אני" ...  בעקבות הניתוחההשוואתי של שמות נפוצים ופופולאריים, מבחין וייטמן בשלוש תקופות עיקריות מבחינתההזדהות הלאומית השלטת בקרב יהודי ישראל.

                בארבעיםהשנה הראשונות של הישוב העברי המתחדש, ההזדהות הלאומית השלטת הייתה היהודית.  מדובר בתקופה שבין 1882 ל-1920.  רוב השמות שניתנו לצברים, היו יהודים קלאסיים.אבל אל בין המוני האליהו, יצחק, יהודית, אסתר, התחילו להשתרבב שמות חדישים-עתיקים,שמקורם במיקרא או במישנה.  וייטמן מזכיר שמות כמו זרובבל, אביתר ואליפלט,חפציבה, אלישבע ואבישג.  הוא מזכיר גם שמותשלא שרדו כמעט בשנים הבאות, למשל, יהויכין וחפציבה, חולדה, בוסתני, בר-כוכבא.  לדעת החוקר, השמות האלו הם סנוניות ראשונות שלהזדהות ארצישראלית ילידית חדשה.

                ההזדהותהילידית גואה וגוברת בשנים הבאות.  היאדוחקת את ההזדהות עם היהדות כולה.  סשהוייטמן קובע שבעיני רוב הישראלים, אלו הן שתי הזדהויות סותרות.  בין השנים 1921 ל-1944, חלה עלייה תלולהבפופולאריות של השמות העבריים ה"חדישים".  וייטמן מדבר על "נסיגה סימבולית של היישובאל תוך קונכייתו הטריטוריאלית". היישוב הארצישראלי ממשיך לפנות עורף לעולם הנוכרי.  במקביל, גדל מספרם של הישראלים שמתבדלים גםמאחיהם, יהודי התפוצות.  הם מפיחים חייםחדשים בשמות מיקראיים נדירים.  אבל עכשיואלו שמות קצרים יותר וקליטים, לא כבדים וטעוני רצינות תהומית כמו אליאב ויהויכין.

                באותןשנים באה עדנה לשמות קלילים ופופולאריים כמו יואב, אסף, איתן, גיורא, גדעון ועודד,עוזי ואבנר. וייטמן מעיר שרוב השמות הזכריים שהתחדשו מבטאים התרפקות על דמותו שלהצבר כגיבור תנ"כי, איש חיל או איש מעשה. המושג מאצ'ואיזם לא מופיע במחקר...

                התהליךהמתואר מגיע לשיאו אחרי הקמת המדינה.  בין1951 ל-1975, נמשכת הדעיכה של ההזדהות היהודית. ההזדהות הישראלית-ילידית משתלטת ומגיעה לשיאה.  התהליך נמשך, אבל יש גם חידוש:  המאגר של שמות מיקראייםהתייצב ומוצה.  השמות הילידיים החדישים הםרובם ערכים מילוניים שהוסבו לשמות פרטיים. רובם מצביעים על איכויות של נהנתנות, נרקיסיזם ואסתטיקה.  סשה וייטמן מונה שמות נוטפים טללי נעורים עבריים:  כפיר, עפרה, גור, דובי ועלמה.  חן ויופי מבוטאים ישירות בשמות נאווה, יפית,יפעת.  ויש שפע שמות ארצישראליים מפיציטוהר ואור, ביניהם טל ושחר, צח, זיו והילה. שמות פרטיים כמו רן, רון, ירון, רינת, אשרת וגיל, מבטאים אושר ורננה.  החוקר קורא לתקופה הזאת "עידן הצברהאביבי".  בארץ פורחים גם שמותשמשמעותם פאר ושפע (שי, עדי, פז, פארלי), תענוגות חושניים מבוטאים בשמות כמו מור,בשמת, עידן. האביב שופע שמות של צמחי הארץ, הדס, ורד ונטע, ניצן, ארז, לילך...

                האביבהשמי הולך ונמשך גם בשנות השבעים.  נמסך בויותר משמץ קוסמופוליטיות בטעם מערבי. הצבריות הקוסמופוליטית ניכרת בשמות שהם בני-המרה ללעז.  גיא, גיל, רון, תום, אריק, עדי.  מי שעוקר או יורד למערב, יכול להחזיק בשמוהעברי כמו במין המחאת-נוסעים.  בין השמותהנשיים המדיפים בינלאומיות:  קרן, שירלי,שלי, נטע-לי, אלינור.

                סשהוייטמן מדבר על "מגמה נמשכת ומדהימה בעיקביותה:  במשך תשעים שנה נמשכת נטייתם של ישראלים לסגתיותר ויותר אל עולמם הצר, ולהפנות עורף לעולמות תרבותיים-חברתיים רחבים".

                המגמההבדלנית התחילה כאשר נוסדה התנועה-הציונית וקראה תיגר על הניסיונות הכושלים שלתנועת-ההשכלה להיקלט בחיק עמי אירופה. מחקר השמות מוליך את החוקר למסקנות מרחיקות לכת.

                הנסיגה,קובע וייטמן, מתחוללת בשני מישורים. במישור הלאומי חלה התרחקות סימבולית מעמי העולם, גם העולם היהודי, ובמקבילניכרת, מאז תחילת שנות החמישים, התנכרות לסגולות על-אישיות ולערכים קיבוציים.  השמות הפופולאריים מבטאים התרפקות על מנעמיהחיים.  על עושר ואושר, יופי, שמחה ואביב.  התהליך המתואר מסתיים סביב תחילת שנותהשבעים.  מאז מתחילה התכוונות כלפי חוץ,בכיוון מערב,

     וכן בכיוון העולםהיהודי.  ד"ר וייטמן מעז להתנבא:  "ימי 'הבדלנות הזוהרת הצברית' חלפו ללאשוב.  בעתיד הקרוב יגברו בארץ שתי מגמותשיפלגו את הציבור:  השאיפה להיות חלקמהעולם המערבי המודרני, ולעומתה כמיהה לזהות יהודית, בתוספת גילויים כמו חזרהבתשובה, 'שורשים'.

                ד"רוייטמן סיווג לפי קבוצות את כל השמות שבמאגר. הוא מצא ש-37 אחוזים מהשמות של הבנים, 46 אחוזים משמות הבנות,מבטאים זהות ישראלית-ילידית.  ההזדהותהכלל-יהודית תופסת מקום שני בפופולאריות. היא מבוטאת ב-36 אחוזים מהשמות של הבנים, 24 אחוזים משמות הבנות.  וייטמן הופתע למצוא שהזהות הכפולה,הילידית-נוכרית, תופסת מקום נכבד, שלישי. השמות של 16 אחוזים מכל ילידי הארץ מבטאים זהות כפולה.

                לעומתזאת, לא התגלתה ביישוב העברי נטייה כלשהי להזדהות עם השכנים הערביים.  במאגר של שני מיליון שמות שניתנו פה במשך מאהשנים, אין סימן להשפעה ערבית.  בעיניהחוקר, זאת תופעה מדהימה.

     

     

    †…

    1647

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      שלומית טנא
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין