0
ובסוף השיעור, התמהמה, וכשכל הילדים יצאו מהכיתה, ניגש אלי במבוכה, ושאל: "את יכולה בבקשה ללמד אותי"? עניתי שאני כבר מלמדת אותו. (ארבע שעות בשבוע). "בקבוצה קטנה. בכיתה שלך". ביקש. ואני, שכבר חודשיים עובדת 10 שעות בממוצע ביום, שכבר רציתי לעוף הביתה מהר, שלא הספקתי לדבר עם ילדיי שלי, שנשבעתי הבוקר שב-3 אני בבית, שמעתי את עצמי אומרת לו: "יאללה, בוא". והילד - נהרו פניו, ואצה לו דרכו לפתוח לי את הדלת, ואת הקלמר הוא הוציא בשקיקה רבה וישבנו יחד שעה ויותר ובאושר רב הסתיים לו יומי הרבה אחרי שתכננתי.
|