ב 1948 כתב ס.יזהר סיפור בשם"השבוי"שהפך משך השנים למיתוס ונלמד בבתי הספר עד שהלימוד הופסק עם שינוי המציאות והנסיבות.

עפ"י הסיפור ידעתי שמדובר על רועה צאן שנשבה ע"י יחידת צה"ל על לא דבר והחייל שתק במקום לדבר ולתקן את העוול.

כתוב בדף התכניה "מה יעשה אדם שעוול נעשה לנגד עיניו.אם אתה שותק אתה הופך שותף לחטא."

הסיפור עורר את בעיות המוסריות ובסוף החייל הופך לשבוי כי אינו יכול להתנתק ולצאת מהכלל.

המחזה עיבוד של אריה יאס שגם ביים ונהד בשיר שגם שיחק הוצג בפסטיבל מסרחיד בעכו וביום השנה מפטירתו של ס. יזהר הוצג באולם צוותא בת"א.

כאשר אתה עד לעוול  צריך לפתח את הפה ולא לשתוק אחרת אתה שותף לעוול.

כך על פי הסיפור אך לא ברור על פי המתרחש על הבמה.

במה ריקה.שני ווים. על אחד תלויה כפיה ועל השני כובע גרב.

סמלי הערבי והיהודי.הווים רחוקים אחד מהשני.אין כל אפשרות לחיבור או קירבה בינהם.

איש עם גיטרה מנסה לשיר עם הקהל שירי פלמח ו48 ללא הצלחה.

ההצגה מתחילה מבלי שהרגשת."לעולם לא יהיה פה שקט לעולם לא יהיה כאן שלום."

השחקן מדקלם את התמליל המעובד, מוציא אנרגיה כבירה בתנועות לאורך ורוחב הבמה ,תנועות ללא מטרה עם הידיים,יורד אל האולם, עובר במעברים, מתהלך על המעקים שבאולם.תנועות מיותרות שאינן מאפשרות לך להתרכז בנאמר.אתה מסובב את ראשך אחורה או ימינה או שמאלה או לצדדים כדי לעקוב אחרי השחקן.זה מוציא אותך מהריכוז.רוב הזמן הוא מחזיק את הגיטרה בידיו כשאין לה כל תפקיד וגם שכמושמע שיר הוא מושמע בפלייבק ואפילו לא בתנועות מדומות על הגיטרה.אביזר מיותר ומפריע.

חלק מהדברים נאמרים בשקט  כאילו מתבישים לומר אותם והם לא מגיעים לאזני הקהל(ישבתי בשורה הראשונה)בקושי אפשר להבין את הסיפור.

בשיר משחק כמה דמויות אך אין כל הבדל ביניהם.אותה הבעה,אותו דיבור,אותה התנהגות.

חבל ש"תיאטרון עכו" או "המראות" או אולם צוותא בחרו לציין את יום השנה לפטירתו של ס.יזהר בצורה זו.הגיע לו יותר...

לאחר ההצגה נערך דיון בהשתתפות הסופר ס.מיכאל,עמי איילון ,הבמאי והשחקן.

הנה ציטוט מדויק מכמה מהמשפטים שהושמעו בדיון:

1.השבוי הוא ביקורת על כל מלחמה באשר היא מלחמה.

2.שני העמים מחובקים חיבוק של מות ללא מוצא-ס.מיכאל.

3.אבותינו יצחק אברהם ויעקב למה לא גם ישמעאל

4.האירוע(בשבוי)משהו רחוק ונאיבי-ארכאי-ע.איילון

5.השבוי התמים הטהור-היום מתאבד-מחבל-ס.מיכאל

6.אנו הולכים להתאבדות הדדית-ס. מיכאל

7.הסיפור לא שייך למציאות של היום-ע. איילון

8.אסור לשתוק כי אנו יהודים-ס.יזהר

בסוף הערב חשבתי לעצמי-התרחש כאן חיסול.את מי חיסלו-את סיפורו הנפלא של ס. יזהר.

לראות או לא לראות:טוב שבסוף המחזה היה דיון ,לכן ציטטי ממנו, כדי לפזר את השעמום ולהכניס קצת רוח חיים.

נכתב על ידי elybikoret , 23/8/2007 01:12