חפצי חמדה וכישוף ליבי לא פנוי לאהבה
שְׁקִיעָה קָשְׁרָה אֶת הַיַם בְּחוּט זָהָב מִנֶגֶד מְסַךְ עֲנָנָה יָרַד לְאָט לְאָט בָּרוּחַ יָרַד עַד שֶׁנֶחְשְׂפָה הַלְבָנָה אָז חָשׂוּף הָיָה
הַלְבָנָה בְּעִיגוּלָה לְמַעֲלָה רוֹאָה כַּלְבָּה פְּרָאִית רָצָה מֵאוֹפֶק עַד אוֹפֶק מְמַלְאָה אֶת הָעֵצִים בִּשְׁמוּרַת הַטֵבָע.
אֲנִי לא רוֹאָה. כָּל רוּחַ נִדְמֵית לִי נְשִׁימוֹתֵיהָ. כּל אֶבֶן לְבָנָה צֵל תְנוּעוֹתֵיהָ.
הָרְגָעִים הִתְמַתְחוּ וְהָאֶבֶן הַחוּמָה הִתְכַּוְוצָה אִיתִי עָלֶיהָ עוֹד וְעוֹד מִתְקָרֶבֶת אֶל הַאֲדָמָה וּכְבָר הָיָה הַמֶרְחָק מְסוּכָּן מִתְרוֹקֵן מִתְרוֹקֵן
כְּשֶׁמְחַייֶכֶת מִמָקוֹם אָחֵר הִיא רָצַה אֵלַי כְּמוֹ כְּשֶׁנֶעֶלְמָה
וְאַתְ אָמַרְתְ כֵּן, שָׁמַעְתִי אֶת הַכְּלָבִים נוֹבְחִים חַצֵר אַחַר חַצֵר כְּאִילוּ עוֹבֶרֶת שָׁם כַּלְבָּה.
רָצַעְתִי אוֹתָה וְהָלַכְנוּ הַבַּיְתָה, כָּל הַבָּנוֹת.
וְשָׁם מַנְגִינוֹת אִירִיוֹת. שָׁם אִשָׁה וְעוֹד אִשָׁה. לִיבָּה וְעוֹד לִיבָּה. יָשַבְנוּ כָּל אַחַת עַל סַפָּה. בַּפִּינוֹת. אֲנִי עַל שֶׁלִי קִיפַּלְתִי רַגְלַיִים. אַתְ עַל שֶׁלָך מָתַחְתְ בְּהוֹנוֹת. אַחַר כַּךְ נִכְנַסְתְ לַמִיטָה שֶׁלָךְ.
אֲנִי עָלִיתִי לְשֶׁלִי.
מַנְגִינוֹת אִירִיוֹת. חֶפְצֵי חֶמְדָה וְכִּישׁוּף. וּמְלוֹא כָּל הַחֶדֶר נָעִים. לִיבִּי לא פָּנוּי לְאַהֲבָה. עוֹד לא מִיצִיתִי אֶת הַגַעֲגוּעִים.
©כל הזכויות לשיר ולאיור שמורות לשושי שמיר, 2002
|