נרות שבת לזכותו של גלעד שליט ! כבר זמן מה מאז שהתחלתי להתפלל לשחרורו של גלעד שליט , אומנם לא ציינתי את שמו , אבל כל פעם אחרי הדלקת הנרות ותוך כדיי שאני מכסה את עיניי ומברכת את בני משפחתי וחבריי ואת כל עם ישראל תמיד ביקשתי את לשחרר את השבויים שבגוף ובנפש . והתכונתי אליו .
תמיד כשאני מדליקה את נרות השבת אני מדליקה 5 נרות נוספים לכל אחד מילדיי(4 ילדיי ובתו של בעלי ) , וזאת הזדמנות נהדרת לברך את כל אחד מהם ואת בני משפחותיהם . את ההרגל להדליק בשבת נרות לילדים למדתי ממשפחות חסידים כשהייתי דתיה ... ומיד אימצתי את הרעיון הזה באהבה רבה . דרך קריאת פוסטים שונים של חבריי הבנתי שכל כך הרבה אנשים הכניסו את גלעד שליט לתוך חיי היום יום שלהם אחת מהן סיפרה שהיא חוגגת את יום הולדתן של בנותיה עם גלעד שליט שיום הולדתו חל באותו יום , הרבה חברים ציינו את התחושה שגלעד הפך לחלק מהמשפחה במחשבות ובמעשים שונים , פתאום חשבתי על משהו מדהים מה יקרה עם כל אשה או גבר בישראל שמדליקים נרות בשבת יוסיפו נר מיוחד לזכותו של גלעד שליט, ויבקשו בברכה על הנרות בכל ליבם שהשם יחזיר אותו למולדתו- ולמשפחתו . אומרים שאין כמו בקשה מכל הלב בשעת הדלקת הנרות . אז בעזרת השם ובלי נדר מיום שישי זה אני מוסיפה נר נוסף לנרות של חמשת ילדיי (4 שלי ואחת של בעלי ) וגלעד שליט ייהייה בן משפחה נוסף שמבורך. אני בטוחה שעם כל אדם או משפחה בישראל ידליקו נר שבת בשבילו , הוא יחזור במעוף של הרף עין אני מבקשת מכם חבריי לשלוח את הפוסט הזה לחבריכם ,ולהפיץ בכל מקום ... ואני בטוחה שנראה ניסים .. אהבה לכולכם ושנשמע רק בשורות טובות. אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה מִשִּׂיחוֹת הַצַּדִּיק זַ"ל מִוִּילֶדְנִיק אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּמוּרָה וּבְאַלְמְנוּתָהּ עֲנִיָּה מְרוּדָה. וַיְהִי עֶרֶב שַׁבָּת, הַחַמָּה בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת – וּבְבֵיתָהּ לֹא נֵר וְלֹא סְעֻדָּה. בָּדְקָה וּמָצְאָה עוֹד, מַעֲשֵׂה נִסִּים, שְׁתֵּי פְרוּטוֹת – "הֲלֶחֶם אִם נֵרוֹת?" – פָּסָחָה, רָצָה וַתָּשָׁב, וּבְיָדָהּ הַצְּנוּמָה מַשְׂאַת הַקֹּדֶשׁ: שְׁנֵי נֵרוֹת הַבְּרָכָה. שִׁבְעָה כוֹכָבִים בַּמָּרוֹם, וְלֵיל שַׁבַּת אִמִּי שִׁבְעָה לוֹ נֵרוֹת – עֵינָיִם. הֲיִקְבַּע אֱלֹהִים שַׁבַּת קָדְשׁוֹ? וְכִי יִקְבַּע, מַה-תַּעֲשֶׂה אִשָּׁה? יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ עַל שְׁנָיִם! וִיבֹרַךְ עַל מַפָּה נְקִיָּה לְלֹא פְרוּסַת חַלָּה – וַתַּחְבֹּשׁ שְׁבִיס-שַׁבָּת לְרֹאשָׁהּ, וַתְּחַלֵּף שִׂמְלָתָהּ, וַתִּכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהִים וְהַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה. וַיְהִי בְּהַעֲלוֹתָהּ הַנֵּרוֹת וְלֹא יָכְלָה הִתְאַפֵּק, כִּי מַר לָהּ, כִּי רֻתַּח לְבָבָהּ, וַתֵּבְךְּ הַצַּדֶּקֶת, וְדִמְעָה מִקִּמְטֵי לְחָיֶיהָ נָפָלָה – וְנֵר אֶחָד תָּסַס וְכָבָה. עָמְדָה הַשַּׁבָּת נִכְלָמָה, עִוֶּרֶת עֵינָהּ הָאֶחָת – הִתְפַּלְּצָה הָאִשָּׁה: "הֲתִבְזֶה, אֵל, מַתַּת אַלְמָנָה? אִם חָטְאָה אֲמָתְךָ – שַׁבַּתְּךָ מַה-פִּשְׁעָהּ? מַדּוּעַ נָקַרְתָּ אֶת-עֵינָהּ?" וּבְעָמְדָהּ עֲצוּמַת עֵינַיִם וּשְׂכוּכַת כַּפַּיִם, סוֹלֶדֶת בְּחִילָה, רָקְדוּ כְתֵפֶיהָ וּשְׁבִיסָהּ בְּמַחֲנַק הַבֶּכִי וּבְלַהַט הַתְּפִלָּה. תְּהוֹמוֹת מִלִּבָּהּ שִׁוֵּעוּ, אִמָּהוֹת וּכְרוּבִים הִתְיַפְּחוּ מִגְּרוֹנָהּ. לֹא שָׁמְעָה עוֹד אֹזֶן שֶׁל מַעְלָה, לֹא רָאָה עוֹד כִּסֵּא הַכָּבוֹד בְּהִתְעַטֵּף כֹּה נֶפֶשׁ בִּיגוֹנָהּ. אָז תִּשַּׁל מִלְּחִי הַצִּדְקָנִית דִּמְעָה אַחַת בּוֹעֶרֶת, רְסִיס אֵשׁ לֶהָבָה, וּבְצָנְחָהּ, וַיִּפֹּל בַּבַּיִת אוֹר מִשְׁנֶה, כִּי נִצַּת הַנֵּר אֲשֶׁר כָּבָה. כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן. – תַּעֲמֹד זְכוּת הַצַּדֶּקֶת לָנוּ וּלְכָל-יִשְׂרָאֵל. לונדון, שבט, תרצ"א.
השיר הזה שלמדתי אותו כילדה בבית ספר נשאר חקוק זכרוני כנראה לשארית חיי ותמיד כשאני מדליקה נרות שבת המשפטים הראשונים עולים בראשי |