סוגיית האנטנות הסלולאריות בשכונות המגורים מדגימה מדוע יש להפריד את פונקציית הייעוץ לממשלה מפונקציית התביעה בשם המדינה. ביום 22.5.08 נפל דבר בעולם המשפט, האנטנות סלולאריות והרגולציה המתייחסת אליהן. ב 22.5.08 הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב (עפ"א 80217/06), כבוד השופטת יהודית שיצר, שחברות הסלולאר חייבות לקבל היתר בניה לכל האנטנות הסלולאריות. גם האנטנות המותקנות בבתים פרטיים, גם האנטנות המוסוות כדודי שמש, או ארובות, גם "חדרי הציוד" של האנטנות, כלומר הכל מכל כל: ה"מתקן" הזה דורש היתר בניה. עד אותו פסק דין חשוב ותקדימי התחבאו האנטנות הסלולאריות ה"שכונתיות" תחת ההגדרה החוקית "מתקן גישה אלחוטי", שבמקורו היה פטור מיוחד מהיתר בניה למתקן בזק, שנועד לספק טלפון קווי במקומות שקשה לחברם קרקעית. עוד נקודת רקע חשובה לסיפור הינה תכנית מתאר ארצית תמא 36 א שאושרה בממשלת ישראל במאי 2002 ונועדה להסדיר, בין השאר, את אופן קבלת היתרי בניה ל"מתקני שידור קטנים וזעירים". הממשלה אישרה תכנית מתאר זאת, אותה ממשלה שהיועץ המשפטי שלה, הוא היועץ המשפטי לממשלה... חשוב להסביר שמעמדה המשפטי של תכנית מתאר ארצית הוא כמעמדו של חוק, לכל דבר ועניין.
הסיבה שלאחר יום 22.5.08 לא שמעתם על מבול צווי הפסקה מנהליים לאנטנות שהוקמו ללא היתר ועל מבול צווי הריסה וכתבי אישום בגין אנטנות שהוקמו בלב שכונות מגורים הינה, כי היועץ המשפטי לממשלה הנחה את הוועדות המקומיות ואת יועציהן המשפטיים שלא להגיש כתבי אישום נגד חברות הסלולאר ואפילו שלא לדרוש מהן לבקש היתר בניה, הכל כמובן בניגוד מפורש לפסק הדין של כבוד השופטת שיצר, עד לשמיעת הערעור שהוגש על פסק הדין. למעשה היועץ המשפטי לממשלה הנחה את "זרוע התביעה" שלו, היועצים המשפטיים של הוועדות המקומיות לתכנון ובניה, להתעלם מפסק דין של בית משפט מחוזי, אשר פירש דבר חקיקה של הממשלה. היועץ המשפטי שם להבנתי את פרשנותו המשפטית האישית או ה"מוסדית", מעל פרשנותו המשפטית של בית המשפט והנחה את מערכת הפרקליטות לפעול שלא על פי מה שנקבע מפורשות בפסק דין של בית משפט מחוזי.
קצרה היריעה כאן מכדי להסביר את סוגיית ה"אנטנות הזעירות" ואת מהותם האמיתית של "מתקני הגישה האלחוטית" שהקימו חברות הסלולאר, בלב שכונות מגורים. הנקודה שלי כאן היא שהיועץ המשפטי לממשלה נמצא בניגוד אינטרסים בין זרוע התביעה שלו, שאמורה לנהוג בהתאם לדין ופסק דין של בית משפט מחוזי הינו חלק מהדין, לבין הזרוע היועצת לממשלה, לרשות המבצעת. בעיני זאת התערבות גסה של הרשות המבצעת במובנה הרחב (הכולל גם ייעוץ משפטי) בתחומה של הרשות השיפוטית במובנה הרחב (הכולל את אכיפת החוק על ידי רשויות התביעה - פרקליט המדינה, אם תרצו).
בחרתי להביא אספקט זה של התנהלות היועץ המשפטי לממשלה, מכיוון שנטוש היום ויכוח בין שר המשפטים, הטוען שבמקרים מסויימים היועץ המשפטי בניגוד עניינים (בעניין הגשת כתבי אישום נגד שרים), לבין היועץ המשפטי לממשלה הטוען את הטיעון המוחץ והמנומק להפליא ש"הדבר יגרום לקריסת מערכת הייעוץ המשפטי". כדאי שנבין כולנו שלא כל המחלוקת כאן היא על פוליטיקאים ומי יתבע אותם. הפרדת משרד הייעוץ ממשרד התביעה נוגעת לחיינו היום יומיים. תבררו באינטרנט אם יש אנטנה סלולארית סמוייה או גלויה ליד ביתכם. הסיבה שהיא שם היא, שחברת הסלולאר לא ביקשה ולא קיבלה היתר בניה, רק היתר קרינה. אם הם היו מבקשים היתר בניה היה הדבר חלילה וחס עלול, למשל, להביא עליהם תביעות כספיות אדירות על ירידת ערך בתים. על אנטנות אלה "מגן" היועץ המשפטי לממשלה מפני תביעה משפטית, בשלב זה.
אתם מוזמנים לאתר המשרד להגנת הסביבה למפה האינטראקטיבית (GIS) לבדוק על האנטנות בסביבת ביתכם.
|