כדור אסף תאוצה משק כנפי ציפור מעל העיר הרדומה מתעוררת באוויר אין נחמה והעיר הרדומה מסתובבת לאיטה פוקחת את עיניה וכואבת.
עלים נושרים מעץ עזוב שמיים בלי כוכב ממעל חלומות עפים ועצב , עצב רב.
נפילה הלוואי ולא היה רעם הטרוף נשמע קטל מתוך האפילה השותקת הרגנו את האהבה והעיר הצעירה מוחה את דמעתה מרכינה עכשיו ראשה וכואבת .
ילדים בוכים ועם עצוב בינינו אין כוכב בתוך הלב רק זיכרון ועצב , עצב רב . |