" הגעגועים צונפים את הגוף ואת הנפש

                                  צנפה עזה,

                       צנפת דומיה עמוקה מקול "

                                             עין טור-מלכא

.

.

        געגוע הוא למ[י]שהו טוב שהיה, 

                     או רגעים,,  חוויות,, 

            ובכל זאת הוא נקשר לעצבות,,   

               והרי געגוע

                  אינו תעתוע 

        אלא תחושה אמיתית לזיכרון נעים שחווינו

                       וכשהוא תם, 

                         הוא מותיר חלל  

                             של משהו שנבל..

.

     עצב הגעגוע הוא כמו פצע מדמם,

           ניגר בעוגמת נפש,

                פוצעני,

     בכמיהה לאותן תחושות,

           טווה קורי רגשות,

       הוא התרפקות 

               ואבד.    

          אך

        יש גם געגוע כזה מתמתח

               בהתפנקות..

            עורג במתיקות

.

         ויש המון עוד...  

.

.