תם לו הקיץ...
אחרי האביב ולפני הסתיו.
הוא מגיע, צץ תמיד ומתמיד. הקיץ ההוא זה המחמם.
מעיר ומאיר את היום ליקום.
רואים בו הכול. את הים, היבשה והאוויר, בעיקר את חומם של אנשי היקום.
בריאה מיוחדת ואחד מארבע.
עונות של שנה שחולפות במחזור.
כמו המולד ששווה שתים עשרה.
או האישה בכול חודש בחודשו.
כך גם הקיץ בכול רבע שנה.
הוא מגיע ובא במלוא עוצמתו.
מביא לעולם את החום הנדרש.
ולפני שהספקנו, הוא כבר נעלם.
מפנה תזירה לסתיו שמגיע.
אז מה פה נאמר לכבודו של החום.
תודה לך בורא הבריאה על הקיץ הטוב.
נמתין ונתגעגע לקיץ הבא.
זה שיבוא אחרי שתי עונות אפורות.
כבר מתגעגעים אך נחזיק מעמד........ |