עוצמת האמהות לא עומדת כשאלה כלל.

זה ברור לכולם שאמא זו ה"מטריצה" של החיים.

מה היא כבר לא עושה ולא אחראית לו.

היא היא דואגת נורא להנשא, זה מתחיל בזה,

היא שואפת ללדת, ויולדת גם,

היא יודעת כל דבר קטן בכל נקודת זמן,

היא אלופה בלשאול אתה זוכר?

היא גם מפרנסת,

היא בכל לוח זמנים של כל אחד מהנבחרת,

היא מנהלת עולמות בשלבים שונים של קיומם ולאורך כל החיים, והכל סימולטנית,

ואם היא מתלוננת אז היא פולניה,

והיא גם אחראית למין הילוד, כי לפי התימניה שלי, כדי שתבוא בת, היא לוקחת ואליום--חחחח.

בקיצור, לאן נדחקו האבות?

מה תפקידם בחיים?

הם בכדורגל האידיוטי, 11 מטומטמים ז'לובים, רצים אחרי כדור מבולבל,

עם החברים בפאב, מתמסטלים ומשתינים,

במילואים משחקים שש בש, וחושבים וואווו איזו חכמה, חחח

רצים לעבודה וחוזרים מאוחר ואלהים יודע רק מה הם עושים שם,

ובכלל הם שוכחים הכל,

הם לא אחראים,

ואם חס וחלילה פוחדים מג'וקים, אז בכלל איזה גברים הם?

על עכברים בכלל לא נדבר...

..

בקיצור, אנחנו אבסטרקט אחד גדול, אבל נוסחים בטחון ----חחחחחחח

..

זה לא מזכיר קצת את האריה והלביאות?? הן צדות, והוא בא כמעט לפוסט מורטום לביס בצוואר הבפפלו

..

לאן נדחקנו??

..

אז הנה המלצה, ספרו של חברי מנערות, ד'ר אלי כץ, "אינטיליגנציה אבהית". מומלץ