כותרות TheMarker >
    ';

    טרנספורמציה

    איך מתרחש שינוי? הרבה הרהורים, מחשבות, תובנות, החלפת רעיונות. חלק גדול מהתהליך מתועד כאן, אם תעקבו, אולי תוכלו למצוא את הרגעים בהם זה מתרחש. הכתיבה היא הדרך שלי לעבד חלק מהדברים. אשמח לתגובות, רעיונות, הערות והארות מקוראים ושווים.

    מיחזור

    8 תגובות   יום שלישי, 8/9/09, 17:55

    ליד כלוב המיחזור, עומד איש אחד. הוא לא הלך היום לעבודה, לא ייצא בערב למסעדה. הוא גם לא לובש ז'קט. חולצתו מרופטת. אם מישהו היה מתקרב אליו, היה יכול להריח שלא כובסה כבר שבועות. אבל אף אחד לא מתקרב, למזלו. הוא רוכן ליד הכלוב, מחטט בין הבקבוקים עם ענף של עץ. הוא מבחין בפחית. מנסה לצוד אותה, משחק עם הבקבוקים בניסיון לחלץ אותה, זה קצת קשה. הוא מתכופף ומנסה להשחיל את ידו בין הסורגים, לסייע למקל מצדו השני. אחרי כמה ניסיונות סרק, הוא מצליח. לופת בידו את הפחית בחוזקה, כמו מוצא שלל רב.

    אחר כך הוא עובר לחטט בפח האשפה הסמוך.

     

    שעה קודם, עבר שם איש אחר. הכל קרה משום שבדרכו חזרה מהעבודה, הוא היה נורא צמא.הוא עובד קרוב לבית, בלב הסיטי התל אביבי. כעשר דקות הליכה מתונה. הוא עובר את בוגרשוב, עד לנקודה שבה אפשר להריח את הים, רק הצצה קטנה, ומיד פונה בבן יהודה ושוב פונה, ודקה נוספת של הליכה, והוא מגיע למשרד שלו. הוא לא מסתכל ימינה או שמאלה בדרך. אין לו זמן. גם אין לו זמן לקשר. לפעמים יש מישהי שבכל זאת עוברת את אחוז החסימה, אבל משום מה, הוא תמיד צריך להבהיר לה אחרי כמה מפגשים, שזה 'בלי מחויבות.' הוא לא מבין למה זה תמיד קורה לו. זה מתחיל נחמד, קליל, זורם, צחקנו יחד, השתעשענו, ופתאום היא מגיעה עם תוכניות לשבוע הבא. בוא נקבע להיפגש שוב. אולי נלך לסרט הזה והזה, צריך להזמין כרטיסים מראש. הוא לעולם לא מזמין כרטיסים. לשום דבר. הוא בחור ספונטני. עושה מה שבא לו באותו רגע. לא מתאים לו להזמין כרטיסים. לא מתאים לו לתכנן פגישות שבוע מראש. כשיצא.

     "ואם לא יצא?" היא מקשה.

    "אז לא," הוא משיב.

    והוא יודע שזה הזמן לתאם ציפיות. להבהיר עמדות. שלא יהיו פה שום אשליות. הוא לא מתחייב לשום דבר. זה ממש לא בשבילו.

     

    עובד באותו משרד כבר 10 שנים, קידמו אותו כבר פעמיים. יש לו קשר מעולה עם הלקוחות, הוא נחשב מאד בתחום שלו. עכשיו הוא גם נותן הדרכות על שיווק לשאר אנשי הצוות. אין כמעט לקוח שלא נשבה בקסמיו. מקבל בונוסים על ימין ועל שמאל. אין כמוהו בלקרוא את המפה. אחרי העבודה הוא תמיד חוזר ישר הביתה. וכמעט בכל פעם, בקטע הקצר הזה, כשהוא פונה מבן יהודה לבוגרשוב, ואפשר לראות את הים, הוא מציץ לרגע וחושב לעצמו שבאמת הוא צריך פעם ללכת קצת לים אחרי העבודה. אבל זה פשוט אף פעם לא יוצא.

    יש פעמים שהוא קובע להפגש עם חבר או ידידה מיד אחרי, או שהוא מזמין טייק אווי מאחת המסעדות לפני שהוא יוצא מהעבודה, ואוסף אותו בדרך הביתה. גם היום הוא קבע פגישה בערב, לקוח פוטנציאלי. יש לו חשבון הוצאות, אז הוא לא צריך להספיק לאכול קודם, רק להחליף בגדים ולצאת.

    אבל היום חם נורא. למרות שכבר תחילת ספטמבר, ובבוקר, כשהציץ מהמרפסת לפני שיצא מהבית, הוא ראה שקצת מעונן והרשה לעצמו ללבוש את הז'קט שלו, זה שכולם מחמיאים לו עליו תמיד, ואומרים כמה מכובד ויוקרתי הוא נראה. עכשיו הוא כל כך מצטער שלבש את הז'קט. בבוקר היה נעים, ובמשרד יש מיזוג, וזה היה בסדר גמור. ועכשיו כבר ערב, אבל מי ידע שעדיין יהיה כל כך חם.

    בדרך חזרה, ברגע מוזר של דחף בלתי נשלט, הוא עוצר וקונה פחית קולה בקיוסק. העיניים הביטו, הוא נעצר, היד שלו ניגשה כאילו מעצמה אל מקרר המשקאות, לקחה פחית, ופתחה אותה בקול. אותה יד גם קירבה את הפחית לפיו, והמשקה פשוט נזל לו אל הפה. מתוק ותוסס. שתי טיפות  ניגרו אל שיפולי פיו, והוא ליקק אותן בלשונו ואחר כך מחה את פיו בידו, שילם ויצא עם הפחית מהקיוסק.

    פתאום הוא מצא את עצמו ברחוב, מסתכל על היד שלו. הוא לא הבין מה עושה שם פחית קולה. הוא לא נוגע ב'זבל הזה' כבר שנים. תמיד הקפיד על בריאות. הוא מטיף לכולם על אכילה נכונה, שומר על כושר, קורא את ההמלצות החדשות בכל כתבי הרפואה. לא מרשה שיעשנו לידו, יעבור לצד השני של השדרה אם תבוא לקראתו מעשנת. ומה הפחית הזו ביד שלו?

    כמעט נגעל מעצמו. מה אם יראה אותו מישהו? הוא חייב להפטר ממנה. ומהר.

    הנה, יש כאן כלוב למיחזור בקבוקים. הוא מוודא שאף אחד לא רואה, וזורק לשם את הפחית. היד שלו עדיין דביקה. בגרון, מפנה הטעם המתוק את מקומו למריר. הוא מאיץ את צעדיו, שלא יאחר לפגישה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/2/10 10:23:

      פוסט יפה. אכן סטריאוטיפ גברי עכשווי. ככה זה, כולנו מאמצים לנו סטריאוטיפים מאלה הקיימים בשוק ואין הרבה שממציאים משהו חדש.
        20/12/09 18:56:


      אהבתי ,

      אפילו הייתי רוצה לשמוע לאן זנ מתפתח , יש סיכוי להמשך ?

       

      רן

        23/11/09 15:26:


      אני מניחה שכתיבה על אישה, כמו ברוב הפעמים, היתה אחרת לגמרי.

      דווקא תיאור מרחוק של הגבר כאן, היה לי מעניין כשלעצמו, גם בתור אישה.

      תודה על התגובה המעוררת מחשבה

        21/11/09 19:16:

      ככה אני עוד אכיר את תלאביב בזכותך,

       אולי גם סוגים של גברים.   :)

      יפה רקמת את קצוותיו המנוגדים של מירקם המין האנושי

      על הפערים הסוציו אקונומיים המכרסמים בו.

      מעניין אם היית כותבת סיפור כזה גם על אישה -

       ומה היו/יהיו תכניו.

        11/9/09 18:10:

      צטט: רקפתכאן 2009-09-11 00:17:05


      סיטואציה מעניינת. מסקרן. הייתי רוצה עוד...

       

       ואם הצלחתי לסקרן, הרי מלאכתי תמה...

      תודה רקפת, על הביקור והפרגון.שבת שלום!

        11/9/09 00:17:

      סיטואציה מעניינת. מסקרן. הייתי רוצה עוד...
        10/9/09 21:27:

      צטט: פרומיתאוס 2009-09-09 17:06:54

      הו, מצוין

      גם לבוא חשבון עם הגבר הסטריאוטיפי וגם ללכת ראש בראש מול קו"ק - והכל כתוב  שוטף ומפתה להמשיך

      אני שונא משקאןת מומתקים וקו"ק ונגזרותיו לא בא לעולם אל קרביי

       זה יותר סטריאוטיפ של גבר מאשר גבר סטריאוטיפי. אני מנסה לשאול גם מה זה בכלל ספונטניות ואיך היא מתבטאת דרך זה.

      אני גם צוחקת קמעה על טרנד הבריאות ועל ה"אסור", קולה (בלי לצין חברה חברה ספיציפית) זה קצת רעל, אבל זה נחמד לפעמים. הכל במידה, בעיניי.

      ובכלל הכל התחיל מאיש שראיתי ליד כלוב המיחזור, מנסה להוציא פחית קולה, זה היה מוזר לראות איך משהו שמישהו אחר זרק ללא תשומת לב, אחר מנסה לקחת אליו כמשהו יקר ערך. ואז הדמות השנייה נכתבה מעצמה איכשהו.

      אני עוד לא רגילה בפרוזה, אבל אני מגלה כמה כיף זה להמציא דמויות.

      תודה לקורא הנאמן

       

        9/9/09 17:06:

      הו, מצוין

      גם לבוא חשבון עם הגבר הסטריאוטיפי וגם ללכת ראש בראש מול קו"ק - והכל כתוב  שוטף ומפתה להמשיך

      אני שונא משקאןת מומתקים וקו"ק ונגזרותיו לא בא לעולם אל קרביי

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ריקוד חופשי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין