אני חוזרת מנופש קצר באילת, חרמנית בטירוף, לא ברור למה, אולי מעצם העובדה שהייתי בחופש. הוא מציע לבוא לעזור לי, ואני... למה לא? אחחח איזה גוף יש לו, ואיזה ידיים... ומה שהוא עושה לי, ומה שאני עושה לו... פעם אחת לא הספיקה לי. אף פעם לא מספיק לי. פעמיים והוא הלך.

עובר זמן, שבועיים? יותר? הוא מתקשר דווקא כשאני לא בבית. מדברים שוב, ויש לו פנצ'ר. ואז מגיע סוף סוף זמן שטוב לשנינו. ושוב, הגוף שלו מטריף אותי, הידיים שלו שתופסות אותי, מלטפות, מכאיבות, וממיסות. ורק לחשוב על כל זה מעביר לי זרם בכל הגוף עכשיו. 

 והוא נשאר קצת, מלטף, ואני מלטפת ומנשקת... משחקת איתו ומנסה לגרום לו להשאר לעוד סיבוב. אבל הוא קם. עייף.

והוא מקסים, והוא קשוב לגוף שלי, ונהנה מהכל. והוא כותב דברים על אהבה, על יחסים, ואסור לי לקרוא את זה, שחלילה לא אתאהב בו.

כי יותר מזה, לא יהיה.