כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    מתי זו אובססיה? ומתי מסירות?

    24 תגובות   יום שלישי, 8/9/09, 20:10

     

     

     

    קבעון חשיבתי מושרש ושגוי

    מתי זו אובססיה? ומתי מסירות ? 

     

     

     

    התייחסות  והגדרת התקשורת, החברה, והאנשים בכלל שונה כלפי נטיות שונות של אנשים שונים, פעמים רבות לוקה בחסר, באפליה, ובקבעון מסוים שאינו הוגן או הגיוני.  

    כל עוד הנטיות מתאימות לדברים סטנדרטיים  "זה עובר", כשהן שונות או  חריגות מהמקובל, לפתע זה מקבל גוון של  "על גבול האובססיה "  ....?!כשמדובר בפעילות התנדבותית למען האחר זה טוב תמיד, לא?!  

      

    מסתבר שלא כך הוא :  זה בתנאי שהאחר הוא נזקק, ילדים בסיכון, זקנים וכד' , אם הוא חתול רחוב ש "פחות נחשב" (למרות שבסבל וזכות לחיים כולם שווים) אז העזרה והפעילות למענו  הופכים ל"על גבול האובססייה"  - וזה עוד לגבי אנשים שפועלים לטובת מישהו.  

    פעילות התנדבותית של אנשים ועמותות למען בעלי חיים  לא צצו יש מאין.  זה קורה כיון שהרשויות הממונות כשלו לאורך שנים בתפקוד ואכיפה נאותים בתחום . 

     

    מכורח המציאות, אנשים טובים, שקשה היה להם לראות סבל ולו ובמיוחד שהוא של בעל חיים ש בסוף סולם העדיפויות של הכל - קמו ונחלצו לעזרה.

     

     וראו זה "פלא":

    לעומת  אלה כשאנשים פועלים לא לטובת מישהו אחר, לא בהתנדבות  : באופן מפתיע כאן המינוחים וההתייחסות מבינים וסלחניים.  איזו ראיית  עולם  זו שלפיה להתעלם מסבל זה נורמלי וסטנדרטי יותר, ולחוש רחמים ולעזור לנזקק גובל בהפרעה ....?

     

    כשאדם אינו פעיל בשום פעילות התנדבותית כלשהיא למען הכלל,  ופועל למען עצמו בצורה אנוכית אינטרסנטית בלבד אין באים אליו בטענות על דבר,  אך כשמישהו כן פועל למען זולתו, בהתנדבות במשהו, תמיד יימצא מי שיאמר לו:  

     

    "אולי במקום השטויות הללו תעזור ל...?"   

    "אין לך מה לעשות? לך תעזור לבני אדם.."

    "לא עדיף ללכת לבית הכנסת?"  

     

    "אם יש לך זמן תעזור ל..."  ......... נשמות טובות, הא?! 

     

    האבסורד אם שמתם לב גובל בגיחוך !  עולם הפוך: אלה שאינם עוזרים לאף אחד אחר,  שלא פעילים בהתנדבות , שלא מעניקים  לנזקק דבר, את אלה עוזבים לנפשם במנוחה. 

     

    הכתבה כאן למשל יחסית יוצאת דופן כי בכללית היא אוהדת מבינה ומכסה את הנושא בצורה חיובית, (לא רבות יש כאלה), אך גם כאן הוגנבה בכותרת צורת התבטאות  לא חיובית לוקה במשוא פנים, ואולי קבעון מחשבתי מסוים, כשהיא מכנה את להט הפעילות בנושא כ "על גבול האובססיה".... 

     

    התנהגותו ופעילותו של אדם אלים שעל כל התגרות או מילה  שרואה כהתגרות מגיב באלימות מילולית או פיסית, או מי שמשתכר כל ערב בקרן הרחוב ומזהם את הסביבה בבקבוקים שבורים ומפריע לשכנים בקללות רמות זו  - אלה אינן נחשבות להתנהגות על גבול האובססיה בכלל.....אתם קולטים?!   

    מפני שזה כנראה שזה כבר נורמלי.... 

     

    בעיני  -  אדם שמיסב עיניו מלראות סבל של יצור קטן חסר ישע וסובל שמסוגל לעבור לידו ולא לעזור ולו במחווה קטנה, בעיני זה לא אנושי, זו הפרעה מסוג אחר....

     

    אבל כאן, העתון באיזה מקום ראה  דווקא את האנושיות  המופגנת הזו של עזרה לבעלי חיים שגורלם המר עלייהם  כהפרעה..... 

     

     

    ואולי אני היא זו החולמת, מסרבת להשלים עם מציאות והשקפה שבעולם שלנו כדי לשרוד צריך לפתח עור עבה, אדישות תהומית, אטימות, וערכים שגויים ולא הומנים כדי לקבל תשבחות...... או כדי לקבל יחס נאות.   

    אני בטוחה שאם אותו צביקה היה פעיל באותה אינטנסיביות לגבי ילדים במצוקה למשל, הכינוי שהיה זוכה לו מאותו עתון היה שונה - ועל זה  בדיוק אני מדברת.   

     

     

      

    nrg מעריב "חתול שמנת: מי באמת בעל הבית ברחביה?" (7.9.2009) זמן ירושלים, אלי אושרוב

     

    כמעט באותה המהירות שחתולי הרחוב כבשו את רחביה ושכונות נוספות, השתלטו עליהן גם "החתולאים" – האנשים שפיתחו כמעט אובססיה לרווחתו של חתול הרחוב. על רקע עוינות של שכנים שלא ממש נהנים מפועלם, הם חושפים ציפורניים ומספרים על אהבתם הגדולה לחיה המפונקת

     

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/939/325.html

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/9/09 10:28:

      נו טוב 

      הרי בפולניה אנחנו חיים.

      וכן עדיין רבים האנשים שישאלו את שאלת ה "יש כל כך הרבה אנשים שסובלים אז למה לא לדאוג להם קודם"

      דאגה לבעלי חיים

      ובייחוד לחתולי הרחוב ,וכלבי הרחוב זו מסירות , בני האדם הם אילו שאשמים במצבם.

      אני מצדיעה לאילו שעושים יותר ממני, ומקדישים את חייהם לכך.

      עזרה לחיות זו עזרה אמתית בלי ציפיה לתמורה. 

      מודה אני יכולה לעשות יותר.

       

       

        13/9/09 06:55:

      במקום להרבות במלים,

      פשוט קידמתי אותך ב"פייסבוק".

      מקובעות מחשבתית,פעם נכונה ופעם לא,

      אך בהחלט מצביעה על חוסר במשהו אצל זה הנושא אותה (או סובל ממנה),

      וגם את זאת עלינו לקבל באהבה כי אולי בדרך זאת נוכל לשנותה

       

      שתהיה לך שנה טובה

        12/9/09 14:15:


      יבורכו האנשים שיש להם

      "אובססיה" שעיקרה לעזור

      לחלשים ונזקקים וביניהם בעלי חיים

      כדוגמת חתולי הרחוב..

      מצחיק אותי שבכתבה מכונה החתול

      "בעל חיים מפונק",

      בעל חיים שנאלץ להלחם יום יום

      ושעה שעה על השרדות, חפוש אחר אוכל

      לחיות בפחד שמא יתפסו אותי ילדים אכזריים

      או סתם פקחי עירייה.. לחפש מחסה מהחום

      ומהקור ..מה אני אגיד לך

      פירוש משונה מאוד למילה "פינוק".

      יבורכו כל הדואגים לחתולי הרחוב

      בדאגתם להם הם מאפשרים לחתולים

      להמשיך לדאוג לנקיון אמיתי בסביבה

      נקיון מעכברים, חולדות, נחשים..

      מי יודע כמה מחלות נ מ נ ע ו  מבני אדם

      בזכות אותם חתולי רחוב.

      ואותם חברה צביקה וצאלה המתוארים בכתבה

      אנשים מיוחדים הם. כל הכבוד להם

      תודה מיוחדת להם. 

      ואשריהם שהם כאלו.

      אגב זכור לי שראיתי בעבר תכנית בטלוויזיה

      על משטרת חיות שפועלת בלונדון..

      שם זה מאוד ברור שעבור גור חתולים

      שתקוע בתוך צנור ביוב יעשו הכל כולל

      נסור הצנור כדי לחלץ אותו..

      יעברו כנראה עוד כמה שנים עד

      שגם פה בארצנו יהי מובן מאליו

      לסייע ולאהוב חתולי רחוב..

      ושלא נשכח לרגע  את הסיוע הגדול

      שהם מסייעים לנו  רק שאנחנו בני האדם

      מקבלים זאת כמובן מאליו..

      תודה בונבוניייטה שאת מביאה

      ובדרכך מסייעת להחדיר לאט אבל בטוח

      למודעות את האהבה לבעלי החיים.

      שנה טובה

      ציפי

        11/9/09 01:34:


      מסכימה ומחזקת כל מילה,,,,,,

       המצב בהחלט עגום ועצוב,,,,,,

       שנה טובה לנו ולבעלי החיים הסובבים וחיים עימנו,,,,

       בסובלנות ותמיכה מכל הלב..

        10/9/09 22:29:


      *

      צדיקה

        10/9/09 17:51:

      צטט: ruthi.b 2009-09-09 13:05:50

      אני מעריצה אנשים שמקדישים את עצמם למען יצורים שהחברה מחשיבה אותם כנחותים או לא נחשבים, או אפילו כמטרד, כלומר החתולים.

      לאנשים אלו יש לב ונשמה ענקיים ומי שמלגלג או תוקף אותם מילולית או פיזית הוא אדם חסר לב.

      ויחד עם זאת, צריך להתחשב בכלל וחייבים להודות שחתולים יכולים לעיתים להוות מטרד.

      לדוגמה, שמעתי על מקומות שהם נכנסים לחדרי האשפה ושם, הם עלולים להפחיד ילדים או זקנים הבאים לזרוק את הזבל.

      העיריה חייבת לעקר ולסרס אותם למענם ולמעננו.

      אני מיזדהה עם כל מילה שניכתבה ולכן לא אוסיף עוד מילה,

      תודה שהבאת!חיוך

       

       

        10/9/09 08:04:

      מה איכפת לנו איך קוראים לזה. 

      אובססיה זו מילה מעניינת. יש לה גם קונוטציות "טובות"

      למשל, היו אומרים על פרס שיש לו  "אובססיה לשלום"

      אני בעד האובססיה שלך, ובעד התנהגות אובססיבית

      לשימור המירקם המדהים בין בני אדם לחיות בכל מקום.

       

        10/9/09 03:57:

      אני רוצה לצאת מתוך הנחה שכולנו יצורים הגונים וישרים ואיכפת לנו.

      רק שלפעמים, אנחנו קצת טועים בדרך...

      בשביל זה יש אנשים כמוך להזכיר לנו.

      שתהיה לך שנה נפלאה.

        9/9/09 22:38:

      צטט: ג'ודי-טל 2009-09-09 00:43:11


      אני בעד להעניק

      בלי לצפות לתמורה.

       

       

      גם אני במקום הזה ,יקירה
        9/9/09 19:00:
      אהבתי את אופן המחשבה *
        9/9/09 18:50:

      לתת זה רק מהלב ובלב נקי

       

       

      חג שמח

      שנה טובה !!

        9/9/09 16:50:

      עניין של פרופורציה ומידה אישית.

      אני לא חושבת שיש כללים נכון או לא נכון.

      כל אדם הישר בעיניו יעשה בעניין התנדבות.

      ---

      ואת - איכפתמיקית אמיתית!! *

        9/9/09 15:39:


      תהיי שלמה עם עצמך ומעשיך, ואל תחפשי צידוקים וחיזוקים מאחרים.

      יש הרבה רוע וחוסר אכפתיות בחוץ, וחבל לשרוף עליו גרם של אנרגיה ומצב רוח.

        9/9/09 13:15:
      כבעלת שני חתולים וכמאכילת חתולי רחוב (בהוצאה כספית אדירה), אני תמיד נתקלת באידיוט התורן שאומר ש"משעמם לי בחיים", שאומר לי "ללכת ולהאכיל בני אדם", שאני בטח "רווקה מרירה" ועוד כאלה וכאלה פנינים מרהיבות. למה? מה מפריע לכם? מה חורה לכם? מה שמעניין הוא שאלה זרים ברחוב שאינם מכירים אותי, אינם יודעים שום דבר על חיי ועל פועלי כפעילה חברתית (אתם מוזמנים ללמוד קצת בבלוג שלי). כמובן שזה נובע מבורות, פרימיטיביות ואמונות טפלות.
        9/9/09 13:05:

      אני מעריצה אנשים שמקדישים את עצמם למען יצורים שהחברה מחשיבה אותם כנחותים או לא נחשבים, או אפילו כמטרד, כלומר החתולים.

      לאנשים אלו יש לב ונשמה ענקיים ומי שמלגלג או תוקף אותם מילולית או פיזית הוא אדם חסר לב.

      ויחד עם זאת, צריך להתחשב בכלל וחייבים להודות שחתולים יכולים לעיתים להוות מטרד.

      לדוגמה, שמעתי על מקומות שהם נכנסים לחדרי האשפה ושם, הם עלולים להפחיד ילדים או זקנים הבאים לזרוק את הזבל.

      העיריה חייבת לעקר ולסרס אותם למענם ולמעננו.

        9/9/09 10:01:

      את מתוקה לגמרי, איך שאת מעלה את הפרדוקסים בחברה האנושית ובתוך נפשנו המסוכסכת

       קבלי קישור לסרט מקסים על מאכילי חתולים

       

      http://www.youtube.com/watch?v=CpEcCNRKqO4&eurl=http%3A%2F%2Flj%2Dtoys%2Ecom%2F%3Fjournalid%3D13489372%26moduleid%3D3%26preview%3D%26auth%5Ftoken%3Dsessionless%3A1246305600%3Aembedcontent%3A13489372%25263%2526%3A3f69cd&feature=player_embedded 

        9/9/09 08:23:

      למדתי בחיי מנסיוני

      שהאימרה-ממני תראה וכן תעשה

      תופסת מאד במקרה הזה

      אנשים שראו אותי שנים ארוכות

      מאכילה בכל מזג אויר את החתולות

      התחילו אף הם במצווה

      ועתה יש בשכונתי חבורה יותר גדולה

      של מאכילי חבורות הרחוב הפרוותיותחיוך

      יש גם כאלה שמקטרים-אך הם מתמעטים

        9/9/09 08:02:


      הכל תלוי באיך מעשינו משתלבים ב"סדר העולמי" הנתפס כנכון בציבור.

       

      למשל:

      אמא המשתמשת בילדיה בכדיי לנקום בעולם - היא אמא מסורה.

      אבא הדואג לילדיו ומנסה להגן עליהם מאותה אמא - הוא אבא אובסיסיבי.

        9/9/09 07:44:


      וסבתא שלי הייתה אומרת (לא ממש, אבל זה נשמע כמו דבר שסבתא הייתה יכולה לאמר):

       

      "אדם ניכר במה שהוא נותן... אם אדם נותן כבוד - יש לו כבוד, ואם אדם נותן אהבה - יש לו אהבה, ואם אדם נותן כסף - יש לו כסף... אך אם אדם דורש כבוד - אין לו מספיק כבוד... ואם אדם דורש אהבה - אין לו אהבה... ואם אדם דורש כסף - אין לו מספיק כסף, ובכלל לא משנה כמה כסף יש לו בחשבון הבנק..."

       

      והרשו לי להוסיף - אדם ניכר גם בבחירות שלו, ובביקורות שלו...

       

      או, בקיצור - עזבי אותך משטויות - זה לא את, זה הם...

       

        9/9/09 07:29:


      שנה טובה

      לכל בעלי החיים

      וגם לנו

      (גם לנו מגיע, אם כי לבעלי החיים יותר...)

      שנת בריאות ואושר

        9/9/09 07:15:

      אני איתך

       

      פיני

        9/9/09 06:21:

      את כל כך רחומה הלואי וילמדו ממך-
        9/9/09 00:43:


      אני בעד להעניק

      בלי לצפות לתמורה.

        9/9/09 00:26:

      המרירות היא שהופכת אנשים לצרי עין

      אם היו מנסים לתת מעצמם לכל דבר שהוא

      מבלי לצפות לתמורה

      אז היו בעלי הבנה

      לאחרים

      חנן

      ארכיון

      פרופיל