פעם כתבתי, אבל לא לה, אלא לעצמי, כי יאה להן, לאהבות של סתיו, ושל פרדסים אבודים ומרחבי שדות ירוקים ושל ימים לבנים, שהן לא תתממשנה. שהרי אחרת הן לא היו אהבות יפות כל כך. 
נו,באמת. רואים שאתה עוד צעיר. אתה אוהב לדבר יפה על אהבות אבל לי נראה שאתה עדיין, למרות מה שעברת, לא יודע עליהן כל כך הרבה. בוא ואגלה לך סוד קטן - יופייה של אהבה, של כל אהבה, שהיא תמיד תשאף לממש את עצמה, בין אם זו אהבת סתיו, או קיץ, פרדס, או שדה, אהבת לילה עם ירח, או לילה ללא. לעולם אל תאבד את אמונך בכוחה של אהבה, ידידי הצעיר, שהרי ללא האהבה מה יוותר לנו, בני האדם?
אתה רואה את הפנס ההוא שם? זה ששאלת אותי עליו כשהגעת? אומרים שזהו פנס קסם.
באמת?
כן, כך לפחות סיפר לי שומר הלילה שהכרת, לפני שעזב. הוא בעצמו הביא את הפנס הזה לכאן. הוא סיפר לי שזהו פנס מיוחד. פנס שעושה קסמים. אבל לא קסמים רגילים. קסמים מיוחדים.
אמור נא לי, ידידי הצעיר. האם אתה יודע להמתין?
להמתין?
כן, להמתין. פשוט להמתין. ללא תזזית, ללא מאוויים, כמעט ללא הוויה. אנו, שומרי הלילה, אומנם עוסקים בעבודה פשוטה, שלא כמו המנהלים הגבוהים שם למעלה. אבל דווקא כאן, מלמטה, מתחתית הארכיונים הענקיים הללו, המכילים בתוכם כל כך הרבה נשמות אבודות, דווקא כאן ניתנת לנו ההזדמנות ללמוד או להבין דברים שאותם מנהלים לא יבינו בכל מהלך חייהם. כשאנו קוראים, ושבים וקוראים, בשעות הלילה הקטנות והבודדות, את כל הדברים המתפרסמים כאן, את כל אותם אלפי ועשרות אלפים של סיפורים ומאות אלפים של שירים ומביטים בכל אותן תמונות עמומות וציורים דהויים, אנו לומדים להבין, אט אט עם חלוף השנים, את הבדידות, ואת הכאב, ואת הסבל, את העליצות והאושר, היגון ושמחת החיים. אנו צוללים אל תוך סודות הגעגועים ונוסקים אל פסגות ההשלמה. וככל שאנו חודרים עמוק יותר, ככל שאנו מעמיקים אל תוך החלל העצום הזה הנפרש כאן לעינינו, חלל עצום המלא בכוכבים זוהרים, בנשמות אבודות ונפלאות מכל הגילאים והמינים והצבעים והטעמים, כך אנו מבינים כי אולי הסוד העמוק ביותר אך גם הפשוט ביותר הטמון בנו הנו סוד ההמתנה. אנו, נשמות אבודות שכמותנו, כל אותם אלו המתאספים כאן, כל אלו שהתאספו כאן בעידנים קדומים יותר וכל אלו שיתאספו כאן במרחביו של העתיד, כולנו כמעט, שכחנו מהסוד הזה. כולנו רצים ממקום למקום, בורחים ממשהו או רודפים אחרי משהו, כולנו חיים תמיד בשביל הדבר הבא. כולנו פוחדים מהכאב, כואבים את הבדידות. כולנו סובלים מהגעגועים וכולנו מתגעגעים להשלמה. אבל מדוע אנו, נשמות אבודות ומקסימות שכאלו, דואגים כל כך? הרי עמוק בליבנו כולנו יודעים כי בסוף היא בוא תבוא, ההשלמה המתוקה הזו. הפיוס ושלוות הנפש העילאיים האלו תמיד יגיעו אלינו פשוט משום שהם תמיד שם עמוק בתוכנו, וכל דבר חבוי, סופו שהוא יוצא אל אור השמש. בדיוק כמו הגרעין באדמה, ממתין באורך רוח ובסבלנות נצחית לטיפות הראשונות של גשמי החורף. התענג על הבדידות, אהוב את הגעגועים, חוש בהם, למד אותם ואל תדאג, השלווה כבר טמונה בתוכם, ההשלמה כבר מצויה בגרעין הווייתם.
 למד להמתין את עצמך, את ישותך, בדיוק כפי שיער עצים מפוחם שנשרף יודע להמתין לעלה הירוק הראשון שיצמח מתוכו. בדממה הוא ממתין, במתינות אינסופית, סופות החורף מכרסמות בו והרוחות החמות של הקיץ מצהיבות את אפרו, וכך עוד חורף ועוד קיץ, מסתיו אל סתיו ומאביב אל אביב, גזעיו וענפיו הצרובים ממתינים. וכך המתן לה אתה, בין אם זו ילדת הירח , ובין אם זו השושנה שלך, ובין אם זה כל אדם יקר ואהוב אחר, המתן להם כי בסופו של דבר הם ישובו, כי כל אחד מאתנו טבעי לו שישוב לבסוף אל הגרעין ממנו צמח, שונה אומנם, בוגר יותר, מבין יותר, אבל תמיד שב.
 המתן לה, שם מתחת לפנס. הוא יעזור לך להמתין.
תודה לך על דבריך, שומר הלילה. אני ממש לא יודע מה לומר. ובכלל, אתה יודע, אני מרגיש... אני מרגיש שאפילו מאז שהתחלתי לדבר עמך, לפני זמן כל כך קצר, משהו בי השתנה, ואפילו בך. איני מרגיש אותו אדם שהרגשתי כאשר הגעתי לכאן מקודם. אנחנו משתנים ללא הרף ובכל זאת משהו עמוק ויסודי בהווייתנו, בגרעין שלנו, נותר יציב. גם בזה אנו דומים לטבע, אתה לא חושב?
הא, כמובן! כמובן, ידידי.
וגם אתם, שומרי הלילה, מתחלפים בזה אחר זה, ובכל זאת משהו בכם נותר כשלעצמו, וכשאני משוחח עמך אני חש כאילו ואני משוחח גם עם חברי הוותיק, שומר הלילה שפעם הכרתי ועזב.
יפה, ידידי, יפה מאוד. עכשיו לך ושב שם, שב מתחת לאור הירח הלבן של פנס הקסם. שב והמתן.
ואל תשכח לשרוק, ידידי, אל תשכח.
תודה לך על כל המילים היפות, באמת תודה. ואני לא אשכח. מבטיח שלא. ואני רק אאחל לך את מה שהייתי מאחל לשומר שעזב, כאשר הייתי נפרד ממנו. אני אאחל לך יום מקסים ושבת שלום וחג שמח ושנה טובה, וחורף נפלא... ואביב עוד יותר נפלא!
גם לך, ידידי הטוב והיקר. גם לך.

ומה אתם חושבים, נשמות אבודות ונפלאות שכמותכם? אתם באמת חושבים שזהו פנס קסמים? הא הא, לא ולא. זהו הרי פנס רגיל לגמרי. אתם יודעים הרי להיכן להביט בכדי למצוא את הקסם האמיתי, אני בטוח שאתם יודעים, וגם הוא יודע, גם הוא...
 אז גם לכם אאחל בשמו ובשמי חג שמח ושנה טובה וחורף ואביב נפלאים.
וגם אתם, אל תשכחו כמובן, לשרוק :)