כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    עדותו של נחתום / לחם בבית

    30 תגובות   יום רביעי, 9/9/09, 11:12

    אני אוהב לבשל ולארח, עם השנים אף ויתרתי על ההדר והפומפוזיות של ארוחות מושקעות מדי, על מנת למצוא את האיזון הנכון עבורי, בין אהבת הבישול ואהבת האירוח. כאשר העיקרון המנחה הוא כמה שפחות זמן במטבח בזמן שהאורחים נמצאים וכמה שיותר זמן סביב השולחן, עם כוס המתמלאת מעצמה ביין באורח פלאי. מכיוון שגם בת זוגתי אוהבת את שתי הפעולות הללו של בישול ואירוח, הפכו הדברים במשך הזמן לחלק מחיינו ומהוויתנו. כמובן שעם השנים גם התיאום והיעילות במטבח השתפרו והאירוח שהיה בתחילת דרכנו משימה, לעיתים מפרכת, הפך לרוב לפעולה קלה ותמיד מענגת.

     

    למרות אהבת המטבח והחיבה לריח התבשילים היה פריט אוכל אחד, המהווה חלק מהותי בכל ארוחה, אשר מעולם לא העלינו על דעתנו להכינו לבד בבית, לכן כאשר הוצע לי להיות חלק מפרוייקט של ספר על לחמים, הייתי קצת ספקן לגבי האפשרות להציג את אפיית הלחם כפעולה ביתית פשוטה.

     

    בסדנת הלחמים הראשונה שעברתי אצל אורי שפט במאפיית לחמים התהליך הארוך, ריבוי הפעולות והצורך לשמור על סדר הדברים, לא לגמרי הפיגו את החשש שלי. הרי בסדנא כזו, אתה למעשה יותר צופה מאופה ורוב התהליך נעשה על ידי רב אמן מדופלם ולכן על אף שהכל, באמת, נראה כל כך קל עד כלימה, הרי זה ברור לך, שכאשר תנסה לשחזר את התהליך בבית שום דבר לא יתרחש. הקמח והמים לא יהפכו לאחד, הבצק לא יעלה ויתפח והלחם יצא מן התנור חיוור ונטול שמחת חיים.   

    אבל, למרבה הפלא, כבר מן הלחם הראשון הקסם פעל, המים הקמח והשמרים מצאו שפה משותפת, מן העיסה הדביקה נוצר בצק כמו יש מאין, ועוד בטרם יצא הלחם הראשון מן התנור כבר התמלא הבית חדווה שגם השכנים לא יכלו שלא להבחין בה או יותר נכון שלא להריחה.

    לחם עושה את זה לכולם, יותר מכל מזון אחר הלחם שייך לזיכרון האישי והקולקטיבי של כל אחד מאיתנו, הוא טבוע בשרשרת הגנטית שלנו ומועבר לנו כנראה מדור לדור כחלק מן התודעה האנושית. אינני יודע להסביר במדויק מדוע הלחם מעורר בנו את אותן רגשות אבל עם ההוכחות קשה להתווכח.

     

    החלק שלי בספר "לחם בבית, המדריך המלא לאפייה ביתית",  שרואה אור בימים אלו בהוצאת ספרים חדשה à point books  היה בכתיבת הטקסטים, בתרגום הסיפורים, הרעיונות והידע הרב על לחם ואפייה של אורי שפט למילים ותחושות. על המראה הייחודי של הספר והפיכתו מרעיון לממשות אחראים השף יאיר יוספי והמעצב דני גולדברג שגם עומדים מאחורי הוצאת הספרים החדשה.

    ככל שלמדתי יותר על לחם ועל דרכי הכנתו למדתי לדעת עד כמה החשש מן הלחם ומזעתו מופרך ועד כמה הכנת לחם ביתי מזכה אותך באין ספור מחמאות וקריאות התפעלות מחברים, אך בעיקר למדתי שלחם טרי מן התנור, לא משנה אם הוא לא כליל השלמות או לא יפה תואר הוא בהכרח תמיד טעים להפליא.  

     

    את הספר "לחם בבית" המדריך המלא לאפיית ביתית, ניתן להשיג, לעת עתה במאפיית לחמים ברחוב החשמונאים 99 בתל אביב, בחנויות "דרך היין", ברשת ספייס, ברשת לגעת באוכל,  ובחנויות הספרים, תולעת ספרים וסיפור פשוט. אם אני יכול להעיד על העיסה שטבלתי בה את ידי, הרי זו מתנה אידאלית לקראת השנה החדשה וספר שימושי לכל ימותיה.      

     

     כתבה על הספר במוסף הארץ

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/9/09 12:02:

      צטט: libi15 2009-09-11 13:02:39


      לא רואה את עצמי אופה אבל גם עשית לי תאבון וגם אהבתי את שם סדרת הספרים שללא ספק התחילה בספר על בשר(:

       

       

      השם התחיל מאהבת אוכל שעשוי בדיוק במידה וזה יכול להיות נכון לכל דבר
        13/9/09 12:01:

      צטט: קול קוראת 2009-09-11 10:46:42

      צטט: dafna's 2009-09-11 10:33:48

      פעם היה לחם עם תפוחי אדמה אצל "ארז" כבר שנים אין... איך אהבתי את הלחם הזה... יאמי.

       

      אצל "ארז" היה גם (לפני שנים) לחם עם פרמזן.

      אוף,אני כ"כ מתגעגעת

      בוכה

       

      כשהשתחררתי מהצבא,עבדתי במועדון הים התיכון (Club Med),

      ובבקרים אפו שם לחם טרי רך,מתוק וריחני,מקמח לבן כמובן,(יותר במרקם של חלה),

      עם שוקולד לבן נמס בפה.

      (היה גם אותו לחם ,רק עם שוקולד חלב).

      כל בוקר,לפני שהייתי מתחילה את המשמרת,נהגתי לסור לחדר האוכל,

      לבצוע לי בנדיבות מן השחיתות הזו.

      ככה, נקי,בלי תוספת של ממרח.

      תענוג שלא הצלחתי לשחזר מאז.

      חיוך

       

       עונג וגעגוע

      השילוב שהופך את הלחם לכה נחשק 

        13/9/09 11:59:

      צטט: dafna's 2009-09-11 10:33:48

      יש משהו בחגים, שהופך ספרי בישול למתנה קסומה....

      אמא שלי היתה בהרצאה של חיים שפירא שאמר שבישראל, הקטגוריה של ספרי בישול היא במקום הראשון. (אני הייתי בטוחה שהקטגוריה של ספרי ילדים היא במקום הראשון, אבל מי אני שאתווכח)

       

      פעם היה לחם עם תפוחי אדמה אצל "ארז" כבר שנים אין... איך אהבתי את הלחם הזה... יאמי.

       

      המון הצלחה עם הספר שבחרת והשתתפת בו.

       

       יש משהו בעם היהודי שהופך את נושא האוכל למרכזי בחגים ובימי חול כאחד

        11/9/09 13:03:
      סדרת=הוצאת
        11/9/09 13:02:

      לא רואה את עצמי אופה אבל גם עשית לי תאבון וגם אהבתי את שם סדרת הספרים שללא ספק התחילה בספר על בשר(:
        11/9/09 12:57:

      צטט: קול קוראת 2009-09-11 10:46:42

      צטט: dafna's 2009-09-11 10:33:48

      פעם היה לחם עם תפוחי אדמה אצל "ארז" כבר שנים אין... איך אהבתי את הלחם הזה... יאמי.

       

      אצל "ארז" היה גם (לפני שנים) לחם עם פרמזן.

      אוף,אני כ"כ מתגעגעת

      בוכה

       

      כשהשתחררתי מהצבא,עבדתי במועדון הים התיכון (Club Med),

      ובבקרים אפו שם לחם טרי רך,מתוק וריחני,מקמח לבן כמובן,(יותר במרקם של חלה),

      עם שוקולד לבן נמס בפה.

       

      יאמי.

      קראתי השבוע כתבה על רביבה וסיסליה והבית החדש שלהם ברחוב הארבעה, היתה שם המלצה על לחם בריוש -מרציפן

      בתור מאוהבת הצרציפן זה נשמע לי יאמי יאמי, אני לא מבינה איך עד היום עוד לא טעמתי

      מישהו אכל את זה? מומלץ?

       

      (לחם לחם פחממה... החולשה שלי. איזה כיף של דיון)

       

        11/9/09 10:46:

      צטט: dafna's 2009-09-11 10:33:48

      פעם היה לחם עם תפוחי אדמה אצל "ארז" כבר שנים אין... איך אהבתי את הלחם הזה... יאמי.

       

      אצל "ארז" היה גם (לפני שנים) לחם עם פרמזן.

      אוף,אני כ"כ מתגעגעת

      בוכה

       

      כשהשתחררתי מהצבא,עבדתי במועדון הים התיכון (Club Med),

      ובבקרים אפו שם לחם טרי רך,מתוק וריחני,מקמח לבן כמובן,(יותר במרקם של חלה),

      עם שוקולד לבן נמס בפה.

      (היה גם אותו לחם ,רק עם שוקולד חלב).

      כל בוקר,לפני שהייתי מתחילה את המשמרת,נהגתי לסור לחדר האוכל,

      לבצוע לי בנדיבות מן השחיתות הזו.

      ככה, נקי,בלי תוספת של ממרח.

      תענוג שלא הצלחתי לשחזר מאז.

      חיוך

        11/9/09 10:33:

      יש משהו בחגים, שהופך ספרי בישול למתנה קסומה....

      אמא שלי היתה בהרצאה של חיים שפירא שאמר שבישראל, הקטגוריה של ספרי בישול היא במקום הראשון. (אני הייתי בטוחה שהקטגוריה של ספרי ילדים היא במקום הראשון, אבל מי אני שאתווכח)

       

      פעם היה לחם עם תפוחי אדמה אצל "ארז" כבר שנים אין... איך אהבתי את הלחם הזה... יאמי.

       

      המון הצלחה עם הספר שבחרת והשתתפת בו.

        11/9/09 10:14:

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-09-10 18:24:11

      בשעה טובה ובהצלחה!

       

      לפני כמה שנים, כשעוד לא ספרתי קלוריות, נהגתי לאפות לחם בבית.

      המתכון המנצח שזכה לתהילת המשפחה המורחבת היה של לחם ממולא עבניות מיובשות וזיתים.

       

      את הספר אקנה במתנה לבחור צעיר אחד, שרכש אופה-לחם-ביתי, ומפיק לחמים חדשים ומיוחדים מדי שבוע.

       

      תודה דליה, אני מאמין שאותו בחור צעיר יהנה מן הספר עד מאוד 

        10/9/09 19:31:

      צטט: shoegazer 2009-09-10 17:25:56


      אתה סוג של איש אשכולות

      גם כותב יפה, גם אופה יפה, נאה דורש ,נאה מקיים

       

      :)

       

       תודה על התאור המשובב

       

      אפייה וכתיבה הן פעולות דומות

      צריך לתת אופי לחומר

       

      בשעה טובה ובהצלחה!

       

      לפני כמה שנים, כשעוד לא ספרתי קלוריות, נהגתי לאפות לחם בבית.

      המתכון המנצח שזכה לתהילת המשפחה המורחבת היה של לחם ממולא עבניות מיובשות וזיתים.

       

      את הספר אקנה במתנה לבחור צעיר אחד, שרכש אופה-לחם-ביתי, ומפיק לחמים חדשים ומיוחדים מדי שבוע.

        10/9/09 17:25:


      אתה סוג של איש אשכולות

      גם כותב יפה, גם אופה יפה, נאה דורש ,נאה מקיים

       

      :)

       

       תודה על התאור המשובב

        10/9/09 15:41:

      צטט: כנרת רוזנבלום 2009-09-10 15:26:01

      מולי, ראיתי השבוע את הספר (על המחשב אמנם) והוא נראה יפה כל כך.

       

      מזל טוב, תתחדשו. 

       

       תודה, במציאות הוא אף יפה יותר, גם אני, כמובן, ראיתי אותו קודם על המחשב וכאשר קבלתי את הספר עצמו הוא הפתיע אותי בפורמט הלא שגרתי שלו, במגע דפיו ובכלל בנוכחותו הגשמית. כנראה שלא תהיה לך ברירה אלה לסור לארצנו לביקור.

        10/9/09 15:26:

      מולי, ראיתי השבוע את הספר (על המחשב אמנם) והוא נראה יפה כל כך.

       

      מזל טוב, תתחדשו. 

        10/9/09 13:32:

      צטט: קול קוראת 2009-09-10 10:39:08


      כשם שטוב שיש חבר כמוך,מוליק.

      רגוע

       

      צילום הלחם על עטיפת הספר מגרה ביותר.

      נעשתי כה רעבה !

      לשון בחוץ

       

      מה שמוביל אותי לשאלה הבאה -

      יש בספר גם מתכון ללחם שאור נטול שמרים מקמח מלא?

      יש לי חולשה לטעם החמצמץ הזה בפה ,של השאור.

       

       יש לחם כוסמין ללא שמרים וגם כמה מתכונים על בסיס שאור עם מעט מאוד שמרים

       

        10/9/09 10:39:

      צטט: מולי בנטמן 2009-09-10 06:49:40

      צטט: קול קוראת 2009-09-09 18:48:42

      צטט: מולי בנטמן 2009-09-09 18:16:03

       

       הפחד הוא הלחם המניע את את גלגלי חוסר האפייה

       

      ממש פילוסוף אתה,כמעט משורר.

      חיוך 

       

      ואתה צודק,מוליק.

      מזלי שזכיתי לאח מוכשר כמותו,

      רק,למען הדיוק,הוא אינו אופה פרטי שלי,

      כי אנחנו לא דרים תחת קורת גג אחת.

      עדין , טוב אח אופה משמן טוב

      נכון.

      כשם שטוב שיש חבר כמוך,מוליק.

      רגוע

       

      צילום הלחם על עטיפת הספר מגרה ביותר.

      נעשתי כה רעבה !

      לשון בחוץ

       

      מה שמוביל אותי לשאלה הבאה -

      יש בספר גם מתכון ללחם שאור נטול שמרים מקמח מלא?

      יש לי חולשה לטעם החמצמץ הזה בפה ,של השאור.

       

        10/9/09 10:02:

      צטט: אסנת גזית 2009-09-09 22:33:42

      תודה! פוסט מעורר תאבון

       וגם פריך

       

        10/9/09 07:11:

      צטט: */* 2009-09-09 21:30:23


      אחרי הפעם הראשונה שאפיתי לחם בבית הרגשתי שזהו זה, עכשיו אני יכולה להסתדר בכל מצב.

      אם אני מסוגלת לאפות את הלחם שלי בעצמי אני יכולה הכל.

      (בטוח קונה את הספר, כבר זמן רב אני מחפשת ספר טוב על לחם).

       

      לא במקרה בנצרות פעולת אכילת לחם מובילה להתאחדות עם האל 

       

        10/9/09 06:53:

      צטט: shai.h 2009-09-09 20:52:17


      אני חושב שלחם טוב הוא הדבר שהכי מנחם אותי ברעב ובעצבות ובחורף ובכלל. תמיד קינאתי באנשים שיש להם משהו יותר רציני מטוסטר אובן משודרג, כלומר תנור אמית,י מכונת לחם וזמן וכוח ללוש בצק להוסיף בו פירות או זיתים או מיני גרעינים ולהוציא לחם מן הארץ. אני אשמח לקרוא את הכתבה מוליק. אתה אופה רק לחמים?

       

      אין במה לקנא שי צריך יותר סבלנות מכוח ובוודאי לא צריך מכונת לחם או מיקסר מתוחכם, גם תנור פשוט יעשה את העבודה

        10/9/09 06:49:

      צטט: קול קוראת 2009-09-09 18:48:42

      צטט: מולי בנטמן 2009-09-09 18:16:03

       

       הפחד הוא הלחם המניע את את גלגלי חוסר האפייה

       

      ממש פילוסוף אתה,כמעט משורר.

      חיוך 

       

      ואתה צודק,מוליק.

      מזלי שזכיתי לאח מוכשר כמותו,

      רק,למען הדיוק,הוא אינו אופה פרטי שלי,

      כי אנחנו לא דרים תחת קורת גג אחת.

      עדין , טוב אח אופה משמן טוב

        9/9/09 22:33:
      תודה! פוסט מעורר תאבון
        9/9/09 21:30:


      אחרי הפעם הראשונה שאפיתי לחם בבית הרגשתי שזהו זה, עכשיו אני יכולה להסתדר בכל מצב.

      אם אני מסוגלת לאפות את הלחם שלי בעצמי אני יכולה הכל.

      (בטוח קונה את הספר, כבר זמן רב אני מחפשת ספר טוב על לחם).

        9/9/09 20:52:

      אני חושב שלחם טוב הוא הדבר שהכי מנחם אותי ברעב ובעצבות ובחורף ובכלל. תמיד קינאתי באנשים שיש להם משהו יותר רציני מטוסטר אובן משודרג, כלומר תנור אמית,י מכונת לחם וזמן וכוח ללוש בצק להוסיף בו פירות או זיתים או מיני גרעינים ולהוציא לחם מן הארץ. אני אשמח לקרוא את הכתבה מוליק. אתה אופה רק לחמים?
        9/9/09 18:48:

      צטט: מולי בנטמן 2009-09-09 18:16:03

       

       הפחד הוא הלחם המניע את את גלגלי חוסר האפייה

       

      ממש פילוסוף אתה,כמעט משורר.

      חיוך 

       

      ואתה צודק,מוליק.

      מזלי שזכיתי לאח מוכשר כמותו,

      רק,למען הדיוק,הוא אינו אופה פרטי שלי,

      כי אנחנו לא דרים תחת קורת גג אחת.

        9/9/09 18:23:

      צטט: קול קוראת 2009-09-09 17:31:31


      מוליק,

      הכותרת שבחרת לטקסט אינטיליגנטית ושנונה.

      חיוך

       

      ניחוח הלחם הטרי הנאפה בתנורכם - הגיע עד לאפי.

       

      אחי הגדול אופה דגול של עוגות,לחמים וחלות.

      הפוקצ'ה שלו למשל,טעימה יותר משל מסעדות איטלקיות.

      אמיתי.

       

      מזל טוב על צאת הספר בשעה טובה,

      ברכות!

      ושיהיה בהצלחה במספר מכירת העותקים שלו.

       תודה חן 

      זה עונג גדול כאשר יש לך אופה פרטי ועוד אחד מוכשר

       

        9/9/09 18:16:

      צטט: flicker 2009-09-09 16:59:48

      הבאתי שלום על לחם:

      לא אוהבת לאכול אבל מכינה בביית בכיף ומכל הסוגים.

      בתור מי שנפלה לסוגייה כבר בשבת חתן שלה ככה משומקום, יש המון מתכונים שהם לא כ-זה ביג דיל וטעימים ובריאים לא פחות מאלה שהפכו את התהליך למקדש מעט.

      העיקר הוא "לא לפחד כלל".

       

       הפחד הוא הלחם המניע את את גלגלי חוסר האפייה

       

        9/9/09 17:52:

      צטט: אפרת ש. 2009-09-09 16:38:43

      ללחם אין תחליף.

      במיוחד כשהוא חם וטרי ישר מהתנור.

      אי אפשר לעמוד בפני הריח ובודאי

      שלא בפני הטעם (תוספת החמאה

      והריבה עוד יותר מקשה על גמילה

      מההתמכרות) אני מתגעגעת ללחם

      עם הקימל שפעם גם במכולות קטנות

      אפשר היה למצוא.

       

       לחם תמיד מעורר בנו משהו הנע בין כמיהה לנוסטלגיה 

       

        9/9/09 17:31:


      מוליק,

      הכותרת שבחרת לטקסט אינטיליגנטית ושנונה.

      חיוך

       

      ניחוח הלחם הטרי הנאפה בתנורכם - הגיע עד לאפי.

       

      אחי הגדול אופה דגול של עוגות,לחמים וחלות.

      הפוקצ'ה שלו למשל,טעימה יותר משל מסעדות איטלקיות.

      אמיתי.

       

      מזל טוב על צאת הספר בשעה טובה,

      ברכות!

      ושיהיה בהצלחה במספר מכירת העותקים שלו.

        9/9/09 16:59:

      הבאתי שלום על לחם:

      לא אוהבת לאכול אבל מכינה בביית בכיף ומכל הסוגים.

      בתור מי שנפלה לסוגייה כבר בשבת חתן שלה ככה משומקום, יש המון מתכונים שהם לא כ-זה ביג דיל וטעימים ובריאים לא פחות מאלה שהפכו את התהליך למקדש מעט.

      העיקר הוא "לא לפחד כלל".

        9/9/09 16:38:

      ללחם אין תחליף.

      במיוחד כשהוא חם וטרי ישר מהתנור.

      אי אפשר לעמוד בפני הריח ובודאי

      שלא בפני הטעם (תוספת החמאה

      והריבה עוד יותר מקשה על גמילה

      מההתמכרות) אני מתגעגעת ללחם

      עם הקימל שפעם גם במכולות קטנות

      אפשר היה למצוא.

       

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין