"מעשה בקרפד שקרקר כול היום בביצה

באה החסידה ותפסה אותו במקורה,

מה אני צריך לעשות בשביל שתשחררי אותי? שאל הקרפד

לשתוק, אמרה החסידה ובלעה אותו לתוך גרונה"

מְנַסֶּה

לִשְׁכֹּחַ לִזְמַן מָה,

אַךְ הַמִּלִּים יוֹצְאוֹת מֵאֲלֵיהֶן,

תְּמוּנָה מְרַחֶפֶת

שֶׁל יוֹם הָאֶתְמוֹל,

הַיּוֹם הַמָּסָךְ ירד, תָּלוּי שֶׁלֶט עַל שַׁעַר הַתֵּאַטְרוֹן

"הַיּוֹם אֵין הַצָּגָה" וַאֲנִי עָדִין בַּסֶּרֶט הַהוּא מֵאֶתְמוֹל,

הִיא הַשַּׂחְקָנִית הָרָאשִׁית

הַיּוֹם מְשַׂחֶקֶת עַל בָּמָה אַחֶרֶת,

נָתְנָה לִי כַּרְטִיסִים לַהַצָּגָה שֶׁהָיְתָה

אַךְ שִׁכְחָה לְהַגִּיד מָתַי הַהַצָּגָה הַבָּאָה.

רַק שְׁבִיל אֶחָד נִשְׁאַר

הַמִּלָּה,

צָרִיךְ לִשְׁתֹּק אֲבָל לֹא יָכֹל,

זוֹרֵק מִלִּים לַאֲוִיר

הֵן הוֹפְכוֹת לַכּוֹכָבִים,

אוּלַי תָּרִים רֹאשָׁהּ