היום לא הלכנו לגן

במקום זה הלכנו לים

כבר לא חם מספיק כדי להיכנס למים

אבל האויר הזה של הים

והחול הזה

זה עושה לי. טוב.

המלצר שאל אם הקפה זה דחוף

ואחר כך עשה טובה ואמר "טוב בסדר"

וזה הצחיק אותי נורא

ממש קרע אותי מצחוק

והים הזכיר לי אותך

וזה עשה לי געגוע

ממש קרע אותי מגעגוע

ובכל זאת היה לי נעים. כל כך נעים

וחשבתי לעצמי שבמדינה מתוקנת חופשת לידה לא הייתה שלושה חודשים אלה יותר בכיוון של שלוש שנים

וכמה זה טבעי שהילד פה איתי. ולא בגן כמו כל השבוע האחרון

אבל לא כעסתי יותר

כבר הרבה פחות כועסת על דברים

למדתי לשכוח

למדתי להרפות

בערך.

למדתי שהכל עיניין של זמן ושלכל מתרגלים

ולמדתי שלכל דבר יש סיבה ושהכל לטובה

רק דבר אחד עוד לא למדתי

איך לסלוח לעצמי על דברים שמעוררים בי חרטה

איך להפנים את הרעיון שמה שקרה הוביל למה שצריך לקרות וזה מה שעכשיו

וואלה - קשה לי מידי!

תתבעו אותי!