בסיפור ג''ונתן לוינגסטון השחף מתייחס לתעופה כאל בילוי.

היחס של ג'ונתן לתעופה הוא בעצם הדמיה לדרך-החיים של האדם.

הוא מבלה בתעופה עד כדי כך שהוא מנודה מהעדה.

בסיפור ג''ונתן לוינגסטון השחף מתייחס לתעופה כאל בילוי.

היחס של ג'ונתן לתעופה הוא בעצם הדמיה לדרך החיים של האדם.

השחף מבלה בנסיונות למיצוי התעופה עד כדי כך שהוא מנודה מהעדה.

בשביל חברי העדה מעוף הוא רק דרך להגיע אל המזון.

בדיוק כמו בחיים עצמם יש החיים רק כדי לשרוד את החיים,

ללא חיפוש כל משמעות מיוחדת למעשיהם.
חברי העדה רואים בו כחסר תועלת ואפילו מזיק,

זאת הסיבה שהוא נודה.

אבל הרצון שלו למצויינות ולמיצוי עצמי חזקים אפילו מהנידוי של הלהקה.

השחף, ג''ונתן לוינגסטון, היה ייחודי הוא רצה לגלות דברים חדשים.

מבחינתו, חשיבות התעופה היתה כאמצעי להגיע אל מה שחשוב באמת.   

ואת,

תמשיכי להיות שחף,

אל תרפינה ידייך מהקשיים,

תמשיכי לעוף על קצה המגבלות,

מה שרואים משם,

לא רואים משום מקום.