אחרי המיפוי המצוין לפני חודשיים פשוט התחלתי להירדם מבחינת המאמץ שאני משקיע בשתל

ועכשיו התעוררתי..

איך זה ?

במבט לאחור אני מרגיש ששנה של מאמצים תירגולים ומיפויים גם משפיעה - אחרי שהיה מיפוי מצוין (של רמין !) לפני חודשים (07.07) שאפשר לי לשמוע עם השתל בקלות יחסית אז באה ההתפרקות היחסית...

שמעתי עם השתל שוטף וקל וזה השתלב הפעם עם  השמיעה של מכשיר שמיעה בקלות יחסית - גם הקולות של נשיים לא נשמעו לי כל כך גבריים (אם כי עדיין נשמעים כמו הגברת של דונלנד דאק ) אז זרמתי עם זה...

גם החופשה המסורתית של קלינאיות תיקשורת בחודש אוגסט והסוף של כול הקיטנות של הילדים בחודש יוני מכניסה את ציבור ההורים לפחות לתפקוד של ביבי סיטר ענקי לילדים לחודש שלם... (בהשם של חודש אב זה החודש שאבות מתפקדים כמו אבות בעצם )

חודש אלול הוא זמן יפה לתשובה ולמעשים טובים ולחשבון נפש - אז התחלתי לחשוב האם אני מסתפק במה שהשגתי עד לעכשיו ?

אין ספק אני שומע יותר טוב מרחוק - גם עכשיו שאני מקשיב לסיפור בתוכנת תולעת ספרים (הם שלחו לי גרסה שמתאימה לעולים חדשים אז זה יותר שימושי ומפורט -תודה) בלי להסתכל בטקסט ובלי לדעת תוכן ונושא - אני שומע מילה פה מילה שם ומזהה אותם..

אבל אני רוצה להגיע לדרגה של שמיעה בלי קיראת שפתיים או רמזים חיצונים אחרים - האם זה אפשרי ? אני לא יודע  - אבל אני יודע - אם לא אנסה לא אדע את התשובה...

וגם יש לי את המשימה להגיע לשילוב יותר טוב של מכשיר שמיעה עם שתל - וגם להתחיל לשמוע בטלפון עם השתל - אני עוד רחוק מהסוף...