כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (12)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      5/10/09 11:40:

    גרגורי,

     

    הפוסט שלך הוא לדעתי מהטובים בפוסטים העוסקים ב"ייצור ידע" וניהולו

    בקפה, ואני שמח שאתה פה.

    אני מסכים עם יואב שהטכניקה של הכנסת החומר היא מחסום, והסינון

    בוודאי, אבל, עד היום, זה אחד הכלים הארגוניים המוצלחים ביותר

    בתחום "ייצור הידע", שהדוגמה של חיל הים היא אחת מהן.

     

    תודה על המשפט ש- ידע נוצר כתוצאה מ"חיכוך". הוא מצויין.

    אנצור אותו...

     

    ידע נ וצר מחיכוך...

     

    חג שמח

     

    פיני

      4/10/09 16:19:

    פיני,

    קודם כל תודה על הדיון, מאוד מעניין.

    לגבי הדברים השונים:

     

    יואב ("כבשת הרעש") 

    הסיבה שהוויקי הצליח מעל ומעבר בתפקיד הכלי לניהול ידע הוא שהוא הביא בשורה חדשה. ממש לא כמו כל הכלים שהיו לפניו וכמו כל הכלים שיש היום (ממש לא). כלים אלה התרכזו בפעולה הטכנית של שימור ידע - המנהלים רוצים שהידע של העובדים יתועד כדי שהידע הזה יהיה זמין לכל צורך - בעוד שכל מי שמבין אפילו מעט בתחום זה יודע שניהול ידע כזה לא יכול לעבוד. ללא מוטיבציה, ללא מטרה, ללא אמצעים מספקים - אף אחד לא יקדיש אפילו שנייה בתיעוד פיסת מידע אחת. שאלת פעם את עצמך מדוע וויקיפדיה היא מערכת ניהול הידע הטובה ביותר בעולם (אני מקווה שעם זה אתה לא מתווכח, המספרים מדברים בעד עצמם)? מכיוון שהיא רצה על מנוע וויקי שמאפשר עבודה שיתופית ולא יחידנית, נותן מוטיבציה לתרום ידע (אגו בין השאר) ומאחד את האנשים עם מטרה משותפת. אגב, לגבי סוגיית ייצור הידע - אתה צריך להבין שהדרך היחידה, אבל היחידה לייצר ידע היא דרך חיכוך. חיכוך עם משימה שקיבלנו או חיכוך דרך דיון עם משתתף וויקי אחר. כשאתה עובד בתצורת וויקי, אתה מייצר ידע, בעוד שבעבודה עם מערכות ניהול ידע קלאסיות (כדוגמת MOSS) אתה מתעד ידע קיים. על כן מערכות ניהול ידע קלאסיות בהגדרתן לא נותנות אפשרות ליצור ידע אלא רק לאחסנו... זועף בעוד שהוויקי נועד ליצור ידע. יצירת דף בוויקי הינה תחילת חייו של אותו דף שישתנה עוד הרבה פעמים ולעולם לא יגיע לגרסתו הסופית (מכיוון שהעולם משתנה, מה לעשות...) בעוד שעמוד שנוצר בוורד לדוגמא, והועלה ל-sharepoint הוא דף ש"חייו הסתיימו" מרגע העלתו.

     

    משה

    במקרה, בתור מי שהגיע ממודיעין, אני יכול לומר לך שבאחת היחידות הגדולות בחיל קם לפני כשנה וויקי רציני ומוצלח עבור אלפי משתמשים ומהווה את פלטפורמת ניהול הידע המרכזית שלה.

     

    חג סוכות שמח לכולם.

     

     

    גרגורי רשקביץ

    תוכלו לקרוא עוד על וויקים בבלוג שלי - http://cafe.themarker.com/view.php?u=136297

      16/9/09 13:03:

    תודה מקרב לה משה, ושנה טובה

     

    פיני

    בדרך כלל מזוהה כשל דומה בעיקר בתחומי המודיעין. היה ולא יודעים לשמר ידע ולטייב אותו אז ברוב המקרים הוא הולך לאיבוד ונעלם ... דווקא בנקודות הקריטיות.!! ועדות חקירה אז בדרך כלל מגלות את הכשל. נושא מענין קבל ירוק לחג ושנה טובה לכל עם ישראל.

     

    משה גרימברג

      14/9/09 23:57:

    יואב היקר,

     

    תודה על הסקירה, המצויינת כרגיל, על חסרונות ה"וויקי" ככלי ל"יצירת ידע", אולם, אינני מסכים עם הקביעה שאין ל"וויקי" ולא כלום עם "ייצור הידע". הדוגמנה הקלאסית היא של תיקוף נהלים.

     

    הפער בין הנהלים בארגונים צבאיים לבין המתרחש בשטח הוא לפעמים גדול מאוד.  הפער הזה בא לידי ביטוי, בין היתר, במה שמכונה בתקשורת "כשלים" ו"מחדלים". דווקא לאנשי השטח יש אינטרס לתקף את הנהלים, כי הם אלה שמואשמים אחר כך ב"מחדלים".

     

    במציאות שבה ועדות חקירה "מסדרות" את הפערים שבין הנהלים למציאות, השלמת הפער הוא לטעמי בהחלט "ידע", והיכולת להוציא" אותו מראשיהם של העובדים היא "יצירת ידע".

     

    ועדת חקירה

     

    לדוגמה - אם הנוהל, המחייב אשת קצין בצה"ל לנהוג רק בנוכחות בן זוגה ברכב, היה ניתן לתיקוף, רבים הקצינים ובוודאי הנשים שהיו מתריעים שהנוהל הוא מרשם לצרות. זהו בהחלט "ידע", וברורהרווח שיכול היה הארגון להפיק לו אך השתמש בו בזמן...

     

    אז הנה לך דוגמה שה"וויקי" יכול בהחלט להוות כלי ל"יצירת ידע". הלא כן??

     

    רק בריאות

     

    פיני

     

     

      12/9/09 20:16:

    אני מציע להבדיל בין הזרז להתחלת השימוש בוויקיז בצבא, לבין המשמעות הרחבה בהיבטים של ניהול ידע ושיפור תהליכים. הצבא כארגון הוא מקום גדול, וזו רק שאלה של זמן עד שימצא האדם בו יתקיים השילוב של נגיעה והבנה טכנולוגית עם השפעה על מקבלי ההחלטות. מה שהתחיל באינטרנט לפני קרוב לתשע שנים, ונכנס לארגונים לפני כחמש שנים, הגיע עכשיו למגזר הציבורי. יתכן מאד ונראה הטמעה מוצלחת של וויקימדיה (המנוע מאחורי מיזמי מידע), אבל.

     

    ויש אבל גדול (א) בנוגע למידת ההשקעה שנדרשת כדי לתדלק את המאמץ הזה לאורך זמן (לשמור עליו בחיים), ו-(ב) בנוגע למידת התרומה השולית / אלטרנטיבית של המידע שיאגר וייצרך ב- ומתוך המנגנון.

     

    כמי שהתנסה בהטמעה של מנוע הוויקימדיה בארגון, אני יכול להעיד שמדובר במערכת פשוטה וחביבה, שמלווה במדריכים לשימוש "נכון". כאן מתחילה הבעיה. באנשים עסקינן, ובמקרים רבים לא מתקיים מתאם בין חשיבות הידע הקיים בין אוזניו של אדם למידת נכונותו לתעד אותו בוויקי, או למידת כישורי הכתיבה שלו. האם ערכתם פעם ערך בויקיפדיה? לבד מהצורך להכיר את הטכניקה (לא מדע טילים, אך בהחלט חסם כניסה), יש את מידת ההפתעה שאותה מכירים סופרי מדירה רבים לנוכח מראה יצירתם הראשונה.

     

    מה שחסר לי במיוחד בוויקימדיה הוא חוסר היכולת לתעד בה ידע. התרגום הכפול והמשולש שעובר הידע (פעם בכתיבה ע"י היוצר, פעם בעריכה ע"י העורך, ופעם בקריאה ע"י הצורך) כמעט תמיד מבטיח אי-הבנה, וויכוחים שחורגים מהקונטקסט, ובאופן כללי דגרדציה בתרומה. דף וויקי, יפה ואיכותי ככל שיהיה, חסר את הסמנטיקה שמתלווה למידע בתהליך יצירתו.

     

    כמו-כן, אין לוויקימדיה היבט תהליכי שמתלווה תמיד לידע. בכך, אני חושב, יהיה יתרון למערכות אחרות שנבנו מראש ע"י חברות שכבר יש להן פתרונות BPM.

     

    לסיכום, ויקיז אינם מסייעים לדעתי בניהול ידע יותר מכלים אחרים הקיימים בסביבה הארגונית התאגידית או הציבורית. אין להם ולא כלום עם ייצור הידע, ותרומתם היא אם כבר בחוליה אחרת בשרשרת הערך של הידע - הדיאלוג המפרה המטייב את הידע, אך עם תג עלות לא פשוט.

     

    אשתדל למצוא מחקרים שנעשו על הטמעת וויקימדיה בארגונים גדולים ולתרום מהם לדיון.

      12/9/09 08:24:

    דניאל,

     

    אני מכיר התעניינות בנושא, אבל, לא פעילות ממוקדת...

    אבל אולי יהיה מישהו שיאיר את עינינו באור אחר...

    רק בריאות

     

    פיני

      12/9/09 07:30:

    צטט: פיני יחזקאלי 2009-09-12 00:33:27

     

    דניאל,

     

    אינני מכיר מקרים של שימוש ב"ווב 2.0" ל"יצירת ידע" / לתיקוף נהלים וחומרים מקצועיים בארגונים צבאיים בישראל...

    באשר ל- "Jointness" - מבטיח פוסט נפרד...

     

    שבת שלום

     

    פיני

     

     

    בוקר טוב פיני,

     

    שאלתי היתה מוכוונת יותר לעצם קיום פעילות ממוקדת ומכוונת בנושא הזה, פחות לטכנולוגיה.

     

    ובעניין הפוסט - אני ממתין!

    :-)

     

     

    שבת שלום.

      12/9/09 00:33:

    אריאל,

     

    למה גודל הארגון צריך להפריע? יכול להיות שלהיפך. ככל שהארגון גדול יותר "הידע הסמוי" מצוי אצל אנשים רבים יותר. על כן, הסיכוי "לחלצו" גדול יותר.

    תחשוב, שמתוך 140,000 איש שפועלים בפורומים של האינטרה-נט בצבא האמריקני ישתפו פעולה 3,000 - זה יכול להיות מנוף כביר ל"יצירת ידע"...

     

    דניאל,

     

    אינני מכיר מקרים של שימוש ב"ווב 2.0" ל"יצירת ידע" / לתיקוף נהלים וחומרים מקצועיים בארגונים צבאיים בישראל...

    באשר ל- "Jointness" - מבטיח פוסט נפרד...

     

    שבת שלום

     

    פיני

      11/9/09 19:15:

    פוסט מצויין ומעורר הרבה הרבה מחשבות.

    אשמח אם תביאו דוגמאות מהתחום המקומי...

    משום מה נוצר הרושם שכשכבר יש קצין חושב בדרגים הגבוהים - דואגים לנטרל אותו (מתקשר לפוסט הקודם שלכם).

    לגבי ה- JOINTNESS, לפני כמה שנים קראתי מחקר של קצין בצבא ארה"ב על המבצע לכיבוש כרתים (Operation Mercury), בו  כ ו ו ל ם כשלו (ובגדול) בהפעלה קוהסיבית של הכוחות הלוחמים (ובעיקר חוסר תיאום בין הפעולות הימיות לאוויריות).

    אחד הלקחים הגדולים ביותר מעניין זה (שלמיטב זכרוני כבר החל להיות מופעל עוד במלחמת העולם השניה) הוא עיקרון ה- UNIFIED COMMAND (וכפי שזה נקרא היום - C3 - COMMUNICATIONS, COMMAND, CONTROL).

     

      11/9/09 19:14:

    הצבא האמריקאי הוא "קצת" יותר  גדול מ- 140K איש..

    אמנם כיום הוא קטן מאוד בגודלו לעומת מה שהיה לפני כמה שנים, אבל עדיין הוא צבא סדיר גדול מאוד.

      11/9/09 17:39:

    נשמע רעיון טוב.

    לא יודע אם יעבוד בארגון של 140,000, אבל ראוי ודאי לנסותו בארגונים קטנים יותר.

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    הצבא האמריקני "מגייס" את ה"וויקי" לתהליכי "ייצור הידע"

    12 תגובות   יום חמישי, 10/9/09, 23:42

    מה עוד לא נכתב בקפה על חשיבות "ניהול הידע" בכלל ו"ייצורו" בפרט, כמו גם על חשיבות

    ה- "ווב 2.0" ל"יצירת הידע"?

    גם אנו הקדשנו ל"ייצור הידע" פוסט אחד, וחיברנו אותו בפוסט אחר לסוגיית

    "הנהלים הדינאמיים", או היכולת לתקף, בזמן אמת, את נהלי הארגון.

     

    על רקע העובדה, שרוב הכותבים היו בדיעה, שבעיית הבעיות של "ייצור הידע" הינה

    המודעות, מעניינת העובדה שאחד הארגונים ש"הרים את הכפפה" בתחום זה הינו ארגון

    צבאי דווקא - הצבא האמריקני. ביולי 2009 בניגוד למסורת שהיתה נהוגה עד אז, החל הצבא

    האמריקני לעודד את אנשיו – מטוראים ועד גנרלים – להיכנס לרשת ולשתף פעולה בניסוי של

    כתיבה ותיקוף של שבעה מנהלי השדה שלו מתחומי החיים השונים של הצבא.

     

    אל יקל הדבר בעיניכם שארגון צבאי מוביל מהלך שכזה, שהרי ארגונים צבאיים הינם ארגונים

    שמרניים, הרחוקים מאוד מההבנה שיש להם צורך ב"יצירת ידע", לא כל שכן מהיכולת המעשית

    לייצר אותו; והם מהווים, פעמים רבות, מעוז של שמרנות ופחד משינוי.

    נורמן דיקסון בספרו הבלתי נשכח, "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא" (תל אביב: מערכות,

    1979, עמ' 185-184, 188) טוען, כי עצם מהותו (של הצבא) מיועדת למנוע שינוי, לכפות עצמים

    והתנהגויות לתבנית נוקשה ולשמר בעינו את המצב הקיים, בין אם זה מצבה של נחושת מבהיקה

    או מצבו של מבנה חברתי".

     

    נורמן דיקסון

     

    ההיסטוריה הצבאית רצופה בדוגמאות כאלה. למרות שהנושא מרתק, נדגים בשל קוצר היריעה

    בדוגמה בודדת: המפקד הבריטי העליון בצרפת, במלחמת העולה הראשונה, סר דאגלס האייג,

    טען עוד ב - 1915, כי "מכונת הירייה היא נשק שמייחסים לו חשיבות מוגזמת, וכי "שתי מכונות

    ירייה לגדוד זה יותר מאשר מספיק" (ברודי, 1980, עמ' 391). ברודי מציין, כי הדברים נאמרו,

    למרות שכבר במלחמת רוסיה יפאן ב - 1905-1904 נעשה שימוש יעיל במכונות הירייה

    המודרניות, וכי כוחותיו של האייג כבר סבלו אבידות, שלא נשמע כמותן, מכלי נשק זה. כל

    ההתקפות שנערכו על ידם נהדפו, והגרוע מכל עתיד היה עדיין להתרחש. מכונת הירייה

    הגרמנית עתידה היה לגרום יותר מכל כלי נשק אחר לכישלונן היקר עד אימה של מתקפת

    הסום והניוואל. 

     

    מכונת יריה

     

    הצבא האמריקני כיום הוא צבא שונה. מראשית שנות ה- 80 של המאה הקודמת הוא עוסק

    באינטנסיביות בדיון תיאורטי ומעשי בתורת המערכה ובנגזרות שלה, כולל "תורת הכאוס",

    "תורת המערכות המורכבות" ו"תורת הרשתות". דגש מיוחד נותן הצבא האמריקני למה שהוא

    מכנה :שילוביות" - "Jointness" – הפעלה מקבילה של שתי זרועות או יותר בזירת מלחמה

    מוגדרת [על חשיבות שיתוף הפעולה הבין מערכתי שה"שילוביות" היא אחד ממאפייניו ראו בפוסט

    קודם; למבקשים להעמיק בסוגיית ה- "jointness" בעברית, ראו: טובי טל (2006), עיונים בביטחון

    לאומי מס' 8: שילוביות בין זרועית ("jointness")  – היבטים היסטוריים תיאורטיים ומעשיים,

    המכללה לביטחון לאומי, צה"ל].

     

    והנה, מסתבר שצבא זה המנסה לעמוד שכם אל שכם עם הארגונים החדשניים והמתקדמים

    ביותר, עושה שימוש בשיטת ה"ויקי" ("Wiki") על מנת לרתום חיילים מנוסי קרבות לתרום את

    הידע שלהם על מנת לתקף נהלים ולא להסתמך רק על מערך המומחים במכללות ובמרכזי

    המחקר, שכתבו בעבר את הנהלים הללו. במהלך שלושת חודשי הניסוי, "פתח" הצבא את הגרסה

    הנוכחית של כל מדריך לעריכה על ידי כל אדם בעל תעודת זהות, המאפשרת גישה לאתר

    האינטרנט של הצבא. יחד עם זאת, הצבא מכוון בעיקר לאוכלוסיה של כ- 140,000 המשתתפים

    בפורומים במסגרת האינטרא-נט הצבאי. (ראו מאמר בניו יורק טיימס מאוגוסט 2009).

     

    שיטת העדכון זהה לזו של האינציקלופדיה "ויקיפדיה", למעט העובדה שפה לא מתקבלים תיקונים

    אנונימיים והמשתתפים חייבים להזדהות.

    המוטו המוביל של הניסוי הוא: "אם אי פעם חשבת מה היית עושה אם הצבא היה מרשה לך

    לכתוב את הדוקטרינה שלו, עכשיו זו ההזדמנות שלך...". גנרל (3 כוכבים)

     William B. Caldwell, המפקד של מרכז הצבאי המשולב ב- Fort Leavenworth, Kan

    כתב בבלוג שלו, ב -1 ביולי, כי "על ידי אימוץ הטכנולוגיה, הצבא יכול לחסוך כסף, לשבור

    מחסומים, לפשט תהליכים ולבנות עתיד מזהיר "...

    אם הניסיון יצליח, ייפתחו בפני הציבור עוד כ- 200 מדריכים מעשיים שיעסקו בטקטיקות,

    בטכניקות ובנהלים.

     

    המאמר מדגיש את העובדה, שגישה זו מנוגדת לתרבות הארגונית הצבאית הריכוזית, שפוחדת

    לאבד שליטה (שכן, מדובר פה על מעבר מ"סדר" ל"הליכה לסף הכאוס" בתחומים מסוימים,

    והחשש להידרדר לכאוס ולאבד שליטה הוא טבעי וברור).

     

    הניסוי גרם לויכוחים בתוך הצבא, אם לכל חייל - מומחה או לא - יש זכות שווה ליצור דוקטרינה.

    אולם בעובדה, מסתבר שלוחמים וותיקים החלו להכניס את ניסיונם האישי בלוחמה

    בעיראק ובאפגניסטן לתוך המדריכים והנהלים, וכפי שכתב אחד מהם, החלו לאתגר את

    החשיבה הדוגמטית שאפיינה את הנהלים קודם לכן.

     

    האם יצליח הצבא האמריקני ל"ייצר ידע"?  

    כדי "לייצר ידע", יש צורך בקיומם של שלושה תנאים (Davenport and Prusak, 1998):  

    * מקום, פיזי או וירטואלי, שבו "ידע" יוכל להיווצר.

    * זמן ארגוני, שהוא משאב בעייתי בכל ארגון. 

    * הכרה של מנהלי הארגון ועובדיו בצורך ליצור ידע ובחשיבות העצומה שיש בכך לקיומו של

     הארגון ולהצלחתו.

     

     

    מקום הצליחו יוזמי הרעיון "לייצר".

     

    על בעיית הזמן ניתן להתגבר בכוחה של המשמעת. אחד היזמים טען בקשר לכך,

    כי חסרונו הגדול של הצבא – עודף ה"סדר" שבו יכול גם להוות יתרון במקרה הזה:

     

     

     

    "אחד היתרונות הגדולים שלנו הוא שאנחנו כוח ממושמע והיררכי, וכאשר הבוס אומר

    לעשות משהו זה יתבצע. אפילו אלה שאינם אוהבים לכתוב יוסיפו משהו..."

     

    אפילו הכרה של מנהלי הארגון קיימת.

     

    נותר רק "לרתום" לעניין את אלה שה"ידע" מצוי בראשם...

    האם יצליחו? בינתיים, גורלו של הניסוי טרם הוכרע. בששת

     

    השבועות הראשונים נרשמו רק "כניסות" מעטות לנהלים, אולם היוזמים נשארו

    אופטימיים.

     

    מי יודע?

     

    אנו בוודאי מחזיקים אצבעות... 

     

    מחזיקים אצבעות

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/10/09 11:40:

      גרגורי,

       

      הפוסט שלך הוא לדעתי מהטובים בפוסטים העוסקים ב"ייצור ידע" וניהולו

      בקפה, ואני שמח שאתה פה.

      אני מסכים עם יואב שהטכניקה של הכנסת החומר היא מחסום, והסינון

      בוודאי, אבל, עד היום, זה אחד הכלים הארגוניים המוצלחים ביותר

      בתחום "ייצור הידע", שהדוגמה של חיל הים היא אחת מהן.

       

      תודה על המשפט ש- ידע נוצר כתוצאה מ"חיכוך". הוא מצויין.

      אנצור אותו...

       

      ידע נ וצר מחיכוך...

       

      חג שמח

       

      פיני

        4/10/09 16:19:

      פיני,

      קודם כל תודה על הדיון, מאוד מעניין.

      לגבי הדברים השונים:

       

      יואב ("כבשת הרעש") 

      הסיבה שהוויקי הצליח מעל ומעבר בתפקיד הכלי לניהול ידע הוא שהוא הביא בשורה חדשה. ממש לא כמו כל הכלים שהיו לפניו וכמו כל הכלים שיש היום (ממש לא). כלים אלה התרכזו בפעולה הטכנית של שימור ידע - המנהלים רוצים שהידע של העובדים יתועד כדי שהידע הזה יהיה זמין לכל צורך - בעוד שכל מי שמבין אפילו מעט בתחום זה יודע שניהול ידע כזה לא יכול לעבוד. ללא מוטיבציה, ללא מטרה, ללא אמצעים מספקים - אף אחד לא יקדיש אפילו שנייה בתיעוד פיסת מידע אחת. שאלת פעם את עצמך מדוע וויקיפדיה היא מערכת ניהול הידע הטובה ביותר בעולם (אני מקווה שעם זה אתה לא מתווכח, המספרים מדברים בעד עצמם)? מכיוון שהיא רצה על מנוע וויקי שמאפשר עבודה שיתופית ולא יחידנית, נותן מוטיבציה לתרום ידע (אגו בין השאר) ומאחד את האנשים עם מטרה משותפת. אגב, לגבי סוגיית ייצור הידע - אתה צריך להבין שהדרך היחידה, אבל היחידה לייצר ידע היא דרך חיכוך. חיכוך עם משימה שקיבלנו או חיכוך דרך דיון עם משתתף וויקי אחר. כשאתה עובד בתצורת וויקי, אתה מייצר ידע, בעוד שבעבודה עם מערכות ניהול ידע קלאסיות (כדוגמת MOSS) אתה מתעד ידע קיים. על כן מערכות ניהול ידע קלאסיות בהגדרתן לא נותנות אפשרות ליצור ידע אלא רק לאחסנו... זועף בעוד שהוויקי נועד ליצור ידע. יצירת דף בוויקי הינה תחילת חייו של אותו דף שישתנה עוד הרבה פעמים ולעולם לא יגיע לגרסתו הסופית (מכיוון שהעולם משתנה, מה לעשות...) בעוד שעמוד שנוצר בוורד לדוגמא, והועלה ל-sharepoint הוא דף ש"חייו הסתיימו" מרגע העלתו.

       

      משה

      במקרה, בתור מי שהגיע ממודיעין, אני יכול לומר לך שבאחת היחידות הגדולות בחיל קם לפני כשנה וויקי רציני ומוצלח עבור אלפי משתמשים ומהווה את פלטפורמת ניהול הידע המרכזית שלה.

       

      חג סוכות שמח לכולם.

       

       

      גרגורי רשקביץ

      תוכלו לקרוא עוד על וויקים בבלוג שלי - http://cafe.themarker.com/view.php?u=136297

        16/9/09 13:03:

      תודה מקרב לה משה, ושנה טובה

       

      פיני

      בדרך כלל מזוהה כשל דומה בעיקר בתחומי המודיעין. היה ולא יודעים לשמר ידע ולטייב אותו אז ברוב המקרים הוא הולך לאיבוד ונעלם ... דווקא בנקודות הקריטיות.!! ועדות חקירה אז בדרך כלל מגלות את הכשל. נושא מענין קבל ירוק לחג ושנה טובה לכל עם ישראל.

       

      משה גרימברג

        14/9/09 23:57:

      יואב היקר,

       

      תודה על הסקירה, המצויינת כרגיל, על חסרונות ה"וויקי" ככלי ל"יצירת ידע", אולם, אינני מסכים עם הקביעה שאין ל"וויקי" ולא כלום עם "ייצור הידע". הדוגמנה הקלאסית היא של תיקוף נהלים.

       

      הפער בין הנהלים בארגונים צבאיים לבין המתרחש בשטח הוא לפעמים גדול מאוד.  הפער הזה בא לידי ביטוי, בין היתר, במה שמכונה בתקשורת "כשלים" ו"מחדלים". דווקא לאנשי השטח יש אינטרס לתקף את הנהלים, כי הם אלה שמואשמים אחר כך ב"מחדלים".

       

      במציאות שבה ועדות חקירה "מסדרות" את הפערים שבין הנהלים למציאות, השלמת הפער הוא לטעמי בהחלט "ידע", והיכולת להוציא" אותו מראשיהם של העובדים היא "יצירת ידע".

       

      ועדת חקירה

       

      לדוגמה - אם הנוהל, המחייב אשת קצין בצה"ל לנהוג רק בנוכחות בן זוגה ברכב, היה ניתן לתיקוף, רבים הקצינים ובוודאי הנשים שהיו מתריעים שהנוהל הוא מרשם לצרות. זהו בהחלט "ידע", וברורהרווח שיכול היה הארגון להפיק לו אך השתמש בו בזמן...

       

      אז הנה לך דוגמה שה"וויקי" יכול בהחלט להוות כלי ל"יצירת ידע". הלא כן??

       

      רק בריאות

       

      פיני

       

       

        12/9/09 20:16:

      אני מציע להבדיל בין הזרז להתחלת השימוש בוויקיז בצבא, לבין המשמעות הרחבה בהיבטים של ניהול ידע ושיפור תהליכים. הצבא כארגון הוא מקום גדול, וזו רק שאלה של זמן עד שימצא האדם בו יתקיים השילוב של נגיעה והבנה טכנולוגית עם השפעה על מקבלי ההחלטות. מה שהתחיל באינטרנט לפני קרוב לתשע שנים, ונכנס לארגונים לפני כחמש שנים, הגיע עכשיו למגזר הציבורי. יתכן מאד ונראה הטמעה מוצלחת של וויקימדיה (המנוע מאחורי מיזמי מידע), אבל.

       

      ויש אבל גדול (א) בנוגע למידת ההשקעה שנדרשת כדי לתדלק את המאמץ הזה לאורך זמן (לשמור עליו בחיים), ו-(ב) בנוגע למידת התרומה השולית / אלטרנטיבית של המידע שיאגר וייצרך ב- ומתוך המנגנון.

       

      כמי שהתנסה בהטמעה של מנוע הוויקימדיה בארגון, אני יכול להעיד שמדובר במערכת פשוטה וחביבה, שמלווה במדריכים לשימוש "נכון". כאן מתחילה הבעיה. באנשים עסקינן, ובמקרים רבים לא מתקיים מתאם בין חשיבות הידע הקיים בין אוזניו של אדם למידת נכונותו לתעד אותו בוויקי, או למידת כישורי הכתיבה שלו. האם ערכתם פעם ערך בויקיפדיה? לבד מהצורך להכיר את הטכניקה (לא מדע טילים, אך בהחלט חסם כניסה), יש את מידת ההפתעה שאותה מכירים סופרי מדירה רבים לנוכח מראה יצירתם הראשונה.

       

      מה שחסר לי במיוחד בוויקימדיה הוא חוסר היכולת לתעד בה ידע. התרגום הכפול והמשולש שעובר הידע (פעם בכתיבה ע"י היוצר, פעם בעריכה ע"י העורך, ופעם בקריאה ע"י הצורך) כמעט תמיד מבטיח אי-הבנה, וויכוחים שחורגים מהקונטקסט, ובאופן כללי דגרדציה בתרומה. דף וויקי, יפה ואיכותי ככל שיהיה, חסר את הסמנטיקה שמתלווה למידע בתהליך יצירתו.

       

      כמו-כן, אין לוויקימדיה היבט תהליכי שמתלווה תמיד לידע. בכך, אני חושב, יהיה יתרון למערכות אחרות שנבנו מראש ע"י חברות שכבר יש להן פתרונות BPM.

       

      לסיכום, ויקיז אינם מסייעים לדעתי בניהול ידע יותר מכלים אחרים הקיימים בסביבה הארגונית התאגידית או הציבורית. אין להם ולא כלום עם ייצור הידע, ותרומתם היא אם כבר בחוליה אחרת בשרשרת הערך של הידע - הדיאלוג המפרה המטייב את הידע, אך עם תג עלות לא פשוט.

       

      אשתדל למצוא מחקרים שנעשו על הטמעת וויקימדיה בארגונים גדולים ולתרום מהם לדיון.

        12/9/09 08:24:

      דניאל,

       

      אני מכיר התעניינות בנושא, אבל, לא פעילות ממוקדת...

      אבל אולי יהיה מישהו שיאיר את עינינו באור אחר...

      רק בריאות

       

      פיני

        12/9/09 07:30:

      צטט: פיני יחזקאלי 2009-09-12 00:33:27

       

      דניאל,

       

      אינני מכיר מקרים של שימוש ב"ווב 2.0" ל"יצירת ידע" / לתיקוף נהלים וחומרים מקצועיים בארגונים צבאיים בישראל...

      באשר ל- "Jointness" - מבטיח פוסט נפרד...

       

      שבת שלום

       

      פיני

       

       

      בוקר טוב פיני,

       

      שאלתי היתה מוכוונת יותר לעצם קיום פעילות ממוקדת ומכוונת בנושא הזה, פחות לטכנולוגיה.

       

      ובעניין הפוסט - אני ממתין!

      :-)

       

       

      שבת שלום.

        12/9/09 00:33:

      אריאל,

       

      למה גודל הארגון צריך להפריע? יכול להיות שלהיפך. ככל שהארגון גדול יותר "הידע הסמוי" מצוי אצל אנשים רבים יותר. על כן, הסיכוי "לחלצו" גדול יותר.

      תחשוב, שמתוך 140,000 איש שפועלים בפורומים של האינטרה-נט בצבא האמריקני ישתפו פעולה 3,000 - זה יכול להיות מנוף כביר ל"יצירת ידע"...

       

      דניאל,

       

      אינני מכיר מקרים של שימוש ב"ווב 2.0" ל"יצירת ידע" / לתיקוף נהלים וחומרים מקצועיים בארגונים צבאיים בישראל...

      באשר ל- "Jointness" - מבטיח פוסט נפרד...

       

      שבת שלום

       

      פיני

        11/9/09 19:15:

      פוסט מצויין ומעורר הרבה הרבה מחשבות.

      אשמח אם תביאו דוגמאות מהתחום המקומי...

      משום מה נוצר הרושם שכשכבר יש קצין חושב בדרגים הגבוהים - דואגים לנטרל אותו (מתקשר לפוסט הקודם שלכם).

      לגבי ה- JOINTNESS, לפני כמה שנים קראתי מחקר של קצין בצבא ארה"ב על המבצע לכיבוש כרתים (Operation Mercury), בו  כ ו ו ל ם כשלו (ובגדול) בהפעלה קוהסיבית של הכוחות הלוחמים (ובעיקר חוסר תיאום בין הפעולות הימיות לאוויריות).

      אחד הלקחים הגדולים ביותר מעניין זה (שלמיטב זכרוני כבר החל להיות מופעל עוד במלחמת העולם השניה) הוא עיקרון ה- UNIFIED COMMAND (וכפי שזה נקרא היום - C3 - COMMUNICATIONS, COMMAND, CONTROL).

       

        11/9/09 19:14:

      הצבא האמריקאי הוא "קצת" יותר  גדול מ- 140K איש..

      אמנם כיום הוא קטן מאוד בגודלו לעומת מה שהיה לפני כמה שנים, אבל עדיין הוא צבא סדיר גדול מאוד.

        11/9/09 17:39:

      נשמע רעיון טוב.

      לא יודע אם יעבוד בארגון של 140,000, אבל ראוי ודאי לנסותו בארגונים קטנים יותר.

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין