כותרות TheMarker >
    ';

    המודעות אינה חזות הכל ...

    דור הבוֹקים

    44 תגובות   יום שישי , 11/9/09, 05:40

     

    בפוסט הקודם, ( תסמונת הצפרדעים בחברה הישראלית ) , כתבתי על הסכנה הנובעת מהיעדר חינוך ערכי בישראל .  היעדר הערכים הנו ( עפ"י הערכתי כמובן ) האיום הקיומי החמור ביותר על המדינה ועל החברה הישראלית .

     

    ישראל ערב רה"ש תש"ע כבר איננה מדינה של התגשמות חלומות ותקוות .

    אנו חיים בחברה שסועה , מפולגת , מסוכסכת ומושחתת . חברה אשר סימני ההיכר הבולטים שלה הם חמדנות ונהנתנות.  במקום צדקה ומתן בסתר מתפתחת אצלנו תופעה כמעט נורמטיבית של קבלה בסתר...  בעצם כבר לא כל כך בסתר...

     

    לא למדינה ולא לחברה כזו ייחלו דור המייסדים . 

    אנחנו חיים בחברה המזניחה ומזלזלת בחיי אדם, מזניחה את חינוך הדור הצעיר , חומסת את ניצולי השואה ועושקת את זקניה חסרי הישע.  הפערים בה הולכים וגדלים בהתמדה , הקטבים מתחדדים וגלי האלימות שוברים שיאים.  עוולות ושחיתות מתגלים מדי יום בארגונים , במוסדות שלטון... שחיתות המתבצעת כאילו בטבעיות על ידי אנשים אשר לא חלמנו כי יירדו לשפלות רוח כזו .  ארגוני הפשע חודרים ומתפשטים כמו סרטן .  אנו עומדים על פי התהום מוכנים לצעוד צעד ענק קדימה ...

     

     

    כיצד הגענו הלום ?   מי אשם ? 

    האם הבעיה נובעת רק ממערכת חינוך פגומה ? ?

     

    כן ולא .

    כן - משום שמערכת החינוך היא זו האמונה לכאורה ( לפחות באופן פורמאלי ) על הקניית ערכים בחברה .  לא – משום שאת החינוך הערכי האמתי מקבל כל אחד בביתו , בחיק משפחתו , הרבה לפני שכל ילד מגיע לקבל את החלק המשלים ממערכת החינוך .

     

    אבל צריך לומר בפה מלא - מערכת החינוך מייצגת את החברה הישראלית .  היא איננה פועלת בחלל ריק .  זה לא שאנחנו , כל אחד מאתנו , "נקי" וחף מכל אשמה בנושא הזה .

     

    בבדיקת הנושאים החשובים בעיני הציבור בבואו להצביע בבחירות הכלליות תמצאו כבר הרבה שנים בראש הרשימה נושאי ביטחון , דת ואמונה , פערים חברתיים וכלכליים ...  אבל לא תמצאו ( לפחות בכל מה שהיה נכון ב – 20 – 15 השנים האחרונות ) את החינוך כנושא מרכזי אשר לגביו יש ( או מתבקש ) קונסנזוס לאומי . 

     

    בתגובות אשר קבלתי לפוסט הקודם הביעו רבים את סלידתם מהפוליטיקאים ומ"תרומתם" לתופעת היעדר הערכים .  ( גם ) אני מצטרף לגינוי .  גם אני מביע את סלידתי מהם אבל אני מבקש להזכיר כי אנחנו אלו הבוחרים את הפוליטיקאים .  אנחנו בוחרים אותם לפעול בשמנו.  אנחנו .  במו ידינו . 

     

    אנחנו קובעים להם את סדר היום ואת סדר העדיפויות על פיו הם פועלים .  אנחנו מפקירים את המדינה בידיהם העסוקות בהשגת טובות הנאה אישיות ...   עד כמה שזה נשמע נורא – הפוליטיקאים הם ראי החברה הישראלית .  אולמרט , הירשזון , בניזרי ודרעי הם הם החברה הישראלית של ערב רה"ש תש"ע ...

     

    כיצד הגענו למצב הנורא הזה ?   כיצד איבד דור שלם את הדרך ואת הכיוון ?   

     

    האשם הוא בנו , בדור האנשים בגילאים מעל 40 – 45 . 

    דור הבוקים ...

     

    הורינו הגיעו לכאן מן התופת .  אודים עשנים .  רובם פגועים רגשית .  נטולי כל רכוש .  בליבם תקווה וכמיהה אינסופית לבנות בית ומדינה .  הם הגשימו את החלום בדם , יזע ועבודה קשה .  במקביל הקימו משפחות , הולידו ילדים ...  אבל בעיקר היו עסוקים בהגשמת החלום ...

     

    הם אמרו לנו , לילדים של אז , מה עלינו לעשות . 

    הם הורו מה "נכון" ומה לא . 

    ובני הדור שלי – עשו בלי לשאול שאלות .  כמו בוקים ...

     

    את ילדינו חינכנו מעט ( אם בכלל ... ) .  נדמה היה לרובנו כי הערכים אשר ספגנו מדור ההורים יחלחלו לילדים כאילו באופן "טבעי" ... מאליהם ...  האמנו כי אפשר לחנך באמצעות הדוגמא האישית כמאמר הפתגם "ממני ראו וכן תעשו"...  אבל בואו נודה על האמת - לא ממש עסקנו בחינוך .  דור הילדים שלנו גדל די לבד .  גדל פרא ...  הציב לעצמו מטרות ויעדים ומצא דרך משלו לממשם .  דור האנשים הצעירים לא מקבל הנחיות .  הם שואלים שאלות ומנסים למצוא תשובות מתאימות . 

     

    החברה הישראלית הגיעה למצב הזה כתוצאה מהיעדר חינוך לערכים .

    האלימות היא תוצאה של השונות והפילוג הרב , של חוסר הסובלנות , של היעדר כלים ויכולת לנהל דיאלוג בין פרטים ובין קבוצות .  בשל היעדר אחדות והבנה כי אנחנו חלקים של שלם אחד .  השונות והפערים מניעים אנשים לפעול על בסיס מטרות אישיות . קצרות טווח . הרוב מונע בהישגיות ותחרותיות תוך חתירה למימוש מטרות גשמיות , חומריות .  כאן ועכשיו ... כמעט בכל מחיר ...  

     

    האנשים פועלים באובססיביות להציג לראווה את ההישגים האישיים ולהשוות מול כולם ( לי יש יותר ... ) . הם מבקשים להשיג הנאה ותועלת מיידית .  הם חשדניים ואינם נותנים אמון באף אחד .  הם מאמינים כי רק בכוח ובמאבק ישיגו את התועלת המצופה ועל כן הם פועלים בבוטות , בקולניות ובאגרסיביות , כמעט בכל תחום .  כל מי שלא מסכים עמהם הופך ל"אויב" .  

     

    הם מחפשים מנהיגות חזקה אשר תוביל אותם בבטחה אל עבר עתיד שכולו שלוות נפש , שלום , עושר והנאה ...  בהיעדר מנהיגות שכזו הם שמים מבטחם בכוח עליון אשר יושיע את עמו בעת צרה ...

     

    בני הדור הצעיר לא ממש למדו מאתנו .

    הם ממוקדים בעצמם .  הם הישגיים מאד .  תחרותיים.  חומרניים להחריד .  ה"חברות" היא מאד מעשית , פרקטית , אד-הוק ...  הם עסוקים במימוש העצמי . בהשגת מטרות אישיות ( רובן כאמור חומריות-גשמיות ) .  הם בודקים כמעט הכל באמצעות האני ,  האם נכון לי .  האם זה מתאים לי ...   הכלל ( כמעט ) ואינו נחשב .  כאן ועכשיו .  הכל אינסטנט .  אין "מחר" ...  זה נכון בחברויות , בעסקים ולדאבון הלב גם במערכות היחסים האישיות ...

     

    אל תטעו . האנשים הצעירים הם לא אנשים "רעים" . 

    ההפך הוא הנכון .  הם מוכשרים מאד .  בעלי פוטנציאל מדהים .  יש בהם הרבה יכולות אותן ניתן לנצל לפיתוח וצמיחה אישית ולאומית .  צריך להראות להם את הדרך .  לתת להם כלים לבחור ב"נכון" ...

     

    החברה הישראלית עברה בשלושים השנים האחרונות שינוי מהותי . 

    שינוי ערכי תהומי .  כדי להמחיש את תופעת אובדן הערכים אביא את ה"קיבוץ" כדוגמא .  בקיבוץ או בגרעיני ההכשרה של דור ההורים החינוך התבסס על ערכים של עבודה , של חברות , של שיתוף ... היתה אידאולוגיה , היה חזון והיו מטרות מוגדרות היטב . על הבסיס הזה הובילו בני הקיבוצים , ערכית ומעשית , את כל החברה הישראלית .  בצבא , בכלכלה , בהנהגה המדינית , בעשייה הלאומית .  

     

    ומהו הקיבוץ של היום ... ?  ( כמו בחברה הישראלית ) אין בו כמעט שום דבר מן היסודות עליהן נבנתה החברה של אז . לא פלא על כן כי החברה הקיבוצית מצויה במשבר עמוק וכי ה"קיבוץ" משנה את פניו בלי זכר לערכים וליסודות עליהם הוא נבנה . 

     

    ה"אשמים" בשינוי הזה הם בני הדור שלי .   

     

    בני דורי ( ואני בכללם ) עשינו לא מעט .

    הקרבנו הרבה .  אבל לא הצלחנו לבנות ערכים אשר יתאימו לדור ההמשך ...  לא הצלחנו לחנך את בני הדור הצעיר , זה המקים כעת משפחות ודור המשך משלו , לערכים של  שיתוף , לערכי רעות שהם הרבה מעבר לחברות אופורטוניסטית , לערכי יושר וצדק מבוססי חזון של חברה בעלת ראייה למרחוק ...

     

    אנחנו , דור הבוקים , הבאנו על עצמנו את המצב הזה ועלינו מוטלת החובה לשנותו . 

     

    אין להטיל את האשם רק בפוליטיקאים , בנסיבות בטחוניות וכלכליות בלתי נשלטות ו/או בכוח עליון ...   ומנגד אסור להוקיע את האנשים הצעירים הפועלים בדרך הנלוזה הזו .  אסור להטיל את האשמה על מישהו אחר בעוד כי אנחנו לא הצבנו כראוי ערכים , מטרות וכלים "נכונים" להשגתם . 

     

    אסור לקונן ולעסוק בחיפוש אחר אשמים וסיבות לניקוי המצפון .

    עלינו מוטלת כעת המשימה לבנות מחדש חברה אשר תייצג את דור ההורים ותאפשר לדור הילדים לחיות כאן עוד שנים ארוכות , בבית היחידי שיש לעם הזה עלי אדמות . 

     

    עלינו מוטלת החובה להקנות ערכים הנטועים בחזון ולהקנות לאנשים הצעירים את הכלים לממשו , לטובתם ולתועלת הציבור והעם כולו .

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (44)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/5/10 10:30:

      צטט: pbiba 2010-05-02 09:37:33

      ****

       תודה פנינה !

       

       

        2/5/10 09:37:
      ****
        3/4/10 21:46:

      צטט: דורון הרצליך 2010-04-03 18:44:26


      מזדהה עם דבריך ומעריך את הפצתם. ממליץ לך לכתוב אותם גם באתרי המאמרים בחינם ורבים הם, לדוגמא:

      Articles.co.il

      Reader.co.il

      maker.co.il

      Academics.co.il

      Publisher.co.il

       

       אני מודה לך על מילותיך .

       

        3/4/10 18:44:


      מזדהה עם דבריך ומעריך את הפצתם. ממליץ לך לכתוב אותם גם באתרי המאמרים בחינם ורבים הם, לדוגמא:

      Articles.co.il

      Reader.co.il

      maker.co.il

      Academics.co.il

      Publisher.co.il

       

        15/2/10 12:19:

      צטט: צלילי הלב 2010-02-15 09:34:30

      צטט: יוסי בר-אל 2010-02-15 07:16:41

      צטט: צלילי הלב 2010-02-14 20:29:12

      אומנם חצי שנה מאוחר אני נתקלת בפוסט שלך יוסי אך תרשה לי לומר כמה מילים...

      כתבת את הדברים בצורה מדויקת ביותר, חד, פולח , מצליף...

      השאלה מאיפה מתחילים, זה לא הולך להיות יותר טוב, העולם כולו כמרקחה ומשתנה כמעט יום יום, אני תמיד טענתי שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מה שהעולם מרשה, כעם קטן, כעם שעדיין לא מובטח קיומו בתוך מולדתו, והאחריות נופלת עלינו על הבוגרים,

      השאלה אם לא מאוחר מדי ומאיפה מתחילים.

      תודה

       

       תודה לך על דבריך החמים !

      המצב אינו טוב . אני רוצה לקוות כי אפשר יהיה לשנות ( וסופנו לא יהיה כמו הצפרדעים בפוסט הקודם ... ) .  על מנת לשנות צריכה קבוצה של אנשים להתאגד וליצור "משקל סגולי" מספיק להתחלתו של השינוי המיוחל.  התאגדות כזו איננה מתרחשת בין רגע .  היא תוצאה של תהליך .  ושוב ... אני מקווה כי עדין לא מאוחר מדי ...

       

      ובדיעבד, כשאני מהרהרת על ההמשך יוסי אני יכולה לחשוב אולי על התהליכים ה"נורמאליים" שהמדינה הזאת עוברת, על הכור ההיתוך האמיתי שלה שמתרחש רק עכשיו, אני בת לעולים משנות השבעים , כשהגענו לארץ  מצאנו כאן ארץ סוציאליסטית עם גוונים כמעט קומוניסטיים, התפלאנו, הרי "ברחנו" מהמשטר הזה משם, עדות המזרח היו עדיין בתהליך ההלקאה העצמית ובתחושת הקיפוח הנוראי , וללא יצוג ראוי בחברה ורק החלו להתמרד בדמות הפנתרים השחורים נגד הקיפוח.  לאחר מכן  התרחשה העליה הגדולה מברית המועצות לשעבר, והחיבור הענק הזה לעניות דעתי  שבין התרבויות יכול היה אולי להתרחש  רק על מצע הכלכלי בלבד, היו כאלה שהיו סקפטיים, לגבי העליה של שנות התשעים ואמרו שמעליה שארבעים אחוז ממנה הם לא נצר לעם היהודי לא יכולה לצמוח אוכלוסיה פטריוטית למדינת ישראל, והינה התבדינו.

      אולי זה התהליך הנורמלי,כשיש מיזרחיזציה של התרבות הישראלית , לטעמי אומנם בעודף , אך היה אולי הכרחי לעבור את התהליך הזה, שיש הטעמות של העליה הענקית של האוכלוסיה של מיליון עולים דוברי רוסית ותראה איזה פזל כמעט בלתי אפשרי נוצר כאן.

      ומצד שני, הרי הילדים הטובים ממשיכים לצמוח לנו כאן  ואני רוצה לקוות שהדור הזה, ילדיי וילידייך ונכדי ידעו ויבינו שחייבים לחזור אל האידיאלים של קודמיהם, של הסבים והסבתות והסבים והסבתות שלהם ואין לנו מדינה אחרת, וזאת האדמה שנצטרך לחיות בה בשלום  בינינו ולהמשיך לבנות אותה.

       אנחנו , את ואני , לא מייצגים את הרוב .

       אני מאד מקווה כי הדור הצעיר יתעשת לפני שיהיה מאוחר .  היות ואני ( לשמחתי ) חי בקרב בני הדור הזה - אני רואה את מה מניע אותם , רואה בצער עד כמה אין להם חיבור לכלום חוץ מאשר לעצמם .  וזה מצער אותי מאד כי על מנת לבנות צריך לראות במקביל גם את טובת הכלל .  לעשות גם מעבר לד' האמות הפרטיות שלך ...

       

       

        15/2/10 09:34:

      צטט: יוסי בר-אל 2010-02-15 07:16:41

      צטט: צלילי הלב 2010-02-14 20:29:12

      אומנם חצי שנה מאוחר אני נתקלת בפוסט שלך יוסי אך תרשה לי לומר כמה מילים...

      כתבת את הדברים בצורה מדויקת ביותר, חד, פולח , מצליף...

      השאלה מאיפה מתחילים, זה לא הולך להיות יותר טוב, העולם כולו כמרקחה ומשתנה כמעט יום יום, אני תמיד טענתי שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מה שהעולם מרשה, כעם קטן, כעם שעדיין לא מובטח קיומו בתוך מולדתו, והאחריות נופלת עלינו על הבוגרים,

      השאלה אם לא מאוחר מדי ומאיפה מתחילים.

      תודה

       

       תודה לך על דבריך החמים !

      המצב אינו טוב . אני רוצה לקוות כי אפשר יהיה לשנות ( וסופנו לא יהיה כמו הצפרדעים בפוסט הקודם ... ) .  על מנת לשנות צריכה קבוצה של אנשים להתאגד וליצור "משקל סגולי" מספיק להתחלתו של השינוי המיוחל.  התאגדות כזו איננה מתרחשת בין רגע .  היא תוצאה של תהליך .  ושוב ... אני מקווה כי עדין לא מאוחר מדי ...

       

      ובדיעבד, כשאני מהרהרת על ההמשך יוסי אני יכולה לחשוב אולי על התהליכים ה"נורמאליים" שהמדינה הזאת עוברת, על הכור ההיתוך האמיתי שלה שמתרחש רק עכשיו, אני בת לעולים משנות השבעים , כשהגענו לארץ  מצאנו כאן ארץ סוציאליסטית עם גוונים כמעט קומוניסטיים, התפלאנו, הרי "ברחנו" מהמשטר הזה משם, עדות המזרח היו עדיין בתהליך ההלקאה העצמית ובתחושת הקיפוח הנוראי , וללא יצוג ראוי בחברה ורק החלו להתמרד בדמות הפנתרים השחורים נגד הקיפוח.  לאחר מכן  התרחשה העליה הגדולה מברית המועצות לשעבר, והחיבור הענק הזה לעניות דעתי  שבין התרבויות יכול היה אולי להתרחש  רק על מצע הכלכלי בלבד, היו כאלה שהיו סקפטיים, לגבי העליה של שנות התשעים ואמרו שמעליה שארבעים אחוז ממנה הם לא נצר לעם היהודי לא יכולה לצמוח אוכלוסיה פטריוטית למדינת ישראל, והינה התבדינו.

      אולי זה התהליך הנורמלי,כשיש מיזרחיזציה של התרבות הישראלית , לטעמי אומנם בעודף , אך היה אולי הכרחי לעבור את התהליך הזה, שיש הטעמות של העליה הענקית של האוכלוסיה של מיליון עולים דוברי רוסית ותראה איזה פזל כמעט בלתי אפשרי נוצר כאן.

      ומצד שני, הרי הילדים הטובים ממשיכים לצמוח לנו כאן  ואני רוצה לקוות שהדור הזה, ילדיי וילידייך ונכדי ידעו ויבינו שחייבים לחזור אל האידיאלים של קודמיהם, של הסבים והסבתות והסבים והסבתות שלהם ואין לנו מדינה אחרת, וזאת האדמה שנצטרך לחיות בה בשלום  בינינו ולהמשיך לבנות אותה.

       

       

        15/2/10 08:51:

      צטט: חלקת אהבה קטנה 2010-02-15 07:58:34

      אולי הגיע הזמן שהמדינה הזאת תלמד להתנהל

       

      יש כאן אנשים מוכשרים , מחונכים , מדהימיים

      אבל אין למדינה הזאת את היכולת לנהל את עצמה נכון

      צריך להוציא מודעה - דרוש מנהל שיודע לנהל מדינה .  לו היה אדם אחד שידע לנהל את כל הבלאגן שיש כאן זאת היתה מדינה שאין עוד כמותה אבל אתה מבין , אין אדם שינהל את כל הכוחות הטובים שיש כאן במדינה

      אבל זאת רק התפיסה שלי

      יקירתי עם הלב הענק ...

      המדינה זה אנחנו .

      אנחנו בוחרים את הפוליטיקאים ואת אלו אשר מנהלים אותנו .  "אנחנו" זה הרוב ...  האם נצליח , את ואני , לשכנע את הרוב כי הם טועים ? ?

       

      אני יודע כי את עושה .  את הלא עוסקת בחינוך .  גם אני . 

      כשיהיהו מספיק כמונו , כאלו אשר יביטו קדימה , רחוק ( ולא על בהונות הרגליים ) - נתחיל ככל הנראה את השינוי המיוחל.

       

      תודה לך !!

       

       

       

       

       

        15/2/10 07:58:

      אולי הגיע הזמן שהמדינה הזאת תלמד להתנהל

       

      יש כאן אנשים מוכשרים

      מחונכים

      מדהימיים

       

      אבל אין למדינה הזאת את היכולת לנהל את עצמה נכון

       

      צריך להוציא מודעה

       

      דרוש מנהל שיודע לנהל מדינה

       

       

      לו היה אדם אחד שידע לנהל את כל הבלאגן שיש כאן זאת היתה מדינה שאין עוד כמותה

       

      אבל אתה מבין , אין אדם שינהל את כל הכוחות הטובים שיש כאן במדינה

       

      אבל זאת רק התפיסה שלי

        15/2/10 07:16:

      צטט: צלילי הלב 2010-02-14 20:29:12

      אומנם חצי שנה מאוחר אני נתקלת בפוסט שלך יוסי אך תרשה לי לומר כמה מילים...

      כתבת את הדברים בצורה מדויקת ביותר, חד, פולח , מצליף...

      השאלה מאיפה מתחילים, זה לא הולך להיות יותר טוב, העולם כולו כמרקחה ומשתנה כמעט יום יום, אני תמיד טענתי שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מה שהעולם מרשה, כעם קטן, כעם שעדיין לא מובטח קיומו בתוך מולדתו, והאחריות נופלת עלינו על הבוגרים,

      השאלה אם לא מאוחר מדי ומאיפה מתחילים.

      תודה

       

       תודה לך על דבריך החמים !

      המצב אינו טוב . אני רוצה לקוות כי אפשר יהיה לשנות ( וסופנו לא יהיה כמו הצפרדעים בפוסט הקודם ... ) .  על מנת לשנות צריכה קבוצה של אנשים להתאגד וליצור "משקל סגולי" מספיק להתחלתו של השינוי המיוחל.  התאגדות כזו איננה מתרחשת בין רגע .  היא תוצאה של תהליך .  ושוב ... אני מקווה כי עדין לא מאוחר מדי ...

       

        15/2/10 07:13:

      צטט: אוריהלום 2010-02-14 20:13:08

      צטט: יוסי בר-אל 2010-02-14 17:00:15

      צטט: אוריהלום 2010-02-14 16:00:51

       

       אני מוכן לקבל את העובדה כי בנושאים מסויימים נהיה חלוקים באופן מהותי .  ענין החינוך הערכי הוא אחד הנושאים ...

      לא , אינני מדבר על ענייני סמים , מין פרוע ... וכ"ו .  אני מדבר על החינוך הערכי .  ערכי משפחה , יושר , יושרה , הגינות ולא פחות חשוב - העובדה כי המדינה הזו , על כל מגרעותיה , היא המקום היחיד עלי אדמות , בו יכול עם ישראל לשכון לבטח .

       

      אינני חולק על הראיה הבין דורית השונה אותה אתה מתאר .  אני מתאר את את הכשל בהנחלת ערכים אלו .  אנחנו רואים את הכישלון הזה בכל פרמטר , בכל התנהגות של הדור הצעיר .  ושלא תטעה . אינני מאשים אותם .  אני מאשים את בני הדור שלי , אשר הקריבו המון , אבל לא הצליחו במשימה הזו !!

       

      תודה לך על תגובתך החמה .

       

       

      קראתי שוב בעיון את מאמרך ואת תגובתך. ברורה לי יותר נקודת התבוננותך את הדברים.

      יש בהחלט בתגובה הקודמת שלי פזיזות תגובתית, סליחה.

       

      בחזרה למאמרך

       

      מנקודת מבט של אדם מאמין שהכל פועל לטובה ורק צריך להבין איך ולמה צריך לתת מספר הקלות ל"דור הבוקים"

      א. אין שום סיכוי למערכת החינוך הישנה ...נקרא לה לצורך העניין ה"פדגוגיה הערכית" לנצח על תשומת לב הדור הצעיר מול עולם האינטרנט והטלויזיה. שהרי איננו מצפים שעולם "הפדגוגיה הערכית" יעשה סדרות טלויזיה "מטעם" ו"למען" כי הקרב אבוד מול דרישת העולם החופשי אפילו תהיה מנוגדת לרצוננו הפרטי כחברה וכמדינה. ומרגע שהקרב אבוד ולכאורה הפסדנו ...צריכים תמיד לחזור ולשאול מה טוב צמח מהדבר....? מדוע נעלמת הפדגוגיה הערכית ?

       

      כנראה שהעולם היה זקוק לתנופת פיתוח מאסיבית, גל של אגואיזם שואף ממון שישטוף את העולם ויניע אותו קדימה בעשורים בודדים מה שאחרת היה לוקח מאות שנים אם בכלל. בדור מסוים הקיבוצים פיתחו את הארץ ובדור אחר היו אלה יזמים עסקיים ממונפי בנקים...ובדור אחר היטקיסטים צעירים מנופחי אגו ושכר...והנה כשיניח את יסודות האינטרנט ותשתית הדיבור הבינלאומית נוכל לשוב ולשוחח בנחת בדה - מרקר בשאלות מהותיות באמת....כיצד משיבים ערכים אמיתיים לחיינו. כיצד מחזירים את כולם למסגרת מטרות משותפת בה יש מקום לאינדיבידואל לצמיחה ועושר חוויתי במקביל וביחד עם התפתחות כלל המקיפים אותו.

       

      נו בסדר...הם רק פעלו לזרוז האפשרות אליה אתה חותר
      אין סיכוי שהטוב יפסיד במערכה

      העולם בנוי על happy end

      הערכים האמיתיים הטובים ינצחו בסוף

      כעת יש לך מערכת פדגוגית חדשה - האינטרנט והמליונים שמרושתים אליה

      שעולה במאות מונים על מערכת החינוך הפדגוגית הישנה.

      עיין ערך מאמריך, תפוצתם והשפעתם

       

      דש

       

       רונן ידידי ,

       תודה לך ( שוב ) על תגובתך .

      אל תתנצל .  מותר לך , ואני מכבד לחלוטין , דעות אחרות ( גם אם חלק הנן ממש הפוכות משלי ) .

       

       לא נוכל ככל הנראה לגשר על השקפות העולם שלנו .  מי שמאמין כי בסופו של תהליך יהיה ( תמיד ) happy end יכול לשבת בשקט , לעסוק רק בעניניו ולדעת ( בוודאות ) כי הכל לטובה .

      אני מאמין כי כל אחד צריך לתרום את חלקו ע"מ להבטיח כי הטוב יתממש ...

       

      מערכת החינוך ( כמו הרבה מאד מערכות בחיינו ) חייבות להתאים את עצמן למציאות המשתנה בהתמדה . אינני מלין על התחברות הדור הצעיר לעולם הקדמה ולאימוץ טכנולוגיות , סגנון חיים ... וכ"ו .  אני סבור כי צריך להתאים ולסנכרן בין ה"עזרים" לבין ה"בסיס" ... הקניית ערכים היא לא רק ענין של מערכת החינוך .  היא מושגת בעיקר באמצעות העברה בין דורית .  מאב לבנו ... 

      בכך נכשלנו .

       

      אני רוצה להאמין כי עדין לא מאוחר .   כי אפשר יהיה לעשות שינוי .  שאם לא כן ...  אינני חוזה טובות .

       

      תודה לך ( שוב ושוב ) על תגובתך .

        14/2/10 20:29:

      אומנם חצי שנה מאוחר אני נתקלת בפוסט שלך יוסי אך תרשה לי לומר כמה מילים...

      כתבת את הדברים בצורה מדויקת ביותר, חד, פולח , מצליף...

      השאלה מאיפה מתחילים, זה לא הולך להיות יותר טוב, העולם כולו כמרקחה ומשתנה כמעט יום יום, אני תמיד טענתי שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מה שהעולם מרשה, כעם קטן, כעם שעדיין לא מובטח קיומו בתוך מולדתו, והאחריות נופלת עלינו על הבוגרים,

      השאלה אם לא מאוחר מדי ומאיפה מתחילים.

      תודה

        14/2/10 20:13:

      צטט: יוסי בר-אל 2010-02-14 17:00:15

      צטט: אוריהלום 2010-02-14 16:00:51

       

       אני מוכן לקבל את העובדה כי בנושאים מסויימים נהיה חלוקים באופן מהותי .  ענין החינוך הערכי הוא אחד הנושאים ...

      לא , אינני מדבר על ענייני סמים , מין פרוע ... וכ"ו .  אני מדבר על החינוך הערכי .  ערכי משפחה , יושר , יושרה , הגינות ולא פחות חשוב - העובדה כי המדינה הזו , על כל מגרעותיה , היא המקום היחיד עלי אדמות , בו יכול עם ישראל לשכון לבטח .

       

      אינני חולק על הראיה הבין דורית השונה אותה אתה מתאר .  אני מתאר את את הכשל בהנחלת ערכים אלו .  אנחנו רואים את הכישלון הזה בכל פרמטר , בכל התנהגות של הדור הצעיר .  ושלא תטעה . אינני מאשים אותם .  אני מאשים את בני הדור שלי , אשר הקריבו המון , אבל לא הצליחו במשימה הזו !!

       

      תודה לך על תגובתך החמה .

       

       

      קראתי שוב בעיון את מאמרך ואת תגובתך. ברורה לי יותר נקודת התבוננותך את הדברים.

      יש בהחלט בתגובה הקודמת שלי פזיזות תגובתית, סליחה.

       

      בחזרה למאמרך

       

      מנקודת מבט של אדם מאמין שהכל פועל לטובה ורק צריך להבין איך ולמה צריך לתת מספר הקלות ל"דור הבוקים"

      א. אין שום סיכוי למערכת החינוך הישנה ...נקרא לה לצורך העניין ה"פדגוגיה הערכית" לנצח על תשומת לב הדור הצעיר מול עולם האינטרנט והטלויזיה. שהרי איננו מצפים שעולם "הפדגוגיה הערכית" יעשה סדרות טלויזיה "מטעם" ו"למען" כי הקרב אבוד מול דרישת העולם החופשי אפילו תהיה מנוגדת לרצוננו הפרטי כחברה וכמדינה. ומרגע שהקרב אבוד ולכאורה הפסדנו ...צריכים תמיד לחזור ולשאול מה טוב צמח מהדבר....? מדוע נעלמת הפדגוגיה הערכית ?

       

      כנראה שהעולם היה זקוק לתנופת פיתוח מאסיבית, גל של אגואיזם שואף ממון שישטוף את העולם ויניע אותו קדימה בעשורים בודדים מה שאחרת היה לוקח מאות שנים אם בכלל. בדור מסוים הקיבוצים פיתחו את הארץ ובדור אחר היו אלה יזמים עסקיים ממונפי בנקים...ובדור אחר היטקיסטים צעירים מנופחי אגו ושכר...והנה כשיניח את יסודות האינטרנט ותשתית הדיבור הבינלאומית נוכל לשוב ולשוחח בנחת בדה - מרקר בשאלות מהותיות באמת....כיצד משיבים ערכים אמיתיים לחיינו. כיצד מחזירים את כולם למסגרת מטרות משותפת בה יש מקום לאינדיבידואל לצמיחה ועושר חוויתי במקביל וביחד עם התפתחות כלל המקיפים אותו.

       

      נו בסדר...הם רק פעלו לזרוז האפשרות אליה אתה חותר
      אין סיכוי שהטוב יפסיד במערכה

      העולם בנוי על happy end

      הערכים האמיתיים הטובים ינצחו בסוף

      כעת יש לך מערכת פדגוגית חדשה - האינטרנט והמליונים שמרושתים אליה

      שעולה במאות מונים על מערכת החינוך הפדגוגית הישנה.

      עיין ערך מאמריך, תפוצתם והשפעתם

       

      דש

        14/2/10 17:00:

      צטט: אוריהלום 2010-02-14 16:00:51


      יוסף היקר

       

      מצטער אבל חולק על דעתך

       

      עוד לא קם הדור שטען שלא כשל בחינוך הדור הבא

      והנה העולם נע קדימה לטובה...משמע... כולם טועים!

       

      שהרי אין להשוות את צורת חיינו לזו שנהוגה היתה (בכל המישורים) לפני מאה שנה ושלא לדבר על חמש מאות שנה אחרוה והס מלהזכיר אלף ואלפיים שנה אחורה. ואם כך כיצד נסביר התקדמות עצומה בסולם הערכים האנושי היום בהשוואה לפני אלף שנה? לפתע קרס הגרף הליניארי ולפתע בדורנו החל לנסוק מטה? על ציר התקדמות הזמן שהינו (מקווה שתסכים איתי) בסימן עליה לאורך הדורות תמיד מתמודד דור קיים עם תופעות חדשות...(אלימות לצורך העניין בדורנו אנו) וחושב שמא כשל...אך תובנה זו (לעניות דעתי) בטעות מקורה.

       

      בוא נבחן לדוגמא את נושא צריכת הסמים בקרב בני הנוער....

      תופעת העישון לא המציאו הילדים...היא גאתה בקרב הדורות הקודמים...אין לך סרט בשנת החמישים שלא כיכב בו סטאר ופילטר בידו...מאוחר יותר הגיעו שנות השישים ודור המריחואנה הציץ הגיח...והנה חולפים מספר עשורים והילדים לוקחים אקסטזי .....ונמצאנו מקיימים את הכתוב "אבות אכלו בוסר שיני בנים תקהנה". למעשה כל תופעה שלילית אותה אנו מניחים שהדור הצעיר מקצין לרעה איננה אלה תחילתה של התמודדות כלל אנושית (סוף סוף) לביעור התופעה כולה. התופעה עצמה מקיימת חיים עצמאיים שיקצינו וילכו עד לביעורה הטוטאלי...הילדים של הדור הזה "זוכים" שכל בעיות העולם מגיעות לפתח פתרונן ולנו נדמה שהם האשמים...או שלא חינכנו מספיק.

       

      יחסי מין מוקצנים בקרב בני נוער, אלימות, סמים, הכל צף ועולה בדור הזה ממתין לפתרונו הסופי על ידי כולם ולמען כולם. מטשטש העידן בו קיימת הפרדה בין בעיות המבוגרים לבעיות הילדים...כולם מקשה אחת של ברואים המחכים לפתרון כולל. הם זכו וישכילו לפתרון בעודם צעירים ואנו בזמן בגרותנו

       אני מוכן לקבל את העובדה כי בנושאים מסויימים נהיה חלוקים באופן מהותי .  ענין החינוך הערכי הוא אחד הנושאים ...

      לא , אינני מדבר על ענייני סמים , מין פרוע ... וכ"ו .  אני מדבר על החינוך הערכי .  ערכי משפחה , יושר , יושרה , הגינות ולא פחות חשוב - העובדה כי המדינה הזו , על כל מגרעותיה , היא המקום היחיד עלי אדמות , בו יכול עם ישראל לשכון לבטח .

       

      אינני חולק על הראיה הבין דורית השונה אותה אתה מתאר .  אני מתאר את את הכשל בהנחלת ערכים אלו .  אנחנו רואים את הכישלון הזה בכל פרמטר , בכל התנהגות של הדור הצעיר .  ושלא תטעה . אינני מאשים אותם .  אני מאשים את בני הדור שלי , אשר הקריבו המון , אבל לא הצליחו במשימה הזו !!

       

      תודה לך על תגובתך החמה .

       

       

        14/2/10 16:00:


      יוסף היקר

       

      מצטער אבל חולק על דעתך

       

      עוד לא קם הדור שטען שלא כשל בחינוך הדור הבא

      והנה העולם נע קדימה לטובה...משמע... כולם טועים!

       

      שהרי אין להשוות את צורת חיינו לזו שנהוגה היתה (בכל המישורים) לפני מאה שנה ושלא לדבר על חמש מאות שנה אחרוה והס מלהזכיר אלף ואלפיים שנה אחורה. ואם כך כיצד נסביר התקדמות עצומה בסולם הערכים האנושי היום בהשוואה לפני אלף שנה? לפתע קרס הגרף הליניארי ולפתע בדורנו החל לנסוק מטה? על ציר התקדמות הזמן שהינו (מקווה שתסכים איתי) בסימן עליה לאורך הדורות תמיד מתמודד דור קיים עם תופעות חדשות...(אלימות לצורך העניין בדורנו אנו) וחושב שמא כשל...אך תובנה זו (לעניות דעתי) בטעות מקורה.

       

      בוא נבחן לדוגמא את נושא צריכת הסמים בקרב בני הנוער....

      תופעת העישון לא המציאו הילדים...היא גאתה בקרב הדורות הקודמים...אין לך סרט בשנת החמישים שלא כיכב בו סטאר ופילטר בידו...מאוחר יותר הגיעו שנות השישים ודור המריחואנה הציץ הגיח...והנה חולפים מספר עשורים והילדים לוקחים אקסטזי .....ונמצאנו מקיימים את הכתוב "אבות אכלו בוסר שיני בנים תקהנה". למעשה כל תופעה שלילית אותה אנו מניחים שהדור הצעיר מקצין לרעה איננה אלה תחילתה של התמודדות כלל אנושית (סוף סוף) לביעור התופעה כולה. התופעה עצמה מקיימת חיים עצמאיים שיקצינו וילכו עד לביעורה הטוטאלי...הילדים של הדור הזה "זוכים" שכל בעיות העולם מגיעות לפתח פתרונן ולנו נדמה שהם האשמים...או שלא חינכנו מספיק.

       

      יחסי מין מוקצנים בקרב בני נוער, אלימות, סמים, הכל צף ועולה בדור הזה ממתין לפתרונו הסופי על ידי כולם ולמען כולם. מטשטש העידן בו קיימת הפרדה בין בעיות המבוגרים לבעיות הילדים...כולם מקשה אחת של ברואים המחכים לפתרון כולל. הם זכו וישכילו לפתרון בעודם צעירים ואנו בזמן בגרותנו

       

       

        31/10/09 15:49:

      צטט: מיכאלה 2009-10-31 15:37:07


      פוסט מעמיק ומהלב בנושא כאוב מאד. כמעט כולנו מסכימים שהמצב לא מרנין, רובנו מבינים שאם יימשך כך תוצאות הלוואי יהיו קשות ביותר. אבל הישראלי המצוי נוהג בעיקר לצקצק ביושבו בכורסתו הנוחה מול הטלויזיה, או עם חבריו ביום ששי בסלון. ההמונים יוצאים לרחובות כשיבטיחו להם מבצע הנחה כלשהו, או לחילופין כשתגיע כוכבת טלנובלה לארץ. אבל לא יעשו כן אם צריך להפגין, או לצאת באמירה חשובה. מספר פעמים ניסו לארגן פה מרד צרכנים נגד עוולות, ולא זכו לשיתוף פעולה (ראה למשל חצי יום בלי שימוש בניידים. אין מצב שהישראלי יוותר לכמה שעות על נוחותו... ובטח שלא על הנייד שלו. עזוב יוותר - אפילו יצמצם רק להכרחי...)  

      הסיבה למצב מן הסתם אינה אחת, ויש קשר בין המערך הנסיבתי. אין ספק שיש בעיה אדירה עם החינוך, וכפי שהייטבת לציין - מי באמת מצביע למפלגה בגלל נושא שולי זה?... והרי אין הערכה לחינוך גם מלמעלה: לא חשוב לתקצב, ולא חשוב מי המורים ומה יכולתם לספק חינוך ראוי, ולא חשוב מה הם בסופו של דבר מקבלים, וניתן להשתמש בהם כבשק החבטות של החברה...

      ובין השאר גם לא חשוב ללמוד ספרות, ולא חשוב ללמוד אמנות, ולא חשוב ללמוד מוסיקה - כל הנושאים האלו הולכים ומצטמצמים בהיקפם כחלק מתפיסה. ובעצם גם לא חשוב אולי להיות בן אדם...

      החבר'ה גדלים היום על המנטאליות של כל דבר עכשיו ומיד, וכפי שכתבת - אני, לי ו.. חוץ מזה מה בכלל...

      אפשר להרחיב ולכתוב עוד ועוד, אסתפק בינתיים באלו.

      שבת שלום, שירלי 

       

       אכן כתבתי אותו מהלב .  זה הלא בנפשנו .

       נראה לי כי שנינו חושבים באותה דרך ועל בסיס אותם ערכים ועל כן "לא חוכמה" כי אנחנו מסכימים .   הבעיה היא היא לא עם אלו כמונו ...  הבעיה נעוצה בחינוך .  כל זמן שאין לנו חינוך מבוסס ערכים - הדור ( שלנו ) פוחת ושל אלו הגדלים על אלכוהול , טלנובלות ובילויים של הרגע - רק הולך וגדל .

      תודה שירלי !

       

       

        31/10/09 15:37:


      פוסט מעמיק ומהלב בנושא כאוב מאד. כמעט כולנו מסכימים שהמצב לא מרנין, רובנו מבינים שאם יימשך כך תוצאות הלוואי יהיו קשות ביותר. אבל הישראלי המצוי נוהג בעיקר לצקצק ביושבו בכורסתו הנוחה מול הטלויזיה, או עם חבריו ביום ששי בסלון. ההמונים יוצאים לרחובות כשיבטיחו להם מבצע הנחה כלשהו, או לחילופין כשתגיע כוכבת טלנובלה לארץ. אבל לא יעשו כן אם צריך להפגין, או לצאת באמירה חשובה. מספר פעמים ניסו לארגן פה מרד צרכנים נגד עוולות, ולא זכו לשיתוף פעולה (ראה למשל חצי יום בלי שימוש בניידים. אין מצב שהישראלי יוותר לכמה שעות על נוחותו... ובטח שלא על הנייד שלו. עזוב יוותר - אפילו יצמצם רק להכרחי...)  

      הסיבה למצב מן הסתם אינה אחת, ויש קשר בין המערך הנסיבתי. אין ספק שיש בעיה אדירה עם החינוך, וכפי שהייטבת לציין - מי באמת מצביע למפלגה בגלל נושא שולי זה?... והרי אין הערכה לחינוך גם מלמעלה: לא חשוב לתקצב, ולא חשוב מי המורים ומה יכולתם לספק חינוך ראוי, ולא חשוב מה הם בסופו של דבר מקבלים, וניתן להשתמש בהם כבשק החבטות של החברה...

      ובין השאר גם לא חשוב ללמוד ספרות, ולא חשוב ללמוד אמנות, ולא חשוב ללמוד מוסיקה - כל הנושאים האלו הולכים ומצטמצמים בהיקפם כחלק מתפיסה. ובעצם גם לא חשוב אולי להיות בן אדם...

      החבר'ה גדלים היום על המנטאליות של כל דבר עכשיו ומיד, וכפי שכתבת - אני, לי ו.. חוץ מזה מה בכלל...

      אפשר להרחיב ולכתוב עוד ועוד, אסתפק בינתיים באלו.

      שבת שלום, שירלי 

       

        13/9/09 13:11:

      צטט: ariadne 2009-09-13 12:45:37

      כמי שנולדה להורים מדור הנפילים, אלה שבנו את הארץ יש מאין,

      מרגישה מאוד ומזדהה עם מה שכתבת כאן.  הארץ השתנתה פלאים...ואולי זה המארג הכל כך שביר של האוכלוסיה כאן,

      הבנויה מניגודים קיצוניים. בשבילי חינוך לערכים זה החינוך של הבית. זו הדוגמא האישית ומקווה שהילדים שאני מחנכת ישכילו למצוא את שביל הזהב שלכם בארץ הזו ושאנו נדע לשמור עליה...בשבילם.

      תודה על האומץ שלך לכתוב דברים קשים ובלתי מתפשרים.  אין ספק כי האישיות שלך נושבת בין המילים.

       

       תודה לך יקירה !

       לא את עצמי שמתי כאן "על השולחן" אלא את הסוגיה ...

      המעניין ( והעצוב ... ) כי רבים אינם רואים כלל את הבעיה ומקבלים את המצב כמו גזירת שמיים .  בדיוק סיפור הצפרדעים ...

       

        13/9/09 13:08:

      צטט: שטוטית_יצאהלסידורים 2009-09-13 10:39:51


      יוסי שבוע טוב:))

      עצוב, כל כך נכון מעורר מחשבה .  אז מה עושים?

      }{שטוטית

       תודה לך !!

       עושים !  עושים בלי להרים ידיים 

       

        13/9/09 12:45:

      כמי שנולדה להורים מדור הנפילים, אלה שבנו את הארץ יש מאין,

      מרגישה מאוד ומזדהה עם מה שכתבת כאן.

      הארץ השתנתה פלאים...ואולי זה המארג הכל כך שביר של האוכלוסיה כאן,

      הבנויה מניגודים קיצוניים.

      בשבילי חינוך לערכים זה החינוך של הבית. זו הדוגמא האישית

      ומקווה שהילדים שאני מחנכת ישכילו למצוא את שביל הזהב שלכם בארץ הזו

      ושאנו נדע לשמור עליה...בשבילם.

      תודה על האומץ שלך לכתוב דברים קשים ובלתי מתפשרים.

      אין ספק כי האישיות שלך נושבת בין המילים.

       

        13/9/09 10:39:


      יוסי שבוע טוב:))

      עצוב, כל כך נכון מעורר מחשבה

      אז מה עושים?

       

      .

      }{שטוטית

        13/9/09 09:21:

      צטט: naomi P 2009-09-13 08:27:53


      עלינו מוטלת החובה להקנות ערכים הנטועים ...

      נכון מאד .  שנה טובה

      *****

       תודה לך .

       שנה טובה לך וליקיריך !

       

       

        13/9/09 08:27:


      עלינו מוטלת החובה להקנות ערכים הנטועים ...

      נכון מאד

      שנה טובה

      *****

        12/9/09 23:45:

      צטט: jessielove 2009-09-12 22:02:21


      כשלמשרד החינוך יותר חשוב לפאר ולהלל בתי ספר שבהם יש יותר מתגייסים לצבא במקום לפאר ולהלל בתי ספר המקדמים השכלה וערכים ולאף אחד בחברה האזרחית זה לא מפריע, אנחנו מקבלים בדיוק את מה שמגיע לנו. לטעמי זה יותר גרוע מכל תכנית ריאליטי רדודה שאנו מרשים לילדינו לראות, זה יותר גרוע מכל סגידה להון, לסלבריטאות ואימוץ הרדוד והטפל (שלא לומר תפל).

       תודה ג'סי !

       אני מסכים אתך .

       

        12/9/09 22:02:


      כשלמשרד החינוך יותר חשוב לפאר ולהלל בתי ספר שבהם יש יותר מתגייסים לצבא במקום לפאר ולהלל בתי ספר המקדמים השכלה וערכים ולאף אחד בחברה האזרחית זה לא מפריע, אנחנו מקבלים בדיוק את מה שמגיע לנו. לטעמי זה יותר גרוע מכל תכנית ריאליטי רדודה שאנו מרשים לילדינו לראות, זה יותר גרוע מכל סגידה להון, לסלבריטאות ואימוץ הרדוד והטפל (שלא לומר תפל).

        12/9/09 17:57:

      צטט: mom.doc 2009-09-12 17:14:33

      לא חושבת שאנחנו דור הבוקים.

      נולדנו אל עידן נינוח יותר מאשר הורינו, אל שפע גדול יותר ואל עולם שמשתנה כל הזמן ושהמוטו שלו הוא חומרנות.

      קשה לייצר להט כשיש נינוחות ושפע. ממש קשה. ולך חסר הלהט הזה שהוא זה שמניע את החינוך לערכים נשגבים.

      הוא חסר גם לי ומאידך אני מבינה שהעולם השתנה אבל ששום דבר לא קורה סתם.

      הרדידות הזו, החומרנות, תרבות ההנאה וקידוש האני הם כנראה צו התקופה. זהו העידן שאנחנו צומחים לתוכו ומצמיחים לתוכו את ילדינו. אני באופן אישי משתדלת לחנכם ככל האפשר שיהיו אנשים טובים ותורמים אבל להוויה מסביב יש השפעה לא קטנה.

      ואני תוהה אם להילחם ולהיות מיוסרת (כמוך) או שפשוט להמשיך לעשות את שיכולה כאן בד' אמותי ולראות לאן יקח אותנו היקום ומה תוליד תקופה זו.

        תודה אילנה !

       

       לי לא חסר הלהט וגם לא הרצון...  אני עושה ( ועושה לא מעט ) . 

       אינני חושב כי צריך לחנך ל"ערכים נשגבים" אלא לערכים פשוטים , להיות בני אדם ...  להיות ישרים , הגונים , מתחשבים בזולת , 

       להאמין בעבודה המביאה תוצאות ( ולא במעשי ניסים , או רמאויות ... ) , להאמין בצדק ולפעול להשגתו ...

       

      בד' האמות שלי אני מצליח לא רע .  גם בקרב ילדי וגם באותם מקומות בהם אני מלמד את בני הדור הצעיר .

      אילולא האמנתי בדרך הזו הייתי נוטש אותה כבר מזמן .  היא הלא לא פשוטה .  מחייבת לשחות כל הזמן נגד הזרם והזרם הולך וגובר ...

       

       

        12/9/09 17:14:

      לא חושבת שאנחנו דור הבוקים.

      נולדנו אל עידן נינוח יותר מאשר הורינו,

      אל שפע גדול יותר ואל עולם שמשתנה כל הזמן ושהמוטו שלו הוא חומרנות.

       

      קשה לייצר להט כשיש נינוחות ושפע. ממש קשה.

      ולך חסר הלהט הזה שהוא זה שמניע את החינוך לערכים נשגבים.

       

      הוא חסר גם לי

      ומאידך אני מבינה שהעולם השתנה

      אבל ששום דבר לא קורה סתם.

       

      הרדידות הזו, החומרנות, תרבות ההנאה וקידוש האני הם כנראה צו התקופה.

      זהו העידן שאנחנו צומחים לתוכו ומצמיחים לתוכו את ילדינו.

      אני באופן אישי משתדלת לחנכם ככל האפשר שיהיו אנשים טובים ותורמים אבל

      להוויה מסביב יש השפעה לא קטנה.

       

      ואני תוהה אם להילחם ולהיות מיוסרת (כמוך) או שפשוט להמשיך לעשות את שיכולה כאן בד' אמותי

      ולראות לאן יקח אותנו היקום

      ומה תוליד תקופה זו.

       

       

        12/9/09 16:53:
      *
        12/9/09 16:33:

      צטט: קלודט עטייה 2009-09-12 14:35:16

      דור הבוקים בכלל לא כזה בוק, חשבתי שהירשנזון ואולמרט הם לא בני עשרים, יכול להיות שהחינוך שלהם היה גרוע?

       ? ? ?

       בני העשרים הם ממש לא רעים .  ממש ממש לא !  הם רק נעדרי ערכים .

       

       הירשזון ואולמרט ( ולמרבה הצער עוד הרבה כמותם ) הם אלו אשר עשו את שעשו , בציניות ובתאווה בלתי מרוסנת , להשיג לעצמם "בלי חשבון" .  בלי ערכים .  ללא כל התחשבות .  רק הם ...

       

      רבים שכמותם , אשר "אבדו את הדרך" משמשים דוגמא ומופת לדור הצעיר ...

       

        12/9/09 14:35:
      דור הבוקים בכלל לא כזה בוק, חשבתי שהירשנזון ואולמרט הם לא בני עשרים, יכול להיות שהחינוך שלהם היה גרוע?
        12/9/09 12:36:

      צטט: אור נגוהות 2009-09-12 12:30:10

      אוהבת את ההגינות שלך באומרה, כולנו אשמים....

      בראייה קצת רחוקה, בכל זאת אני נוטה להאשים את ממשלות העבר שלא השכילו להבין את חשיבות החינוך הערכי, שקיצצו בתקציבי חינוך, שהיפלו את הפריפריות, שהפכו את מעמד המורה לנחות..ועוד ועוד...במדינה קטנה כמו שלנו, עם כל כך הרבה בעיות, היו צריכים להעמיד את החינוך בראש הרשימה....

      אני זוכרת שרר חינוך אחד...שהתחיל לעשות למעו החינוך, למען הפריפרייה...אבל אז בא רצח רבין והקלפים נטרפו ..זה היה יוסי שריד.... לצערי מאז כל שרי החנוך לא גרמו לשום מהפך....

      אולי נתליתי מידי בחינוך המוסדי,  כשכמובן החינוך בבית לא פחות חשוב.... אבל איך אפשר לחנך , להטמיע ערכים, להיות עם היד על הדופק כשההורים נמצאים 12 שעות מהיממה בעבודה, כי צריך לשלם משכנתא, כי צריך להאכיל ילדים, כי צריך אוטו חדש, כי צריך את כל חבילת התוכניות בטלויזיה וכו' וכו'....

      לפי הסטיסטיקה הורים נמצאים על ילדיהם משו כמו חצי שעה נטו ביום... אז?

      אם לא יהיה פה שינוי מהותי בסדר עדיפות לאומי לחינוך...אנחנו בדרך לאבדון מוחלט...והצעירים באמת לא אשמים !

      תודה יוסי...פוסט חשוב !

       תודה לך !

       אנא זכרי כי בסופו של תהליך הממשלות והפוליטיקאים זה אנחנו .  אנחנו נותנים את ידינו ע"מ כי הם יעשו .  לכאורה את מה שחשוב

       בעיניו .  אם הם עושים דברים מנוגדים - עלינו להחליפם .

       

        12/9/09 12:34:

      צטט: שביט33 2009-09-12 12:13:56

      אני אוהבת את התכנים שאתה מביא. תודה

        תודה לך !

       

       

        12/9/09 12:30:

      אוהבת את ההגינות שלך באומרה, כולנו אשמים....

      בראייה קצת רחוקה, בכל זאת אני נוטה להאשים את ממשלות העבר שלא השכילו להבין את חשיבות החינוך הערכי, שקיצצו בתקציבי חינוך, שהיפלו את הפריפריות, שהפכו את מעמד המורה לנחות..ועוד ועוד...במדינה קטנה כמו שלנו, עם כל כך הרבה בעיות, היו צריכים להעמיד את החינוך בראש הרשימה....

      אני זוכרת שרר חינוך אחד...שהתחיל לעשות למעו החינוך, למען הפריפרייה...אבל אז בא רצח רבין והקלפים נטרפו ..זה היה יוסי שריד.... לצערי מאז כל שרי החנוך לא גרמו לשום מהפך....

      אולי נתליתי מידי בחינוך המוסדי,  כשכמובן החינוך בבית לא פחות חשוב.... אבל איך אפשר לחנך , להטמיע ערכים, להיות עם היד על הדופק כשההורים נמצאים 12 שעות מהיממה בעבודה, כי צריך לשלם משכנתא, כי צריך להאכיל ילדים, כי צריך אוטו חדש, כי צריך את כל חבילת התוכניות בטלויזיה וכו' וכו'....

      לפי הסטיסטיקה הורים נמצאים על ילדיהם משו כמו חצי שעה נטו ביום... אז?

      אם לא יהיה פה שינוי מהותי בסדר עדיפות לאומי לחינוך...אנחנו בדרך לאבדון מוחלט...והצעירים באמת לא אשמים !

      תודה יוסי...פוסט חשוב !

        12/9/09 12:13:

      אני אוהבת את התכנים שאתה מביא. תודה
        11/9/09 18:23:

      צטט: הדקדוק הפנימי 2009-09-11 17:40:34

      יוסי יקר,

      אחרי קריאה שניה אני בשלה להגיב. אני שומעת את הכאב מאחורי המילים שלך ואת העצב שניכר בתיאורים שלך למצב העגום.  גם אני כמוך מאמינה שחינוך לערכים הוא הדרך הנכונה, יחד עם זאת מה שהתחדד לי לאחרונה הוא שלא מספיק לחנך לערכים, צריך לעשות מה שנקרא To walk the talk .  הדבר הכי חשוב שאני יכולה לתת הוא להיות דוגמא לערכים.

      מבחינתי זה אומר-להתנדב, לתרום, לא להגרר לאלימות, להחזיק חיבוק לסטירה, להיות דוגמא.

      מקווה שתמשיך לכתוב על כך- כל מודעות שמתעוררת חשובה.

      שבת שלום.

       תמי יקרה ,

       תודה לך על המילים החמות .  אכן כאב ותסכול גדול ...

       לא כתבתי על עצמי .  אני עושה .  עושה די הרבה . בדרך שלי .  כתבתי כאן על הבעיה  .  אני מסכים אתך לחלוטין כי עשיה ודוגמא 

       אישית הן הדרך הנכונה ( למרות כי יש לא מעט המגחכים ורואים בכך מאבק אבוד ).  יש מעט מדי המוכנים להרתם .  הרואים

       בעשייה הזו ציונות אמתית והגשמה .

       תודה !!!

       שבת שלום 

       

        11/9/09 17:40:

      יוסי יקר,

      אחרי קריאה שניה אני בשלה להגיב.

      אני שומעת את הכאב מאחורי המילים שלך ואת העצב שניכר בתיאורים שלך למצב העגום.

      גם אני כמוך מאמינה שחינוך לערכים הוא הדרך הנכונה, יחד עם זאת

      מה שהתחדד לי לאחרונה הוא שלא מספיק לחנך לערכים, צריך לעשות מה שנקרא

      To walk the talk

      הדבר הכי חשוב שאני יכולה לתת הוא להיות דוגמא לערכים.

      מבחינתי זה אומר-

      להתנדב, לתרום, לא להגרר לאלימות, להחזיק חיבוק לסטירה, להיות דוגמא.

      מקווה שתמשיך לכתוב על כך- כל מודעות שמתעוררת חשובה.

      שבת שלום.

       

        11/9/09 16:19:

      צטט: גלי באטוס 2009-09-11 16:11:14

       

      יוסי חבר יקר שלי,

       

      כמו תמיד אתה...

       

      חכם וישיר

      ולא מתפשר,

      הוגן וכנה

      ולא מוותר...

       

      הלוואי ואנחנו כולנו נשכיל,

      לחיות בחוכמה

      ולטוב להוביל...

       

      נשיקה

       וואוו ... גלי יקירה שלי ...

       נבוך

       תודה !!  תודה רבה !!!

       

      את הלא יודעת כי התכונות הללו לא עושות לי את החיים פשוטים יותר ... 

       

       

        11/9/09 16:17:

      יוסי ,

      הרבה כעס , הרבה הלקאה עצמית.

      אתה לא "אשם" .

      לפני זמן מה "חיפשתי" איזה מנהיג,

      איזו שהיא דמות מופת ,שיכול להנהיג את המדינה הזאת,

      לא מצאתי.

      אודה לעזרתך.

      ובאשר לשינוי ,.אתה יודע ,

      רק דוגמא אישית,

      מובילות נכונה,

      ובחירה של כל אחד מאיתנו בטוב,ובאור,

      יעשו את ההבדל.

      ובינתיים..

      עד שתבוא הגאולה,

      דרושה ,תפילה גדולה.

        11/9/09 16:11:

       

      יוסי חבר יקר שלי,

       

      כמו תמיד אתה...

       

      חכם וישיר

      ולא מתפשר,

      הוגן וכנה

      ולא מוותר...

       

      הלוואי ואנחנו כולנו נשכיל,

      לחיות בחוכמה

      ולטוב להוביל...

       

      נשיקה

        11/9/09 15:48:

      צטט: rom-w 2009-09-11 14:25:30


      החינוך בבית,ברחוב ובבית הספר הוא המהות. אני חושבת שהטעות בחינוך בבית הוא שניסינו כמה שיותר לא להיות דומים להורים שלנו ובכך פרצנו את כל הגבולות, חופשיות ייתר, בזבוז יתר, ערכים העומדים במבחן קרעי תרנגולת ועוד ועוד והתוצאה? ילדים-בוגרים-תינוקיים. מפונקים לרוב ובלי משמעת. מחפשים קיצורי דרך ועליות מטאוריות - אז אין פלא שהדרך עוברת במסלולי שחיתות והנפילה חזקה. 

      אז אנחנו באמת דיי אשמים.

       תודה רום .  אכן זה בדיוק התהליך אשר הביאונו הלום...

       

        11/9/09 14:25:


      החינוך בבית,ברחוב ובבית הספר הוא המהות. אני חושבת שהטעות בחינוך בבית הוא שניסינו כמה שיותר לא להיות דומים להורים שלנו ובכך פרצנו את כל הגבולות, חופשיות ייתר, בזבוז יתר, ערכים העומדים במבחן קרעי תרנגולת ועוד ועוד והתוצאה? ילדים-בוגרים-תינוקיים. מפונקים לרוב ובלי משמעת. מחפשים קיצורי דרך ועליות מטאוריות - אז אין פלא שהדרך עוברת במסלולי שחיתות והנפילה חזקה. 

      אז אנחנו באמת דיי אשמים.

        11/9/09 14:06:

      צטט: יעלוק 2009-09-11 13:50:41
      נחמד מצידך לשים לנו כל הזמן  מראה מול הפרצוף חיוך

      ...כן וזה מה שאני רואה במראה

       

      ~שבת שלום~

       אני אפסיק ( מבטיח ! )...  ואז הכל יחזור להיות נינוח , שליו ואולי אפילונהדר...

       

        11/9/09 13:50:


      נחמד מצידך לשים לנו כל הזמן  מראה מול הפרצוף חיוך

       

      ...כן וזה מה שאני רואה במראה

       

      ~שבת שלום~

        11/9/09 06:13:

      צטט: אילניק 2009-09-11 06:07:46

      אני קוראת אותך בשעת בקר מוקדמת. לפני כחצי שעה כתבתי גם אני פוסט שעסק באישי.

      בי.  אז...תודה לך על הלקיחה אותי למקומות כלליים יותר.

      כן...מערכת החינוך מהווה מראה די מדויקת למי שאנו.  צבר של אנידיבידואליסטים פוסט מודרניסטים שעסוקים במי אנחנו, בדרך אל האושר, המימוש וההגשמה העצמית.

      הייתי מורה ומחנכת 22 שנים במערכת החינוך העל יסודית. בכל פעם שסיים מחזור שאלו אותי תלמידיי, נו אילנית, מה את הולכת לעשות בשנה הבאה? את לא צריכה להישאר בבית הספר, את מוכשרת מדי.

      שנים רבות היתה לי תשובה מוכנה מראש. מי יעשה את המלאכה הזאת של ליווי מתבגרים ומתבגרות? מי ירביץ בהם תורה ודרך ארץ?  זה הרי כל כך חשוב.

      חייכו, אמרו שהבינו, אולי הבינו....

      לחנך וללמד זו מלאכת קודש. אין, לעניות דעתי, כמעט תחום עיסוק בו קיים השילוב בין יכולות אניטלקטואליות, רגשיות ומנהיגות המתגלמות במקום כמו ההוראה. צר לי שאני עושה מעין השטחה של המקצוע. התגמולים הנילווים לו, החומריים והחברתיים הם דלים. יוקרת סטטוס נמוכה. חוסר הערכה.

      וזה במישור הכוללני. שכרי היה כ7000 ש"ח נטו לאחר 22 שנים. הייתי מהמורות , ומתנצלת על ה"נחתומה המעידה על עיסתה", שמכונות "מורה לחיים". דורות לא מעטים ליוויתי, יודעת שבחלקם נגעתי ולחלקם אהיה משמעותית כל חייהם. אין תחליף לתחושה הנפלאה של היותך בר משמעות. קודם כל לעצמך ואחר כמובן לאנשים. עזבתי את ההוראה כי רציתי לעשות דברים אחרים. כן, גם להיות מתוגמלת במישור החומרי.  אין לי צל צילו של ספק שאילו שכרי היה משולם כפי ערכי, הייתי בדילמה אמיתית אם ללכת אם לאו.  מערכת החינוך מעודדת בינוניות. ויש מורים טובים. יש גם מעולים. אם החברה היתה אכן מבינה, ולא מתהדרת בנוצות מבינות (בשורוק) הרי שאנשים היו מתחרים על הזכות להיות מורים. ילדינו היו זוכים ללמוד מאנשי רנסאנס ולא ממוגבלים שאמונים, וגם זה לא תמיד, רק על תחום הידע שעליו הם מופקדים. לחנך הוא לאהוב. לאהוב הוא לדעת להבחין בין גבולות לבין קבלה. לדעת שבצד המקל קיים גזר. ללהטט במעברים ביניהם ולקבל את ההורים כשותפים פעילים באחריות על ילדיהם.  אולי אכתוב על כך בעתיד.

      חברה ללא חמלה נעשינו. קפיטליסטים דורסנים, כאילו שאינם רואים את האחר, וכל כך צדקת, יוסי במה שכתבת. דור של בוקים, אנחנו, שהפקירו את המדינה לטובת הבינוניים, העסקנים הפוליטיים נטולי הדרך ותאבי הכוח.  אני משחזרת  בזיכרוני כמה דמיות שניסו לשנות...לא צלחה דרכם כי הישרדות בעולם הפוליטי לא היתה אפשרית עבורם.  שינוי..

      אולי מפלגה של בוקים, למודי שנים, שיצליחו לעשות אחרת ממה שיש?

       

       

       וואוו ... תודה לך על המילים ...

       גם את מציינת במילותיך את תופעת היעדר הערכים .  אסור לנטוש את העשייה , את חינוך דור העתיד .  כעת אולי אפילו ביתר שאת ...

       

        11/9/09 06:07:

      אני קוראת אותך בשעת בקר מוקדמת. לפני כחצי שעה כתבתי גם אני פוסט שעסק באישי.

      בי.

      אז...תודה לך על הלקיחה אותי למקומות כלליים יותר.

      כן...מערכת החינוך מהווה מראה די מדויקת למי שאנו.

      צבר של אנידיבידואליסטים פוסט מודרניסטים שעסוקים במי אנחנו, בדרך אל האושר, המימוש וההגשמה העצמית.

      הייתי מורה ומחנכת 22 שנים במערכת החינוך העל יסודית.

      בכל פעם שסיים מחזור שאלו אותי תלמידיי, נו אילנית, מה את הולכת לעשות בשנה הבאה? את לא צריכה להישאר בבית הספר, את מוכשרת מדי.

      שנים רבות היתה לי תשובה מוכנה מראש. מי יעשה את המלאכה הזאת של ליווי מתבגרים ומתבגרות? מי ירביץ בהם תורה ודרך ארץ?

      זה הרי כל כך חשוב.

      חייכו, אמרו שהבינו, אולי הבינו....

      לחנך וללמד זו מלאכת קודש. אין, לעניות דעתי, כמעט תחום עיסוק בו קיים השילוב בין יכולות אניטלקטואליות, רגשיות ומנהיגות המתגלמות במקום כמו ההוראה.

      צר לי שאני עושה מעין השטחה של המקצוע.

      התגמולים הנילווים לו, החומריים והחברתיים הם דלים. יוקרת סטטוס נמוכה. חוסר הערכה.

      וזה במישור הכוללני.

      שכרי היה כ7000 ש"ח נטו לאחר 22 שנים. הייתי מהמורות , ומתנצלת על ה"נחתומה המעידה על עיסתה", שמכונות "מורה לחיים".

      דורות לא מעטים ליוויתי, יודעת שבחלקם נגעתי ולחלקם אהיה משמעותית כל חייהם.

      אין תחליף לתחושה הנפלאה של היותך בר משמעות. קודם כל לעצמך ואחר כמובן לאנשים.

      עזבתי את ההוראה כי רציתי לעשות דברים אחרים. כן, גם להיות מתוגמלת במישור החומרי.

      אין לי צל צילו של ספק שאילו שכרי היה משולם כפי ערכי, הייתי בדילמה אמיתית אם ללכת אם לאו.

      מערכת החינוך מעודדת בינוניות. ויש מורים טובים. יש גם מעולים. אם החברה היתה אכן מבינה, ולא מתהדרת בנוצות מבינות (בשורוק) הרי שאנשים היו מתחרים על הזכות להיות מורים.

      ילדינו היו זוכים ללמוד מאנשי רנסאנס ולא ממוגבלים שאמונים, וגם זה לא תמיד, רק על תחום הידע שעליו הם מופקדים.

      לחנך הוא לאהוב. לאהוב הוא לדעת להבחין בין גבולות לבין קבלה. לדעת שבצד המקל קיים גזר. ללהטט במעברים ביניהם ולקבל את ההורים כשותפים פעילים באחריות על ילדיהם.

      אולי אכתוב על כך בעתיד.

      חברה ללא חמלה נעשינו. קפיטליסטים דורסנים, כאילו שאינם רואים את האחר, וכל כך צדקת, יוסי במה שכתבת.

      דור של בוקים, אנחנו, שהפקירו את המדינה לטובת הבינוניים, העסקנים הפוליטיים נטולי הדרך ותאבי הכוח.

      אני משחזרת  בזיכרוני כמה דמיות שניסו לשנות...לא צלחה דרכם כי הישרדות בעולם הפוליטי לא היתה אפשרית עבורם.

      שינוי..

      אולי מפלגה של בוקים, למודי שנים, שיצליחו לעשות אחרת ממה שיש?

       

      ארכיון

      פרופיל

      יוסי בר-אל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין