הצעה בונה למיקי רוזנטל – לך על טרילוגית המטבח הישראלי. להפקה הנוכחית שלך "איך להיות מאושר בשישה שעורים" הייתי קורא – שיטת המריחה. קח פרופסור, שים אותו בכיתת לימודים (...שמגיעים אליה דרך בית פרטי??) תן לו להצדיק כל טענה באשר היא ע"י הזכרת המילה מחקר. בלי לתאר איך הגיעו לתוצאה , או לתת קישורים למחקרים עצמם ברשת או אפילו לסייג ולהסביר את מוגבלותם של מחקרים ורק להגיד "יש מחקרים שמוכיחים". מחקר אחד שבטוח מהדהד בראש של כל קורא ,שראה את התוכנית הוא "מחקר" ה14.000 . למי שלא קרא- וודאו שאתם יושבים, שיש לידכם כוס מים ושהיומן שלכם פנוי. אתם הולכים לצחוק. על רמת האושר של משפחה בארץ אין השפעה החל מהכנסה משפחתית של ארבעה עשרה אלף שקל ברוטו. כן כן , זאת עובדה – "מחקר" אומר.מה שהוא לא אומר זה כמה אנשים יש במשפחה , איך אושר בכלל נמדד ועוד שאר פרטיןם לא רלוונטיים. המשפט הבא הוא לא מבוסס , כי הוא לא ממחקר, אבל יש לי הרגשה שלפרסם טענה כזאת בלי לבסס אותה בערוץ 2 היום עושה יותר נזק לעם מאשר השקשוקה של ד"ר עופר.
לפרק הסיום של הטרילוגיה הייתי קורא – שיטת ההאכלה. ובמקרה שלנו איך אנחנו מאכילים את היד שמכה אותנו. איך אנחנו שותקים כשעוולות צרכניות קורות? איזה תרוצים אנחנו נותנים לעצמנו , אחרי שאנחנו מבינים שאנחנו כנראה לא נשרוף את הסניף? (במקרה של בנק הפועלים נראה ששרי עושה את העבודה בשבילנו). התגובות הבאות למקרה שיפורט להלן היו: ככה זה בישראל , לא תצליח לשנות אותם, מה? תהייה דון קישוט? אם לא היה מדובר רק ברשת להלבשה תחתונה הייתי צוחק ,אחרי שניסיתי לפתור את זה בהגיון – אני כותב את הפוסט הזה. מעשה שהיה כך היה (יש לי הקלטה של המוכרת מודה בכל הפרטים, היא מודעת לזה שהיא מוקלטת – האם מותר לי לפרסם אותה פה ללא אישורה? אשמח לתשובתכם ובמידה וכן – אעלה הקובץ) : לפני כשלושה שבועות קניתי בגד-ים עם חברתי ברשת "אפרודיטה" בכפר-סבא. (היא שילמה ואני אמרתי – הכל יפה עלייך מותק). בחרנו בגד ים לבן והחברה הנשמה שלי שאלה בקול פעמונים – האם הבגד ים נהיה שקוף במים? חשבתי שהשאלה מוזרה ומוכרת ו' אמרה שלא והראה לנו את הביטנה שמונעת את זה. כמה שעות אחר כך חברה שלי כבר הייתה ערומה בחוף נתניה (אם שרדתם עד עכשיו , מגיע לכם קצת פינוק). הבגד ים שקוף והנקודת חן שלה שהייתה רק שלי חקוקה עכשיו במוחם של מאות צרפתים. יום אחרי זה הייתי בסניף וביקשתי חילוף/פיצוי , מה שאולמרט הציע למתנחלים וקשטן היה צריך לבניון. המוכרת ד' אמרה בחן : אם זה שקוף – ניצור איתך קשר ונחליף. שמח ומאושר חזרתי הביתה רק בשביל לקבל שיחת טלפון ממנה שלושה ימי עבודה אחר כך . מצטערים, אין אחריות על בגדי ים לבנים. האם גחמה זאת מצוינת במקום כלשהו בחנות – לא , היא ענתה , האם מצוין בחוק? לא , היא ענתה , האם את ידעת מזה כשמכרת לי או שלקחת ממני את הבגד ים לבדיקה? לא . האם הייתה דרך שאני הייתי יכול לדעת את זה? לא והגרנד פינלה – מה עם העובדה שמוכרת החנות הטעתה אותי בנוגע לטיב הבגד-ים? זה לא משנה , גם אם הוא שקוף וגם אם הוא לא , אנחנו לא לוקחים אחריות על בגדי ים לבנים , גם עם הטענו אותכם. (כל זה מוקלט). לא הסכימה לתת לי מספר של העובדת שאמרה לה את זה , הפנתה אותי לשירות לקוחות- שהפנו אותי להודעה קולית. העדפתי לכתוב להם באתר – חזרו אלי אחרי ארבעה ימים – בלי לקרוא מה שכתבתי , סיפרתי הסיפור שוב ומאז לא חזרו אליו יותר . למרות שפניתי אליהם עוד 4 פעמים , הייתי בסניף בשביל לאסוף הבגד ים (גם שם היה סיפור , אבל אתם צריכים כבר לחזור לעבודה). אלי הם כבר לא יחזרו. אני מקווה שגם אתם לא לשם ,אחרי שקראתם הסיפור.
|