ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
יש חוקים שמתיימרים להציל חיים, או שכוונתם הכללית היא ניסיון למזער סיכונים. חלקם גם מצליחים לפעמים בהסתברות כלשהיא להשפיע על שיעורי תמותה.
לפני כשש שנים כתבתי באתר שלי משהו על תרומות איברים.
במדינת ישראל מתים כל שנה עשרות עד מאות אנשים בהמתנה להשתלת איברים. מאות אחרים שאינם בסכנת חיים יכולים היו לשפר את איכות חייהם באמצעות השתלה (קרניות למשל).
נתונים אלו נגזרים בעיקר מעובדה אחת: השיעור הנמוך, בצורה שערורייתית, של נכונות לתרומה.
את הצעת החוק הבאה העליתי באתר כנסת2 שיזם חבר הקפה שגב בר-און, לאחר שניסיתי לפני כן להציע אותה בצורתה הפשוטה כפי שחלה במדינות מתוקנות (*ברירת המחדל ההפוכה) ונתקלתי להפתעתי בהתנגדויות תמוהות מגובות באנלוגיות מוזרות. (*מי שהתגובות הללו ממש מעניינות אותו, שיחטט באתר כנסת2)
תקציר ההצעה:
1. עיקר ההצעה: יש לחייב כל אזרח להצהיר על עמדתו בנושא תרומת איברים, קרי לחתום על נכונותו או על אי-נכונותו לתרום איברים לאחר מותו.
[בעקבות התגובה השלילית של רונית לרעיון התעדוף, הנה הצעה חלופית לתוספת הזאת: בטופס ההצהרה, יוכל, מי שרוצה לתרום, לציין שהוא מעדיף שתרומתו תגיע קודם כל לאנשים שמוכנים בעצמם לתרום. אני אישית מעדיף לתרום קודם כל לאנשים הפחות אנוכיים בחברה - ובטופס התרומה הנוכחי מופיעים ממילא מיני סייגים שונים, כיוון שזכותו של אדם להחליט לגבי תרומתו שלו מה לתרום, באיזה אופן ובאילו נסיבות.] יתרה מזאת, אדם שמסכים לתרומת איבריו, לגיטימי שיהיה מסוגל לסייג שאיבריו יגיעו קודם כל לאנשים שבעצמם מוכנים לתרום איברים.
אז הכנסת אמנם בפגרה - ובעיקרון האתר של שגב אמור לעזור כפלטפורמה של הצפת רעיונות להצעות חוק לגורמים הנכונים - אבל במקרה המדובר, אם אכן יעלה לדיון, סביר שיתפתח סביב העיניין שיח ציבורי חריף.
מוזמנים לחסוך זמן ולהתחיל את השיח הזה עכשיו, כך שכשתחזור הכנסת מהפגרה אפשר יהיה כבר להכניס את החקיקה ולהציל חיים. |
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (54)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מה אומר? כל מילה בסלע
שווה כוכב
צודק! או שילך לתולעים או להצלת חיים!
והתשובה כמובן ברורה!
רוצו תחתמו על כרטיס אדי...
שנה טובה, שנזכה לשנים ארוכות וטובות
ושלא נצטרך תרומות..
הנה הלינק לשיר
wonderful world
אני לא יודעת אם הזכירו את הנקודה הזאת כי זה קצת עייף אותי, עם כל החזרות והציטוטים הלא נוחים האלה.
בכל מקרה, אחד שהוא מתנגד לתת, לתרום אברים הוא וודאי גם יתנגד לקבל. האין זאת ? הגיוני שזה, שהוא נגד מבחינה פילוסופית או מבחינה דתית הלכתית ועוד, הוא יתנגד גם לצד ההפוך אחרת איזה היגיון יש בטענתו?. מותר לו לקבל אבל אסור לו לתת?
נקודה מעניינת לא?
אוקיי אז אם ננסה לנתח לפי מיטב הבנתי .אחד שמתנגד אולי מאמין בתחיית המתים ופוחד על גופו שישאר שלם. ולכן מסרב הוא לתת במותו.
אבל נניח שהוא נתקל במצב של חיים או מוות. והוא זקוק ל איבר לילדיו או לעצמו מה אז הוא יעשה יוותר על חייו? או על חיי ילדיו? פה אמונתו עומדת במבחן.
אני חושבת שהוא צריך להקדיש מחשבה למה היה אם....
האמונות שלנו לפעמים עומדים כמכשול לא רק לצד אחד, כי תמיד יש גם את הצד השני. וצריך לנסות לחשוב על הכל .
בדרך כלל איננו עושים זאת ואנשים בוחרים במה שנוח להם לא במה שנכון.
לפי מייטב ידיעתי אנשים ואמונות לא עומדים אף פעם במבחן המציאות כאשר הם נמצאים במצב אמיתי אמונתם מתערערת.
הייתי אומרת קל לשפוט אחרים. אבל קשה ששופטים אותנו במיוחד באותה אמונה שלנו ולרוב זה כך.
ומי אמר שמה שאנו מאמינים הוא הנכון?. לפי נסיוני, הרבה אמונות שהחזקתי בהם
התרסקו לנגד עיניי. והחיים לימדו אותי לסלוח לעצמי, אז אני לא אבין ואסלח לאחרים?
לא הייתי רוצה לעבוד או להיות חברה בכנסת. או בכלל לחוקק חוקים. בשביל לחוקק חוקים אלה או אחרים ולהיות שותפה לחקיקתם אני חושבת שיש לזה מחיר לא קל.
מזל שאני לא נמצאת שם. ואני יכולה לכתוב לקרוא להביע דיעות וגם לסתור את עצמי.
ולסיום אולי אביא לכם את הסיפור מהברית החדשה. המוסר השכל ברור והוא יספק או לנו חומר למחשבה.
ובכן הסיפור הוא על פרוצה אחת שרדפו אחריה קבוצה של אנשים מהכפר כאשר הם צועקים לעברה זונה פרוצה נואפת בעודם מרביצים לה וקורעים ממנה את בגדיה. צועקים צריך להוציא אותה להורג בסקילה!. המסכנה רצה כל עוד רוחה בה והגיעה עד לברכיו של ישו. כולם התקהלו מסביבם וצעקו לעברה ולעבר ישו, צריך להרוג אותה לסקול אותה היא זונה פרוצה מביישת אותנו , את הכפר.
ואז הביט אליהם ישו ואמר :שיקום זה שבחיים שלו אף פעם לא נאף, לא שיקר ולא גנב ולא ביצע אף חטא. כולם הביטו זה בזה השתתקו כאשר אף אחד לא העיז להוציא הגה מפיו.
כולם מיד הבינו את טעותם והורידו את ראשם בכלימה .אותה פרוצה לבסוף חזרה מדרכה והפכה להיות חסידה וחניכה של ישו.
מה הסיפור הזה מלמדנו?
החיים זה לא אקסיומה מה שאני מאמין היום ישתנה מחר, מחר אני כבר לא אהיה אותו האדם שהייתי אתמול.
ואם אדון מישהו לתלייה אני צריך להזהר שלא ידונו אף אותי על אותו המעשה.
הסרט הנחשול אף הוא בא ללמדנו אותו מוסר השכל בווארייציה שונה .
מחייכת ומאחלת לכולנו שנה טובה וחכמה .
גלי
מקדישה לכם את השיר
איזה עולם נהדר של לואי ארמסטרונג
מוזמנים לאתר
www.sigaliti.com
זה לא לגמרי מדויק שאין "שום בעיה הלכתית" אבל בהחלט אפשר למצוא את הרב המתאים שיאפשר.
לי בכל אופן כבר יש כרטיס בארנק.
מקוה לא להשתמש בו עד זקנה...
אח שלי ... (חה חה חה אימצתי אותך)...
כל מילה זהב ... צודקים הדוחפים לשינוי החקיקה.
אכן אם מישהו חושב לא לתרום אז שימלא טופס אי תרומה שאוטומטית יוריד את הזכות שלו לסוף התור...
ותודה על השירים שהעלית לבלוג שלך אהבתי את כולם.
בהצלחה בדירה החדשה.
....ממ לאלץ ...רצונו של אדם כבודו..מעניין כמה באמת אפילו פה באתר היו טורחים בעניין, חוץ מלהתפלסף בבלוג...?הרעיון הבסיסי שעיקרו מודעות ונכונות,הוא בהחלט במקום! והגיע
באמת הזמן..אני מאמינה בתהליך של חשיפה ולמידה של הרעיון...ולא לכפות הר כגיגית...
רובנו שבויים בפחדים ומצוקות שונים..שלא תמיד מאפשרים גדלות רוח הנדרש..גם כשחיי אדם
עומדים על הפרק,..לצערי...מקווה שיפתח תהליך אמיתי ורציני בנושא,שיגרום לחברה שלנו לפעול אחרת{לטובה} ובכך לחסוך סבל רב. לו יהי!
צודק. תודה על החיזוק.
כל הכבוד , חשוב להעלות את המודעות לנושא.
שדוד שלי נפטר השהו מעט את הידיעה על מותו כדי לבקש מאישתו לתרום את אבריו .
היא סירבה.
כל כך כעסתי עליה...
מאחר וכולם מסכימים על כך שהיוזמה
ברוכה והוויכוח הוא על ה-"תיעדוף" אתייחס
רק אליו.
יש מקרים שבהם טובת הכלל גוברת
על טובת הפרט.
כשאתם עוברים ברמזור אדום,
המדינה קבעה שלא
מעניין אף אחד אם ראיתם את הרמזור
או לא ואם התכוונתם לעבור באדום.
המדינה קבעה שכדי להגן על הכלל,
יש לוותר, במקרה זה, על חרות הפרט.
המצב כיום הוא שבמדינת ישראל
באחוזים תרומת האיברים היא מהנמוכות בעולם.
נוצר מצב שאלו שזקוקים לתרומה נאלצים "לבלות"
חודשים ושנים בבלגיה או גרמניה לחכות לתרומה,
כי ישראליםלא תורמים. [ אני מדגיש ישראלים,
כי יהודים בעולם כן תורמים, ראו את בבלגיה לדוגמא ].
לא אפרט את העלויות הכספיות העצומות המוטלות על
משפחת החולה גם אם הוא מבוטח ועצם שהותו שלו
ממומנת על ידי הביטוח, רק מעצם השהות בחו"ל.
יש מקרים בהם אי אפשר להיות "יפה נפש" וגם אם
לחלק מהאוכלוסיה זה יהיה קצת קשה, אז מה ?
אני לא אומר שצריך לחייב את כולם לתרום או אפילו כמו
בחוק הבלגי להניח שכולם מסכימים אלא אם כן הודיעו
שאינם מסכימים במפורש.
אבל זה בהחלט צריך להיות ביטוח הדדי,
כלומר מי שלא מוכן לתרום הוא ומשפחתו
לא יהיו זכאים לתרומה.
כשאבא ידע שאם לא יחתום הוא לא יזכה
לתרומה ועלול להשאיר את ילדיו יתומים,
הוא כבר ישקול שיקולים נוספים.
כשרב גדול ידע שאם לא ימליץ לצאן מרעיתו
להסכים לתרומת איברים יגזור עליהם
סכנת חיים ויוציא אותם מהזכאים לתרומת איברים,
ישקול שנית את פרשנותו לחזון תקומת המתים.
אם לא נכניס סנקציה \ תמריץ נגד מי שמסרב
לתרום נשאיר את המצב כמו שהוא כיום ... גרוע.
שמעתי על אגדה אורבנית הגורסת כי כשרופאים יודעים שמטופל ש"מתנדנד" בין חיים למוות מחזיק בכרטיס תורם, הם קצת פחות מתאמצים להצילו אותו...
וכמובן שבלי להיכנס לשאלה אם זה נכון או לא, גם זו יכולה להיות סיבה למיעוט מחזיקי הכרטיס.
אנשים אומרים לעצמם - כשאמות גם כך קרובי יודעים שאני מעוניין ויתרמו את אבריי ככל שיתאפשר, למה זה צריך להופיע פורמלית על כרטיס שעלול לפגוע בי?
לרגע לא מניח למעשנים. מעדיף את הריאות של כולנו נקיות ובריאות וראויות לתרומה במקרה הצורך...
כל הכבוד על העלאת הנושא (ותודה לאל שאתה מניח קצת למעשנים
)
אני מתייחסת רק לסעיף הראשון שציינת (כי השני באמת בעייתי קצת)
אני חושבת שזה רעיון מצויין.
המון אנשים לא חתומים על כרטיס רק מטעמי עצלות או חוסר ידע לגבי חשיבות הנושא.
ברגע שהחתימה תיהפך לחובה (ולכן לא אקטיבית - במובן של לטרוח וליזום חתימה) אני מאמינה שמספר האנשים שמוכנים לתרום יעלה משמעותית.
אני גם חושבת שכשמגיע הרגע הנורא והמשפחה צריכה להחליט, הידיעה שהאדם חתם והסכים כשהוא היה צלול תשפיע מאוד.
בקיצור, אני בעד.
תודה תודה. כל הדברים שסיפרו לך על יחסה של הדת היהודית הם אגדה אורבנית שהשתרשה עמוקות. ההלכה היהודית מברכת הצלת חיים גם בצורת תרומת איברים - ומאמבו ג'אמבו רוחני של תחיית המתים הוא ממש לא חלק מהאמונה היהודית.
בכל מקרה, תודה רבה.
הבעיה אצלנו במדינה היא המסורת-אם קמים לתחייה,איך זה יתאפשר בלי האיברים הפנימיים, לכן אנשים דתיים לא יוכלו לתרום. אין ספק שהרעיון של ברירת המחדל עבור חילוניים הוא נפלא. אף פעם לא חשבתי על זה אפילו.
אני מאמינה גדולה בטיבו של האדם. קבל כוכב.
תודה. גם לך וגם לליאור.
אני חושב שבכל זאת יש טעם לשקול הוספת תמריץ כלשהוא, גם אם לא בכיוון תעדוף שכזה - ובכל מקרה חשוב להוסיף גם תיקונים קטנים לחוק, כמו למשל חזקתו של אדם על גופו (*ביטול הצורך באישור המשפחה. מדובר בצוואתו של התורם - וכפי שהמשפחה מחוייבת לצוואתו בכל הנוגע לפיננסים ולרכוש, כך אין סיבה שתהיה לה סמכות למנוע תרומת איבריו.)
ובכן על מנת שלא לפספס את העיקר אני מצטרפת לדבריו של ליאור דגן
הרעיון בבסיסו (לאלץ אנשים להחליט) הוא רעיון טוב ויביא טוב
בהצלחה
שלום נועם, ההצעה חשובה מאוד, אך הסעיף לגבי התעדוף - ובכן, אתה רואה שזה מעורר המון הסתייגות, ודורש ממך לערוך שינויים ולהסביר שוב ושוב את העניין.
לי עצמי קשה לגבש דעה בעניין סעיף זה, אך אני סבור כי אפשר לומר בוודאות: זה דבר שיעורר התנגדות, ויגרום לכך שההצעה לא תמומש בסופו של דבר.
גם אם ההצעה כן תמומש, הרי שסעיף זה יגרום להארכת הדיונים בעניין, ולסחבת, וחבל. הרי מדובר בהצעה שאינה שנויה במחלוקת (לפחות לפי התגובות שאתה מקבל כאן), וחבל להוסיף לה משהו שהוא כן שנוי במחלוקת (שוב, בעיקר לפי התגובות כאן, וגם לפי תחושתי האישית - בסעיף הראשון אני תומך ללא סייג, לגבי הסעיף השני אני מתלבט.
אני מבטיח לתמוך בהצעה, אם על ידי שליחת מכתבים לגורמים הרלוונטיים, ואם בדרכים אחרות, ככל שיאפשר לי הזמן.
וכל הכבוד על היוזמה
לא רלוונטיים רק כי ההנחה היא של תעדוף בין מקרים באותה רמת דחיפות רפואית.
ומשעשע שאת מזכירה את עיניין הגיוס והשחרור, כי זה חלק ממה שהצעתי בזמנו במאמר ההוא לפני שש שנים.
בכל מקרה, גדלתי להיות הרבה פחות אופטימי ממך ואני חושב שלא צריך להניח שכשכולם ייתקלו בטפסי ההחתמה עד כדי מיאוס הם סופסופ ייאותו לחתום, אלא חייבים לחייב אותם לחתום. כן או לא, שיחתמו. ואם אפשר, אתמול.
נתת פה חיזוק מצויין לכך שצריך לחייב אנשים לחתום על עמדתם בעיניין. לחייב אותם לחשוב על זה ולהחליט. אנשים מתים בהמתנה בדיוק בגלל שרוב האוכלוסיה בארץ לא חתם.
נכון ללפני כמה שנים, ישראל היתה המדינה עם אחוזי הנכונות הנמוכים ביותר לתרומת איברים בעולם המערבי.
אני מרגיש שאני נאלץ לחזור על הדברים האלו שוב ושוב בחלק גדול מהתגובות (*כנראה שהפוסט יצא ארוך מידי, אז הרבה אנשים קוראים אותו ואת התגובות לו ברפרוף), אז אשלב פה ציטוטים נבחרים מתגובותיי למעלה:
1. הנחת המוצא של התעדוף היא בין ממתינים במצב בריאותי דומה - ובכל מקרה ניתן להגדיר את הפלפולים וההסתייגויות הללו בצורה מפורטת לכשתשב הועדה בכנסת לדבר על כך.
2. זכותי שלי כתורם לסמן בטופס ההצהרה שאני מעדיף שאיבריי שלי יינתנו קודם כל לתורמים אחרים. כך לא המדינה תעשה את התעדוף, אלא תורמי האיברים עצמם, בדיוק כשם שיש בטופס הזה סייגים אחרים שמסייגים לפי אמונות שונות אחרות (*בטופס הקיים יש סעיף שאתה יכול לבקש בו שתרומה כזאת תעשה רק בתיאום עם איש דת או משהו כזה...)
3. מטרת התעדוף הזה (*שכאמור, איננו גורף, כי ניתן להשאיר אותו לשיקול דעתו של התורם) היא כדי לנסות להשפיע על המתלבטים לכיוון נכונות לתרומה. גם תמריץ מסוג אחר יכול לעזור פה, אבל חשוב לתת תמריץ. הרי אחוזי נכונות נמוכים כמו שיש היום וכמו שעלולים להיות ללא מתן תמריץ, הם גרועים בהרבה אפילו מהתרחישים הלא-רלוונטיים שאת מנסה לצייר.
חתמתי על כרטיס אדי זמן קצר אחרי שקיבלתי את הגלויה עם רשיון הנהיגה הראשון שלי.
קשה להם מאוד מבחינה רגשית והם יסרבו אפילו לדבר על כך, כל שכן לקבל החלטות שקשורות למצב הזה. וזה למעשה שורש הבעיה, לדעתי. זה נושא רגיש מאוד שלא כל אחד מסוגל לדון בו, בטח לקבל החלטות רציונליות שקשורות אליו.
הצלת חיים זה דבר פרימרי מאוד שלא אמור להיות נתון לשום פרשנות
אם יש חיים מנגד שאנו יכולים לתרום להצלתם באיזשהו אופן זה מה שנעשה כי אנחנו בני אדם
ואין טובים יותר או פחות כשמדובר בחיים ומוות
הצלת חיים היא ללא תנאי, היא אוטומטית
ובמקום שבו היא איננה כזו - גרות המפלצות הרעות
אומרים שלפעמים אנשים טובים מאוד עושים דברים רעים מאוד, כי ככה זה. יש כאלו שעוד לא חתמו מכל מיני סיבות שונות ומשונות וזה לא בסדר, אבל אני חושבת שהשאיפה שלנו אמורה להיות בכיוון של שיכנוע, וחינוך, אין טעם להעניש את מי שלא חתם. אם חס וחלילה הוא בדיוק עכשיו על סף מוות, זו הכללה אכזרית ומסוכנת, צריך לחלק איברים לפי מידת הדחיפות הרפואית, זו האמת היחידה בעיני, ואם נתחיל לשחק בסדרי עדיפויות אחרים (גם אם יש בהם משום מדת הצדק), נהיה על סף מדרון חלקלק מאוד מאוד....
אני שמחה על הפוסט ומחזקת את ידיך
בגדול יש משהו בדברייך - אבל זאת התעסקות ב Fine Prints לפני שבכלל הועלתה הצעה לשיח הציבורי.
וספציפית לעיניין טיעונייך:
1. ילדים באופן כללי אינם חלק מהדיון. מיקומם בתור אסור שייפגע בשום מקרה - ולו רק בגלל שרק בגיר רשאי לחתום על הצהרת עמדה בנושא תרומת איבריו.
2. ביטוח עבור משפחה - כשם שתרומת דם מהווה לעיתים סוג של ביטוח אישי \ משפחתי, ניתן לקבוע כללים בנושא גם לגבי תרומת איברים.
3. זכותי כתורם להחליט שאני מעדיף שאיבריי יגיעו קודם כל לתורמים אחרים (*כאמור, ילדים הם מחוץ להתחשבנות הזאת.)
בכל מקרה, החלק החשוב הוא שיש לחייב את כל אזרחי המדינה לחתום על הצהרת עמדתם. בין אם הם מוכנים לתרום ובין אם הם מתנגדים לתרומה - שיחתמו על כך.
קח את זה שוב באנגלית: לתעדף משמע To prioritize - לא בהכרח להעדיף אותם, אלא למקם בתור לפי סדר עדיפויות מוגדר. כשמדובר במדיניות קביעת מיקומים בתורים ולא בהשוואה בין שני עצמים ספציפיים, מדיניות קביעת הסדר היא תעדוף ולא העדפה. במיוחד כשבפוסט אמרתי שיש לתעדף את המתנגדים - שזה לא ממש העדפה אותם...
דב בלי ו"ו
עם כבר
ומה - שכנע אותך ההסבר הזה? זה ג'יבריש!
הרי נעם רוצה שיעדיפו אנשים שתרמו
לא שיתעדפו אותם
זה שהוא עבר לאנדלית
לא עושה אותו צודק.
ותרגיע יא פעור. אף אחד לא נפתח פה.
:)
אוקיי. הבנתי. הנחת המוצא של התעדוף היא בין ממתינים במצב בריאותי דומה - ובכל מקרה ניתן להגדיר את הפלפולים וההסתייגויות הללו בצורה מפורטת לכשתשב הועדה בכנסת לדבר על כך. עד אז, צריך להעלות את העיניין לשיח הציבורי.
צודקת, אף כי כל נקודה מבין אלו שציינת ניתנת לשינוי בחוק. אם אדם ציווה להוריש את כל רכושו לאדם זר לאחר מותו, המשפחה לא יכולה להתנגד. באותו אופן, אני לא מוכן לחשוב אפילו על אפשרות שמשפחתי תתנגד לציווי שלי לתרום את איבריי לאחר מותי - כך שהרבה דברים במצב הקיים דורשים שינוי. והעלאת העיניין לדיון הציבורי היא בדיוק מה שאני מנסה לעשות פה. ותודה.
קצת התבלבלבלתי שם.
אבל אני מקווה שהדבר ברור - תעדוף הוא רק על חומרת המצב (וזמן ההמתנה) ולא על שום דבר אחר. בעיני.
שני חולים צריכים כליה.
א' - הכליה השנייה מתפקדת לחלוטין, זמן "עבודה" נוסף משוערך - שנתיים.
ב' - כליה שנייה לא מתפקדת לגמרי, אם לא מקבל כליה תוך שבוע, מת.
א' חתם על תרומת איברים, וב' לא.
תתרום לא' לפני שתתרום לב'?
לא אני. העניין והמטרה כאן היא להציל חיים! לא צריכה להיות התקטננות על למי מתי כמה ולמה. המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו. לא משנה מי זו היתה. וגם לא אכפת לי למי.
אני לא מתייחס לאנשים שעוד לא חתמו - מכל סיבה שהיא על הכרטיס / בקשה כאל לא אנוכיים. איש איש וסיבותיו. ואני לא בא לשפוט. אם חומרת המצב אומרת שא' צריך כליה פחות דחוף מב', מבחינתי הוא מקבל את הכליה שלי, ובכלל לא אכפת לי אם הוא ייתן את השנייה הלב שלו למישהו אחר -
להפך - אם יקבל כליה ודבר זה יציל את חייו, סביר מאד להניח שלאחר מכן יחתום על כל הטפסים הנדרשים שאיבריו שלו ייתרמו כשימות.
אסור לנו, בשום פנים ואופן, כחברה אנושית לתת תיעדוף כלשהוא לחיים של אדם על סמך אישיותו או אמונותיו, או אפילו בגלל פשעיו.
בדיוק בגלל זה אין עונש מוות כאן.
תקן אותי אם אני טועה,
עד כמה שידוע לי, בכל מקרה צריך אישור של המשפחה,
כך שגם אם יש לך כרטיס אדי והמשפחה מתנגדת - לא יקחו איברים.
ואם אין כרטיס אדי והשארים מסכימים - אז יש תרומה.
כלומר - צריך להעלות את המודעות באופן כללי ולא להתפס לכרטיסים עצמם,
למרות שעצם החקיקה תעלה זאת לדיון ציבורי ובכך העלאת מודעות.
לגבי תרומת דם את צודקת - ואם מישהו צריך עוד תמריץ, יש פה גם בדיקת איידס על הדרך.
לגבי התעדוף, לא הבנתי. בטוחה שקראת את מה שרשמתי בפוסט, כולל החלק הממורקר?
קודם כל, החלק החשוב בהצעת החוק הוא לחייב אנשים להצהיר. תעדוף או לא תעדוף, לחייב את כולם לחתום אם הם מוכנים או לא.
שנית, כמו שכתבתי בתיקון של עיניין התעדוף (ממורקר, כן?), זכותי שלי כתורם לסמן בטופס ההצהרה שאני מעדיף שאיבריי שלי יינתנו קודם כל לתורמים אחרים. כך לא המדינה תעשה את התעדוף, אלא תורמי האיברים עצמם, בדיוק כשם שיש בטופס הזה סייגים אחרים שמסייגים לפי אמונות שונות אחרות (*בטופס הקיים יש סעיף שאתה יכול לבקש בו שתרומה כזאת תעשה רק בתיאום עם איש דת או משהו כזה...)
היי לכולם,
אני בעד (אם נתעלם מעניין התעדוף/ העדפה וכולי.. ה"תעדוף" צריך להיות לדעתי לפי חומרת המצב של החולה ולא משהו אחר) ושאפו.
לא פחות חשוב לטעמי תרומת דם.
לידיעת כל התל אביבים; יש מדא ברח' בזל והם אפילו פתוחים ביום שישי עד 12:00 או 12:30 מ8:00 בבוקר. אני יודעת בוודאות שצריכים תרומות.
מצד שני דה וינצ'י אמר שהדבר שיותר גרוע מלהציב לעצמך מטרה גבוהה מדי ולא להשיג אותה זה להציב מטרה נמוכה מדי ולהגיע אליה.. (מבקשת סליחה מראש על התרגום החופשי )
סוף שבוע נעים לכווווווווולם!
ליטל
בן-דוב (כן, נפתחנו). ראית סופרנוס?
ראית את שפרק שאנתוני ג'וניור (איי ג'יי) אומר לטוני:
"you just reveal your own ignorance"?
תשמע, אני חש כאן בבעיה.
אנ ימבין את קו המחשבה, לתת למי שמוכן לתת, אך אני חושב שזה בעייתי מאד - כמתנדב לשעבר במד"א אני יכול לעשות אנלוגיה לא לבנק הדם, אלא למצב בתאונה או פיגוע - אתה קודם כל דואג לבטיחות שלך - שם כפפות ונזהר מדברים אחרים (עוד פיצוץ, מכונית שלא רואה אותך וכו') ורק אחר כך ניגש לעזור לפצועים.
ולאיזה פצועים עוזרים קודם? לא לאלה שיש להם כרטיס חובש, לא לשוטרים, לא לעובדי מדינה ולא לאלה שעזרו לזקנה בדיוק לחצות את הכביש ובכלל לא היו צריכים להיות שם.
אתה קודם עוזר למי שהכי צריך את זה! סדר העבודה הוא כזה שאתה מציל כמה שיותר שצריכים שיצילו אותם.
המטרה הסופית היא, כמו שאמרת - בראש ובראשונה להציל חיים. וכמו שבשדה קרב, בתאונה או בפיגוע קודם עוזרים לאלה שעוד שנייה מתים - כך גם בתרומת איברים - אין טעם לעשות תיעדוף או איזה ביטוי שלא תבחר ואין טעם לבוא ולומר למישהו שבגלל שהוא מאמין שאיקס יעשה לו ווי אחרי שהוא ימות, והוא לא תרם איברים, אז הוא זוכה לראות את איקס קודם.
ציניות בצד, יש בעייתיות גדולה בהצעה הזאת.
לעניות דעתי, על כל אדם לבחור. ניתן לשנות את השיטה ולתת לאנשים ברירת מחדל הפוכה מהיום - אתם תורמים כל עוד לא אמרתם אחרת, אך אין (לטעמי כמובן) למנוע מאדם כלשהוא את הטיפול או את ההשתלה כי אינו היה מוכן לתרום בעצמו.
אבא של חבר טוב שלי לאחרונה טס לסין, אחרי שרכש כליה בכ-40 אלף דולר. ההשתלה עברה טוב וכרגע הוא בריא. ישנן שמועות על כך שלוקחים איברים להשתלה בסין מאסירים שנידונו למוות וישנן שמועות נוראיות אף יותר.
עד שהמחקר על תאי גזע לא יתפוס תאוצה ויהפוך לנחלת כולנו, הדבר יהיה בעייתי. אפילו אם יהיו אין סוף איברים בנמצא, שיעור שאוכלוסיה שצריך השתלה כזו הוא ככ גבוה, שאני מניח שאין מספיק רופאים אפילו לבצע את המשימה. אבל בזה ממש אין לי מושג.
העדפה היא מילה שונה מתעדוף - וכוונתי פה היתה לפריוריטיזציה, קרי מתן סדר עדיפויות.
לא העדפה ספציפית של אלמנט ספציפי על פני אחרים, אלא קביעת עדיפויות כללית. שתי מילים שונות.
העדפה - To prefer something over something else
תעדוף - The prioritization process
והתעדוף? מה יהיה איתו?!
אתה צודק לחלוטין - ובדיוק בגלל זה צריך לחייב כל אדם להצהיר עוד בחייו אם הוא מוכן או לא מוכן שיעשו שימוש באיבריו לאחר מותו. זאת בדיוק הכוונה.
בשום מקום פה לא אמרתי שלא צריך לתת לאדם כזה תרומת איברים - רק למקם אותו בתור אחרי אלו שרוצים להציל חיים של אחרים, או אפילו פחות מזה, לתת לתורם לבקש תעדוף שכזה.
קודם כל אני לא מבין את העברית העו"דית הזו: מה זה 'תעדוף'? מה קרה לסתם העדפה? מילה מיותר של בוגרי משפטים סנוביים!לא מתאים לך!
ושנית -
בטח העדפה.
ממש כמו בבנק הדם.
הערבות היא הדדית - אם אתה בפנים אתה בפנים ולא מעניין אותי מאיזה סיבות אתה לא תורם איברים (אלו סיבות כבר יכולות להיות?)
והאחרים יקבלו. בטח. רק אחרי זה.
רק שעולה השאלה: אם אני צריך אבר, אני ישר ירוץ ויעשה כרטיס לא? בזה זה ייגמר.
לא ממש יעזור.
אני חושב הרבה אם לקיחת אברים מאדם בלי הסכמתו גם אחרי מותו אין בה הפרה של זכויות אזרח בסיסיות. אני חושב שכן. לאף אחד (לאף אחד!) אין זכות לפתוח את הגופה שלה אם סכין בלי הסכמתי. לא משנה לי מה האירופאים חושבים - הגוף שלי הוא שלי (ואחרי מותי של קרובי). הוא לא הפקר לממסד הבריאותי!
ואה. כן. יש לי כרטיס. ברור.
מתנצל אם נפגעת מההערה, אבל יש הרבה שמועות שמתרוצצות בנושא. (*למשל מה שרשמה רונית למעלה לגבי סחר באיברים מצד אדי.)
אדם שפוחד ממשהו שיקרה אחרי מותו?? גם אם יש כזה - אם תשימי על המאזניים את הצורך בהצלת חיים מצד אחד ואת האמונות חסרות ההיגיון של אנשים ספציפיים שבכל מקרה אף אחד לא מבקש מהם לוותר על אמונותיהם אלו, מהצד השני, בעיניי הצלת החיים לוקחת ובגדול.
ומוזמנת גם לקרוא את השדרוג שנתתי לסעיף התעדוף. ממורקר בצהוב.
כל אדם צריך לתרום לפי מצפונו - ומתנגדי תרומה לא צריכים להתפלא אם אני אישית אעדיף לתרום את איבריי קודם כל למי שחיי אדם חשובים לו ורק אח"כ לאחרים.
שניה, רגע.
נראה לי שלא הובנתי נכון, אבל תגובתך מעידה כי אתה חושב על אנשים כמטומטמים.
בכל אופן, התכוונתי שיש אנשים שמפחדים לתרום גם לאחר מותם.
ואני נגד החשבונאות למי לתרום.
באמת??????????
אוי ואבוי.
דיברתי על אלה שמקבלים תרומה, למען השם.
הוספתי (ממורקר בצהוב) את החלופה לסעיף 2. ותודה.
לגבי סעיף 2, הוא מעט פחות חשוב - ובמידת הצורך אפשר לוותר עליו - אבל לדעתי צריך לתמרץ אנשים להביע נכונות לתרומה אם הם מתלבטים. ולדעתי האישית, אם אמות במצב גופני שמיש, אעדיף לתרום את איבריי לאנשים אכפתיים שהיו מוכנים לתרום בעצמם במקרה דומה. לגבי האיברים האישיים שלי, שהאנשים האנוכיים יעברו לסוף.
למעשה, אפשר לשפץ את סעיף 2 כך שמי שמוכן לתרום יוכל אופציונלית לציין במסגרת הסייגים (*כיום מופיעים כל מיני סייגים בטופס התרומה) שהוא רוצה שבמידת הצורך תינתן עדיפות בקבלת איבריו לאנשים שהם בעצמם מוכנים לתרום.
לגבי כל השאר - מדובר למיטב ידיעתי באגדות אורבניות, שבמידה ושיעור התורמים יגיע לגדר הסביר, יתפוגגו להן במהרה.
וחשוב לציין שהלכתית אין שום בעיה עם תרומת איברים למטרת הצלת חיים.
סעיף 2 קטנוני ולא רלוונטי - אין חיים שווים יותר או פחות.
בעיקרון מסכימה לחלוטין עם הגישה הכוללת.
אם הבנתי נכון אתה מציע שהמדינה - וחלק בלתי נפרד מאזרחותינו בה תהיה הסכמה לתרומת איברים
אבל.
יש לי בעיה אחרת הנוגעת למהות הניהולית של המדינה.
השחיתות הפשה בכל משרד ותחום גורמים לחשוש ויש גם כאלו הטוענים כך:
שבאד"י סוחרים באברים ויוצרים גם מערכת של העדפות מה לתורם ולמי.
יש בעיה נופסת שהיא הלכתית יותר לגבי תורמת איברים ו"טיפול" בגופות.
מיותר לציין שיש לי כרטיס תורם,
וכמו כן בלי היסוס חתמתי על תרומת איברים של קרוב שנפתר.
זאת בדיוק הנקודה, שהאדם הסביר צריך לרצות להציל חיים ולהביע נכונות לתרומה - ומי שלא שותף לזה ולא רוצה לתרום, שלא יצפה לעמוד בראש התור אם וכאשר יצטרך בעצמו איברים להשתלה.
למקרה שזה לא היה ברור, תרומת איברים מתבצעת רק לאחר מותו של התורם. לא לוקחים איברים מאדם חי.
איתך במאבקך,
למרות שעם סעיף 2 אני לא ממש מסכימה.
יש אנשים טובים עם כל מיני חרדות ופחדים, לך תדע..
או שלא הספיקו לתרום, ועוד כל מיני סיבות שונות וחלקן מוצדקות.
יש לתת איברים למי שזקוק ללא סייגים. בין אם תרם ובין אם לא.