כותרות TheMarker >
    ';

    הוראה וחיים: אהבה אמונה אמת

    שיחות עם תלמידים, התמודדות עם נטייה לגזענות או לסטריאוטיפיות, חינוך לחשיבה עצמית, הנחלת האמונה בטוב, עקרונות יישומיים מעשיים של דרך חינוכית המבוססת על אהבה (אהבת אדם, אהבת טבע, אהבת הטוב) אמונה (אמונה בטוב, אמונה בשינוי) אמת (גם החזון האוטופי ביותר צריך להיות מעוגן במציאות, בעובדות, בניסיון חיים).

    0

    הדגמה של שיעור מצחיק ומעורר סקרנות בלשון, בשילוב ערבית

    31 תגובות   יום שישי , 11/9/09, 11:28


    תקציר הרצאה: הדגמה של שיעור לתלמידים לקויי למידה

    את השיעור המוצג להלן אני נוהג להעביר כשיעור ראשון לתלמידים לקויי למידה בגילאים שונים, החל מכיתה ז' ועד מבוגרים, כמובן בשינויים קלים.הנושא הנלמד בשיעור זה אינו חלק מתכנית הלימודים, ולמעשה הוא משמש כאמצעי בלבד. המטרות האמיתיות של השיעור, מטרות בעלות השפעה לטווח הקרוב והרחוק, תוסברנה בסוף ההרצאה. 

    מהלך השיעור

    פתיחה (עד 6 דקות)

    טעימה קטנה מעולם חקר השפות, הסבר כללי (מסקרן, עם הומור) על כך שיש שפות רבות בעולם, ועל הדרך לחלוקתן לקבוצות (3-4 דקות או 5-6 דקות, לפי גיל התלמידים ושאלותיהם). הפתיחה מלווה בשקופית המציגה את נושא השיעור: תופעה לשונית – מעתקים. התלמידים אינם מבינים את משמעות המילים שבשקופית, כמו כן אין להם כלים לקשר בין השקופית לבין הדברים שהמורה אומר בפתיחה. בסוף ההרצאה יובהר מדוע בפתיחת שיעור זה (ורק בשיעור זה) הכרחית יצירת מצב של חוסר ודאות ואף, במידה מסוימת, מצב של חוסר ביטחון. 

    גוף השיעור

    חלק א (12-15 דקות)

    1.  משפחת השפות השמיות: חלק זה בנוי כך שהמושגים נאמרים לראשונה ע"י התלמידים: משפחת שפות, שפה אם, שפות אחיות. לאחר מכן המורה מסביר על ארמית, ערבית ועברית. בשלב זה מוצגת שקופית – תרשים מאורגן של משפחות שפות שונות, בהבלטת משפחת השפות השמיות.

    2.  תופעה לשונית: ראשית, הסבר כללי של המושג. בהסבר נעשה שימוש במילים ובדוגמאות שהופיעו בסעיף 1. לאחר ההסבר, מיקוד: התופעה הלשונית שבה עוסק השיעור – מילים "עוברות" משפה לשפה... שוב מזכירים את המושג "שפות אחיות" (העברית והערבית). המורה מניע את הילדים לספר: "מה האחות הצעירה אוהבת לקחת מהאחות הבכורה? ולגבי אחים..."

    שלב זה בדרך כלל מעורר התלהבות רבה, בעיקר בקרב ילדים בגיל ההתבגרות ובקרב מבוגרים שהם הורים לילדים (לעומת זאת, אם השיעור מועבר לתלמידים בגילאי 20+, שלב זה בדרך כלל עובר במהירות).

    בשלב הבא התלמידים מציינים אלמנטים לשוניים ששפה יכולה "לקחת" משפה אחות. המורה משבח אותם, מאשר את כל דבריהם וממקד את השיעור במושג: מילים.

    3.  התופעה הלשונית הנלמדת: המורה מחזיר את הדיון לתחום המשפחה – "האחות הצעירה, היא לא רוצה להיות בדיוק כמו האחות הבכורה... את מה שהיא לוקחת מהאחות הבכורה היא אוהבת לשנות קצת..." שלב זה נמשך בהתאם להתלהבות של התלמידים (בין דקה לחמש-שש דקות). המורה מחזיר את הדיון לעולם השפות, ומראה שינויים במילים שעוברות משפה לשפה. זאת על ידי שקופית שבה מוצגות מילים בערבית[1] ומקבילותיהן העבריות. לדוגמא: סלאם – שלום. התלמידים מתבקשים לזהות את השינוי בעיצור. המורה מתמקד אמנם בעיצורים, אך אם התלמידים מזהים גם שינוי בתנועה, המורה משבח אותם על כך. לאחר מכן המורה מכתיב הגדרה למעתק[2].

    4.  תרגול משותף בעל פה: המורה מציג שקופית שבה מוצגות מילים בערבית, התלמידים מתבקשים לשער מהי משמעותה של כל מילה. לדוגמא: ראס (תשובה: ראש). בשלב השני עולה דרגת המורכבות של התרגיל. המורה אומר: "פירוש המילה בּאבּ הוא דלת". בשקופית מוצגים משפטים: אלְוַלַד פַתַח אלְבַּאבּ, אלְוַלַד סַכַּר אלְבַּאבּ. התלמידים מנסים לתרגם את המשפט בעזרת המורה.

    5.  ניסוח חוק לשוני על ידי התלמיד: המורה מתווך כך שהתלמידים ינסחו (אם כי לא באופן מדעי ומדויק) תכונה של המעתקים (העיצוריים): שני העיצורים שביניהם חל מעתק דומים זה לזה בצליל[3]. כך יכול העיצור ס' "להפוך" ל-ש', אך לא ל-מ'.  

    חלק ב (10-12 דקות)

    חלק זה מגיע לאחר שהמורה, באמצעים שונים, יוצר השהיה באורך של כמעט דקה. מה שמתרחש לאחר מכן מגיע בהפתעה מוחלטת. לאחר רגעים ספורים מתברר לתלמידים שהמורה מספר סיפור בערבית[4]. הסיפור הוא עממי, פשוט ועם חזרות רבות. בנוסף, הסיפור מצחיק מאוד. במהלך הסיפור המורה מניע את התלמידים לזהות מעתקים, וכך כל תלמיד מגלה שבעזרת המורה ובעזרת מה שלמד בשיעור, הוא מסוגל להבין סיפור בשפה לא מוכרת. חלק זה מעורר התלהבות רבה בקרב התלמידים, הם נהנים מאוד לחזור על המשפטים הקצביים שבסיפור. הסיפור מסופר כך שהתלמיד יכול לצפות מה יקרה ובהתאם לכך לתרגם את המילים ולחזור על המשפטים, הדבר נותן לתלמיד תחושה שהוא לוקח חלק בפיתוח העלילה. הסיפור מסתיים בפואנטה, שהתלמידים יכולים בשלב מסוים לצפות אותה – עוד הזדמנות למורה לשבח את התלמידים.

    לפני הסיפור מוצגת שקופית שבה מופיעות שתי מילים הנראות ככותרות להשוואה:  "ערבית"  "עברית".

    במהלך הסיפור, בכל פעם שהתלמידים מגלים מעתק, מופיעה מתחת למילה  "ערבית" המילה בערבית, ומתחת למילה "עברית" המילה בעברית, כשהאות המשתנה מסומנת. 

    סיום (4-6 דקות)

    מוצגת שקופית שבה מופיעים אותם המעתקים שהופיעו בשקופית הקודמת, אך הפעם לא לפי סדר הופעתם בסיפור, אלא לפי קבוצות צלילים. התלמידים מתבקשים להעתיק את השקופית. המורה חוזר על ההגדרה ועל החוק הלשוני שניסחו התלמידים, ומראה שוב כיצד הדבר מתבטא בשקופית.

    המורה אומר: "זאת אחת מהדרכים שבהן נלמד. אם תלכו איתי בדרך הזאת, אני מתחייב לעשות כל מאמץ כדי שכל אחד מכם יוכל להבין כל דבר שאנחנו נלמד. מי שילך בדרך יחד איתי ויתאמץ וישקיע ויחשוב, יגלה שהוא מסוגל להתמודד עם כל דבר, עם כל דבר שמסתמך על מה שהוא למד והבין." 

    אסטרטגיות למידה שבהן נעשה שימוש בשיעור[5]:     

  • ייצוג גראפי - שימוש בטבלאות ובתרשימים
  • תחום חיים הקרוב לתלמידים – מושגים יומיומיים מתחום המשפחה
  • שאילת שאלות
  • מתן דוגמאות
  • מתן הגדרה מדויקת והכתבתה
  • חזרות מרובות על מילים ומשפטים (גם מצד המורה וגם מצד התלמידים)
  • שימוש בסיפור פשוט, עממי ומצחיק
  • הפתעה – הסיפור בא באופן מפתיע
  • יצירת סקרנות – שקף ריק בהתחלה, מתגלה מילה אחת שהיא כותרת...
  • חשוב ביותר: התלמיד בעצמו, בעזרת תיווך של המורה, מגלה את הדברים. התלמיד משתתף באופן פעיל בשיעור.

     חומר זה אינו חלק מתכנית הלימודים בביה"ס, ולמעשה גם המושג "עיצור" אינו הכרחי, אף לא בבחינת הבגרות בלשון. בכל זאת, כאשר אני מלמד לקויי למידה בכל מסגרת לימודית, אני פותח בשיעור זה.

    חשיבות השיעור היא בשני רבדים:

    ראשית, כשלב ראשון ביצירת שליטה של התלמיד בשפה, חשוב מאוד להפגישו בראשית לימודיו עם הרכיבים הבסיסיים ביותר של השפה. יש לציין כי ההפרדה עיצור/תנועה אינה קלה ללקויי שפה וללקויי קריאה[6].

    הרובד השני קשור לדרך הלימוד – מושג בלתי ידוע נלמד דרך שפה לא ידועה... התלמיד צריך לצאת מהשיעור בתחושה שבעזרת המורה שלו הוא יכול להבין הכול, זה שלב בהפחתת החרדה והאימה (ואינני נוקט לשון הגזמה) שחש תלמיד לקוי למידה כשהוא נתקל בחומר חדש[7]. על מנת להשיג מטרה זו, המורה אף פותח את השיעור באופן ש-"תורם" לחוסר הביטחון שחש התלמיד. חוסר הביטחון והחרדה מופחתים בהדרגה במהלך השיעור. חשוב לציין כי בדרך כלל מדובר בתלמידים שחוו המון תסכולים במהלך לימודיהם, ושיחסם ללימודים הוא בדרך כלל של פחד ואף שנאה. 

    במהלך ההרצאה הקהל נמצא באותו מצב של לקויי הלמידה, ולמעשה עובר אותם תהליכים שעוברים לקויי הלמידה בשיעור.

    (c) כל הזכויות שמורות לליאור דגן



    [1] כל המילים בערבית כתובות באותיות עבריות.

    [2] ההגדרה מנוסחת באופן הפשוט ביותר.

    [3] זה ניסוח אחד אפשרי.

    [4] את הסיפור שמעתי מיוסף מורן, מורה לערבית מדוברת באוניברסיטת חיפה. 
    [5] רשימת האסטרטגיות מתבססת על הקורס "אסטרטגיות למידה" בהנחיית אילנה סרוגו, בית רות, חיפה.
    [6] הסבר לגבי עניין זה ולגבי חשיבותו בתהליך הקריאה יובא בהרצאה. ההסבר מתבסס על קורסים של ד"ר אורן לם,  פרופ' דוד שר ופרופ' יוסף שמרון, אוניברסיטת חיפה.

    [7] לפי הצורך ובמידה שיאפשר זאת הזמן, יוצגו בהרצאה משפטים שנאמרים ע"י לקויי למידה בהקשר זה. המשפטים לקוחים ממה שאני ומורים אחרים שומעים מלקויי למידה, ומהספר "מפתח לדלת נעולה" של עמלה עינת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/11/11 07:07:

      צטט: liordagan 2011-11-11 14:17:53

      צטט: זכויות הפרט 2011-11-10 23:54:50



      אתה "תמיד" צודק ליאור, במיוחד בבלוג שלך. מזל שיש גם "קהילות" בקפה. 


      ואני אומר לעצמי: "אל תהיה צודק -- תהיה חכם"....  

       

       

      שים לב - אתה עושה אותו הדבר כאן ובקהילות: אומר משהו כללי, אבל לא מתייחס לתוכן הדברים עצמם.

       

       

       

      אם לא היית מוחק, הייתה אפשרות לראות אם אכן יש התייחסות לתוכן הדברים -- או לאו. אפשר לומר משהו כללי ועדיין להתייחס לתוכן הדברים. 

       

       

        11/11/11 14:17:

      צטט: זכויות הפרט 2011-11-10 23:54:50

       

       

      אתה "תמיד" צודק ליאור, במיוחד בבלוג שלך. מזל שיש גם "קהילות" בקפה. 

       

      ואני אומר לעצמי: "אל תהיה צודק -- תהיה חכם"....  

       

       

      שים לב - אתה עושה אותו הדבר כאן ובקהילות: אומר משהו כללי, אבל לא מתייחס לתוכן הדברים עצמם.

        10/11/11 23:54:

       

       

      אתה "תמיד" צודק ליאור, במיוחד בבלוג שלך. מזל שיש גם "קהילות" בקפה. 

       

      ואני אומר לעצמי: "אל תהיה צודק -- תהיה חכם"....  

       

       

        10/11/11 14:30:

      צטט: זכויות הפרט 2011-11-10 09:51:49

      צטט: liordagan 2011-11-10 07:59:14

      צטט: זכויות הפרט 2011-11-09 22:54:48



      מדוע מחקת את תגובתי, ליאור ? 

       

      מפני ש...

      1. כתובים שם דברים שכבר כתבתי בתגובתי הקודמת מדוע הם שגויים/שקריים בעיניי. אם אתה חושב שאני טועה - אז תענה לטענות שלי, אל תחזור על דבריך כאילו לא אמרתי כלום.

      2. בתגובתי הקודמת כבר הפניתי את הקוראים לספר של דניאל גרינברג, אם אתה רוצה אתה יכול  להוסיף קישור וכמה ציטוטים, נראה לי שזה מספיק. אבל פרקים שלמים - זה יותר מדי בעיניי.


       

       

      האם זה מתאים למורה, למחוק את העקבות, שלא נוכל ללמוד מהמידע ומהשגיאות ? 

       

      עכשיו מה, תמחק גם את זה ? 

       

      הסברתי מדוע מחקתי את התגובה הקודמת, כך שאין שום טעם לשאול "מה, תמחק גם את זה?".

      לגבי "למחוק את העקבות" - עם כל הכבוד, זה לא כאילו מחיתי את המידע הזה מעל פני האדמה. מי שמעוניין במידע מפורט על סדברי ואלי, על הגישה וכו' - שיפנה לאתר של ביה"ס ביישוב כנף, שם אפשר גם למצוא מחקר של דניאל גרינברג על בוגרי ביה"ס, או שיקליד "free at last" בגוגל, או שיפנה לבלוג של "זכויות הפרט". מי שמעוניין במידע על בתי ספר אחרים כגון "סמרהיל", בתי ספר אנתרופוסופיים וכו' - אשמח להפנותו לכל מקור מידע שאני מכיר.

        10/11/11 09:51:

      צטט: liordagan 2011-11-10 07:59:14

      צטט: זכויות הפרט 2011-11-09 22:54:48



      מדוע מחקת את תגובתי, ליאור ? 

       

      מפני ש...

      1. כתובים שם דברים שכבר כתבתי בתגובתי הקודמת מדוע הם שגויים/שקריים בעיניי. אם אתה חושב שאני טועה - אז תענה לטענות שלי, אל תחזור על דבריך כאילו לא אמרתי כלום.

      2. בתגובתי הקודמת כבר הפניתי את הקוראים לספר של דניאל גרינברג, אם אתה רוצה אתה יכול  להוסיף קישור וכמה ציטוטים, נראה לי שזה מספיק. אבל פרקים שלמים - זה יותר מדי בעיניי.


       

       

      האם זה מתאים למורה, למחוק את העקבות, שלא נוכל ללמוד מהמידע ומהשגיאות ? 

       

      עכשיו מה, תמחק גם את זה ? 

       

       

        10/11/11 07:59:

      צטט: זכויות הפרט 2011-11-09 22:54:48

       

       

      מדוע מחקת את תגובתי, ליאור ? 

       

      מפני ש...

      1. כתובים שם דברים שכבר כתבתי בתגובתי הקודמת מדוע הם שגויים/שקריים בעיניי. אם אתה חושב שאני טועה - אז תענה לטענות שלי, אל תחזור על דבריך כאילו לא אמרתי כלום.

      2. בתגובתי הקודמת כבר הפניתי את הקוראים לספר של דניאל גרינברג, אם אתה רוצה אתה יכול  להוסיף קישור וכמה ציטוטים, נראה לי שזה מספיק. אבל פרקים שלמים - זה יותר מדי בעיניי.


       

       

       

        9/11/11 22:54:

       

       

      מדוע מחקת את תגובתי, ליאור ? 

       

       

       

        9/11/11 11:25:

      צטט: זכויות הפרט 2011-11-09 11:02:30

       

       

      אבל, אתה יודע ליאור שאין דבר כזה ליקויי למידה. 

       

      אינני מדבר, כמובן, על אנשים אשר לוקים באי-יכולת מסוימת שמשפיעה על הדחפים שלהם; כמו כן דבר ממה שאני כותב פה על החינוך איננו מכוון להתאים לאנשים בעלי מגבלה ו/או פגם שכלי כלשהו אשר אפשר ויש צורך לטפל בהם באופן מיוחד, בדרכי הפרקטיקה הרפואית.  

       

      מה שצריך זה חופש: חופש בחירה וחופש לימוד. על תכפו על הילדים ועל הנוער. 

       

      נסה ותיווכח. 

       

      קודם כל אתן רקע עבור קוראים שאינם מכירים את הוויכוח בינינו:
      "זכויות הפרט" הינו המתרגם לעברית של הספר "סוף סוף חופשי"  free at last של דניאל גרינברג מנהל בי"ס סדברי-ואלי, אודות ביה"ס הזה, בי"ס פתוח שבו אין תכנית לימודים, אין שום קורס חובה, ומה יש? מי שרוצה לדעת - מוזמן לקרוא את הספר, זה זמין בחינם באינטרנט. אישית - למרות ההסתייגויות שלי מכמה וכמה דברים שכתובים שם, אני מאוד ממליץ לקרוא את הספר הזה, ובכלל להתוודע לגישה של סדברי ואלי. 

      אני לא מסכים שאין דבר כזה ליקויי למידה. אני לא מסכים כלל עם הטענות של דניאל גרינברג "אצלנו אין דיסלקציה" ו-"הם לומדים לקרוא בעצמם, אף אחד לא יודע איך".
      לגבי הטענה הראשונה - ייתכן מאוד שיש ילדים בביה"ס הזה שלא הצליחו ללמוד לקרוא, אך האידיאולוגיה של ביה"ס היא כזאת שאינה מאפשרת למורים לדעת זאת, אם התלמיד לא נקט יוזמה והעלה את הנושא בעצמו. כמובן, אני לא יכול לדעת בוודאות, אך גם מנהל ביה"ס אינו יכול לדעת זאת, שכּן עצם הפנייה לתלמיד בעניין זה הינה בעיניו סוג של כפייה, והוא כותב באופן מאוד נחרץ נגד זה.

      לגבי הטענה שילדים בבי"ס סדברי ואלי לומדים לקרוא בלי שמלמדים אותם, ואף אחד לא יודע איך, בדומה לאופן שבו ילדים קטנים לומדים לדבר - אין לי ספק שיש ילדים שיכולים ללמוד כך, אבל גם אין לי ספק שיש ילדים שזקוקים להוראה. לימוד קריאה וכתיבה אינו דומה ללימוד דיבור, ואני יכול לפרט כמה וכמה הבדלים בין הדברים, אם מישהו יהיה מעוניין בכך. יתרה מזו, ידוע לי על הורים ששולחים את ילדיהם לבי"ס פתוח, ובמקביל פונים למורים פרטיים אחר הצהריים.

      לגבי "אל תכפו על הילדים ועל הנוער" - לכך אתייחס בקרוב באופן נרחב.

       

       

       

        9/11/11 11:02:

       

       

      אבל, אתה יודע ליאור שאין דבר כזה ליקויי למידה. 

       

      אינני מדבר, כמובן, על אנשים אשר לוקים באי-יכולת מסוימת שמשפיעה על הדחפים שלהם; כמו כן דבר ממה שאני כותב פה על החינוך איננו מכוון להתאים לאנשים בעלי מגבלה ו/או פגם שכלי כלשהו אשר אפשר ויש צורך לטפל בהם באופן מיוחד, בדרכי הפרקטיקה הרפואית.  

       

      מה שצריך זה חופש: חופש בחירה וחופש לימוד. על תכפו על הילדים ועל הנוער. 

       

      נסה ותיווכח. 

       

       

        5/10/10 08:07:

      צטט: אבא הוריד ראש 2010-07-20 08:32:45

      רואים שיש עוד מורים שמשקיעים

       

      בהחלט,

      ואני בפירוש לא היחיד.

        6/9/10 19:25:

      צטט: עדנה כהן קדוש 2010-07-28 13:53:02

      למדתי ערבית מכיתה ה' אולי עד לאוניברסיטה, וכואב לי שאני לא יכולה לנהל דו שיח...
      מעניין!! תודה.

      לעולם לא מאוחר להתחיל או להמשיך...

       

        28/7/10 13:53:
      למדתי ערבית מכיתה ה' אולי עד לאוניברסיטה, וכואב לי שאני לא יכולה לנהל דו שיח...
      מעניין!! תודה.
        22/7/10 17:25:
      תודה רבה לכל המגיבים,
      ולרינה -
      נכון,
      כל מה שמתאים ללקויי למידה
      מתאים גם לשאינם לקויי למידה.
        22/7/10 00:02:

      קראתי שוב את הרצאתך המחכימה. אני רוצה לשבח במיוחד את ה"חשוב ביותר: התלמיד בעצמו, בעזרת תיווך של המורה, מגלה את הדברים. התלמיד משתתף באופן פעיל בשיעור". 

      השתתפות פעילה בשיעור הוא אחד מעקרונות הפדגוגיה החדשה. עקרון זה עונהעל כמה דברים:

      1. הוא סוד הצלחה של שיעור - 

      2. הוא נותן לתלמיד הרגשת ערך

      3.הוא מדגיש את חלקו ואחריותו של הלומד ללמידה שלו (הוא אחראי!)

      4. הוא עונה על עקרון דמוקרטי. השתתפות ומעורבות פעילה - שהוא עקרון על של אמנת זכויות הילד - סעיף 12

      5. הוא יוצר אווירה חמה 

       

      למותר לציין שרוב העקרונות הדידקטיים מתאימים גם לילדים שאינם לקויי למידה.

      בהצלחה

        20/7/10 08:32:
      רואים שיש עוד מורים שמשקיעים
        29/4/10 22:13:


      הי ליאור

      שמחה לראות את הכיוונים החדשים בעבודתך.

      דבריך מגיעים אל קוראים רבים, וזה מצויין.

      מאחלת לך הצלחה רבה בכל ובעשייה החינוכית במיוחד

      רינה יצחקי

        17/11/09 08:39:

      צטט: ריקוד חופשי 2009-09-11 17:29:02

      אני אוהבת את הקונספט ואת המאמץ ליצירת קשר עם התלמידים.

      אני תוהה לעצמי אם זה באמת התוכן עצמו או המורה הנלהב, המסור לתהליך שכל כך משמעותיים כאן.

      אני מניחה ששילוב טוב של שניהם אכן מחולל פלאים. כיף לקרוא וללמוד על מורים שכמוך, ליאור.

      היי ליאור,

      אני מסכימה עם כל מילה של הגב' ריקוד חופשי כך שכל מילה נוספת שלי היא מיותרת חיוך

       

        31/10/09 22:04:


      שיטה בהחלט מרשימה.

      הארגון, התהליך, הסדר...

      התרשמתי והסתקרנתי.

        30/10/09 08:49:

      תודה לכל הקוראים והמגיבים,

      ליאור

        21/10/09 20:10:


      תודה!

      אני קוראת את המחמאות מאלו שפגשו אותך ושמעו את הרצאתך. כל הכבוד! מסקרן!

        20/10/09 17:58:

      אני בטוחה שזה הרבה יותר עובד: זה גם הופך את השיעור לחוויתי, גם מדבר על דברים אישיים ומחבר אותם אל הכללי, גם לוקח בחשבון את גילאי התלמידים, גם משלב הומור, ואחרון חביב: משלב רובד גלוי לרובד סמוי ומאפשר לתלמידים ליצור גשר בין רבדים אלו.

      יפה יפה, ליאור. יישר כח

      שירלי

        19/10/09 18:56:
      כבוד!
        14/9/09 20:12:

      יופי של שיעור. זוכרת במעורפל הדגמה של סיפור קצר בערבית, בערב ההשקה של ספרך שבו נכחתי בתל אביב...

      אני מתקנאת בתלמידים שלך! לי לא היו מורים כייפיים כל כך, ובוודאי שלא השקיעו בפדגוגיה בצורה יוצאת דופן.

      ֿהלוואי והחינוך בארץ היה עובר מהפך כזה שיאפשר למערכי שיעור כמו שלך להיות הכלל ולא המיוחד.

       

        13/9/09 09:10:

      יפה מעניין מעורר מחשבה

      שתזכה לגאול הרבה תלמידים מיסורי התמודדות

       עם "שיטות" שזמנן עבר

      אמיר

        12/9/09 13:00:

      מחוויה אישית מביקור אצל ליאור עם הבת שלי

      אני יכולה להעיד על "שיעור מצחיק ומעורר סקרנות"

      זו הייתה חוויה אחרת שונה מעוררת ובהחלט מלאת הומור וכיף גדול!

      לליאור יש את היכולת להוביל בדרך אחרת שונה

      בכלים מעוררי חשיבה

      ואנחנו למודי ניסיון עם דרכים אחרות "קונבנציונליות"

      אני רק יכולה לאמר בצער

      שחבל שלא פגשנו אותך הרבה לפני

      הרבה תסכול היה נחסך מאיתנו.

      תודה לך!

      ואם היה אפשר לתת לך יותר מכוכב אחד היית מקבל חיוך

       

        12/9/09 11:07:


      היי ליאור,

      בהחלט הקפדת על העברת המסר באופן חוויתי ת"כ דגש על דרכי הלמידה השונות של הילדים.

    • ייצוג גראפי - שימוש בטבלאות ובתרשימים  מסייע לתלמידים שזקוקים לגירויים ויזואליים (חזותיים)ללמידה
    • תחום חיים הקרוב לתלמידים – מושגים יומיומיים מתחום המשפחה מעניין אותם אז הם רוצים ללמוד
    • שאילת שאלות  הפעלת התלמידים במהלכו של השיעור
    • מתן דוגמאות
    • מתן הגדרה מדויקת והכתבתה
    • חזרות מרובות על מילים ומשפטים (גם מצד המורה וגם מצד התלמידים)
    • שימוש בסיפור פשוט, עממי ומצחיק גירויים שמיעתיים
    • הפתעה – הסיפור בא באופן מפתיע
    • יצירת סקרנות – שקף ריק בהתחלה, מתגלה מילה אחת שהיא כותרת...
    • חשוב ביותר: התלמיד בעצמו, בעזרת תיווך של המורה, מגלה את הדברים. התלמיד משתתף באופן פעיל בשיעור.
    • בקיצור,

      כל הכבוד!

        12/9/09 10:31:

      ליאור יקר,כתיבתך  העבירה את המסר בצורה מאוד מוחשית,קראתי וכבר עלתה בדמיוני האוירה בכיתה .דרך מעניינת ויצירתית מלווה בהרבה רגש והבנה לצורכי התלמיד .

       שמתי לב לשורות שהוספת על מחמאה, עידוד והתלהבות מרגישים בין השורות את הנשימות והאהבה שלך למה שאתה עושהאני בטוחה כי בזכות היותך ליאור המיוחד שיטה זו הרבה יותר מיוחדת ומעניינת .

       מאחלת לך לשנה החדשה - המשך עשייה ברוכה והצלחה
        11/9/09 19:56:

      הי ליאור

       

      הגישה שלך נראית חכמה, רגישה ורואה קודם כל את האדם ואת הצרכים שלו 

      היכולת שלך לבנות את השיעור מתוך הבנה של התהליך הרגשי שעובר על התלמיד

      לפני השיעור, במהלכו ואחריו - מרשימה

       

      דליה

        11/9/09 17:48:

      היי ליאור

       

      יופי של שיטה בניית סקרנות ובסוף הפאנץ ליין

       

      ליאור

        11/9/09 17:29:

      אני אוהבת את הקונספט ואת המאמץ ליצירת קשר עם התלמידים.

      אני תוהה לעצמי אם זה באמת התוכן עצמו או המורה הנלהב, המסור לתהליך שכל כך משמעותיים כאן.

      אני מניחה ששילוב טוב של שניהם אכן מחולל פלאים. כיף לקרוא וללמוד על מורים שכמוך, ליאור.


      ליאור,

      יפה ומעניין מאוד.

      מיכאל

      ארכיון

      פרופיל

      liordagan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין