כותרות TheMarker >
    ';

    שש גרטשן, שש

    modern Love

    65 תגובות   יום שישי , 11/9/09, 11:33

    אצבעותיה מרפרפות בעדינות על פני מכונת הכתיבה הישנה.

    נוגעות, אך לא נוגעות, כמו רפרוף עדין על גופו של אהוב השרוי בתנומה.

    את סיפורה היא כותבת מבלי להשאיר חותם. הדיו אינו נשפך על הדף, אינו יוצר צורות, אותיות לא מתלכדות לכדי מילים ומשפטים.

    הכל באוויר עדיין.

    קלידי מכונת הכתיבה זעים עם נגיעותיה בעדינות, מחכים למילים שיבואו, אך הן אינן יוצאות.

     

    במכונת הכתיבה הישנה אסור לטעות. כל טעות לעולם נשארת, חותם תמידי שלא ניתן למחות.

    ולהתחיל הכל מהתחלה זה קשה, אולי קשה מדי.

     

    כמה קל יותר להשתמש במקלדת,

    שכמה שאשתמש בה היא אינה נהיית משומשת

    לא כמו מכונת הכתיבה; משומשת, עם עבר, היסטוריה, חיים משלה, ובכל זאת. טהורה. כאילו שהשימוש שנעשה בה, נעשה תמיד מאהבה. מילים ריקות לא נשפכו אל תוך חלליה, לא טימאו את מנגנוניה העדינים.

     

    כך אני רוצה את זה.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (65)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/9/09 14:43:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-16 14:29:07

      ה"טהורה" נאמר על מכונת הכתיבה דווקא.

      וזה כמובן היה מעין מטאפורה ולאו דווקא דיבר באמת על היתרונות והחסרונות הטכנולוגיים של מקלדת מול מכונת כתיבה :)

       

      אני דווקא התרגלתי להקליד במקלדת. אולי בגלל שאני מקלידה בקצב דיבור ואז באמת אני יכולה לכתוב בקצב המחשבה, שזה מאד נוח.

      אבל יש משהו בכתב היד שתמיד אומר לי דברים על עצמי. אני לפעמים מפענחת את עצמי לפי כתב היד שלי. כמו גוון של קול.

       

      ואוף, אני מתגעגעת לקבל מכתבים בכתב יד.

       

       

       

       אה כן, לא שמתי לב ש"טהורה" התייחס כבר למכונת כתיבה. בכל אופן יש משהו נוסטלגי בכתב יד או אפילו מכונת כתיבה (קשה לי שלא להזכר ב"ארוחה עירומה" בהקשר הזה), אבל אצלי לפחות זה ממש לא מטעמי נוסטלגיה, פשוט משהו טכני לגמרי שמונע ממני לכתוב באופן זורם וקולח כשאני על המחשב.

       

      ולגבי מכתבים בכתב יד, על זה אמר בוב דילן באלבום האחרון שלו, שהוא אמנם לא מתנגד לקדמה והוא דווקא אוהב אימיילים, אבל הוא בכל זאת מתגעגע לדוור...

        16/9/09 14:29:

      צטט: אֵלִי 2009-09-16 13:23:14

      blank_page


      אצלי כל הסיפור הזה די מוזר, אני כבר עובד על מחשבים יותר מעשרים שנה אני חושב, ויודע הקלדה עיוורת בעברית ובאנגלית. בכל זאת אף פעם לא הצלחתי להתרגל לגמרי להשתמש במקלדת כדי לכתוב. תמיד נראה לי יותר טבעי להשתמש בעט ונייר, וגם הכתיבה שלי הרבה יותר קולחת ככה, במיוחד כשזה נוגע למשהו יצירתי ולא לאיזה אימייל רשמי. יכול להיות שמפני שככה למדתי לכתוב כשהייתי ילד זה הפך להיות צורת הכתיבה ה"טבעית" שלי, למרות שאני יודע שלרוב האנשים זה ממש לא מפריע והם עשו בקלות את המעבר מעט למקלדת.

       

      אה ודרך אגב, לפי כל המחקרים האחרונים על התרבות חיידקים על גבי מקלדות מחשב ובמיוחד במחשבים ציבוריים - הייתי אומר ש"טהורה" זה הדבר האחרון שאפשר להגיד על מקלדת... מופתע

      ה"טהורה" נאמר על מכונת הכתיבה דווקא.

      וזה כמובן היה מעין מטאפורה ולאו דווקא דיבר באמת על היתרונות והחסרונות הטכנולוגיים של מקלדת מול מכונת כתיבה :)

       

      אני דווקא התרגלתי להקליד במקלדת. אולי בגלל שאני מקלידה בקצב דיבור ואז באמת אני יכולה לכתוב בקצב המחשבה, שזה מאד נוח.

      אבל יש משהו בכתב היד שתמיד אומר לי דברים על עצמי. אני לפעמים מפענחת את עצמי לפי כתב היד שלי. כמו גוון של קול.

       

      ואוף, אני מתגעגעת לקבל מכתבים בכתב יד.

       

       

        16/9/09 13:23:
      blank_page


      אצלי כל הסיפור הזה די מוזר, אני כבר עובד על מחשבים יותר מעשרים שנה אני חושב, ויודע הקלדה עיוורת בעברית ובאנגלית. בכל זאת אף פעם לא הצלחתי להתרגל לגמרי להשתמש במקלדת כדי לכתוב. תמיד נראה לי יותר טבעי להשתמש בעט ונייר, וגם הכתיבה שלי הרבה יותר קולחת ככה, במיוחד כשזה נוגע למשהו יצירתי ולא לאיזה אימייל רשמי. יכול להיות שמפני שככה למדתי לכתוב כשהייתי ילד זה הפך להיות צורת הכתיבה ה"טבעית" שלי, למרות שאני יודע שלרוב האנשים זה ממש לא מפריע והם עשו בקלות את המעבר מעט למקלדת.

       

      אה ודרך אגב, לפי כל המחקרים האחרונים על התרבות חיידקים על גבי מקלדות מחשב ובמיוחד במחשבים ציבוריים - הייתי אומר ש"טהורה" זה הדבר האחרון שאפשר להגיד על מקלדת... מופתע

        15/9/09 13:57:

      צטט: פסיכית על 2009-09-15 13:08:04

      אז פספסתי את השיר. מה קרה?

      תהרגי אותי וזהו. התאמתי את עצמי לתגובות :)

      ואני עדינ עומדת מאחורי המילימ שלי ולא זורקת אפ אחת מהנ לפח. או מוחקת.

      ובכלל אני תמיד עונה מה שבא לי.

       

      תזהרי, את מנצלת את זה שאני חולה לך על התחת.

       

        15/9/09 13:08:

      אז פספסתי את השיר. מה קרה?

      תהרגי אותי וזהו. התאמתי את עצמי לתגובות :)

      ואני עדינ עומדת מאחורי המילימ שלי ולא זורקת אפ אחת מהנ לפח. או מוחקת.

      ובכלל אני תמיד עונה מה שבא לי.

       

        15/9/09 12:53:

      צטט: פסיכית על 2009-09-15 12:23:52

      אני לא יודעת.

      כאילו, לא שאני לא יודעת, אני לא מבינה כל ככ.

      מה זה משנה אמ המילימ נשפכות דרכ מקלדת, או דרכ מכונת כתיבה?

      אז במקלדת אפשר למחוק, ואת הדפ אפשר לקרוע ולזרוק.

      אבל המילימ יצאו. ואמ הנ יצאו ואפ אחד לא שמע אותנ חוצ ממי שכתב אותנ, זה לא משנה.

      ואמ מישהו כנ שמע את המילימ, שומ דבר לא ישנה את העובדה שהוא שמע.

       

      <וזה לא תופס לגבי האסמסימ המעצבנימ>

      כמדומני, מדובר היה במטאפורה, שלכוונתה רמז השיר המצורף (במילה "מקלדת")

       

       

        15/9/09 12:23:

      אני לא יודעת.

      כאילו, לא שאני לא יודעת, אני לא מבינה כל ככ.

      מה זה משנה אמ המילימ נשפכות דרכ מקלדת, או דרכ מכונת כתיבה?

      אז במקלדת אפשר למחוק, ואת הדפ אפשר לקרוע ולזרוק.

      אבל המילימ יצאו. ואמ הנ יצאו ואפ אחד לא שמע אותנ חוצ ממי שכתב אותנ, זה לא משנה.

      ואמ מישהו כנ שמע את המילימ, שומ דבר לא ישנה את העובדה שהוא שמע.

       

      <וזה לא תופס לגבי האסמסימ המעצבנימ>

        15/9/09 12:01:

      צטט: charlotte 2009-09-14 15:15:04

       

       


      אם יש לי 2 ילדים, לאיזה אות זה אומר שהגעתי?

       

      לתחתית?

      ;-)

        14/9/09 15:15:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-14 14:03:50

      צטט: charlotte 2009-09-14 10:03:04

      כן קשור אליי, הרגע קראת לי סתומה:-) חכי חכי. רגע, אני הולכת לקרוא שוב, כנראה פספסתי משהו. ת'שמעי, אני עוד לא סיימתי ללמוד את הא'-ב', רחמנות :-)

       

       

      נו, סתומה, לא התכוונתי אליך!

      :-)

       

      זו באמת היתה תהיה כללית, שבמקרה מצאה את מקומה בתוך תגובתי אליך, יקירתי :)

       

      חה!

      אם הא' ב' נראה לך קשה, חכי עד שתגיעי לז'!

      הבנתי קצת יותר טוב, אבל את צריכה להזהר ממטאפורות. הן ערמומיות ביותר. לפעמים, הן לוקחות את כל המקום וכבר לא ניתן לראות מאחוריהן את הנושא שהן היו אמורות להבליט כי הן בלעו אותו :-)


      אם יש לי 2 ילדים, לאיזה אות זה אומר שהגעתי?

        14/9/09 15:14:


      לא, לא.

      תמשיכי. נראה לאן זה יגיע  צוחק

        14/9/09 14:38:

      צטט: נקודה ירוקה 2009-09-14 14:33:00

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-14 14:02:34

      צטט: נקודה ירוקה 2009-09-14 09:48:50

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-14 09:44:44

      צטט: אחת שיודעת1 2009-09-13 18:28:42

      את מכתבי האהבה/ההקדשה שלי תמיד מקפידה לכתוב בכתב יד. לא מסוגלת ליצור אותם בפס יצור מכני עם מתווך.

       

       

      זה גם יותר כיף לקבל מכתבים בכתב יד.

       

      ואת הדוור, ההוא עם התיק עור הגדול, עם כובע של רשות הדואר, שפם, שנעצר לבקש כוס מים קרים?

      מי מכיר את הדוור שלו?

      וואו, אנשים שהיו פה בשנות החמישים אולי מכירים

      (וכן מי שצפה בסיינפלד) :)

       

       

       

      את רומזת משהו??????    לשון בחוץ

      אני מבינה שזה הזמן שלי לשתוק...

       

      ;-)

       

        14/9/09 14:33:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-14 14:02:34

      צטט: נקודה ירוקה 2009-09-14 09:48:50

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-14 09:44:44

      צטט: אחת שיודעת1 2009-09-13 18:28:42

      את מכתבי האהבה/ההקדשה שלי תמיד מקפידה לכתוב בכתב יד. לא מסוגלת ליצור אותם בפס יצור מכני עם מתווך.

       

       

      זה גם יותר כיף לקבל מכתבים בכתב יד.

       

      ואת הדוור, ההוא עם התיק עור הגדול, עם כובע של רשות הדואר, שפם, שנעצר לבקש כוס מים קרים?

      מי מכיר את הדוור שלו?

      וואו, אנשים שהיו פה בשנות החמישים אולי מכירים

      (וכן מי שצפה בסיינפלד) :)

       

       

       

      את רומזת משהו??????    לשון בחוץ
        14/9/09 14:03:

      צטט: charlotte 2009-09-14 10:03:04

      כן קשור אליי, הרגע קראת לי סתומה:-) חכי חכי. רגע, אני הולכת לקרוא שוב, כנראה פספסתי משהו. ת'שמעי, אני עוד לא סיימתי ללמוד את הא'-ב', רחמנות :-)

       

       

      נו, סתומה, לא התכוונתי אליך!

      :-)

       

      זו באמת היתה תהיה כללית, שבמקרה מצאה את מקומה בתוך תגובתי אליך, יקירתי :)

       

      חה!

      אם הא' ב' נראה לך קשה, חכי עד שתגיעי לז'!

        14/9/09 14:02:

      צטט: נקודה ירוקה 2009-09-14 09:48:50

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-14 09:44:44

      צטט: אחת שיודעת1 2009-09-13 18:28:42

      את מכתבי האהבה/ההקדשה שלי תמיד מקפידה לכתוב בכתב יד. לא מסוגלת ליצור אותם בפס יצור מכני עם מתווך.

       

       

      זה גם יותר כיף לקבל מכתבים בכתב יד.

       

      ואת הדוור, ההוא עם התיק עור הגדול, עם כובע של רשות הדואר, שפם, שנעצר לבקש כוס מים קרים?

      מי מכיר את הדוור שלו?

      וואו, אנשים שהיו פה בשנות החמישים אולי מכירים

      (וכן מי שצפה בסיינפלד) :)

       

        14/9/09 10:04:

      צטט: charlotte 2009-09-14 10:03:04

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-14 09:47:32

      צטט: charlotte 2009-09-13 19:30:31

      אני עוד יותר מיושנת, אני אוהבת דף ועת נובע. ולמחוק בצורה של קשקוש סימטרי. להרגיש את הגלישה על הנייר, לראות את האישיות מדבר דרך הציור של האותיות. יותר אמיתי, יותר חושני:-)

       

      לאו דווקא קשור אליך שרלוט, אבל אני תוהה כמה אנשים לא הבינו שאני לא ממש מדברת פה על הבדלי טכנולוגיה... :-)

       

      חוצמזה, אני מסכימה איתך.

      כן קשור אליי, הרגע קראת לי סתומה:-) חכי חכי. רגע, אני הולכת לקרוא שוב, כנראה פספסתי משהו. ת'שמעי, אני עוד לא סיימתי ללמוד את הא'-ב', רחמנות :-)

       

       

      עט נובע זה לא טכנולוגיה. זו אמירה.

       

        14/9/09 10:03:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-14 09:47:32

      צטט: charlotte 2009-09-13 19:30:31

      אני עוד יותר מיושנת, אני אוהבת דף ועת נובע. ולמחוק בצורה של קשקוש סימטרי. להרגיש את הגלישה על הנייר, לראות את האישיות מדבר דרך הציור של האותיות. יותר אמיתי, יותר חושני:-)

       

      לאו דווקא קשור אליך שרלוט, אבל אני תוהה כמה אנשים לא הבינו שאני לא ממש מדברת פה על הבדלי טכנולוגיה... :-)

       

      חוצמזה, אני מסכימה איתך.

      כן קשור אליי, הרגע קראת לי סתומה:-) חכי חכי. רגע, אני הולכת לקרוא שוב, כנראה פספסתי משהו. ת'שמעי, אני עוד לא סיימתי ללמוד את הא'-ב', רחמנות :-)

       

        14/9/09 09:48:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-14 09:44:44

      צטט: אחת שיודעת1 2009-09-13 18:28:42

      את מכתבי האהבה/ההקדשה שלי תמיד מקפידה לכתוב בכתב יד. לא מסוגלת ליצור אותם בפס יצור מכני עם מתווך.

       

       

      זה גם יותר כיף לקבל מכתבים בכתב יד.

       

      ואת הדוור, ההוא עם התיק עור הגדול, עם כובע של רשות הדואר, שפם, שנעצר לבקש כוס מים קרים?

      מי מכיר את הדוור שלו?

        14/9/09 09:48:

      צטט: 39yon 2009-09-13 23:47:07


      "מילים ריקות לא נשפכו אל חלליה, לא טימאו את ,,,"

      ,,,,,,

      למקלדת גם נקישות נוכחות אין,,

      דברים קלים, שבאים והולכים ולא מותירים סימן מאחוריהם.

       

        14/9/09 09:47:

      צטט: charlotte 2009-09-13 19:30:31

      אני עוד יותר מיושנת, אני אוהבת דף ועת נובע. ולמחוק בצורה של קשקוש סימטרי. להרגיש את הגלישה על הנייר, לראות את האישיות מדבר דרך הציור של האותיות. יותר אמיתי, יותר חושני:-)

       

      לאו דווקא קשור אליך שרלוט, אבל אני תוהה כמה אנשים לא הבינו שאני לא ממש מדברת פה על הבדלי טכנולוגיה... :-)

       

      חוצמזה, אני מסכימה איתך.

        14/9/09 09:44:

      צטט: אחת שיודעת1 2009-09-13 18:28:42

      את מכתבי האהבה/ההקדשה שלי תמיד מקפידה לכתוב בכתב יד. לא מסוגלת ליצור אותם בפס יצור מכני עם מתווך.

       

       

      זה גם יותר כיף לקבל מכתבים בכתב יד.

        13/9/09 23:47:


      "מילים ריקות לא נשפכו אל חלליה, לא טימאו את ,,,"

      ,,,,,,

      למקלדת גם נקישות נוכחות אין,,

        13/9/09 19:30:
      אני עוד יותר מיושנת, אני אוהבת דף ועת נובע. ולמחוק בצורה של קשקוש סימטרי. להרגיש את הגלישה על הנייר, לראות את האישיות מדבר דרך הציור של האותיות. יותר אמיתי, יותר חושני:-)
        13/9/09 18:28:

      את מכתבי האהבה/ההקדשה שלי תמיד מקפידה לכתוב בכתב יד. לא מסוגלת ליצור אותם בפס יצור מכני עם מתווך.

       

        13/9/09 14:47:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-13 14:21:47

      צטט: alfasin 2009-09-13 13:35:01

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-13 09:20:42

      צטט: שי... 2009-09-13 01:16:31

      יפה כתבת ונכון, אלו זמנים אחרים, זהו עידן אחר ואיתו שינויי גדול בכל מה שהכרנו או היינו רגילים אליו, התפתחות המדיה החברתית ועולם התוכן ברשת ישפיעו בוודאי גם על הספרות המודפסת, אלו ימים אחרים, ימים טובים ומאושרים, שנה טובה ומוצלחת...

      אני לא ממש רוצה ספרות אינטרנטית.

      את הספרים שלי אני רוצה ביד, נושמים איתי, כאלה שאפשר להתכרבל איתם בלילה.

      מילים קרות על מסך מחשב מרצד, זה לא כוס התה שלי.

       

      תודה שי.

       אז תעשי לי טובה ותסבירי את זה לו

       

      אחד הדברים העצובים שקראתי.

       

      תגיד לו שמי שהופך ספרים עם נפש לדיגיטליים, בסוף יהפוך בני אדם לרובוטים.

      לא ראית את הויכוח שלי איתו בתגובות ?

      ניסיתי להגיד לו...

      לא הלך...

       

        13/9/09 14:33:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-13 09:07:06

      צטט: נקודה ירוקה 2009-09-11 19:59:33

      למכונות כתיבה יש ריח וצלילים ששום מקלדת לא עושה

      בטח התכוונת לזה

      אויש, איזה קטע מעולה! איפה מצאת אותו?

       

      יש משהו כובש במכונות כתיבה. משהו שגורם לך להפליג בתוך מחוזות דמיון ולחשוב על כתיבה כאילו היית מינימום טרומן קפוטה.

      :)

       

       

      יש מקומות בעולם, גם בעידן הנוכחי, שעדיין מדפיסים מכתבים במכונות כתיבה, עם נייר קופי, וריח של סרט הדיו. במו עיניי ראיתי.

      גם חותמים עליהם, כל עותק בנפרד, ומטביעים בהם חותמת גומי עגולה בסגול. מכונת צילום או מדפסת - הס מלהזכיר.

        13/9/09 14:21:

      צטט: alfasin 2009-09-13 13:35:01

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-13 09:20:42

      צטט: שי... 2009-09-13 01:16:31

      יפה כתבת ונכון, אלו זמנים אחרים, זהו עידן אחר ואיתו שינויי גדול בכל מה שהכרנו או היינו רגילים אליו, התפתחות המדיה החברתית ועולם התוכן ברשת ישפיעו בוודאי גם על הספרות המודפסת, אלו ימים אחרים, ימים טובים ומאושרים, שנה טובה ומוצלחת...

      אני לא ממש רוצה ספרות אינטרנטית.

      את הספרים שלי אני רוצה ביד, נושמים איתי, כאלה שאפשר להתכרבל איתם בלילה.

      מילים קרות על מסך מחשב מרצד, זה לא כוס התה שלי.

       

      תודה שי.

       אז תעשי לי טובה ותסבירי את זה לו

       

      אחד הדברים העצובים שקראתי.

       

      תגיד לו שמי שהופך ספרים עם נפש לדיגיטליים, בסוף יהפוך בני אדם לרובוטים.

       

        13/9/09 13:35:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-09-13 09:20:42

      צטט: שי... 2009-09-13 01:16:31

      יפה כתבת ונכון, אלו זמנים אחרים, זהו עידן אחר ואיתו שינויי גדול בכל מה שהכרנו או היינו רגילים אליו, התפתחות המדיה החברתית ועולם התוכן ברשת ישפיעו בוודאי גם על הספרות המודפסת, אלו ימים אחרים, ימים טובים ומאושרים, שנה טובה ומוצלחת...

      אני לא ממש רוצה ספרות אינטרנטית.

      את הספרים שלי אני רוצה ביד, נושמים איתי, כאלה שאפשר להתכרבל איתם בלילה.

      מילים קרות על מסך מחשב מרצד, זה לא כוס התה שלי.

       

      תודה שי.

       אז תעשי לי טובה ותסבירי את זה לו

       

        13/9/09 09:20:

      צטט: שי... 2009-09-13 01:16:31

      יפה כתבת ונכון, אלו זמנים אחרים, זהו עידן אחר ואיתו שינויי גדול בכל מה שהכרנו או היינו רגילים אליו, התפתחות המדיה החברתית ועולם התוכן ברשת ישפיעו בוודאי גם על הספרות המודפסת, אלו ימים אחרים, ימים טובים ומאושרים, שנה טובה ומוצלחת...

      אני לא ממש רוצה ספרות אינטרנטית.

      את הספרים שלי אני רוצה ביד, נושמים איתי, כאלה שאפשר להתכרבל איתם בלילה.

      מילים קרות על מסך מחשב מרצד, זה לא כוס התה שלי.

       

      תודה שי.

       

        13/9/09 09:19:

      צטט: bronte 2009-09-12 21:54:14

      ברוח התקופה, הפוסט שלך גרם לי לחשוב על ברכות של ראש השנה.

      אלה האמיתיות, המפורכסות נוצצים,

      אלה שכותבים בהתרגשות ובעייפות ומנסים לזכור את כל מי שרוצים לכתוב לו

      וכמה זה שונה מלשלוח מסרון של שנה טובה בסלולרי

      שהרי זה זמין וקל ולא דורש יותר מדי מחשבה, או השקעה, של בחירה

      בברכה המתאימה ושליחה בדואר

      ודווקא השנה פינטזתי לקנות ברכות, כמו פעם, ולכתוב ככה שיתאים לכל האנשים שאני אוהבת

      (או לפחות לרובם) ולשלוח בדואר, ככה עם בול והכל,

      לא בשביל לקבל בחזרה - סתם כי זה עושה לי כיף

      ואיכשהו יש לי תחושה שגם השנה כמו בכל השנים שעברו מאז המהפיכה הסלולרית

      אני לא אספיק ואאלץ לשלוח מסרונים כאלה דחוקים

      שגם אם הם באמת ומהלב הם עדיין פונטים מוקלדים מנוכרים ולא כתב יד עם שגיאות ומחיקות

      וקשקושים

      נראה לי שאני די מבינה אותך, בובה

      עצם זה שכתבת "מפורכסות נוצצים", מעיד על כך שאת מבינה אותי, יא קורעת עינייך בפוך שכמוך :)

       

      אני תמיד מפנטזת.

      ואף לא רק מפנטזת, אלא אף מכינה חגיגית רשימה של יקרים שאליהם ארצה לשלוח שנהטובה

      לעיתים, אפילו קורה שלאחר הכנת הרשימה אני גם עושה איתה דבר מה, וכותבת את הברכה עצמה.

      לרוב, הברכות האלו נשארות אצלי תקועות במגירה שנים אחר כך, כי לא טרחתי לקנות בול, ומעטפה... :-/

       

      חושבת שאפשר לשלוח שנהטובה בגוביינא?

      :-)

       

      אנא, חסכי לעצמך ת'אגורות ואל תשלחי לי שנה טובה בהודעת טקסט. אני שונאת את זה.

       

        13/9/09 09:16:

      צטט: la nina 2009-09-12 16:31:32

      אוי סו, כמה יפה, עדין ולוכד איזושהי מהות חמקמקה.

      קראתי פעמיים ונראה לי שאני עוד אחזור.

       

      תודה נינה, שמחה שקראת, ועוד יותר שמחה שהבנת :)

        13/9/09 09:16:

      צטט: re set 2009-09-12 10:51:57

       מכונה היא תמיד מכונה.

      מה שאת יוצקת לתוכה, זה כבר סיפור אחר.

      ולטעמי בכלל, אנשים צריכים לחזור לכתוב בכתב ידם.

      הססמוגרף היחיד של הלב. 

      צליל קולי וכתב ידי, תמיד מעידים לי המון על עצמי. ססמוגרף, בדיוק כמו שכתבת.

       

        13/9/09 09:12:

      צטט: tom s 2009-09-12 09:20:20


      אני יודע שהמשקעים שהיא נושאת עמה הופכים אותה למה שהיא,

      שנים של חוויות שעיצבו אותה,

      כמו הדף שהיא מקישה עליו,

      חרוץ מעט, כמעט מצולק,

      זה מה שיפה במכונת כתיבה, לא ?

       

       

       

      לא כולם יכולים לראות את היופי הזה, לצערי.

      יש הרבה אנשים שמאוימים ממנו.

       

        13/9/09 09:10:

      צטט: ההלך 2009-09-12 08:17:06

      אני דווקא התחשק לי פתאום לשמוע את modern love בגירסה המקורית של דיויד בואי. לפיכך שמתי פעמיי ליו טיוב וצפיתי בבואי לבוש בחליפה לבנה חלקלקת באחת מהפסגות של האייטיז, ובימים האחרונים כמעט שבהם לא שלטה המקלדת בחיינו.

      עידן התמימות של האייטיז? :)

       

      דווקא לפי הבגדים המכוערים שלבשנו בזמנו, אולי טוב היה שאנשים לא היו יוצאים מהבית ומתקשרים דרך האינטרנט, ואז לא היו נאלצים לחזות זה בחוסר טעמו של זה :)

       

        13/9/09 09:08:

      צטט: רני123 2009-09-12 07:49:54

      כן, יש יתרונות.
      אבל, אולי, הפכה מהקלדת את הכל לזול, נגיש, חסר מחשבה, חסר ערך?

      כשקל למחוק, להחליף, לשנות הכל הופך ארעי וחסר קדושה.

      זהו בדיוק.

       

       

        13/9/09 09:08:

      צטט: הלכתי 2009-09-12 00:17:59

      יופי

       

       

      תודה :)
        13/9/09 09:07:

      צטט: ♥ניתי♥ 2009-09-11 20:08:02


      מה אם הרומנטיקה של מכונת הכתיבה?

      (נכתב בלפטופ, ניתן למחוק כל מילה*)

      זהו בדיוק.

      שהמשפט הראשון שלך, סותר את השני, ולכך התכוונתי.

       

        13/9/09 09:07:

      צטט: נקודה ירוקה 2009-09-11 19:59:33

      למכונות כתיבה יש ריח וצלילים ששום מקלדת לא עושה

      בטח התכוונת לזה

      אויש, איזה קטע מעולה! איפה מצאת אותו?

       

      יש משהו כובש במכונות כתיבה. משהו שגורם לך להפליג בתוך מחוזות דמיון ולחשוב על כתיבה כאילו היית מינימום טרומן קפוטה.

      :)

       

        13/9/09 09:04:

      צטט: ranbo3 2009-09-11 19:52:13

      עזבי מכונות כתיבה, חוץ מצ'קים וסודוקו , גם לכתוב כבר שכחתי .

       

      זה קצת עצוב, לא?

      אני נורא אוהבת לכתוב בכתב ידי, הצורה שבה האותיות מסתלסלות מעידה בעיני תמיד על המקום בו אני נמצאת באותו רגע. זה די מרתק, האמת.

      אני לא עושה את זה הרבה, כי כשאני מקלידה אני יכולה להנות מהמותרות של כתיבה בקצב המחשבה שלי.

      יש לי רק יד אחת לכתוב בה בעט, אבל עשר אצבעות כדי להקיש בהן על המקלדת.

        13/9/09 09:02:

      צטט: guy7373 2009-09-11 18:43:30

      היתרונות של המקלדת :)

       

      יופי של שיר

      :)

      בקרוב אצלך, גיא

       

        13/9/09 09:01:

      צטט: Stone 2009-09-11 18:34:52

      צטט: betchi 2009-09-11 18:30:41


      מעולה מעולה מעולה.

      (זה גם מהמקדלת, לא רק ממני)

       

      המקלדת שינתה את חיי, אין ספק, הרבה יותר קל למחוק, אבל גם הרבה יותר קל לכתוב מהר ולהיסחף.

      לרע ולטוב. נראה לי שיותר לטוב.

       

      וממליצה על ההופעה בחום.

       

      מעולה, מעולה מעולה.

       נכון.

      כתיבה סוחפת, יש ימים שיותר כיף למחוק.

      יש יותר ימים שכיף למחוק מאשר לכתוב.

       

      אכן, מעולה, יא מסתורית.

       

      תודה שרון :-)

       

      יש לך ימים שכיף לך יותר למחוק מאשר לכתוב?

      באמת??

       

      (כבר פחות מסתורית עכשיו, לא?)

       

        13/9/09 09:00:

      צטט: betchi 2009-09-11 18:30:41


      מעולה מעולה מעולה.

      (זה גם מהמקדלת, לא רק ממני)

       

      המקלדת שינתה את חיי, אין ספק, הרבה יותר קל למחוק, אבל גם הרבה יותר קל לכתוב מהר ולהיסחף.

      לרע ולטוב. נראה לי שיותר לטוב.

       

      וממליצה על ההופעה בחום.

       

      מעולה, מעולה מעולה.

      לפעמים זה טוב שאפשר לכתוב מהר, להסחף, להוציא הכל. לפחות זה כך אצלי.

      לעיתים רחוקות אני מצטערת על משהו שכתבתי, אולי בגלל שכשאני כותבת זה מגיע מהכי בפנוכו שלי, ואת ההכי בפנוכו שלי - אני דווקא די מחבבת.

       

      תודה מתוקה :)

       

        13/9/09 08:59:

      צטט: סטריאה 2009-09-11 15:36:12

      יפיפה.

      (תודה גם על השיר!)

       

      מזהה עם התגובה שמעלי- מצטיינת בפליטות מקלדת ועושה שימוש תדיר בפטיפון של ההורים.

      השיר בהחלט מקסים :)

       

      וכפי שכתבתי למגיב שמעליך, גם במקרה שלך "פליטות המקלדת" הן מבורכות.

      בין כותבי הקפה את ללא ספק בין הפייבוריטיות שלי.

       

        13/9/09 08:57:

      צטט: rangil 2009-09-11 14:51:57


      החפץ הישן היחיד שגורם לי לסנטימנטליות מחוייכת הוא פטיפון. המוזיקה שמתנגנת בו נשמעת נהדר כמו באם פי שלוש.

      בעולם של הרבה מילים מהירות, אני רוצה את המקלדת שלי..

       

      פטיפון, מצלמות ישנות, מכונות כתיבה, מכונות תפירה.

      חפצים ישנים גורמים לי לתחושה של עדנה, מעוררים בי רוך אימהי כמעט כלפיהם.

       

      יוצא לי לראות יותר מדי מילים כתובות, יותר מדי פוסטים, שהיו גורמים לגוטנברג להתבאס מעט על המצאת המאה שלו.

      וניתן בהחלט לשייך את זה למהירות המקלדת ולקלות של היד על ההדק.

      אבל אי אפשר להגיד את זה לגביך, זה בטוח. מילים מהירות או לא מילים מהירות, אתה כותב נפלא.

        13/9/09 08:55:

      צטט: behind blue eyes 2009-09-11 13:40:00

      לפעמים יותר קל לחזור לאהבה הישנה

      לפעמים יותר טוב modern love...


       

      אנחנו נתונים לרוחות של שינוי.

       

        13/9/09 08:54:

      צטט: אוסטרליה 2009-09-11 12:13:37


      מקלדת

      אצלי זה מובנה כי יש לי נייד

      אף פעם לא אהבתי מקלדת

      הייתי מוכנה בעבודה תמיד לשבור אותה על מישהו

      איזה רעה אני אה :)*

      לא רעה, אנושית.

       

        13/9/09 01:16:

      יפה כתבת ונכון, אלו זמנים אחרים, זהו עידן אחר ואיתו שינויי גדול בכל מה שהכרנו או היינו רגילים אליו, התפתחות המדיה החברתית ועולם התוכן ברשת ישפיעו בוודאי גם על הספרות המודפסת, אלו ימים אחרים, ימים טובים ומאושרים, שנה טובה ומוצלחת...

        12/9/09 21:54:

      ברוח התקופה, הפוסט שלך גרם לי לחשוב על ברכות של ראש השנה.

      אלה האמיתיות, המפורכסות נוצצים,

      אלה שכותבים בהתרגשות ובעייפות ומנסים לזכור את כל מי שרוצים לכתוב לו

      וכמה זה שונה מלשלוח מסרון של שנה טובה בסלולרי

      שהרי זה זמין וקל ולא דורש יותר מדי מחשבה, או השקעה, של בחירה

      בברכה המתאימה ושליחה בדואר

      ודווקא השנה פינטזתי לקנות ברכות, כמו פעם, ולכתוב ככה שיתאים לכל האנשים שאני אוהבת

      (או לפחות לרובם) ולשלוח בדואר, ככה עם בול והכל,

      לא בשביל לקבל בחזרה - סתם כי זה עושה לי כיף

      ואיכשהו יש לי תחושה שגם השנה כמו בכל השנים שעברו מאז המהפיכה הסלולרית

      אני לא אספיק ואאלץ לשלוח מסרונים כאלה דחוקים

      שגם אם הם באמת ומהלב הם עדיין פונטים מוקלדים מנוכרים ולא כתב יד עם שגיאות ומחיקות

      וקשקושים

      נראה לי שאני די מבינה אותך, בובה

        12/9/09 16:31:

      אוי סו, כמה יפה, עדין ולוכד איזושהי מהות חמקמקה.

      קראתי פעמיים ונראה לי שאני עוד אחזור.

        12/9/09 10:51:

       מכונה היא תמיד מכונה.

      מה שאת יוצקת לתוכה, זה כבר סיפור אחר.

      ולטעמי בכלל, אנשים צריכים לחזור לכתוב בכתב ידם.

      הססמוגרף היחיד של הלב. 

        12/9/09 09:20:


      אני יודע שהמשקעים שהיא נושאת עמה הופכים אותה למה שהיא,

      שנים של חוויות שעיצבו אותה,

      כמו הדף שהיא מקישה עליו,

      חרוץ מעט, כמעט מצולק,

      זה מה שיפה במכונת כתיבה, לא ?

       

       

       

        12/9/09 08:34:

      צטט: רני123 2009-09-12 07:49:54

      כן, יש יתרונות.
      אבל, אולי, הפכה מהקלדת את הכל לזול, נגיש, חסר מחשבה, חסר ערך?

      כשקל למחוק, להחליף, לשנות הכל הופך ארעי וחסר קדושה.

       

       טקסטים "קדושים" הכי מפחידים.

        12/9/09 08:22:

      צטט: הלכתי 2009-09-12 00:17:59

      יופי

       

       לא הבנתי - זה "הלכתי - יופי" או "יופי שהלכתי" ?

        12/9/09 08:17:
      אני דווקא התחשק לי פתאום לשמוע את modern love בגירסה המקורית של דיויד בואי. לפיכך שמתי פעמיי ליו טיוב וצפיתי בבואי לבוש בחליפה לבנה חלקלקת באחת מהפסגות של האייטיז, ובימים האחרונים כמעט שבהם לא שלטה המקלדת בחיינו.
        12/9/09 07:49:

      כן, יש יתרונות.
      אבל, אולי, הפכה מהקלדת את הכל לזול, נגיש, חסר מחשבה, חסר ערך?

      כשקל למחוק, להחליף, לשנות הכל הופך ארעי וחסר קדושה.

        12/9/09 00:17:
      יופי
        11/9/09 20:08:


      מה אם הרומנטיקה של מכונת הכתיבה?

      (נכתב בלפטופ, ניתן למחוק כל מילה*)

        11/9/09 19:59:

      למכונות כתיבה יש ריח וצלילים ששום מקלדת לא עושה

      בטח התכוונת לזה

        11/9/09 19:52:

      עזבי מכונות כתיבה, חוץ מצ'קים וסודוקו , גם לכתוב כבר שכחתי .

        11/9/09 18:43:

      היתרונות של המקלדת :)

       

      יופי של שיר

      :)

        11/9/09 18:34:

      צטט: betchi 2009-09-11 18:30:41


      מעולה מעולה מעולה.

      (זה גם מהמקדלת, לא רק ממני)

       

      המקלדת שינתה את חיי, אין ספק, הרבה יותר קל למחוק, אבל גם הרבה יותר קל לכתוב מהר ולהיסחף.

      לרע ולטוב. נראה לי שיותר לטוב.

       

      וממליצה על ההופעה בחום.

       

      מעולה, מעולה מעולה.

       נכון.

      כתיבה סוחפת, יש ימים שיותר כיף למחוק.

      יש יותר ימים שכיף למחוק מאשר לכתוב.

       

      אכן, מעולה, יא מסתורית.

       


      מעולה מעולה מעולה.

      (זה גם מהמקדלת, לא רק ממני)

       

      המקלדת שינתה את חיי, אין ספק, הרבה יותר קל למחוק, אבל גם הרבה יותר קל לכתוב מהר ולהיסחף.

      לרע ולטוב. נראה לי שיותר לטוב.

       

      וממליצה על ההופעה בחום.

       

      מעולה, מעולה מעולה.

        11/9/09 15:36:

      יפיפה.

      (תודה גם על השיר!)

       

      מזהה עם התגובה שמעלי- מצטיינת בפליטות מקלדת ועושה שימוש תדיר בפטיפון של ההורים.

        11/9/09 14:51:


      החפץ הישן היחיד שגורם לי לסנטימנטליות מחוייכת הוא פטיפון. המוזיקה שמתנגנת בו נשמעת נהדר כמו באם פי שלוש.

      בעולם של הרבה מילים מהירות, אני רוצה את המקלדת שלי..

        11/9/09 13:40:

      לפעמים יותר קל לחזור לאהבה הישנה

      לפעמים יותר טוב modern love...


       

        11/9/09 12:13:


      מקלדת

      אצלי זה מובנה כי יש לי נייד

      אף פעם לא אהבתי מקלדת

      הייתי מוכנה בעבודה תמיד לשבור אותה על מישהו

      איזה רעה אני אה :)*

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נוכלת ושמה סו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין