כמה כיף להגיד "אני לא יודע". אני זוכר את היום בו החלטתי שאם אני לא יודע, עדיף לומר "אני לא יודע" במקום להסתבך עם כל מיני תשובות צולעות. עשרים שנה עברו מאז ובראייה מרחוק אני חושב שזו הייתה אחת ההחלטות היותר מוצלחות בחיי.
מסתבר שיש מישהו בתוך הראש שלנו שלא מסוגל להודות בפשטות שהוא לא יודע. היה לי אחד כזה מאז שאני זוכר את עצמי, והייתה לו תשובה לכל דבר. כשהייתי שומע את התשובות שהיו יוצאות לי מהפה, חשתי בזיוף, ובשלב מסוים זה התחיל להפריע לי - הבנתי שיש לי בעיה.
היום אני יודע שהבעיה הייתה קשורה לחוסר ביטחון ולדימוי העצמי שלי, אבל אז פשוט אמרתי לעצמי: ננסה פעם אחת להגיד "אני לא יודע" ונראה מה יקרה. אני זוכר את הרווחה שחשתי בפעם הראשונה בה נהגתי כך, איזו הקלה זו הייתה. בדיעבד הבנתי שהרבה יותר נכון לומר "אני לא יודע", ואף אחד לא ייעלב מזה או יחשוב עלי פחות.
איזה צורך מטופש יש לנו להיות כל הזמן עם המסכה של החכם, של זה שתמיד יודע, כשמלבד העובדה שזה לא נכון זה גם מאוד מעייף. אין הכוונה כאן ל"אני לא יודע" במובן פילוסופי עמוק, אלא ל"אני לא יודע" קטן, פשוט ויומיומי. כזה שנתקלים בו באלף שיחות עם בני הזוג במטבח או עם חברים בסלון. לאנשים יש נטייה לנתח התנהגות של אחרים, לחשוב שהם מבינים אותם ולמתוח עליהם ביקורת ללא הפסקה. כל כך יותר פשוט לומר "אני לא יודע" ולתת לכל אחד את המרחב להיות כל מה שהוא רוצה ושיהיה לו לבריאות.
אני, מספיק לי להיות קשוב למשפחתי, לעצמי, לגופי ולמה שקורה סביבי כאן ועכשיו, ולהשתמש הרבה יותר ב"אני לא יודע."
Zen mind
רוחניות אמיתית היא מצב של פתיחות מתמדת ללא המטען של הידיעה, שרק מגביל את הפתיחות הזו. כשאני חושב שאני יודע, אני נסגר בפני דברים חדשים, שרק "אני לא יודע" מאפשר להיפתח אליהם.
"Zen mind" פירושו "beginner's mind", אמר זן-מאסטר סוזוקי.
בספר הטאואיסטי "קולות האדמה" מופיע הסיפור הבא: ניה-צ'ואה שאל את וואנג-ני: "האם אתה יודע מה מאחד את כל הדברים?" "כיצד אוכל לדעת זאת?" ענה וואנג-ני." האם אתה יודע שאתה לא יודע?" שאל ניה-צ'ואה. "גם את זאת לא אוכל לדעת" ענה וואנג-ני. "אם כך, האם אין אפשרות לדעת דבר?" "הנה אומר לך משהו," אמר וואנג-ני, "כיצד אוכל לדעת האם כשאני אומר שאני יודע, אני אכן יודע? כיצד אוכל לדעת האם כשאני אומר שאני לא יודע, אני אכן לא יודע?
אשאל אותך שאלה:כשאדם ישן במקום רטוב מותניו כואבות, אך מה יגיד על כך הצלופח? כשאדם נמצא על עץ גבוה פחד אוחז בו, אך מה יגיד על כך הקוף? האדם אוכל בשר פרה, הצבי אוכל עשב, נץ ועורב אוהבים לאכול עכבר –מי מהם יודע את הטעם הנכון? קופים מזדווגים עם קופים, צבאים עם צבאים ודגים עם דגים. העלמה מאו והגבירה לי נחשבות ליפות בנשים, אבל דג לו היה רואה אותן היה צולל למצולות; לו ציפור הייתה רואה אותן מתקרבות הייתה עפה למרומים, גם צבי היה נס במרוצה. מי יודע מהו היופי המוחלט? כך אני רואה את הדברים:העקרונות מבולבלים ללא תקנה, מה אמת? מה שקר? לדעת?כיצד יכול אני לעשות הבחנה?"
קחו לתשומת לבכם את הרעיון הנעים הזה, ונסו לומר מדי פעם "אני לא יודע". אם הדבר ימצא חן בעיניכם אפשר לנסות עוד שלב אחד הלאה, ולוותר על הצורך לדעת הכל.
לאתר הבית של טאו'ס יוון, www.taos-greece.com |