הפסיכולוג האינדיווידואלי הנודע, שלעיתים משוייך לאסכולה ההומניסטית ולעיתים לפסיכולוגיה הדינמית, הגה את המושג תסביך נחיתות, הוא טען שכל אדם חש נחיתות מיום היוולדו כיוון שהוא נולד לעולם של מבוגרים, בו הוא ילד חלש.
ישנם מספר דרכים להתגבר על נחיתות, יש המתגברים עליה בעזרה לזולת, ויש את הנוירוטיים, אשר מנסים להתגבר על כך בעזרת התעלות על פני האחר, למשל על ידי פגיעה בו.
אדלר הגה את הרעיון לפיו על המטפל והמטופל לשבת זה מול זה, בניגוד לתפיסה הקודמת שגרסה שיש להשכיב המטופל על ספה לביצוע האנאליזה.
אדלר התנגד לזיגמונד פרויד נחרצות וזה העיפו מהאסכולה הפסיכואנליטיקאית.
אדלר סבל מנכות כאשר היה ילד, והוא היה אדם שניסה להתגבר על הנחיתות היחסית שלו(הנכות שלו) בהשקעה בלימודים ועזרה לאחר.

 כיום, תורתו של אדלר לא כל כך ממומשת, עם זאת דבר שבכל זאת נלקח ממנו הינו שיטת הישיבה, שרוב הפסיכולוגים משתמשים בה(זה מול זה).