צטט: מאמי זאת אני 2009-09-08 20:57:16
אני והנומרולוג שלי כאחת שמחשיבה את עצמה,לפסיכולוגית של עצמה,לקח לי לא מעט זמן,ואני עדין פותרת את החידה של עצמי,אבל בהחלט מודה בעובדה של להיות "אני בזכותי" ,השנה הזו התחילה במעין מסע חפירה,לאט בטוח ועמוק,אומנם זה דורש ממני הרבה כוחות נפש,אבל אני משחררת ומשוחררת,השנה מצאתי אהבת נפש,חיבור מאוד מיוחד,הסתבר שהשנה הזו שלנו מקבילה,על אותו גל אושר,לכן גם חשה אותו בעוצמה רבה,כמו שידעתי לקבל את אותה אהבה,,כך גם למדתי לשחרר אותה,שוב ברוח טובה ואהובה,,כמו כתבתי את גורלי מראש,וידעתי שזה מה שיבוא.
אני מודה,לקח לי שבוע ונגמלתי מסם ההתאהבות כביכול,,או ואט אבר,ייתכן שיש גם אנשים שפשוט מאוהבים בלהרגיש את המילה,"מאוהב".... כנראה ששוב כל כך מציאותית,כל כך עם רגליים על הקרקע בריצפה.
בעצם כשהחלטתי ללכת לגרפולוג,אמרתי לו בפרוש"תראה יקירי,אומנם מגיעה אליך בחורה שקצת לא מאמינה,אבל מאוד בטוחה בעצמה,ויודעת מה היא רוצה,דע לכוון אותי בהתאם,הבחירות לכל דבר,לטוב או לרע הן שלי.
אמש כשהלכתי לישון,פשוט נגמלתי מהרצון להרגיש שייכת למקום הזה שנקרא אהבה,שוב רוצה להיות נאהבת ואהובה,ויסלחו לי כל האהבות שהיו ועוד יהיו,אני בחורה שפשוט הקשיבה לידיד טוב שלה....
"אהבה היא רגש זמני,לזמן ותקופה מוגבלת,אין לה הגיון,או הסבר,היא באה והולכת כשלה מתאפשר."
בזמנו הבטתי בבחור הזה,ואמרתי לעצמי "אני כל כך משתדלת להאמין,למה הוא מערער אותי? "...במבט לאחור הוא פשוט היה אמיתי,חד ונוקב,ככה כמו שבדיוק צריך,ככה כמו שמצפה מכל חבר אמיתי שלי.
חפרתי בור עמוק,עמוק עד ניבכי הנשמה,בדרך מצאתי הרבה אבנים טובות,וידעתי להנות,המשכתי לחפור,כי חיפשתי אוצר,את היהלום ,שכבר לא זקוק לליטוש,את היהלום שהוא בעצם החלום,דמות אחת שאוהבת את עצמה ברמה,יציבה,שמסוגלת להכיל אותי בעוצמה,דמות שיודעת להיות מספיק בעלת ביטחון,דמות שלא מרמה את עצמה,דמות שותפה,שתהיה לי למשענת רחבה.
היו רגעים שמצאתי את עצמי מאוד נשענת על החלומות שלו,שלי על הרצונות שלו,שלי עד שזה היכה בי,בסופו של דבר,זו אני המשענת,זו אני הבוחרת כיצד רוצה שחיי יראו להם...
חפרתי כל כך עמוק,עד שמצאתי אוצר,מצאתי שוב מחדש את עצמי,
וכאן תודתי נתונה לך"הרואה במספרים"...
http://cafe.themarker.com/view.php?u=294972
את כל מה שעברתי אצלך כמסע...של גילוי עצמי,בעצם לרוב ידעתי,אבל הפחתה בי תקווה חדשה,כי בעצם החיים האלה...ללא תקווה משמעותם אבודה.....
אני מפרגנת לך בצורה של יוצא מהכלל,שידעת לגעת בי,לכוון אותי,ולגרום לי לחפור עוד קצת בתודעתי,ישבתי לי שעה וחצי,ופשוט נדהמתי,כמה בזמן כל כך קצר,הפנמתי למען האושר האישי
שלי,רק אני קובעת מה רוצה להביא לחיי,והיום בברור יודעת,את היהלום שבכתר.
זו המלצה חמה,לצאת למסע החיים ולברר משמעות החיים ומה שאותנו מוביל....להגיע לעומק הזה,לרובד הכי עמוק,הכי רחוק,בעצם כל שנותר לומר....
אני ניצחתי
שואלת פה את רוב האנשים,לכמה מכם יש באמת את האומץ להביט לעצמכם בעיניי המתבוננן בכם??? לחייך בהסכמה,להנהן בראש,ולהגיע לתובנה,של הרגשת השלם.....