כותרות TheMarker >
    ';

    סיזיפוס

    תמיד ניסית? תמיד נכשלת? אין דבר, נסה/נסי שוב, היכשל/י שוב, הכשלי יותר טוב (סמואל בקט).

    Ever tried? Ever failed? No Matter, try again, fail again, Fail better.


    מחכים/ות לאמת
    מחפשי/ות האמת לא נגמרים/ות, אבל חיים/ות בזבל.

    0

    לנצח תאכל חרב

    0 תגובות   יום שבת, 12/9/09, 03:27

    מהו המאכל הלאומי הישראלי?

     

    פלאפל וחומוס הם מאכלים ערבים  לעומת זאת אכילת חרבות היא בהחלט ספציאליטה ישראלי. חרב מלשון "לנצח תאכל חרב"  אבל גם מלשון "חרבון".

     

    המאמר המצורף מהארץ על "כוננות אייבי נתן" במשרד החוץ לפני מלחמת ששת הימים היא דוגמא איך מבשלים את המאכל הפופולארי. יוזמת שלום אפילו של אדם יחיד נראתה למימסד הישראלי מסוכנת.  ישנם כמובן גם מתכונים אחרים  חשובים יותר לבישול הדייסה, כאשר מתכון  אייבי נתן היה בעצם רק בגדר תיבול משלים המתווסף להוכחות האחרות המעידות שהמדיניות הישראלית היתה בעצם לייצור הסלמה ולנצל אותה עד תומה.

     

    כך למשל חיממו את הגזרה הסורית בפרובוקציות מתמשכות (ראו למשל הראיון עם דיין שהתפרסם בניו יורק טיימס: http://www.nytimes.com/1997/05/11/world/general-s-words-shed-a-new-light-on-the-golan.html ). ההסלמה הגיע לשיאה כאשר ב-7 באפריל 1967 הופלו ששה מיגים סוריים לא הרחק מקיבוץ האון. קרב שדרך אגב ראיתי אותו שכן אז שירתתי כנחל"אי בקיבוץ אפיקים.

     

    הרוסים מסיבות שלא התבררו עד עצם היום הזה העבירו מידע לסורים שישראל מרכזת כוחות על הגבול הסורי ומתכוונת לתקוף. כדי להרתיע את ישראל מלתקוף גרשה מצרים את כוח האו"ם מסיני, סגרה את מצרי שארם א-שייך והציבה יחידות צבא בסיני. לצעדים אלו התלוותה התלהמות של נשיא מצרים שלא היה לה שום כיסוי צבאי שכן לאחר הכשלון בתימן הצבא המצרי היה "על הפנים". האיומים להשמיד את ישראל שלהבו את ההמונים הערביים אך למעשה שיחקו לידיה של כת הקצינים הישראלית שהתאמצה לנטרל את המאמצים המדיניים לפתור את המשבר שנוצר.

     

    נראה שהטעות המודיעינית הרוסית ממש לא היתה מקרית, אלא שהם הוזנו במכוון ע"י הסוכנים הכפולים שהיו להם בישראל במידע שגוי. במבט לאחור נראה שגם יחידתי נמנתה על תנועת הכוחות הישראלית המוגברת לאחר "תקרית האון" באפריל שהייתה ככל הנראה חלק מפעולת הטעייה שעבדה היטב על הרוסים.

     

     

    זמן קצר אחרי שצפינו בקרב האווירי קיבלנו הוראה ללבוש את מדי הקרב ולהתכונן לפעולה. זה היה יום ששי ובשעות אחה"צ הועברנו כמה ק"מ טובים והוצבנו לכאורה להגן על מתקנים צבאיים. מה שלא ממש הבנו. כעבור כמה ימים חזרנו לחלקות הבננות באפיקים כאילו לא קרה כלום.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      shraga elam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין