צעדו שני חכמים בדרכים

הגיעו לנחל הזורם בואדי עמוק,

האחד אמר נעבור...השני אמר "עמוק"

צעד הראשון ועבר את הנחל...

צעק  השני מעברו האחר של הנחל "איך ידעת שתוכל לעבור"

ענה לו הראשון "הכול נקבע מראש"

רוּחַ נוֹשֶׁבֶת בֵּין סַלְעֵי הֶהָרִים

פֶּרַח צוֹמֵחַ בַּסֶּדֶק שֶׁל אֶבֶן דֶּרֶךְ,

צוֹעֵד אֲנִי בִּשְׁבִיל וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל כְּבָר נִקְבַע,

עוֹצֵר בְּצֹמֶת דְּרָכִים:

לָזוּז וְלָתֵת לְרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת לְהָעִיף אוֹתִי כְּעָלֶה שֶׁלְּכַת בְּיוֹם סְתָו ?

לְחָסוּם אֶת הָרוּחַ בְּגוּפִי ?

לַעֲלוֹת עַל גַּל הָאַהֲבָה וּלְהַמְשִׁיךְ אִתּוֹ לְאָן שֶׁיַּגִּיעַ...?

לֹא נִלְחַם וְלֹא חוֹסֵם

לֹא זָז הַצִּדָּה

נִשָּׂא עַל הַגַּל

כְּמוֹ מַיִם נוֹסֵעַ אִתָּךְ לְאָן שֶׁתִּקְּחִי אוֹתִי