אמנם בשנה הקרובה אתחיל, כנראה, את לימודי התואר השלישי בספרות, ואף אלמד במכללת דויד ילין משהו לא ברור בשם 'כתיבת סיפורי חיים', אך אין זו התשובה לצורך עמוק יותר שיש לי.
את לא לבד בתהייה הזו. גם אני עוד לא יודע מה לעשות כשאהיה גדול. עד עכשיו לא מצאתי מדריך טוב יותר מהמשפט ההוא, של לנון(?), "החיים זה מה שקורה כשאתה מתכנן תכניות אחרות."
את לא לבד בתהייה הזו. גם אני עוד לא יודע מה לעשות כשאהיה גדול. עד עכשיו לא מצאתי מדריך טוב יותר מהמשפט ההוא, של לנון(?), "החיים זה מה שקורה כשאתה מתכנן תכניות אחרות."
אם כך, האם יהיה נכון לומר, שאת מחפשת עיסוק, ולאו דווקא ייעוד?
לא.
למרבה הפליאה, הרעיון שייעוד 'יבער בעצמות' ניזון מתפיסות רומנטיות, ואלה, בתורן, חוגגות בתרבות הרוסית. תרבות שגדלתי עליה.
זה קצת כמו התפיסה של 'אהבת אמת'. גם כאן התפיסה הרומנטית מתעתעת בנו.
אכן, יש משהו רומנטי ברעיון שייעוד הוא דבר-מה שבוער בעצמות. בעידננו הפוסט-מודרניסטי, קל לראות ברעיון זה משהו מתעתע, ואפילו ילדותי. אך נניח לרגע בצד את העניין הזה, ונחזור לשאלה שלך (שמאוד מעניינת אותי) בדבר החיפוש של ייעוד. איך את מבדילה בין ייעוד לבין עיסוק? האם, לדוגמה, ייעוד זה משהו ארוך טווח ועיסוק זה קצר טווח? או שמא עיסוק הוא אמצעי וייעוד הוא המטרה? או אולי יש לך הבחנה אחרת?
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בנוסף לעצות החכמות מעליי ובאמת מבלי להכירך, למעט פוסט או שניים שהספקתי לקרוא -
הייתי חושב איך לשלב נתינה מהכשרון שיש לך לאחרים
לדעתי אז תרגישי ממש שבאת על שכרך.
יש יצירות מדהימות בשפה הרוסית (גם ספרי ילדים ונוער), שמשוועות לתרגום הולם. לא נראה לך ?
דליה, ראשית, תודה.
ואכן, נראה שזה מה שאנסה לעשות.
אהוד,
מסכימה עם לנון - ובעקיפין, איתך - ב-100%.
תודה על תרומתך לשלוות הנפש שלי.
בהעדר נחמה אחרת, אתנחם בה.
אריאדנה, תודה.
ואכן, שאלה גדולה...
ושנה טובה.
זו כוונתי. השאלה מה יעשה לי טוב...וואו, איזו שאלה גדולה שאלת וטוב שכך,
אלו השאלות שמהן אנחנו צומחים.
תנסי לעשות רשימה מה הכי היית רוצה לעצמך והוא בגדר המושג.
את תראי שכל פעם הרשימה משתנה.
זה זמן נהדר לשאול עכשיו שאלות שכאלה
אך רק לך התשובות.
שנה נפלאה לך! עם כל מה שאת שואפת לעצמך.
או החיפוש אחריו...
שנה טובה גם לך!
תעשי רק מה שעושה לך טוב!!
הייעוד שדפק בדלת
שנה טובה ומבורכת!
אכן, יש משהו רומנטי ברעיון שייעוד הוא דבר-מה שבוער בעצמות. בעידננו הפוסט-מודרניסטי, קל לראות ברעיון זה משהו מתעתע, ואפילו ילדותי. אך נניח לרגע בצד את העניין הזה, ונחזור לשאלה שלך (שמאוד מעניינת אותי) בדבר החיפוש של ייעוד. איך את מבדילה בין ייעוד לבין עיסוק? האם, לדוגמה, ייעוד זה משהו ארוך טווח ועיסוק זה קצר טווח? או שמא עיסוק הוא אמצעי וייעוד הוא המטרה? או אולי יש לך הבחנה אחרת?
אאוצ'. זה כאב.
נולדתי במשפחת מורים.
אפילו המטפלת שלי ממולדביה היא... מורה לגיל הרך במולדביה.
לא בורחים מקרמה, הה?
נראה שיש לך ייעוד,אפילו שניים: ללמוד וללמד. שני ייעודים שטובים לחיים שלמים
ייעוד?
למי יש?
קבעי לך מטרות ביניים. עשי הכל לממש אותן.
אם כך, האם יהיה נכון לומר, שאת מחפשת עיסוק, ולאו דווקא ייעוד?
תודה, מיכל.
זו כוונתי בלימודי 'כתיבת סיפורי חיים'.
אכן, שאלה נהדרת.
בינתיים, אף לא דבר.
אולי כשאגדל...