בלוגלינא
מקום תחת השמש
פוסטים פופולאריים
-
על המצב
18/9/07 | 802 צפיות
-
ניהול ידע כתהליך פרדוכסלי
9/1/08 | 1009 צפיות
-
מה לכתיבה אינטרנטית ולנו אנשי המקצוע?
11/11/07 | 1316 צפיות
-
למה הם לא עושים מה שאני אומרת להם?
23/8/07 | 1177 צפיות
פוסטים אחרונים
- ניהול ידע כתהליך פרדוכסלי 9/1/08
- מה לכתיבה אינטרנטית ולנו אנשי המקצוע? 11/11/07
- על המצב 18/9/07
- למה הם לא עושים מה שאני אומרת להם? 23/8/07
למה הם לא עושים מה שאני אומרת להם?
| למה אביב לא מפסיק לפתוח את הארון במטבח למרות שאמרתי לו עשרות פעמים שאסור? ולמה הסטודנטים לא קוראים את הביביליוגרפיה למרות שאמרתי להם שהם צריכים להגיע מוכנים לשיעור? ולמה בעלי לא לומד סוף סוף איך לפתוח את המחשב ולהיכנס לאינטרנט למרות שניסיתי ללמד אותו ואני יודעת שהוא אינטיליגנט מספיק כדי להפנים את זה? ולמה כשמשמיש מצליחה לברוח מהחצר ואני קוראת לה כמו מ"כ מניאק - היא מתעלמת ממני ורצה לשלולית החארה הראשונה שהיא מוצאת בסביבה ומתמרחת בה היטב?
למה כולם לא שמים עלי? מה לא בסדר אצלי?
פעם שאלתי את המטפל שלי את השאלה הזו כשהייתי אמא לילדים מתבגרים. במקום לענות לי תשובה ישירה הוא סיפר לי סיפור:
"אנחנו גרים בקיבוץ ובקיץ הבריכה שוקקת חיים, ילדים, אמהות, זקנים וסתם חברים בחופשה. הבריכה מלאה. יום אחד ברח עגל מהרפת של הקיבוץ. רץ אץ לו העגל וניתר בחינניות לתוך הבריכה.
שמחה וששון. כולם מנסים למשות את העגל מהמים, דוחפים אותו, סוחבים אותו - נאדה. העגל נשאר במים. לא רוצה לצאת. גם הוא רוצה לשחות בבריכה בקיץ. גם לו חם. למה רק להם מגיע?
החליטו לקרוא לרפתן. הגיע הרפתן, יצר קשר עין עם העגל, ואז בתנועה איטית אך ברורה הפנה את גבו אל העגל, הניח את חופן ידו מאחורי גבו והחל לנוע באיטיות קדימה כשחופן ידו לא משה מגבו. בשנייה זו החל העגל לשחות לכיוון שפת הבריכה, קפץ מהמים ורץ אל הרפתן. והרפתן צועד קדימה לכיוון הרפת, והעגל רץ בעקבותיו מנסה לבדוק מה יש לו שם לרפתן בתוך חופן היד."
איך הוא עשה את זה? שאלתי משתאה. גם אני צריכה להפנות את הגב ולהניח את היד מאחורי הגב כשמישהו לא עושה מה שאני אומרת לו?
באופן מטאפורי - כן, ענה לי המטפל. וכך הוא שלח אותי הביתה - לחשוב על המטאפורה של הרפתן והעגל, ואיך הוא מצליח לגרום לעגל שלו לציית לו.
לקח לי כמה שנים עד שנפל האסימון. זה התחיל דווקא עם משמיש הכלבה. היא שוב ברחה, הבת כלבה הזו. אין לי כוח לנקות אותה מהזוועה שהיא מתמרחת בה. גם לא נעים לי לצרוח בקול של מ"כ מניאק כדי להפגין את הסמכות ההורית שלי כלפיה. אנחנו גרים בשכונה מכובדת, אף אחד פה לא צורח. נזכרתי במטאפורת הרפתן והעגל. התקרבתי בזהירות למשמיש בלי להוציא הגה מהפה, וכשהייתי בטוחה שהיא רואה אותי הסתובבתי והתחלתי לרוץ בכיוון הנגדי. לקח לה שנייה של היסוס לפני שהיא פרצה בדהרה כדי להשיג אותי. אני בשבילה מישהו לרוץ אתו...לא מהיום. וכך רצנו לנו, האטנו, וחמש דקות לאחר מכן היא ליוותה אותי מרצונה לפתח החצר שלנו. זהו, פיצחתי את הקוד. שיטת הרפתן והעגל עובדת.
אצל בעלי זה עבד קצת אחרת. ראשית - יצאתי מהתמונה והעברתי את העניין לידיה של בתי. תנסי לגרום לו להתחבר למחשב. תלמדי אותו כמה פעולות בסיסיות כדי שיתחיל להיכנס לעניינים. הוא חייב להתגבר על הטכנופוביה שלו. אלו היו הוראותי האחרונות לפני שיצאתי מהתמונה לגמרי.
ערב אחד נכנסתי הביתה ובעודי חולפת על-פני חדר העבודה של בעלי, אומרת לו שלום, אני שומעת רעש מוכר. מקלדת? מחשב? מה הולך פה? אני מציצה פנימה - הגבר שלי רכון מעל המקלדת, עם אצבע אחת מקליד משהו לגוגל. אני משפשפת את עיני בתדהמה. אני בטח חולמת. התקרבתי בזהירות, כדי לא להתעורר מהחלום. הגבר דופק באצבע נחושה ובטוחה על "אנטר" ועמוד השער לעולם הבורסה נפתח. בזריזות הוא מקליד ראשי תיבות של מניה, שוב לוחץ ביד בוטחת על "אנטר" ולעיניו נפרשים גראפים ואין ספור מספרים. והאיש מתמוגג ומתמסר.
סופו של דבר - הגבר הזה נהיה מכור לאינטרנט. הוא גולש, הוא קורא, הוא מחובר לעולם, ובעיקר כמובן לבורסה, והעיקר - הוא לא מפחד כלל.
מה עשית, סיננתי בתדהמה את השאלה לסלולרי? איך עשית לו את זה? פשוט מאוד, אמרה בתי, מצאתי את המפתח. על איזה מפתח את מדברת? איבדת מפתח?? לא, אמא, מצאתי את המפתח ללב של אבא. וואו, אני מחפשת אותו שנים, מאז שנישאנו ואת מצאת לך את המפתח אל הלב של הגבר הזה בשבועיים??? אמא, אל תעשי מזה עניין. פשוט גיליתי מה הוא אוהב ועם זה הלכתי, והוא בא אחרי. נשמע לי מוכר, אני מהרהרת, כמו הרפתן והעגל.
אז זהו, שני עקרונות משמשים אותי מאז בהרבה מצבים בחיים, במיוחד בכל אותם מצבים שבהם הייתי דוחפת ומתאמצת, משכנעת ומוכיחה, ומזכירה, ומזיזה, מתעצבנת ומתייאשת. כך בהטמעת טכנולוגיות, ובבניית תהליכי עבודה חדשים בפרויקטים של ניהול ידע, וכך גם עם בני המשפחה, ובמיוחד אני מתעלה על עצמי עם אביב בן השנתיים: אני מחפשת את המפתח, ומפעילה את עקרון הרפתן והעגל. ככה זה, כשאת מגלה מה אנשים אוהבים, איתות קל - והם אתך.
|
תגובות אחרונות
-
galitga
בתגובה על מה לכתיבה אינטרנטית ולנו אנשי המקצוע?
-
פרופ' רשתות
בתגובה על ניהול ידע כתהליך פרדוכסלי
-
צב מעבדה
בתגובה על על המצב
-
גדעון זונדלביץ
בתגובה על למה הם לא עושים מה שאני אומרת להם?
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
או קיי, התמונה מתבהרת, את מדברת על טכניקת שכנוע של להכין את החומר כך שלמאזין ישאר לעשות את הצעד האחרון ולהגיע למסקנה בעצמו. זאת שיטה לגטמית ולמעשה זאת דרך היותר אפקטיבית לשכנע טיפוסים שהם בעלי חשיבה עצמאית ומרדנים מטבעם. אבל גם כאן, לדעתי צריך לעשות את הצעדים בצורה גלויה. נכון, זה עלול להיות יותר קשה, ולדרוש הבנה טובה במיוחד של מכלול האינטרסים ומנגנוני קבלת ההחלטות של האדם שממול, אבל המחיר של אובדן האמון במקרה של גילוי ניסיון המניפולציה מעמיד את כדאיות השיטה בסימן שאלה גדול. וזה עוד לפני שנכנסים לדיון האתי.
אם הבנתי נכון את דבריך המניפולציה שאתה יוצא נגדה היא: לתת להם מה שהם רוצים כדי לגרום להם לעשות משהו שאתה רוצה מבלי שהם מודעים לכוונתך. ודרך פחות מניפולטיבית היא פשוט להגיד להם להפסיק לעשות מה שהם עושים כי זה לא טוב להם/לנו .
במצבים רבים אנחנו מעדיפים לתת הסברים גלויים ומשכנעים למה כדאי למישהו לעשות מה שאנחנו מציעים/דורשים ולמה לא כדאי לו לעשות מה שהוא רוצה. רובנו עסוקים רוב הזמן בויכוחים ובניסיונות לשכנע אחרים, וחלק גדול מהזמן הויכוחים רק מובילים לאפקט ההפוך: מושאי השכנוע שלנו מתקבעים יותר בעמדותיהם, נעשה להם חשוב יותר להוכיח שהם צודקים.
שלא תבין אותי לא נכון - אני לא בעד מניפולציות מלוכלכות במקום לדבר ישר וגלוי. אבל במצבים שבהם ברור לי ששכנוע ישיר רק יוביל להתקבעות בעמדות הקיימות, יש עוד כלים להעביר מסרים ולגרום לאחרים להקשיב לך ואולי גם לרצות לעשות את מה שביקשת מהם או הצעת להם. ודווקא הכלים העקיפים (מניפולטיביים?) האלו לא כל כך בשימוש נפוץ.
האם יש משהו לא אתי בכך שאספר סיפור למישהו (מנהל גדול או זאטוט בן שנתיים) שיזרע רעיונות בראשו? הבחירה אם לתת לזרעים לנבוט או לא - היא עדיין שלו. אני לא כופה עליו. אבל אני מציעה לו חומר למחשבה. והעובדה שזה מוצע לו כחומר למחשבה מסייעת לו לא להגיב אוטומטית בהתנגדות כפי שקורה לעיתים קרובות בתהליך של שכנוע. זו פעולה עקיפה, מטרתי לא בהכרח ברורה לשומע. זה קצת מניפולטיבי. ובכל זאת זו דרך מצויינת לעודד הקשבה, לעורר עניין, ולפתוח אופציות חדשות לשומע, שקודם לא היה מוכן להיפתח אליהן. באופן דומה, הרבה טכניקות של הוראה הן מניפולטיביות (הלומד לא מודע לכך שאתה משתמש בטכניקה מסוימת כדי שהוא ילמד ויפנים את מה שאתה מלמד אותו).
אני מסכימה אתך שלהיות מניפולטיבי עלול להיות לא אתי. אבל זה גם עשוי לסייע לזולת להקשיב ולא רק לדחות. אז צריך להתלבט בדילמה האתית על כל צעד ושעל בחיינו...
בלוגלינה, יכול להיות שפיספתי משהו, ואם כן אז תקני אותי.
את אומרת שצריך להפעיל אנשים/בעלי חיים על ידי כך שנותנים להם אפשרות לקבל את מה שהם רוצים.
אני מסכים לגמרי עם הרעיון הנ"ל, אני לא מסכים עם הגישה המניפולטיבית. אם יודעים מה עושה טוב לאנשים למה להשתמש במניפולציה? למה לא להפעיל אותם ישירות עם הדבר שעושה להם טוב? מניפולציה היא חרב פפיות. היא יכולה לעבוד כל זמן שהאדם המתומרן לא מודע לכך שהוא מתומרן. ברגע שהוא עלה על זה קרוב לוודאי שתתפרץ תגובת נגד אגרסיבית, ובצדק רב.
לדעתי, מניפולציה יכולה לעבוד רק עם אדם שחסר לו מידע או אדם פחות אינטילגנטי ממך.
כמנהל (ואיש הוראה בעבר ושאיפה גם בעתיד) אני מנסה להפעיל אנשים על ידי הסבר כן וברור למה הפעולה טובה להם. על זה יכולה להצטרף כריזמה, למי שיש.
במהרה בימינו. אני מייד הולכת להוריד את התוכנה השנייה...ותהא זו תרומתי הצנועה להפיכתו לעגל זהב...
זוכרים את העגל שנכנס לבריכה?
לקח לי קצת זמן להפנים את הענין, אבל מצאתי לו שימוש.
החברה שלי מנסה לקדם נושא במחשבים, שתכליתו לעשות סדר במחשב ותחילתו במדידת רמת אי הסדר במחשב.
זה הולך נהדר, ויש כמעט רבע מליון משתמשים (בחינם) אבל כשמגיע רגע התשלום, ואפילו שמדובר במחיר של כוס קפה, היד נקפצת, והמסר הוא - "ממני לא תראו אפילו סנט אחד" ובודדים הם האמיצים שקונים את התוכנה -וקצרה היד מהושיע. כל המומחים טוענים שזו דרך העולם מאז ומתמיד ולתמיד.
וכאן נכנס סיפור העגל.
כאמור התוכנה היא בחינם, ורק מי שיש לו מחשב עם דיסק יותר גדול צריך לשלם, אבל מדובר רק בתוכנה הראשונה.
התוכנה השניה שגם מסדרת את המחשב, אמורה לעלות בערך פי 4 מהתוכנה שרק בודקת אותו, כי זה המחיר שקבעו המתחרים.
במקום להוציא את התוכנה לשוק ולנסות למכור אותה כמו כל מוצר ולשמור על תחרותיות, החלטתי לדחות את השקת התוכנה (האמת שההחלטה לדחות את ההשקה היתה בגלל צורך להכניס עוד שיפורים בתוכנה, אבל זה לא מתאים לסיפור) , ולתת אותה בינתיים בחינם - אבל רק לאלה שרכשו את התוכנה הראשונה.
את ההודעה על האפשרות הזאת, לא הכנסתי בדף הראשון של האתר, אלא בדף צדדי שהוא פופולרי כשלעצמו.
כאשר העגל מגיע ורואה את התוכנה הראשונה בחינם, הוא מהסס - אבל כשהוא רואה שיש תוכנה שניה שעדין אינה זמינה (היד מוסתרת מאחורי הגב) זה מעורר את התיאבון, ואז מתבצעת הקניה של המוצר הזול, על מנת לטעום מהמוצר היקר.
ובעצם זה מה שרציתי: להגדיל את המכירות ולהרחיב את מספר המשתמשים בתוכנה החדשה.
הרעיון מתאים לסיפור, ורק ימים יגידו, אם הצלחתי למכור את התוכנה הראשונה ב-10 דולר למיליון משתמשים בזכות התוכנה החדשה שעדין אינה זמינה לכולם.
כשאצליח, נעשה חפלה וירטואלית באתר, והעגל על חשבוני.
קובי.
www.disklace.com
תודה.
ובאשר למזועזעים ממניפולטיביות - מה בדיוק בהתנהגות האנושית איננו מניפולטיבי? בכל התנהגות, בין אם אנחנו מודעים לכך או לא , יש לנו גם מניעים נוספים/נסתרים שאנחנו לא שמים אותם על השולחן. מניעים שמשרתים צרכים שלנו, גלויים או סמויים.
ומה האלטרנטיבה? - להגיד לבנאדם הכל בפרצוף? לתת לו הנחייה ברורה מה עליו לעשות? ואז מה? הוא יעשה את זה? הוא יקבל את דברינו?
בקיצור, אני מסכימה שלהזדעזע מהנעת אנשים באופן לא ישיר, כי זה מניפולטיבי - גובל בצדקנות. והעיקר - לא תורם ולא מציע אופציות טובות יותר להנעת אנשים.
פוסט מעורר תובנות לגבי אחד הנושאים שהכי רלוונטי לכל תחום בחיים: הנעת אנשים .
יש מי שיעקם את הפרצוף למשמע הביטוי הזה ויסנן "מניפולטיביות",
אבל בעיני זהו אחד הכישורים החשובים ביותר שניתן לפתח.
כמובן שכיכבתי.
אני לא יודעת איך זה אצלך. אבל אצלי דווקא בגיל 30 הכול היה מאוד ברור ומוחלט , ובגיל 60 – ירדה הבהירות והמוחלטות, משהו יכול להיות נכון אבל גם לא נכון, טוב ורע, ציני ומכבד בו-זמנית. וזה לא רק מפני שאני רואה ושומעת פחות טוב...זה נראה כאילו החיים הופכים ממש ברורים ובהירים בגיל 60 - יש למה לצפות.
תגיד, אתה רוצה לגדל יסמן קטן בבית? תן לבנאדם להחליט לפעמים אם להסכים למה שאתה מבקש ממנו או לא. קצת מיסגור מחדש של החוויות החינוכיות שלנו: אנחנו מחנכים אותו לדעות עצמאיות...
תחזיק מעמד. הוא רק בן שנתיים...חכה חכה...
ראשית, הילד צודק. מה זה מביאים לו אחרי שנתיים אחות? אי אפשר לחכות קצת?
ואם כבר עשית לו את זה אז עכשיו תעבוד קשה...
טוב, אז כלל ראשון - לך תחפש ת'מפתחות (ללב שלו). זותומרת: מה הוא אוהב, מה עושה לו כיף. זה בסיס טוב להסחה. אבל השאלה שלך מחדדת את העובדה שמשהו צריך לקרות בינך לבין הבן שלך כך שבשעת משבר (נישוק מועך) לא תצטרך "לחפש את המפתחות" ולחשוב איך להזיז אותו ממנה. אתה כבר התאמנת ובנית אתו מערכת יחסים כזו שמספיק רמז קטנטן ואתה מביא לו חשק לעשות משהו אחר (למשל: חופן מאחורי הגב...). גם הרפתן אימן את העגל שלו הרבה לפני שהוא קפץ לבריכה להבין את הרמז של החופן מאחורי הגב.
ועוד דבר: גם גדולים וחזקים יכולים להיות עדינים לקטנות ויפות: אתמול ראיתי את קינג קונג (2005) והוא הצליח להיות מאוד עדין עם היפה אחרי שהיא, כמובן, מצאה את המפתח ללבו ...
מאד מדבר אלי - איך באמת גורמים לילד בן שנתיים לא למעוך את אחותו בת החודש למרות שהוא בסך הכל רוצה לנשק אותה